0.
[לפני 17 שנה כתבתי את הפוסט המאוד ארוך הזה לצורך הרצאה על שינויים בדיני הבחירות והתעמולה. שום דבר לא השתנה מאז חוץ מהטכנולוגיה][ב-2019 הסברתי איך מתערבים בבחירות. גם אז לא קרה כלום].

1.
עידו קינן הסב את תשומת לבי לתלונה של נפתלי בנט על זיוף של צילום. בעצם, מה קרה: מספר רשימות (חד"ש, תע"ל, רע"מ ו-בל"ד) החליטו לרוץ יחד ברשימה משותפת, ה-רשימה ה-משותפת. הן שחררו צילום ווידאו מהאירוע של חתימת ההסכם להרכבת הרשימה. פעולה שהיא חלק מארגז הכלים הדמוקרטי.
🚨 לאחר הפגנת הענק היום בסח'נין נגד הפשע בחברה הערבית, ולאחר לחץ עממי גדול במהלך פגישת סח'נין, ראשי המפלגות בחברה הערבית חותמים על עצומה להקמת הרשימה המשותפת.
מחזה שלא נראה בחברה הערבית מזה שנים… ראשי המפלגות הערביות חוגגים את חתימתה על עצומה להקמת הרשימה המשותפת תחת לחץ ציבורי… pic.twitter.com/ISILkHWGKn— Asslan Khalil (@KhalilAsslan) January 22, 2026
לאחר הצילום, "מישהו" החליט לערוך צילום מזויף. מפלגת הליכוד שיתפה את הצילום הזה. בצילום ניתן לראות כי התווספו לחותמים עוד שניים: יאיר לפיד ונפתלי בנט.
קואליציית המשרתים pic.twitter.com/MdTigYbVkF
— הליכוד (@Likud_Party) January 22, 2026
2.
לבנט קפץ הפיוז. הוא הלך לעורכי הדין שלו ואלה הוציאו מכתב למשטרה ולפרקליטות בדרישה לפתוח בחקירה. חקירה על פוטושופ רע? משטרת הפוטושופ בפעולה? לא. החקירה היא על שתי עבירות לכאורה: זיוף וקבלת דבר במרמה. בואו נפרק שניה את ההגדרות בחוק. איך זיוף מוגדר? "אחד מאלה: (1) עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות; (2) שינוי מסמך – לרבות הוספת פרט או השמטת פרט – בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין; (3) חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני". אבל מה זה מסמך? מסמך זה " "מסמך" – תעודה שבכתב, וכל אמצעי אחר, בין בכתב ובין בצורה אחרת, העשוי לשמש ראיה". כלומר, לפי הלשון היבשה של החוק, אם ה"מסמך" לא עשוי לשמש ראיה אז ה"זיוף" הוא לא עבירה פלילית. אחרת? זה לא זיוף. (צ'קים, לדוגמא, אפשר לזייף, עפ 8325/05 בלס נ' מדינת ישראל).
3.
כך גם לנושא המרמה. מה טוען בנט? שבעצם מהזיוף ניסתה הליכוד להרוויח קולות וכף לקבל רווח. אלא, שהטענה שלו היא שכל פעם שפוליטיקאי משקר, מתחזה, מבלף, הוא עובר על החוק. מה אמור בנט ההיפסטר לחשוב על זה? כשהוא מתחזה לאחר ומתנצל כדי לקבל קולות? בגלל זה לא הכניסו לכלא אף פעם פוליטיקאי ש"מרמה" ("טענת עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת") למרות שיש עבירה של "קבלת דבר במרמה". דמיינו את נתניהו נכנס לכלא על "פרס יחלק את ירושלים" ואת בנט נכנס לכלא על "בנט זה אח" (כי הוא לא אח שלי!). זה לא רק אבסורד אלא זו לא כוונת החוק.
4.
מה היתה הדרך הנכונה לתקוף את הפרסום הזה? ובכן, לו בנט היה רוצה ללכת בדרך שתדאג גם להסרה של הצילום וגם להצלחה, הרי לדעתי (שאינה ייעוץ משפטי מחיב), הדרך הנכונה לתקוף היתה דווקא עם חוקי זכויות היוצרים: אפשר לטעון שהצילום, בגרסה הערוכה שלו, מפרה את זכויות היוצרים של הצלם המקורי, שצריך היה לפנות. במצב כזה, הרי שלא רק שהפלטפורמות (האמריקאיות, שכפופות לחוקי זכויות יוצרים חמורים) היו מחויבות להסיר, אלא שיכול להיות שהדבר היה גורם להן לנזק אחר. ניתן היה גם להשתמש בחתימה הדיגיטלית של הצילום כדי להסיר את כל העותקים שלו כלא היה. אבל בנט? עבורו זה חלק מהקמפיין, לא החוק הוא מה שחשוב במקרה הזה אלא הכתבה, העדכון, התלונה והעובדה שהוא הראה שהוא נלחם. אחרת? היה לו קל יותר להוריד את הצילומים ושלא ידברו עליהם, אם זה מה שהוא היה רוצה.
זוהי אכן אפשר לטעון, הפרה של הזכות המוסרית מה שנקרא של הצלם. נצטט הסעיף מחוק זכות יוצרים,סעיף 45 , 46 רצ"ב לינק. הנה:
45. (א) ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה; ואולם, לעניין יצירה שהיא גופן לא תחול הזכות כאמור בסעיף 46(1).
46. זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר –
(1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;
(2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.
עד כאן:
אז ניתן לטעון, על פי סעיף 46 (2) לעי"ל כי נעשה סילוף או שינוי צורה אחר בתמונה/תצלום הרי.
צריך רק להדגיש, שבית משפט עליון, החריג פוליטיקה או נושאים פוליטיים, מנושאי מרמה ויושר וכדומה. החריג בצורה יותר מפורשת. אבל, עדיין, העליון החריג הדבר. אי אפשר להחיל מבחינת העליון למשל, דיני חוזים או בדומה, על הבטחה והפרה שלה של פוליטיקאי או מפלגה לפני בחירות וכדומה.
אולי אחר כך נפנה….
כאן לחוק זכות יוצרים:
https://www.nevo.co.il/law_html/law00/3953.htm
אפשר לקרוא כאן למשל רצ"ב לינק ( בימ"ש שלום אשקלון, בעקבות או בהתבסס על בג"צ ולנר הידוע) על ההבדל בין הסכם משפטי לפוליטי וכדומה (או האם הסכם פוליטי, מחייב כמו הסכם משפטי):
https://drive.google.com/file/d/1soGhb1MW5OfllXGJG8iUcOB-PoIqpkFe/view?pli=1