0.
אז מה אם כתבתי על זה במיניבלוג שלי, אני מניח שאתם לא קוראים אותו. בימים האחרונים אני עסוק מדי ב**אהם אהם** נושאים חשובים מאוד. אבל זה לא אומר שזנחתי את הבלוג, אלא בעיקר שאני מנסה לעשות כמה דברים כדי שאני אוכל להמשיך לכתוב בו. בין היתר הכנתי ביום שבת פוסטים לשבועיים בערך בהיתוך קר למפגרים רק כי ידעתי שלא יהיה לי זמן להתעסק בזה. מצד שני, אני לא בטוח שאני גם רוצה כבר…
1.
פוסט שלי ב"עבודה שחורה" מדבר על הבעייתיות של הענישה הקולקטיבית בהצעות הימין לשלול אזרחות ולגרש אזרחים ישראלים רק בגלל שהמשפחה שלהם היתה מעורבת בפיגוע. יש משהו בענישה הקולקטיבית שמזכיר לי ימים דרקוניים יותר, ימים בהם המלך היה מחליט משהו והאזרחים צייתו לו רק כיוון שהוא המלך. הסמכותיות להטיל פגם באדם מסוים רק כי הוא נולד למשפחה מסוימת משתווה לא פחות מאשר לגזענות.
אתמול ישבתי עם תלמיד דיסלקט שעתיים כדי לקרוא שני עמודים. הכלל היה כזה: או שהוא קורא ואני מסביר או שאני קורא והוא מסביר. כך עברנו משפט משפט כדי להבין מה היתה התפישה של חירות, שוויון אחווה (או מוות) במהפכה הצרפתית ומדוע הליברלים ביקשו שוויון בפני החוק. לילד הקטן, שאוהד בית"ר ירושלים יותר מכל ולא מסוגל להבין משפטים מורכבים (ולא שיש קשר בין הדברים), הייתי צריך להסביר את העקרון הזה, שאני מניח שרוב המורים להיסטוריה פשוט היו מדלגים עליו ואומרים "שוויון בפני החוק". הסברתי לו, בעצם, שהחוק חייב לתת את אותם כללים ואותן זכויות לבני אדם כיוון שאדם לא יכול לבחור היכן הוא נולד. הוא, מנגד, אמר לי שהוא לא מבין כיצד מישהו יכול לטעון נגד שוויון בפני החוק ומדוע שמישהו ירצה שהחוק יה יה שומנה בין אדם לאדם. הסברתי לו ששוויון בפני החוק וחירות כמעט אחד הם וששניהם מאפשרים לבני אדם לרדוף אחר האושר שלהם. הדוגמא שנתתי לו היתה דווקא בכוונה על שוויון לאזרחי ישראל הערבים. שאלתי אותו האם הוא היה מוכן לתת לשחקן ערבי לשחק בבית"ר. הוא השיב שערבים לא צריכים לקבל זכויות. מכאן, כמובן, באה השאלה: "ומה אם היית נולד ערבי?" והתשובה המתבקשת "הייתי מתאבד".
2.
בעז נכטשטרן מאתר כיפה ביקש, אז שמחתי לעזור וכתבתי טור לאתר על חוק הצנזורה. התגובות האוהדות את החוק לא אחרו לבוא, ואלמלא הייתי כה עסוק אתמול בעניינים אחרים, הייתי גם מגיב. אולי זו הסיבה מדוע צריך צוות טוקבקיסטים לקבוצת המאבק שלנו נגד חוק סינון אתרים. אני לא מאוהדי ההיררכיה, אבל גם הולרכיה לא הוכיחה את עצמה יותר מדי, במיוחד לא בעקבות הנסיון עם הקמפיין של רומן ברונפמן. אני חושב שאנחנו ממש צריכים משהו מסודר יותר, מאבק. נקרא לו "מאבקנו" או משהו כזה.
3.
אגב הקמפיין, אני ממש הייתי שמח לדעתכם על הנוסח הזה לפוסטר. כלומר, ברור לי שהוא בדיוק הפוך מכל המטרה של המאבק, אבל אין מה לעשות, הוא נכון. כמובן שחוש העיצוב הגראפי שלי מיותר ואתם תצטרכו לעזור לי לעצב משהו יותר איכותי, אבל זה בערך מה שאני יכול לעשות… אתם, מנגד, יכולים להגיב בטוקבקים על כמה זה יפגע במאבק ואיך צריך להסיט את המאבק מפורנו. אני, מנגד, חייב לציין משהו: בשבוע שעבר גדי צילם אנשים לוידיאו בו הם מסבירים למה הם נגד חוק הצנזורה. השאלה האחרונה שלו בכל סרטון שצילם היתה "והאם אתה צופה בפורנו?"; ההבנה של רשימות בושה לנוכח השאלה הזו (שבאה בצורה מפתיעה) היא בדיוק התובנה שלי: אנשים מתביישים להודות בדברים שהם עושים, זה לא משנה אם זה פורנו או כל דבר אחר, זה לא עניינו של אף אחד מה אני עושה בבית ומה מדליק אותי. אני גם יודע שכולם היום צופים בפורנו, פשוט אף אחד לא מודה בזה. וכמו שהלמו הסביר, החוק יחייב כל אדם להסביר האם הוא מאונן.
4.
| אולי את התמונה אפשר לראות במערכון של עמי סמולרצ'יק על הכתב הכלכלי כשסמולרצ'יק מסביר לאורי גוטליב על איך אי אפשר לשאול אותו לגבי הפורנו שהוא אוהב. אני לא חושב שזה עניינו של מי מאזרחי מדינתי או של מדינתי כיצד אני מגיע לסיפוק מיני. את הסיפוק המיני שלי, תודה, אני אוהב עם בחורה או שתיים ובעיקר בחדר שלי (אגב, אם יש בחורות שמעוניינות, יש דרכים מקובלות להשיג אותי). |
5.
יש כמובן, פוסט שלי על הצנזורה הצבאית לאור דו"ח וינוגרד שבעצם מרחיב את הפוסט הזה והפוסט הזה. המסקנה היתה:
כדי להגן על האזרחים בשעת מלחמה אין לאסור עליהם לתקשר אחד עם השני, יש להגן על מה שמוגדר "יעדי מודיעין" ולמנוע הדלפה על ידי אנשי צבא אל האזרחים. איסור על פרסום מידע שגלוי כבר לכול הוא בחזקת לעג לצנזורה לא פחות מאשר פרסום דיסאינפורמציה והסתרת מותם של חיילים כ"נפגעים".
הצנזורה הצבאית כשלה במלחמת לבנון השנייה. הכשל העיקרי לא היה בגלל שלא צנזרו מספיק את הגורמים הרלוונטיים, אלא דווקא להפך, כיוון שהגורמים שהיו אמורים לפקח על המידע, לחנך את החיילים לאבטחת מידע ולשמור על פרסומים סודיים, עבדו נגד זרוע אחרת של הממשל. אותה זרועה נדרשה להראות בכל רגע נתון ניצחונות על מנת להגן על מורל הציבור.
6.
עד כאן לבינתיים, אולי יהיו עוד דברים הום.
בטוקבקים באתר "כיפה" קוראים לך "מפדלניק מצוי" (טוקבק 11)
:)
לדעתי הקריאה של הלמו, "האם אתה מאונן?" הרבה יותר מזעזעת ומתאימה (ואפילו די משעשעת).
בשני המקרים קשה לי לחשוב על יותר משלושה אנשים (אתה, גדי ש. והלמו) שיסכימו באמת להציב פרסומת כזו באתר שלהם.
זו אולי עובדה קטנה ולא מהותית לדיון, אבל פתחת את הכתבה ב"כיפה" באמירה צורמת ואני נדרש לעניין.
"מגילת העצמאות הבטיחה… כל הורה היה רשאי לבחור את הדרך בה יתחנכו ילדיו: יהיה זה חינוך ממלכתי, ממלכתי-דתי או אחד ממאות מערכות החינוך המוכרות שאינן רשמיות…"
שתי מילים על החינוך בישראל – יש מערכת חינוך חובה ממלכתית אחת, ויש במקביל אליה זרמים שקיבלו "פטורים" מהחינוך הממלכתי. כל לזרם נפרד (חרדי, דתי לאומי, ערבי) רשאי לקבוע את תכניו. לעומתם, הקבוצה החילונית אינה מוכרת כזרם ולכן אינה רשאית לקבוע את תכני החינוך ומנועה מלהכניס לבתי הספר תכנים שלא יעמדו במכנה המשותף ה"ממלכתי" – היינו הרחב ביותר והכללי ביותר האפשרי. רק קבוצה אחת נוטלת על גבה את נטל ה"אינטגרציה הפדגוגית" הזו והיא הקבוצה החילונית. כיוון שיתר הקבוצות ממילא לא מתענייניות בתכני החינוך הממלכתי, כל הסיפור הוא ישראבלוף אחד גדול.
בסופו של דבר הילד שלך יהיה חייב ללמוד בביה"ס הממלכתי את התוכנית הממלכתית. את סיפורי הברית החדשה והקוראן תאלץ ללמד אותו בבית אם חשובה לך ההשכלה הכללית שלו, כי לבית הספר זה לא ייכנס לעולם. אבל החרדים, שילחמו כדי להשאיר את התכנים האלו בחוץ, ממילא לא מתכוונים לחנך את ילדיהם לפי אותו מכנה משותף. הם לא ילמדו לעולם מי זה הרצל או מה זה DNA.
אז במדינת ישראל יש זכויות – והרבה – אלא אם כן אתה במקרה חילוני-מילואימניק-משלמיסים או בקיצור "חמורו של משיח"
לעיונוסף
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3423306,00.html
ביישן או שקרן זה נחמד.
אבל מה עם "נצלן" או "צרכן של חומר המבטא סקסיזם"?
נראה לי הולם יותר.
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1202406
אן,
את טועה. אם המאבק הוא נגד פורנוגרפיה ולא למען הגנה על הילדים עליך לפעול להוציא את הפורנוגרפיה מחוץ לחוק. שוב: התכנים האמורים להחסם חוקיים לגמרי, וכל עוד הם כאלו, אין לך אלא לפעול לשנות את החוק: אל תצנזרי תכנים חוקיים אלא תפעלי לשכנע כי פורנוגרפיה היא ניצול (אני, אגב, לא מסכים איתך, אבל מוכן לעזור לך להבין מדוע).
כאשה את אמורה לפעול למען חירות הביטוי של האישה, שכוללת גם את זכותה להתפשט; היום מדובר באמת על בחורות בבגדי ים חושפניים שיצונזרו ומחר (או כבר היום) תהיה זו רות גביזון או כל דמות אחרת. לקיחת הצד של הפונדמנטליסטים הדתיים הוא מעשה לא פמניסטי בעליל.
תנסי לחשוב מדוע את בעד החוק: אם הסיבה שאת תומכת בחוק היא כי את מתנגדת לפורנו, תבדקי שוב אם זה מה שהחוק אמור למנוע.
אני אומר את זה כצמחוני שקשה לו מאוד לראות אנשים שאוכלים בשר כמוסריים, אולם אני עושה הנחות גדולות בחיים כדי להסתדר כאן בחברה. עבורי מי שאוכל בשר הוא רוצח כמו שעבורך מי שצופה בפורנו אונס. אני עדיין מאמין שמי שמבצע את הפשע האמיתי הוא לא צרכן הבשר אלא מי ששוחט אותו.
אני לא בטוח שהבנתי את הפוסטר של החתול.
בכל מקרה, לטעמי הוא עדין מדי.
אולי במקום לנסות ולהסביר איך אנשים יתביישו לבקש את הסרת החסימה, כדאי לנסות וליצור אוירה שמעודדת אנשים לצאת בגאון ולדרוש ללא היסוס ש"לא יצנזרו להם ת'אינטרנט" בלי לחשוש שתיפגע תדמיתם המהוגנת.
במקום להדגיש ת'קטע של הביישן, אפשר לפרסם משהו כמו:
"אני צרכן פורנו גאה" או "את הפורנו שלי לא מצנזרים"
(סיסמאות גרועות, אני יודע. אבל זה מה שעולה לי כרגע בראש).
צריך פשוט להפוך את החוק הנ"ל לבדיחה (מה שהוא באמת).
בעצם בכלל לא בטוח שיהיה צורך להודות בפני ספק האינטרנט בשימוש בפורנו. מן הסתם יתפתח שוק משני בושאים האלה, ויהיה מי שידאג להוריד ולמכור הלאה. אז אולי אפקט חיובי אחד יהיה יצירת תעסוקה למפעילי פרוקסים למיניהם. שוק נוסף שאולי יפרח שוב יהיה שוק הפורנו הקלסי. אולי ייוצרו גם מגזינים מקומיים עם מיטב-הנוער-שאין-לו-מי-שייתן-לו-דמי-כיס. ואולי אנשים יפסיקו לחמם את הכסא שליד המחשב ויחזרו לחפש את הדבר האמיתי בחוף תל ברוך או באזורי התעשיה, כמו בימים הטובים, או שיפתח שוב קולנוע מרכז?
מסכים עם דבריו של יובל.
מחזק את ידיך במאבק נגד חוק הצנזורה ומתגלח על הבקשה של אתר "כיפה" ומבקש נייר עמדה להנהלת מרצ.
אין ספק שצריך להתארגן כמו שצריך בשביל כל קמפיין פוליטי.
אופטימוס, בבלוגים אפשר להסתובב ולהצהיר דברים כמו "אני צרכן פורנו גאה", אבל אם אנחנו רוצים לגייס את דעת הקהל הרחב נראה לי חשוב להדגיש דווקא את הסכנות האחרות שטמונות בחוק.
באופן אישי אין לי שום בעיה שיצנזרו את הפורנו באינטרנט שלי – אבל לא כך יהיה. או לפחות, אין הכרח שכך יהיה. *זו8 הנקודה המשמעותית. אני בהחלט יכולה להבין הורים (או "סתם" אנשים שלא מקדישים יותר מדי מחשבה לנושא הזה) שלא יבינו מה הבעיה עם הגבלת הגישה לתכנים פורנוגרפים. אתה יודע מה? במישור מסוים גם לי אין בעיה עם הגבלת גישה לתכנים פורנוגרפים *לכשלעצמם*. למרות זאת, יש לי בעיה גדולה מאד עם הצעת החוק הזו. אז אולי כדאי לוותר על קצת דחקות ומאגניבות (בשורוק) לטובת הדגשת הצדדים הרלוונטים יותר (או לפחות, לא להזניח גם אותם).
ליהונתן – גם עבורי מי שאוכל בשר הוא רוצח ובלי צרכנים אין שוחטים. זה נכון גם לגבי פורנוגרפיה, סחר בנשים ועוד.
ויודע מה? תעשיית הבשר גרועה ואכזרית אלפי מונים מתעשיית הפורנוגרפיה, אבל גם היא גרועה, הביטוי שלה הוא בעיני מיזוגניה וביזוי כבודן הסגולי של נשים כבנות אדם, ותסלח לי אבל על ביטוי כזה לא בא לי להגן. אני רוצה קודם כל שיגנו עלי מהסתה נגד נשים באיצטלה של בידור.
באופן כללי אני מתנגדת לצנזורה ואני רואה חשיבות רבה בחופש של אנשים לבטא רעיונות גם אם הם לא פופולריים. אבל אני לא יכולה בשום אופן להיות שותפה במאבק נגד אטיאס אם רוכבים על נושא הפורנוגרפיה ועוד עושים מזה משהו מגניב וסבבי. לא רוצה להגן על הביטוי של הפורנוגרפים ועל החופש של כל אחד לשבת בבית ובמרחק של קליק לבדר את עצמו באמצעות חומר מיזוגני.
בקיצור אני נגד צנזורה אבל מצד שני אני כן חושבת שלפורנוגרפיה יש ברמה זו או אחרת השפעה משמעותית על התפיסה לגבי נשים ושהיא מעודדת אלימות מינית, וכן, בגיל צעיר יותר זה יכול לחלחל אפילו חזק יותר.
אן,
אני מקווה שאת מבינה שההשלכה שעכשיו לא תעמדי ליד הצד ששואף לחופש ביטוי אומר שאת תומכת בצנזורה מהסיבות הלא נכונות.
רק למען האנקדוטה: אברהם פורז (ותקני אותי אם אני טועה) שלמרות שהוא צמחוני, נאבק למען הזכות לרצוח חזירים כי הוא מאמין בחופש דת, זו עמידה לצד עקרונות.
ודבר נוסף –
אין לי שום בעיה עם עירום נשי או גברי או אחר.
פורנוגרניה אינה העירום עצמו, היא אינה האוביקט המצולם כי אם אופן הצגתו, התכנים וההקשר.
מעטים הסרטים הפורנוגרפים (לפחות אלו המיינסטרימים) שמציגים נשים ללא התייחסות מחפיצה או אלימה (מילולית, מינית ופיזית)כנגדן.
הזכות לרצוח חזירים? היכן העקרונות כאן?
מה לגבי זכותם של החזירים לחיות? נראה לי קודם לכל עיקרון.
ולמרות התנגדותי לכפייה דתית אם זה היה תלוי בי הייתי מתנגדת לשחיתטם בכל התוקף, ואם זה אומר לשתף פעולה עם אנשי דת, על אף הבעייתיות שבדבר, הייתי עושה זאת.
אבל ככה זה כשזכויות בע"ח שוות לתחת לעומת זכותו של אדם להתענג על "בייקון" לארוחת בוקר שהיא זכות עליונה.
ובעניין הצנזורה – אם חשוב לכם שכמה שיותר יתמכו בהתנגדות להצעת החוק, לדעתי כדאי לרדת מעניין הפורנוגרפיה. באופן אישי זה רק גורם לי לאנטי.
עפרונית, אולי לא הסברתי את עצמי כראוי – זה בכלל לא ענין של מאגניבות. זה ממש לא משנה אם אני באמת צרכן פורנו גאה או לא, לפעמים צריך להיות נחרץ (ואולי אף בוטה).
מניסיון שלי, כשאני מנסה לדבר על החוק, אנשים מביטים בי ברחמים ובעיניים מזוגגות. במקרה הטוב הם משתעממים ובמקרה הגרוע הם פשוט לא מבינים מה לא בסדר בחוק. מכאן הגישה של *לעזאזל עם כולם. אני מצהיר בגלוי שאני מסרב לצנזור תכנים. פורנו או לא פורנו*.
אני פשוט מסרב להצטדק, להתנצל או להתבייש.
אן,
תעזבי שניה את העובדה שרצח של חזירים אינו רע פחות מרצח של כל בעל חיים אחר. השאלה היא האם לתמוך בצנזורה של פורנוגרפיה היא הצעד הנכון עבורך ולא להוציא את ה פורנוגרפיה מחוץ לחוק?.
כלומר, את לא יכולה לתמוך במנגנון שאומר "לצנזר תכנים חוקיים" אם את יכולה לנקוט באמצעי פוגע פחות ולהוציא את אותם תכנים אל מחוץ לחוק.
הפורנוגרפיה עברה כזאת נורמליזציה שלהוציאה מהחוק זה כמעט בלתי אפשרי. ממש כמו הקושי להוציא מהחוק את תעשיית הטבק או הבשר, אלו תעשיות שמסת הצריכה של "מרכולתם" היא המונית (ואגב גם הנזק הוא המוני).
לפעמים אין ברירה אלא למזער נזקים, איני יודעת בדיוק כיצד. בעניין הצנזורה אין לי תשובות כי כפי שאמרתי צנזורה בעיני היא כלי בעייתי וכמי שהדעות שלה מאוד לא פופולריות אני מכירה בחשיבות חופש הביטוי.
אני חושבת שהאחריות הגדולה נמצאת בידי הצרכנים. לו היית בטוח מעל לכל ספק שמדובר בתעשייה נצלנית בעלת תכנים מיזוגניים (ומחקרים רבים מאששים תפיסה זו), היית מפסיק לצרוך אותה? זו שאלה שכל צרכן צריך לשאול את עצמו.
לכן, את חייבת בעצם לקבל את העובדה שיש לפורנוגרפיה צרכנים, ובמקום לפגוע בצרכנים תטילי מגבלות על היצרנים.
אולי תחייבי יצרני פורנו בהפרשת כספים לקרנות השתלמו או אפילו תטילי מס על פורנוגרפיה, אבל אל תאסרי על הביטוי.
הדרך הכי טובה לפגוע ביצרנים זה להפסיק לצרוך פורנו.
ממש כמו שהדרך הכי טובה לפגוע בתעשיית הבשר זה להפוך לצמחוניים.
לשמחתי יש ניצנים חדשים של מגמה אנטי פורנוגרפית פמיניסטית (ראה פועלו של רוברט ג'נסן ואחרים) אז אולי בכל זאת משהו יזוז, איכשהו. אבל בכל מה שנוגע לאזרח הקטן או אלי בפרט: אני לא משפטנית ואין לי אף דרך לפגוע בפורנוגרפים עצמם, אבל אני כן יכולה לשכנע את האנשים סביבי להפסיק לצרוך את החרא הזה. הקמפיין עם החתול המבוייש עושה בדיוק את ההפך, הוא מעודד נורמליזציה של פורנו, זה בדיוק לשחק לידי הפורנוגרפים.
והנה הטעות שלך, לפגוע ביצרנים זה אמצעי, לא מטרה. המטרה היא למזער סבל של בני אדם.
אם את רוצה למזער סבל אל תפגעי ביצרני הפורנו, ובטוח שהקטנת הצריכה לא תזיק להם.
היכן כתבתי שזו המטרה? איך הבנת את זה ממני?
ברור שהמטרה למזער את הסבל – סבלם של רבים המשתתפים בסרטים, המנוצלים ע"י התעשייה וכן סבלם הנובע מהעיסוק עצמו, וכמובן מיזעור נזקי החשיפה לפורנוגרפיה, שפוגעת בכלל הנשים אך בין השאר גם בצרכנים עצמם.
הקטנת הצריכה אם היא תהיה משמעותית בודאי שתפגע בתעשייה ועל כן תמזער את הסבל. מדובר בעסק כלכלי לכל דבר.
שימי לב לשפה שלך, לא "הדרך הטובה ביותר להקל על סבלן של השחקניות, אלא "לפגוע ביצרנים".
קשה לי להבין מדוע אתה מתעכב על השפה.
ברור הרי שהמטרה היא לגרום לכמה שפחות סבל – פחות צריכה תוביל לפחות ייצור (הפקת חומר פורנוגרפי) שתוביל לפחות סבל. כמו שפחות צריכת בשר (באופן משמעותי) תוביל לפחות ייצור בשר (הרבעה, גידול, שחיטה וכו') שתוביל לפחות סבל.
אפשרות נוספת היא תביעת חברות על תוכן של חומר פורנוגרפי ספציפי או ניצול ספציפי של משתתפים. זה היה נהוג הרבה יותר בעבר אולם בעשור האחרון בשל החדירה למינסטרים, הנפיצות הבלתי נדלית והנורמליזציה שהפורנוגרפיה עברה, זה כמעט ואינו מתקיים, מה שעודד את התעשייה הנ"ל לשגשג באין מפריע.
אן, נקודה שאני חושב שכדאי לשים אליה לב היא שחוק כזה או אחר לא ישנה את מעמדה של הפורנוגרפיה (או אכילת הבשר, לצורך העניין) בחברה כהוא זה.כל מה שיקרה זה שהציבור שצורך כיום פורנוגרפיה ברשות ימשיך לצרוך אותה בהסתר, או אפילו בלי הסתר.אם את רוצה לצמצם את הפורנוגרפיה כפי שהיא כיום(מיזוגינית, מחפיצה וכו') את צריכה לנקוט אחת משתי דרכים, ועדיף שתיהן:
1)לחנך את הציבור שפורנוגרפיה היא דבר מוקצה מחמת מיאוס, מהסיבות האלה.
2)לדאוג שתהיה אלטרנטיבה, למי שיצרו בכל זאת גובר עליו.
לנסות לגרום לתופעה חברתית, במיוחד כזו ברשות הפרט, להעלם באמצעות חקיקה הוא דבר בסדר גודל שבין הבלתי סביר לבלתי אפשרי.אז במקום ללכת לחפש מטבעות מתחת לפנס, מומלץ שמי שתופעות כאלה מפריעות לו ינקוט בדרכים פחות כופות שגם יניבו תוצאות יותר הגיוניות.
נ"ב תמיכה בחוק הזה כדי "לפגוע בפורנוגרפיה" שקולה לדעתי האישית לכריתת הראש כדי לרפא נזלת: כן, הבנאדם כבר לא יתעטש אף פעם, אבל גם לדבר הוא לא ימשיך.
אן,
פחות צריכה לא תוביל לפחות סבל. פורנוגרפיה היא קניין רוחני ולא מצרך מתכלה. מספיק שייצרו סרט אחד כדי לספק מיליון בני אדם ולכן הקטנת הביקוש (לפורנוגרפיה) לא מקטין את ההיצע (של הסרטים) אלא רק את הרווח הכלכלי.
ליהונתן,
פורנוגרפים מייצרים את החומרים שלהם בראש ובראשונה על מנת לזכות ברווח כלכלי. זו אחת הסיבות המרכזיות מדוע פורנוגרפים נכנסים לתחום הזה מלכתחילה, אחרת הם היו בוחרים בעסק מכניס אחר. לו הביקוש היה דל הרווחים אף הם היו בהתאם, ופורנוגרפים לא היו מפיקים חומרים בכמות בלתי נדלית כזאת. הצרכנים הם בעצם לב ליבה של התעשייה אם חושבים על זה כי בלעדיהם אין לה קיום. הפורנוגרפיה נעשתה אף יותר אלימה ומיזוגנית עם השנים בגלל הביקוש הרב לתכנים כאלו, צרכנים עברו דה-סנטיזציה לסוגים עדינים יותר של פורנוגרפיה והפורנוגרפים מצידם מספקים להם את הסחורה. פורנוגרפיה אלימה היא היום הכלל.
פחות צריכה גם תוביל לפחות סבל של כלל הנשים ולא רק המשתתפות, משום שהיא משפיעה על מעמדן בחברה ומעודדת אלימות מינית כלפיהן. בפורנוגרפיה נמצאו גם תכנים גזעניים רבים.
ולעופר –
כן, נכון. צריך לחנך שפורנוגרפיה (ברובה) היא הסתה לאלימות מינית נגד נשים ולא דבר שיש להקל בו ראש. השפעותיה הן משמעותיות עבור רבים הצורכים אותה, באופן שהיא מבנה את מיניותם ואת עולם הפנטזיות שלהם.
יש צורך בחינוך למיניות המבוססת על שוויון והדדיות מגיל צעיר, ולעודד פתיחות בנושא. פורנוגרפיה לרוב הולכת יד ביד עם חינוך שמרני וחוסר פתיחות מינית.
לא זכור לי מי אמרה זאת אבל זה הולך בערך כך: אם אדם לא צורך פורנוגרפיה זה לא אומר שהוא מתנגד למיניות, ממש כמו שאדם שלא אוכל במקדונלד לא מתנגד למזון.
ולכן צדקת – כן, יש למצוא אלטרנטיבות.
אן, הנקודה שלי היא לא רק שצריך לחנך, אלא שחינוך הוא הכלי היחיד שאפשר להילחם בו בתופעות כאלה: חוקים נגד אותן תופעות לא רק שלא יעזרו אלא עלולים לגרום לאפקט הפוך בשל העוינות הטבעית של אנשים לניסיון להיכנס לד' אמותיהם.לכן כל מה שהפורנוגרפיה עושה זה לספק לשר אטיאס דגל הסחה נחמד בשביל להעביר את מה שהוא, למעשה, חוק המאפשר לו לצנזר את האינטרנט ככל העולה על רוחו.ואם את חושבת שאתרים לחינוך מיני, או תמונות של הפסל "דויד" למיכאלנג'לו לא ייחסמו, אני די בטוח שאת טועה.
לעופר,
אני לא מצדדת בהצעה של אטיאס בצורתה הנוכחית. מה שלי חורה זה הנסיון להתנגד להצעה באמצעות קמפיין שמנרמל פורנוגרפיה בלי אף מילה על התכנים המיזוגניים המרכיבים אותה.
מצד שני אם ההצעה היתה פרקטית וברת יישום, והיה אפשרי לסנן עבור ילדים תכנים פוגעניים ולהשאיר את אלו שאינם (וזה כולל כמובן תכנים מיניים שאינם בעייתיים לעיכול בגילאים הנ"ל) ע"י ועדה מקצועית שאינה מבית היוצר של ש"ס, יתכן והייתי מקבלת הצעה כזו. אני חושבת שהורים רבים שלא מבינים הרבה באינטרנט ובטח שלא נחשפו לכל הפורנו שרץ ברשת ולתכנים פוגעניים אחרים (כולל אמא שלי) היו שמחים שמישהו "ייכנס לד' אמותם" בעניין הזה.
תשמעי, גם אני לא הייתי מתנגד לתכנית opt-in כזו שבה חברות יחויבו לספק שירות סינון מפורנוגרפיה חינם אין כסף ללקוחות שירצו בכך, *ו*יחויבו לידע את הלקוחות על קיומו של השירות הנ"ל במעמד עריכת ההסכם.הבעיה שלי בכל מקרה היתה תמיד עם היישום, מכמה סיבות:
1)תוכנית opt-out כמו שמוצעת בחוק הזה, בלי קשר להאם השר אטיאס, וועדה מקצועית או שבעת הגמדים אמורים לקבוע את התכנים הלא ראויים, בהכרח יוצרת "רשימה שחורה" של אנשים שלא מעוניינים בסינון ו"מסמנים" את עצמם.
2)כל תוכנת סינון, ולו המתקדמת והמתוחכמת ביותר טועה באיזשהו אחוז מהמקרים- אם באישור אתרים לא נאותים, ואם בפסילת אתרים נאותים, אין צורך להגיד שרוב התוכנות נוטות לטעות בכיוון השני.אפילו טעות של פחות מאחוז תחסום אלפי אתרים שיכול להיות שהילד מעוניין בהם ואין סיבה שלא יקרא.דוגמא טובה היא העובדה שהרבה תוכנות סינון כאלה חוסמות את מערכת הבלוגים Livejournal שלמרות שחלקים ספציפיים שלה מכילים תכנים מיניים(בעיקר קהילות שמוקדשות לכתיבת סיפורים), היא ברובה פשוט יומנים של אנשים.
נ"ב שכחתי להוסיף שסביר שגם תוכנית opt-in כמו שתיארתי לא תפגע בפורנוגרפיה בצורה משמעותית, מאחר שהפורנוגרפיה כתופעה חברתית עדיין תיתפש כלגיטימית באותה מידה.