הרי למה אחנו, הגברים, בכלל יוצאים?

יום שישי ואתה לבד בבית. השעה 23:09, ולא ממש יצאת. החברים? כולם בזוגיות מאושרת, ובצורה מפתיעה גם אתה בזוגיות. לא הרבה יודעים את זה כיוון שאת הסטטוס שלך לא ממש שינית וגם לא הורדת את לעשות את סבתא מאושרת. מצד שני, כל הזמן מתחילות איתך בחורות מעניינות, כמו המלצרית היום בבר (כן, גם לצאת לבד לבר בצהרים זה חוצפה). אתה יודע שבעצם אתה לא צריך לצאת, אתה לא רוצה לצאת…

מצד שני, קשה לך להסביר למה, אבל לא חסר לך לצאת כשהיא עסוקה ואתה לבד בבית. הרי למה אנחנו, הגברים, בכלל יוצאים? אתה מנסה לחשוב לעצמך למה לצאת לבר או מועדון? יש ליךבחורה שאוהבת אותך, מתגעגעת אליך ונותנת לך סקס מדהים, אז למה לא להשאר בבית ולקרוא איזה ספר עד שהיא תחזור? למה להטריח את עצמך, להוציא כסף וללכת ברגל (או בכלל, חס וחלילה, לנהוג) כשאתה יכול להשאר במיטה עם כוס הסינגל מאלט שהיא קנתה לך בדיוטי בפעם האחרונה? (וככה, אגב, אתה יכול להיות בטוח שהיא אוהבת אותך).

למה בכלל אנשים יוצאים אם לא בשביל לטפל בבדידות שלהם? ואיך הם מטפלים בבדידות כשהם בודדים במערכת יחסים?

אתה יודע מה, יגיע אחת בלילה, תתכרבל לך במיטה עם עוד סרט ואחרי זה תשלח לה הודעה שתסביר כמה אתה מתגעגע.

6 תגובות ל-“הרי למה אחנו, הגברים, בכלל יוצאים?

  1. כי לפעמים אנחנו רוצים לצאת עם עצמנו. לשמוע בפול ווליום ברכב את המוזיקה שלנו, לקחת את הקוקטייל שאנחנו אוהבים..מבלי לחשוב יותר מידי כמה זה מתאים לאהבה.

    אני לא רואה בזה משהו מוזר..

  2. לראות אנשים, לדבר, לצחוק, לשתות.
    אבל אם נסכם את זה לשתי מילים זה בעיקר בשביל להכיר בחורות.

  3. ואולי כדי להרגיש שיש עוד אופציות?
    להרגיש שלמרות החצי השני התומך שהוא כל מה שיכולנו לקוות לו אנחנו עדיין נחשקים?

    אהבתי לצאת עם חברות בלבד כשהיה לי בן זוג. היה משהו מאוד מחזק ביציאות בלעדיו. אחרי כל האנשים המיותרים שניסו להתחיל איתי במהלך הערב או רק הסתכלו עלי וחייכו, לדעת שאני חוזרת לזרועותיו של האחד (או כך לפחות חשבתי) מילא אותי בתחושות מאוד חיוביות ומספקות.

לא ניתן להגיב