לפעמים, הדברים הקטנים באמת שאנשים מכניסים להסכמים ונראים הכי פשוטים בעולם, מעידים על כמה עורכי הדין שכותבים את ההסכם לא מכירים את הלקוח שמשתמש במוצר. זה מסוג הדברים שאני נתקל בהם ביום-יום וצריך לתקן אותם פעם אחר פעם ללקוחות שלי כשהצד השני שולח הסכמים, וזה ברמה שאפשר היה להסביר את זה למנוע שפה גדול ולכתוב Skill, אם רק הייתי סומך עליהם. אז הנה דוגמא אחת שמעצבנת אותי סתם ככה כל פעם מחדש.

נניח, קחו את הסכם הסודיות הזה, סתם הסכם אחד מתוך כמה שאפשר למצוא בחיפוש אחרי הסכמי סודיות בגוגל, של משרד שירותי הדת:

 

"עם סיום ההכרה בגוף הכשרות כגוף כשרות המוכר על ידי הרבנות הראשית, או על פי בקשה בכתב מאת המשרד, לפי המוקדם מבין השניים, יחזיר גוף הכשרות למשרד את המידע הסודי שקיבל על פי הסכם זה, לרבות כל העתק הימנו (אם נעשה)."

 

זה סעיף שחוזר על עצמו בצורה כזו או אחרת. הנה עוד אחד ממכרז של נתיבי איילון:

 

"למסור לנתיבי איילון, כל חומר ו/או מידע שיימצא ברשותי/נו ו/או בשליטתי/נו, הקשור לביצוע תפקידי/נו ולמתן השירותים ו/או שנוצר במהלך ביצוע תפקידי/נו ומתן השירותים, מייד עם דרישתה הראשונה של נתיבי איילון, וכן בכל מקרה של סיום תפקידי/נו, ובלא קשר לסיבת סיום תפקידי/נו כאמור, וזאת מיד עם מתן הודעה בדבר סיום תפקידי/נו. אם וככל שתינתן הסכמת נתיבי איילון, מראש ובכתב, לייצור עותקים מן המידע, אזי, אני/נו מתחייב/ים להשיב לנתיבי איילון גם כל עותק כאמור או, בהתאם להנחיות נתיבי איילון, להשמיד/לגרוס את כל העותקים שיהיו מצויים ברשותי/נו, מיד עם דרישתה הראשונה של נתיבי איילון."

 

אוקי, סבבה. נגמר ההסכם. צריך להחזיר חומרים. אז מה הבעיה שלך מר קלינגר? ובכן, אם אתם שואלים אז כנראה שלא עבדתם אף פעם עם מידע סודי. למה? כי תחשבו על המצב הבא. אני באמת קבלן עפר של נתיבי איילון. קיבלתי מלא מידע סודי שקשור לתכנון של נתיבים וניהול עומסי תנועה. העסקתי לצורך זה אדם. הוצאתי לנתיבי איילון חשבונית עם פירוט המטלות. בחשבונית עצמה יש מידע סודי: הפרויקטים שעבדתי עליהם. האם אני צריך למחוק את החשבוניות שלי ולהפר את החוק שמחייב אותי לשמור חשבוניות? מה לגבי מקרה שבו אני צריך לשמור פירוט של שעות העבודה? אני שמתי עובד קבלן באותם נתיבי איילון, ואני משלם לו בצורה שעתית. אני אוסף דיווח שעות כדי לשלוח להם חשבון, אבל בצד השני אני צריך לשמור את שעות העבודה שלו, אז זה גם מידע סודי (כמה שעות הושקעו בפרויקט מסוים).

 

אבל זה לא הכל. מה עם מערכות הגיבוי שלי? אם יש לי תקן אבטחה כמו ISO27001, אז אני מחויב לשמור גיבויים של החומרים שלי כדי להבטיח התאוששות במקרה של אירוע סייבר. עכשיו, במסגרת סיום ההתקשרות אני צריך ללכת אחורה לגיבוי שלי ולמחוק את המידע? זה יגרום לי לבעיות עם שלמות של המידע האחר.

 

ומה קורה אם פתאום שנה אחרי שהסתיים ההסכם אני נתבע על ידי אותו לקוח? איך אני אוכל להתגונן ולהראות שעשיתי את העבודה כמו שצריך אם מחקתי את כל התוצרים? אה, גם על זה אף אחד לא חשב.

 

חשבתם, אבל באמת חשבתם שגמרנו. אז אתם לא חיים בתוך עמכם. מה קורה כשעובד שלי מתכתב עם הלקוח ב-WhatsApp? נכון, הוצאתי מדיניות ארגונית נגד זה, עשיתי מה שאפשר, אבל בסוף הם מתכתבים. העובד צריך עכשיו לעבור אחת אחת על ההודעות עם הלקוח ולמחוק מהמכשיר האישי שלו? לא תמיד זה מותר. אז מה עושים אז? מסתיימת ההתקשרות ומושיבים עובד שיפקח על זה? אין סיכוי.

 

אז מה קורה כאן? ובכן זו דוגמא אחת ממה שמעיד על כך שאין שום קשר בין החובות בחוק, ההסכמים שמייצרים והעולם שלנו. זו דרך נהדרת לבדוק אם הצד השני קרא בכלל את המסמך, וזו דרך נהדרת להבין למה עורכי דין לפעמים כותבים דברים כשהם לא מבינים אם אפשר או לא. הפתרון הנכון היה לומר שהמחיקה לא תחול על גיבויים ועל מידע שדרוש לצורך דיווחים רגולטוריים, חשבונאיים, התגוננות מתביעות וכדומה.

 

כתבתי פעם מדריך קצר על לקרוא הסכמי סודיות כמו מקצוען, קראו גם אותו.