בקרוב תגיע לדב

המטרה של הפוסט הזה היא לאו דווקא לעשות משהו, אלא יותר לחשוב. ביום שישי (אתמול) נפגשנו, מספר לא מבוטל של בלוגרים, עם דב חנין. הפגישה המאוד לא פורמאלית, על הדשא של גן מאיר. המטרה היתה להכיר את דב ולראות איך אפשר לעזור לו. השאלה היא לאו דווקא למה צריך להצביע לדב חנין, או למה רון חולדאי צריך למצוא עיסוק חדש, אלא איך הופכים דב לראש עיר.

אולי כאן המקום לומר מה הבעיה עם בחירתו של דב חנין לראשות העיר או עד כמה שלי יחימוביץ' לא היתה צריכה להתבטא כנגדו כשאמרה שהוא אינו כשיר כיוון ו"אני מתקשה לקבל אפילו באופן תיאורטי את הרעיון שבראש מערכת החינוך של תל אביב יעמוד אדם אנטי ציוני, שמטיף לסרבנות, שלא עומד דום בשירת התקווה ואפילו לא שר אותה". הבעיה של יחימוביץ' מתחילה כאן: דב חנין מייצג את הבועה התל-אביבית ולכן ראוי שהוא יעמוד בראשות העיר.

Blogger meeting with Dov Kheninיותר מכל, תל-אביב (יפו) היא האוונגארד של המדינה, היא המקום היחיד בו ישנו כור היתוך במרחק של 600 מטרים בין עובדים זרים, פליטים ואילי הון בשדרות רוטשילד, תל-אביב היא המקום היחיד במדינת ישראל בה אדם יכול "להסתדר" בלי רכב פרטי וללכת ברגל את כל העיר.

תל-אביב (יפו) היא בועה. בועה שלא צריכה ראש עיר טייס ממפלגת מפא"י (או ניאו-מפא"י) אלא דווקא אדם שיכול יותר מכל לייצג את הסמולניות המנותקת, את מה שתל-אביב צריכה. הבועה, המהפכה הסביבתית והתחבורתית תתחיל מתל-אביב כמו שאר המהפכות הרצויות שנערכו בעשרים השנים האחרונות והחלו דווקא מהעיר. כשסי היימן שרה את "גרפיטי תל-אביב 89", השיר הסביר יותר מהכל מדוע המהפכה צריכה להתחיל משם:

הקירות צועקים שנים ברחובות
האם אתם קוראים את הכתובות? -"לא"
על קירות מועדונים, ילדי קצפת מתיזים
תשובות מקוצרות בפלורסנט עם כוונות
"פורטיס אין כמוך"
סיאם – אתם גדולים"-"סי"
"אני פרה קדושה"
"צריך לצאת מהשטחים"
"שמיר רק בסלט"
ו"תל אביב יש רק אחת"
"מזל טוב גם לקוקו"-"מזל טוב"
מלאו לו עשרים ואחת.

יחד עם אמירות רלוונטיות כמו "[רמי] פורטיס אין כמוך", אמירות של "צריך לצאת מהשטחים" נותרו רלוונטיות לא פחות, רק שהיום אומרים אותן גם בחוגים יותר רחבים מאשר ב1989, בה התחילה האינתיפאדה הראשונה. שירת הסטיקר של הדג נחש, שיצאה חמש עשרה שנים אחר כך, נושאת את אותם מסרים, פשוט הגרפיטי הפך להיות סטיקר, והעיר הפכה להיות מדינה.

צריך בועה בישראל; צריך את הבועה הזו עם ראש שיודע לפתוח את הבועה ולהוציא אותה החוצה, לגרום לשאר ערי הארץ לקנא בתל-אביב ולא לקטר כל פעם שצריך להגיע אליה. צריך שערים אחרות ישאפו להיות כמו תל-אביב ולא שתל-אביב תשאף להיות כמו מודיעין: עיר שאין בה חיים בתי הקפה נסגרים בשעה עשר בלילה. דב חנין הוא אולי לא "ציוני" ואולי קצת "קומוניסט", אבל זה בדיוק מה שבועה צריכה: ראש שיוכל לגרום לעיר הזו להפטר קצת מהאידיאולוגיה הקפיטליסטית שלה של מגדול ומתחום.

(לתמונות מהמפגש)

12 תגובות ל-“בקרוב תגיע לדב

  1. אתה באמת חושב שת"א היא הבועה ותו לא? או שכ-ל ת"א היא הבועה?

    אולי, רק אולי, ה'אנשים מהבועה' הם פשוט אלו שעושים הכי הרבה רעש?

  2. אני חושב שהבועה מתנקזת לתל-אביב ושמרכז תל-אביב (לא ה"צהלות" ולא השכונות בדרום) מהווה את רוב הבועה. אני חושב שהבועה יכולה להביא הרבה דברים יפים, ושהיא צריכה ללמוד שהיא לא כל הארץ, אבל שמגיעות לה כל מיי זכויות.

  3. איימי, בתור מי שבילתה תקופה בדרום תל אביב אני יכולה להבטיח לך שגם שם יש בועה. וואחד בועה, פשוט מסוג אחר (הסוג הפחות כיפי וההרבה פחות נשמע).

  4. א. למה יש לידי תמונה של טרול קטן? אני מבטיחה לכם שאני לא נראית כך.

    ב. יהונתן: ת"א היא הבועה ולא יותר מכך? אין בת"א יותר מהבועה? אני מסכימה שרוב הבועה היא ת"א, אבל האם רוב ת"א היא הבועה?

    ג. העלמה: ומה שהבועה הדרום-תלאביבית רוצה לומר נאמר ע"י דב חנין? הוא יפתור את בעיות דרום העיר? ואת בעיות שאר חלקי העיר?

    אני באמת שואלת כי אני באמת לא יודעת. אני לא כל כך מסתדרת עם ת"א, ואני חושבת שהיא לא איתי. זה סתם משהו שעניין אותי, כי כל הבלוגרים מברכים על דב חנין אומרים שוודאי שהוא יבחר, אבל השאלה היא האם זה עניין של בלוגרים, או של רוב ת"א (הדרוש, כידוע, כדי לבחור ראש עיר*)

    *מלבד בבחירות בהן נבחר חולדאי. אם כי, מכיוון שהרב לא בא, אולי הוא כן בחר, בעצם.

  5. איימי,

    אם את לא רוצה טרול, תרשמי בגראבטר ותוכלי לקבל תמונה.

    לגבי דב, לדעתי זה עניין כלל בועתי. רוב האנשים בבועה מדברים על זה, לא רק בלוגרים. העובדה שדב הצליח לסחוף אחריו את שוכני בתי הקפה, הברים והמועדונים היא הצלחה יפה. דב מצליח איפה שאחרים לא ממש: רון לוונטל בקושי מתרומם כיום ועומד רק על כספי שינוי, פאר ויסנר הוא לא תחרות אמיתית, ויש עוד כמה, אבל חנין מקבל תשומת לב. הוא לא מועמד ריאלי, אבל הוא בהחלט מועמד רציני שמצליח להלחיץ את היריב שלו.

  6. איימי, לא התייחסתי בזה לבחירות אלא רציתי לומר שבסופו של דבר, כולנו חיים בבועה. חלקנו פשוט משתייכים ליותר בועות מאשר האחרים, אבל בסופו של דבר – רוב האנשים חושבים שהרוב דומה להם, רוצה מה שהם רוצים, ואז קמים בבוקר ומגלים שביבי ראש הממשלה ושהראל מויאל לקח את כ"נ2 (:

    למי יצביעו תושבי דרום תל אביב? קטונתי מלדעת. יכול להיות שרובם בכלל לא ילכו להצביע. האם דב חנין יפתור את הבעיות שלהם? אני די בטוחה שלא, אבל קיבלתי את הרושם שהוא יכול לפתור *יותר* בעיות שנוגעות להם מאשר חולדאי. צריך לסייג את מה שאני אומרת כי אני לא גרה בתל אביב כבר הרבה שנים, וגם כשגרתי שם לא הייתי מעורבת בפוליטיקה העירונית, ככה שאני מתבססת על מידע מאד שטחי.

  7. בעניין התקווה – אני לא שר, פעם הייתי מתעקש גם לא לעמוד, ובכל פעם שנקלעתי לטקס ממלכתי הרגשתי קרע פנימי בין הרצון לא לעמוד לבין הרצון לכבד אחרים שמצאו את העמידה הזו חשובה, היום כבר לא ממש מפריע לי לעמוד, בשקט, בלי תנועת שפתיים סמלית.
    ההתבטאות של יחימוביץ' היתה אומללה אבל אני חושב שראש עירייה בישראל לא יכול להרשות לעצמו לא לעמוד לשירת התקווה. כי ראש העירייה, למשל, אמור להיות זה שיעניק את הגביע לבית הספר שנבחרתו תנצח בטורניר כדורסל עירוני, בטקס שיכלול גם את שירת התקווה לסיום. כן, זה אחלה שיהיה ראש עירייה מהבועה, אבל הוא גם ראש העירייה של עוד הרבה אחרים.
    אפשר לטעון כמובן שחשוב הרבה יותר שידאג לאיכות הסביבה בעיר, אבל זה לא יכול לפטור אותו מהצורך לכבד את רגשות אזרחי העיר, גם אם צריך לעמוד דום בהישמע ההמנון הציוני.
    אגב, אני מאמין שחנין בהחלט ישכיל לעמוד דום באירועים שכאלה בלי לעשות מזה עניין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *