בצורה מאוד תיאורטית, הירי שבוצע אמש כנגד הפורצים לכאורה בבן-שמן הוא דוגמא נהדרת לסיבה מדוע אי אפשר לתת לאזרחים לאכוף את החוק. בעוד שטענתי שהחוק נותן תמריצים רעים ושהוא מאפשר ירי על בסיס נקמה, בא יוזם החוק, ח"כ ישראל (בואו נפטם אווזים למרות שבג"צ אסר) כץ ואומר שהחוק הצליח, כיוון שהחוק (ולא הירי חסר האבחנה) מרתיע פורצים מלפגוע ברכוש הפרטי. ושוב, אני רוצה להביא תרחיש אבסורדי וחסר סיכוי כדי להדגים כמה החוק בעייתי.
גיא רדנק הוא חוואי שהמשטרה חושדת שהוא מגדל סמים בשטחו. שטחו מגודר, אנשים באים והולכים מפעם לפעם, כשחלק מהם היו עבריינים מרשעים. כמו כן, גיא מעסיק כל מיני פלשתינאים וביקר לאחרונה עם משפחתו באמסטרדם. החממות בחוות משפחק רדנק מוצלות כדי למנוע צילומי אוויר ורדנק עצמו מוכר את סחורתו, מדי פעם, לחו"ל. כמו כן, רדנק ידוע כחמוש, ורשיון הנשק שלו בתוקף.
המשטרה אצה רצה ופונה לשופט כדי לקבל צו חיפוש מהיר בביתו ולפשוט ולעצור אותו. השופט בוחן את הראיות ומוצא כי אכן ראוי. המשטרה נערכת ופועלת לשמור על שלטון החוק.
באישון ליל מתכננת המשטרה פשיטה על חוות רדנק. השוטרים, לבושי שחורים, פושטים ומנסים לתפוס ראיות. גיא רדנק, מנגד, שומע רעש; הוא יוצא מביתו חמוש בנשק ומתחיל לירות ללא הבחנה בפורצים שאוחזים רובים צבאיים. השוטרים קולטים שרדנק יורה עליהם ומתחילים להשיב ירי. במרחץ דמים הוליוודי הם הורגים אותו ומחוררים את הקרוואן הקטן שהוא גר בו באמצעות כדורי 5.56, אשתו ושני ילדיו הקטנים נפצעים מירי הכדורים.
בחיפוש לאחר מעשה מתגלה שרדנק גידל לוביה אורגאננית, שעקב הרגישות הגבוהה לאור גודלה בחממות ויובאו זרעים שלה מהולנד, לאחר הטיול המשפחתי. רדנק העסיק את משפחת אלמוכתאר הפלשתינאית, שידועה בגידולי הלוביה שלהם ורכש מהפלשתינאים את צואת הגמלים שלהם, שידועה בתור דשן נהדר.
כששני הצדדים צודקים מאוד קשה לדעת מי ירה ראשון שלא בצדק. במקרה הזה רדנק היה אמור להגן על החווה שלו (ואני לא מדבר על מה יקרה אם מתנחל יחשוב שפלשתינאי פורץ להאחזות שלו) והשוטרים רק אכפו את החוק. אז כאשר אותו רדנק מרגיש שפוגעים ברכוש שלו, מה הוא בעצם יכול לעשות חוץ מלצאת בירי חסר אבחנה?
בלהט הרגע אף אחד לא מבחין אם מי שפורץ לביתו עושה זאת מטעם רשות מוסמכת, עם צו כדי לפנות אותו או כי הוא פורץ ורוצה להרוג אותו. בלהט הרגע המשחק הזה מסוכן מדי, כי המדינה לא יכולה לקחת את החוק לידיים. צריך להבדיל בין "הגנה עצמית" לבין חשש לסכנה. אי אפשר לאפשר ולשבח כל רדנק שיורה באזרחים ואי אפשר לתת לכל אדם להרוג רק כי הוא מפחד.
ובדוגמה שלך, בלי החוק, הוא לא היה יורה?
החוק לא ישנה כהוא זה הרי לגבי היכולת של אנשים לירות בפורצים כהגנה עצמית. אם אני חש בסכנה לחיי כשפורץ נמצא בבית שלי, אני אעדיף לירות בו ולשבת בכלא מאשר למות.
ההבדל הוא בעונש שיקבל אותו אדם לאחר מעשה. בדוגמה שלך רדנק מת, אבל אם הוא היה הורג שוטר הוא היה יוצא זכאי מפני שהשוטרים לא נהגו כשוטרים נורמלים, דפקו על שער החווה והציגו צו חיפוש.
אם הטענה שלך היא שהוא שש לירות ראשון כיוון שלא פחד מהעונש, אז הדוגמה הזו עומדת כנגד דוגמה תיאורטית אחרת בה האדם שנעצר היום היה נהרג כי הוא היה חושש לירות אם החוק לא היה עובר והפורץ היה רוצח אותו בסכין.
ירי בהגנה עצמית חייב להיות מוצא אחרון, אבל כששופט מגיע למסקנה שהירי היה סביר ומוצדק, אין להעניש את היורה.
וכל אדם בעל נשק צריך להזהר בו, שמא יפגע במישהו חף מפשע. זה מפחיד עוד יותר מכל עונש שאולי ינתן לו.
לא,
בלי החוק הוא לא היה יורה בלי שהוא היה יכול להוכיח שיש סכנה שנשקפת לחייו.
אם כשיש ירי להגנה עצמית אין אחריות פלילית (וגם אני חושב ככה), אז לקבוע שכל אדם שנכנס לשטח שלך ואתה מרגיש שהוא עשוי לפגוע בך דמו מותר הוא קביעה בעייתית.
זו הקביעה של חוק שי דרומי.
במקרה שהביאו היום בתקשורת ההורג אמר ש"היה להם סכין". אם זה מספיק כדי כדי לתרץ הריגה, אז כנראה שאנחנו בבעיה (ושוב, אם היה לו סכין, אז איפה הסכין?)
לא ברור לי למה המשטרה בסיפור הזה לא דפקה בדלת אלא פשטה באישון לילה.
שיקול דעת מוטעה של הקצין האחראי, זה מה שהיה פה.
אני לא מבין, אם מישהו בא אלייך באמצע הלילה עם מסיכת סקי, נגיד אפילו אם אין לו נשק, כל חפץ בבית שלך יכול תוך שנייה להפוך להיות נשק. אז עזוב אותך מירי: אם מישהו פורץ אלייך לבית, אתה מתכוון קודם כל לתת לו מכה בראש עם מחבט בייסבול, או לשאול אותו אם הוא סתם מסיג גבול ולא מאיים על הרכוש והחיים שלך? אי אפשר להשאיר את הכל בידי החוק, ובטח שלא בידי החוק הישראלי.
שקטימאן,
כי בחוות אין דלת לדפוק עליה, יש חווה של מאות דונמים.
פרידנקר,
אם מישהו נכנס אלייך הביתה עם מסיכת סקי זה לא אומר תמיד שהוא רוצה להרוג אותך. אם מישהו רץ לכיוונך זה כבר משהו אחר.
כאן לא היתה שום אינדיקציה ש(א) היו עוד אנשים (ב) שהיה להם נשק ו(ג) שהם היוו סכנה לחייו.
החוק נותן רק תמריצים להרוג, סתם ככה.
זה היה כמובן פיגר אוף ספיץ'. המשטרה יכולה לכרוז, או להכנס בצורה בולטת עם אורות כחולים מהבהבים תוך קריאות "משטרה!"
זה לא שאני סתם מתקטנן – המקרה של אתמול הוא לא טסט-קייס טוב נגד חוק שי דרומי, לדעתי. מי שאני תופס כאחראי למוות הוא מי שנכנס באישון לילה לבית שהוא לא שלו. בעל הבית יכול וצריך לקחת בחשבון שהנכנס הוא חמוש ומסוכן.
כדאי לחכות עם הגעוואלדים למקרה הבא…
מצטרף לשקטימאן. רשות ממשלתית, בבואה אל האזרח עם צו חיפוש, לא באה במחתרת. אני חושב שאתה צריך להביא דוגמה יותר מוצלחת, ואני לא חושב שתוכל ליצור דוגמה כזו.
פחחחח
מישהוא ראה יותר מדי סרטים אמריקאים
בישראל תגיד תודה אם יבוא שוטר משועמם וייתן דוח
"איש כוחות הביטחון, שמע רעשים חשודים במהלך הלילה וקם לבדוק את מקורם כשהוא חמוש באקדח. עוד מתברר כי הפורץ נפגע בחצר, במרחק של כ-20 מטרים מפתח הבית."
אני לא מבין בנשק חם אבל כשמישהו 20 מטר ממך אין זמן לירות ירית הזהרה או סתם לאיים שיעיף את עצמו לפני שאתה יורה בו ?
אותי מחליא שהוא קיבל צל"ש מילולי על הריגה, לציין לטובה צריך את זה שלא הורג, אלה אם כמובן חיים בסרט הוליוודי דל תקציב.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3614170,00.html
ערןב
אני יכול לחשוב על דוגמה:
לשמואל יש בית במושב עם גינה גדולה. לילה אחד, דוד, נער בן 17 עובר עם האופנוע שלו ליד הבית של שמואל ושם לב לעץ הלימונים המפואר שבחצר. דוד עוצר את האופנוע בצד הדרך, לוקח איתו שקית למלא בה לימונים, וגם אולר כדי להקל על מלאכת הקטיף, והולך לכיוון העץ. כדי להגיע לעץ הוא פותח שער קטן וחורק ונכנס לחצר.
שמואל שומע רחשים בחוץ ויוצא לבדוק, בעקבות ריבוי מקרי הפריצות באזור לאחרונה הוא יוצא עם נשק טעון.
בחצר שלו הוא רואה אדם, עם קסדת אופנוע על פניו וסכין שלופה בידו. כשהדיווחים על בעלי בתים שירו בפורצים עדיין בראשו, הוא יורה והורג את דוד.
טרגדיה שהייתה יכולה להימנע? כורח המציאות?
הבעיה העיקרית בחוק לדעתי היא שהחוק מעודד יד קלה על ההדק, המצב כיום (או יותר נכון לפני כמה חודשים) היה שמחזיקי נשק שיקשקו מפחד ממה שיקרה אם הם חס וחלילה ישתמשו בו. אפילו אם הסיבה הייתה מוצדקת.
החוק החדש משנה את כללי המשחק ולדעתי בתווך הארוך יגרום ליותר נזק מתועלת.
יהונתן, האם החוק החדש פוטר את היורה מפיצויים על נזקים שנגרמו לנורה? כלומר האם פורץ שנורה ונפצע "במהלך עבודתו" עדיין יכול לתבוע את היורה ולזכות בפיצויים?
כבר היו מקרים כאלו בארה"ב, ולדעתי לגיא שלנו יש הזכות המלאה להרוג את השוטרים, שכן הם גרמו לו לחשוב שיש סכנה ממשית לחייו. הייתי באירוע בו בלשים נכנסו באישון לילה (בלי צו, אקדחים שלופים, על אזרחי) לחצר כי הם חשבו שיש שם פורץ וכמעט גרמו לבעלת הבית התקף לב, למזלם היא לא היתה חמושה. גם במצב החוקי הקודם, מי שנראה כפורץ חמוש באישון לילה מהווה סכנת חיים, ירי אזהרה יקח את יתרון ההפתעה ואז אין לאדם אחד סיכוי רב מול רבים (וחמושים). השוטרים צריכים לקחת את זה בחשבון, לבוא ביום אם ניתן, להכריז בכריזה שזו כניסה מכוח צו ושאר נהלים שקיימים במדינות מתוקנות.
מכל מקום, האחריות לא ליצור מצב בו נדמה שישנה סכנה מוטלת על השוטרים, שכן הם חודרים לרשות הפרט ועליהם לוודא את שלומו ושלומם.
רק אני צחקתי מהדוגמא על redneck guy?
כמה הערות קטנות (אני מזהיר- אני מסתמך על זכרוני ולא על החוק עצמו, לא היה לי כוח לגגל את זה):
1. אם אינני טועה, חוק דרומי מאפשר להדוף אדם שהשיג גבול בכוונה לבצע עבירה. זו לא הייתה כזו בעיה אם לא היה כתוב בו שהוא פטור מהעמדה לדין (!) גם את מי שפעל באורח בלתי סביר(!!). זה פרדוקס לוגי בלתי ניתן לתפישה. החוק מכיר בכך שמדובר בפעולה בלתי סבירה, אך הוא פוטר לחלוטין את ההעמדה לדין. זה אבסורד שחוק נוקט בלוגיקה שכזאת.
2. רק אני חושב שההקבלה של המקרה של היום ושל דוגמאות אחרות עושה יותר מידי חסד עם דרומי? במקרה של דרומי, הוא החזיק רובה ללא רישיון (תקראו לזה איך שתקראו לזה, הבנאדם החזיק רובה גנוב, זה מספיק חמור) *רדף* אחרי שני גנבים ש*ברחו* מהחווה שלו ו*ירה להם בגב*(!!!). זו הגנה עצמית? זאת הדיפה? מה זה השטויות האלה? שי דרומי רצה להרוג אנשים שברחו ממנו. הוא רצה להעניש. לא להדוף ולא נעליים. הוא לא ירה יריה אחת, הוא ירה כמה וכמה כדורים אל שני דמויות שברחו ממנו. חוק שי דרומי נתפר כדי ששי דרומי- אדם שניסה להרוג לשם ההרג עצמו- לא יועמד לדין ולא כדי לאפשר לאנשים להגן על עצמם. זה ניראה לכם? החוק הזה יעודד דבר אחד בלבד: הוצאה להורג של פורצים על ידי אזרחים שמחזיקים נשק חם, לרוב רובים. צריך להגיד את זה כמו שזה.
3. פעם לימדו אותי שחוקים רעים לא עובדים במקרי קיצון ושחוקים גרועים הם אלו שלא עובדים אפילו במקרים פשוטים: להפליג בדימיון עם דוגמאות? אם מרי חואנה רצתה להוריד ג'וינט בכיף באיזה מושב בשרון, נכנסה לאיזה שטח מרעה, ישבה תחת עץ רענן, וחטפה כדור בראש. יכול המושבניק לטעון שהיא השיגה גבול במטרה לעבור עבירה. זה אבסורד, זה מופרך, זה מסוכן וזה דפוק לחלוטין. הייתי מוכן לבלוע מצב בו החוק יגדיר חזקות להגנה עצמית בתוך שטחו הפרטי של אדם (בית מגורים וכו'), שהחזקות יסייעו לנאשמים ש*באמת* חשו סכנה מיידית לחייהם או לחיי יקיריהם, ולא לחקלאי מתוסכל מהגניבות אצלו שמחליט להיות השריף של העיירה.
4. (הערת אגב) רק אני שמתי לב שהשריף מהיום הוא שב"כניק ("איש כוחות הבטחון")? ומהצהריים הפרשייה הזאת הוחרשה לחלוטין?
לאפשר רצח בחוק זה דבר מסוכן. כשיש זילות בחיי אדם זה מסוכן. אני זוכר מקרה שקרה עם מתנחל שירה בערבי שתקף אותו עם סכין.
קודם כול לפי הדיווח של המתנחל שהרג את התוקף כביכול, התוקף היה רחוק מספיק ממנו בשביל לכוון במקום שיעצור אותו אבל לא יפגע בו – תזכרו שהוא הותקף עם סכין לפי טענתו ואם אני זוכר נכון זה היה בתחנת אוטובוס. אחר כך כתבו שהמזכיר או ראש מועצה או מישהו שקשור ליישוב בא ושהוא מדווח שהיו שתי יריות אם אני זוכר נכון (וזה כבר חשוד לדעתי). המתנחל שירה דיווח שירה פעם אחת.
אחרי זה היה את הדיווח של אנשי מד"א שהוזעקו למקום והם ציינו שהיו מספר יריות – מספר נשמע לי יותר מ 2.
לי זה נראה כמו דבר מאוד חשוד. לי זה נראה כמו זילות בחיי אדם. קראתי את זה אם אני לא טועה באחד מהעיתונים שמפיצים בהתנחלויות (אני גר בהתנחלות לפי הקו הירוק) – אני אנסה למצוא אותו אבל אני לא מבטיח משהו. זה עוד מקור שאני לא מצליח לגבות אז תצטרכו לסמוך עלי…
היה גם את המקרה המפורסם של הרכב שתקפו כמה ילדים ערבים והיה לזה וידאו וראו שאיכשהו גררו פח מסוג צפרדע אם אני לא טועה, שהוא בעיקרון מכולה קטנה יותר לחסום את הכביש, וכשהרכב נעצר באו שישה או שבעה ילדים והתחילו לבעוט ברכב.
זה נראה לי חשוד כי מתי התחילו לצלם ואיך הצילום הגיע לחדשות. יכול להיות שמה שראינו היה כל הסיפור אבל אני מעדיף לא לשפוט לפני שאני אראה את כל הוידאו ואדע את כל הנסיבות.
למי שחושב שזה הופך אותי לאוהד ערבים כמו שכבר טענו שאני בעבר, אלו שתי דוגמאות שהכי קל לי להזכר בהן.
לגבי הפריצה לאיזור שלך – במקומות רחבי ידיים אני בספק אם כל אחד מזמין איש מוסמך (הם יקרים) שימדוד את השטח ויגיד לך אם הכול לפי החוק, או אם תדע שמישהו פרץ לך לאיזור מרחוק.
למשל לבית שלנו פרצה לפני כמה שנים ילדה אוטיסטית והיא חזרה על המקרה כמה פעמים – היא רצתה להתנדנד בנדנדת פלסטיק בצורת אווירון שהיה תלוי על הברזלים שמחזיקים את חבלי הכביסה.
היא ילדה שאני מכיר והיא בסדר, אבל כשניסיתי להחזיר אותה הביתה היא לפעמים הרביצה לי או דחפה אותי.
היא פרצה למקום מגודר היטב, ועם שער סגור (אבל לא נעול) – איזה כוח היה מותר לי להפעיל עליה לדעתכם?
אולי לירות בה היה מוגזם לדעתכם אבל מישהו באמת ישים לב כל הזמן שזה מישהו שהוא מכיר או מישהו שהוא לא פורץ?
איזה כוח היה מותר לי להפעיל עליה?
בזמנו ניסיתי לא לגרום לה נזק כי היא התנגדה לצאת מהחצר שלי, וסנוקרת או שתיים היו מטפלות במטרד. האם היום מותר לי לנסות את זה אם היא אי פעם תחזור?
ולמרות שזאת התנחלות למרות שזה יישמע מוזר – אף אחד לא טרח לספר לנו. הקו הירוק צץ מחדש לפני כמה שנים, ואנחנו משלמים מיסים ומשכנתא וחשבונות למיניהם ויש הרבה.
לא ממש הורחשה, לפי ווינט האיש בחקירה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3614444,00.html
קראתי פעם ששטח שמוחכר לשטח מראה אינו שטח פרטי ולאנשים אחרים מותר לעבור שם, יש סיכוי שהזיכרון שלי מטעה אותי ואז אני אשמח לתיקון.
אפי,
לפחות מישהו אחד הבין את הבדיחה שלי. אני שמח.
כל האחרים,
כן כן.
אם מישהו בא אליי הביתה בלילה עם מסכת סקי הוא לא רוצה לפגוע או אין סכנה שהוא יפגע בי?
אם אדם מופיע אצלך באמצע הלילה עם מסכת סקי, כנראה שהוא רוצה או לגנוב ממך רכוש או יותר גרוע. בשביל ה-off chance שהברנש עלול לרצוח אותך ולאנוס את בת זוגתך ואז לרצוח אותה ולגנוב את כל הרכוש שהוא יכול להרים, אני חושב שחוק או לא חוק, האופציה הראשונה שלי זה לא לקחת סיכון של 0 אחוז במקרים כאלה ולנפץ לו את הגולגולת – אם מישהו ישר היה רוצה לבוא אליי הביתה, הוא היה מתקשר או מצלצל בדלת, ובכל מקרה, לא לובש מסכת סקי. לכל מקרה אחר – אני לא חושב שההנאה של הפושע מהרכוש שלי יקרה יותר מהחיים ומרווחתי ומרווחת היקרים לי.
האלטרנטיבה, לשיטתך, היא לתת למישהו שפורץ אלייך הביתה פשוט לגנוב ממך את כל מה שהוא רוצה (ואפילו להרים עלייך או על בת זוגתך או על בנותיך ובנייך את היד הראשונה) במקום להתגונן? עזוב את זה שזה לא הגון ולא צודק משום בחינה, זה פשוט לא אנושי מצד אף אדם פשוט להתעלם בזמן שבוזזים את רכושו ואת היקרים לו. גם אם יש אנשים המסוגלים להתאפק או להתקשר למשטרה ופשוט לתת לדבר כזה לקרות להם, מדובר בהנחיה שהיא פשוט לא מציאותית ואני בספק אם אתה תנהג לפיה. כמובן שייתכן שבניתי כאן איש קש מיותר, אבל אם לא מותר להפעיל אלימות פיזית על פרצוף בחשכה שמופיע באמצע הלילה, מה עוד יש חוץ מלהתקשר למשטרה שתפעיל את האלימות החוקית הזאת במקומך? אם מישהו מתכוון לגנוב ממך או לפגוע ממך (ובלילה, בחושך, קשה עד כדי בלתי אפשרי להבדיל), מה זה משנה מי יפעיל את האלימות? אין עוד דרך אחרת (שהיא affordable, בכל מקרה) למנוע את הפשע שמופעל כלפייך מלבד לנטרל, פיזית, את העבריין. אני חושב שבראש ובראשונה, העבריין צריך לקחת על עצמו את האחריות (החוקית, בכל מקרה) על כך שהוא פורץ באישון לילה לביתו של זר.
אני אשמח אם תציג בפניי דרכים יותר הומניות לשמור על הצדק. אני ממש לא מעודד אלימות, ממש להפך – אבל כאשר חוליגן מופיע אצלי בבית באמצע הלילה כשבת זוגתי לידי? אני לא מתכוון לתת לא את הרכוש שעבדתי קשה כדי להשיג אותו ולא את היקרים לי בשביל שום חוק שבעולם, ואף אדם שנפשו תקינה לא ינהג אחרת. אני מציע שהחוק, בראש בראשונה, יתאים את עצמו למציאות הזאת, ולא להפך.
יש לציין שכמו כל חוק וכמו בכל מסגרת של כללים – עבריינים וחכמולוגים למיניהם ימצאו לופהולז – אתה ואני ועוד אלף כמונו לא ימצאו חוק מבלי כאלה: אבל השאלה בסופו של דבר היא מה נכון עבור האינדבידואל דל האמצעים: ובמיוחד במדינת מערב פרוע כמו שלנו – צריך לתת יותר יכולת הגנה עצמית לאינדבידואל. אני לא מדבר, חלילה, על ה-rampage שהולך בארצות הברית עם נשקים, שכל היק באלבמה יכול לחורר ראשים עם שוטגן, אבל אני בהחלט חושב שבקרב אוכלוסיה חוליגנית כמו זו הקיימת בארצנו (אני מחולון, אז מכיר את זה על בשרי) – צריך לפחות לאפשר לאנשים חוקית להפעיל מקסימום של אלימות (לא קטלנית) כנגד פורעי חוק המועדים לפגוע בהם.
פרינדנקר- החוק הזה גרוע מהחוק האמריקאי, להוסיף?
"חוק שי דרומי" הוא גרוע, אבל לא מיוחד.
התקרית שהולידה את החוק היתה צפויה מראש, אפילו אם דרומי עצמו לא היה מודע לכך.
"תואר האצולה" המפוקפק של "חוות בודדים" נולד כדי לבצע התיישבות עויינת (נישול בדואים משטחי מרעה) כמו "יהוד הגליל" (שעושה אותו דבר לערבים ואפילו לדרוזים ששירתו בצה"ל), וכמו ההתנחלויות. ההתנחלויות הם מקרה יוצא דופן כי במקור זו היתה תופעה מנוגדת למדיניות [המוצהרת, לפחות] של ממשלת העבודה בשנות ה-70, אבל כיום – כל צורות ההתנחלות האלה נהנות מתמיכה ועידוד של הממשלה.
האם אבות רעיון "חוות הבודדים" חזו שכך יקרה? אולי לא.
האם ניתן היה לחזות את זה? ברור שכן.
הבדואים הפכו להיות עניים יותר וחלקם פנה לפשע, המשטרה לא יכלה להתמודד עם תופעה בסדר גודל כזה, ודרומי שהיה בודד (בהגדרה), הגיע לאן שהגיע (ואם לא, מישהו אחר היה מגיע לשם לפניו).
"חוק דרומי" היה המשך ישיר של המדרון החלקלק: אם הפקרנו את אנשינו בשטח, לפחות נאפשר להם לירות בילידים, כי הגנה לא נוכל לספק להם. הואיל ומדינה נאורה לכאורה לא יכולה לכתוב "בילידים" במסגרת ניסוח של חוק, נוצר הבילבול שגרם לרדנק לסטות מרוח החוק המקורית ולירות בשוטרים.
אופס
אפי,
בכתבה היום בעיתון הארץ (שלא הצלחתי למצוא אותה ברשת) היה כתוב כי על חלק גדול מפרטי הפרשה הוצא צו איסור פרסום.
שלום,
תמוה שאתה לא יכול לשטוח את הטיעון שלך בלי לעשות מאזרח שומר חוק שמגן על חייו סוחר סמים. האם לשיטתך, אם היית נצמד לאמת, הטיעון שלך לא היה מחזיק מים?
אבי,
עצוב שלא קראת את הטקסט. הוא לא ממש סוחר סמים.
אני פשוט תוהה מה היה קורה אם זה לא היה פורץ, והיו דברים מעולם כשרשויות אכיפת חוק בצעו פעילויות חשאיות.
אבי – להצדיק רצח רק בגלל שהרוצח שומר חוק זה מדרון חלקלק.
אפשר להפעיל כוח כנגד פורצים אבל לאפשר להרוג אותם בחסות החוק זה מוגזם.
כבר היו מקרים שבו תפסו פורצים והתקשרו למשטרה. לפי מה שדוד שלי סיפר לי לפני כמה ימים כשביקרתי אצלו בסוכות, הגיע לחדרה פורץ אז השכנים תפסו אותו ואחד מהאנשים החזיק אותו בקלשון ורצה להרוג אותו אבל הם עצרו אותו והתקשרו למשטרה.
המשטרה זרקה אותו כפות כמו בובת סמרטוטים.
האם זה היה בסדר אם הם היו הורגים את הפורץ הזה?
האם זה היה בסדר שהרגו את המחבלים הכפותים בקו 300? אחרי הכול הם תקפו ומי יחסר אותם?
הם סתם מחבלים, והוא היה סתם פורץ ואתה סתם לוקח את החוק לידיים שלך בלי הכשרה ובלי מישהו שתצטרך לתת לו דין וחשבון אחרי המעשה.
האם לא יכול לקרות מקרה שבעל חווה יזמין עובד ערבי באמצע הלילה שיעזור לו עם משהו, והוא יחכה לו וירה בו ויהרוג אותו כי או שהוא חשד שהוא מחבל (ובסוף יתברר שהוא לא) או שהוא רוצה לנקום במחבלים (על ידי הריגת איש לא קשור) או שחיי ערבי כל כך זולים בשבילי שהם לא חשובים כמו שעשו במהלך ההיסטוריה להרבה עמים.
אנשים הורידו מערך יהודים, צוענים, הומוסקסואלים, נשים, פולנים ועוד ולחלק מהאנשים לא היה אכפת לפעול.
זה כמו הניסוי הישן בשחור ולבן שמראים מדען ומביאים אנשים שונים ומושיבים אותם מול לוח שכביכול מחשמל אנשים – בצד השני יש שחקן שעושה את הקולות.
כל מתג מעלה את הזרם והשחקן משנה את הקול בהתאם.
היו לאנשים כמה הסתייגויות בדרך אבל בגלל שדמות כלשהי אמרה שזה באחריותו ובגלל שהם חשבו שהוא מוסמך הם המשיכו להפעיל את המתגים עד שהקול של השחקן לא נשמע (מת) וקצת אחרי זה.
הוא מוצג לפעמים בערוצי היסטוריה.
ויש הרבה אנשים בארץ שבמצב הנוכחי האדמה שהם יושבים עליה לא שלהם אבל הם מחשיבים אותה כשלהם, והאם אם יהיה מישהו שיכנס לשטח הזה (וכבר היו כמה בין אם עיתונאים ששנואים על חלק מהאנשים באיזור, או פעילי שמאל שחוקרים לגבי המצב של התנחלויות באיזור) האם זה יהיה בסדר לירות בו כדי להרוג?
אולי תגיד לעצמך שבמשטרה יסדרו את זה שהוא יקבל גזר דין על רצח אבל בכל זאת אפשרת בחוק את הרצח הזה והאדם הזה עדיין מת, ואתה מסתמך על המשטרה שתוכל לגלות אם זה היה רצח גם במקרה שהרוצח ישנה את זירת הרצח כדי להראות שזאת תקיפה.
בגלל האיזור המסוים הזה יכול להיות שבדואי יעבור באיזור, יכול להיות שמתנחל אחר, יכול להיות שפעיל שמאל למשל וכנראה חלקם יהיו חמושים כי זה איזור מסוכן אז אפשר להראות שהוא ניסה לתקוף וזה לא יהיה כל כך קשה לטעון "הוא החזיק סכין והתקדם לגן המשחקים של הילדים שלי, ולא היה לי מושג שהילדים שלי לא שיחקו שם באותו הזמן" כדי להצדיק רצח ואולי לקבל גזר דין מופחת.
לדעתי, "חוק שי דרומי" הוא גרוע, אבל לא מיוחד.
התקרית שהולידה את החוק היתה צפויה מראש, אפילו אם דרומי עצמו לא היה מודע לכך.
אותו "תואר אצולה" מפוקפק של "חוות בודדים" נולד כדי לבצע התיישבות עויינת (נישול בדואים משטחי מרעה) כמו "יהוד הגליל" (שעושה אותו דבר לערבים ואפילו לדרוזים ששירתו בצה"ל), וכמו ההתנחלויות. ההתנחלויות הם מקרה יוצא דופן כי במקור זו היתה תופעה מנוגדת למדיניות [המוצהרת, לפחות] של ממשלת העבודה בשנות ה-70, אבל כיום – כל צורות ההתנחלות האלה נהנות מתמיכה ועידוד של הממשלה.
האם אבות רעיון "חוות הבודדים" חזו שכך יקרה? אולי לא.
האם ניתן היה לחזות את זה? ברור שכן.
הבדואים הפכו להיות עניים יותר וחלקם פנה לפשע, המשטרה לא יכלה להתמודד עם תופעה בסדר גודל כזה, ודרומי שהיה בודד (בהגדרה), הגיע לאן שהגיע (ואם לא, מישהו אחר היה מגיע לשם לפניו). "חוק דרומי" היה המשך ישיר של המדרון החלקלק: אם הפקרנו את אנשינו בשטח, לפחות נאפשר להם לירות בילידים, כי הגנה לא נוכל לספק להם. הואיל ומדינה נאורה לכאורה לא יכולה לכתוב "בילידים" במסגרת ניסוח של חוק, נוצר הבילבול שגרם לרדנק לסטות מרוח החוק המקורית ולירות בשוטרים.
אופס
ברכותיי, חבר'ה, לא האמנתי שזה יקרה, אבל הצלחתם לשכנע אותי לראשונה בחיי שאולי יש משהו בביטוי "תל אביבים מנותקים".
מישהו רוצה לרקום עוד איזה תסריט מופרך ממוחו הקודח?
כי התסריט המוחשי, המציאות היומיומית, הוא שבתים נפרצים כעניין שבשגרה, במחזוריות קבועה ותכופה, ולא בדרום הפרוע, בהתנחלויות או בחוות הבודדים, אלא 15 דקות נסיעה (במהירות חוקית) מתל אביב. והם לא באים לקטוף לימונים מהעצים. הם באים לגנוב כל מה שהם יכולים, והם לא בוחלים גם בלכרות את מטה לחמם של אנשים.
אין כאן כמעט בית שלא עבר ניסיון פריצה, ולרוב יותר מאחד, ולרוב בהצלחה.
הטיפול המשטרתי הוא בדיחה עצובה, שמגיעה בקושי למדרגת כסת"ח.
(ממידע מוכמן שהגיע לידי (; הפורצים לא נורו בזמן בריחה, אלא במהלך ריקון שיטתי של חלקה שכללה כמה בתי מגורים ובית-מלאכה.)
גרתי גם בכמה אזורים בת"א, והמצב שם לא התקרב בכלל למה שקורה פה.
יהונתן: בתור צמחוני אדוק, מה דעתך על זה שהתו"ל השגרתי של הפורצים כולל פיזור רעל לכלבים בסביבה?
אם לא אכפת לך מהרכוש שלי, ולא מהביטחון של הילדה שלי במיטתה (אפרופו תסריטים, לא ראיתי כאן את מיודענו "הנרקומן בקריז שנכנס רק לקחת את המפתחות של האוטו, העיר את הילדה, נלחץ מהצרחות שלה ושבר לה את הראש"), אולי אכפת לך מהכלבה שלי שמתה על לא עוול בכפה במסגרת הפריצה האחרונה?
ואם החשש הגדול שלך הוא שכוחות הביטחון ייפגעו במהלך עבודתם, בתור ליברטריאן-בארון זה דווקא לא נראה לי רעיון כזה גרוע ששוטרים שבאים כמו גנבים בלילה יקבלו יחס של גנבים בלילה.
הרי כשהם פושטים על פושעים מסוכנים, הם נערכים ממילא לאפשרות של חילופי ירי, ולא בכדי.
ובהרחבה:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=10101983
עם כל הכבוד, אבל בכל המלל שיש כאן – גם בפוסט עצמו וגם בתגובות אליו – יש רק דבר אחד שבאמת מהווה חומר למחשבה וזה הדבר היחיד שאין פה. אין פה התייחסות לשאלה מטרידה ביותר: "מדוע ובשביל מה לכל כך הרבה אזרחי מדינה יש נשק ברשיון בבית???"
האפשרות להגנה עצמית הייתה קיימת. הבעיה היא כשמאפשרים רצח. ולמה אתה מכליל את כולם בתווית של תל אביבים?
ומרק: חצי כדי לתקוף את החצי השני, והחצי השני כדי להגן על עצמם מהחצי הראשון.
אפי – אני לא בטוח מה החוק האמריקאי אומר, אז קשה לי להשוות. אני לא חושב שצריך לתת לכל דביל נשק ובטח שלא נשק קטלני. נשאלת השאלה – האם ניתן לספק נשק לא קטלני לאזרחים מן השורה כדי להגן על עצמם? אקדח טייזר או אפילו כלי נשק שיורה כדורי גומי וכדומה יכול א. לא להרוג את הפורץ ו-ב. לתת בטחון כלשהו לאזרח שומר חוק.
תסריט לא מופרך:
אחמד הולך למסוק זיתים במטע שלו. בא מתנחל ומתחיל לצעוק עליו ולקלל אותו ואולי גם לזרוק עליו אבנים. אחמד זורק על המתנחל אבן והורג אותו (בכוונה או שלא בכוונה).
האם אחמד ישוחרר בעזרת חוק דרומי? אני בספק.
הרן,
ברור שכן.
מרמיט,
שוב, אתה צריך להבין שחוק דרומי הוא לא חוק הגנה עצמית, הגנה עצמית חלה בכל מקרה. חוק דרומי אומר שאתה לא צריך לוודא שהחיים שלך בסכנה, אלא עצם המצאות אדם בשטח שלך הופכת אותך לסכנה. זה אומר שאדם יכול להקלע ללא מעט סיטואציות. במקרה שאתה ציינת בבלוג שלך, גם לדעתי לא היתה סיבה שתירה. שים לב שלא נשקפה סכנה לחייך אלא רק לרכוש שלך.
הדוד,
והעובדה שלדרומי לא היה רשיון לנשק לא יותר גרוע?
יהונתן: ומה עם ירייה קטנה לקרסול, או איזה אבן מכוונת היטב, כדי לעכב את הפורץ עד שהמשטרה תואיל בטובה להגיע?
מה אומר על זה בית המשפט?
כי אחרת, הפורץ יכול להסתמך על סיכויים שקרובים ל100% לברוח בבטחה, עם או בלי השלל. וגורם ההרתעה התמוסס.
ושוב, לא מדובר על איזה אזור ספר נידח.
חוץ מזה, חייב להודות ולסייג שהפוסט שלי לא עוסק בכלל בחוק דרומי, אלא בתובנות שלי על סמך הסיטואציה שלי.
don't try this at home
תודה שלא נגררת לפליימינג שלי.
ד"ש מקולנוע לב, יא מנותק (;
(תיזהר, הרדנקים בעקבותיך)
יהונתן: העובדה שלא היה לדרומי רשיון לנשק היא בעיקר קוריוז מעניין. החוק היה יכול באותה מידה להיות על שם בודד אחר שבמקרה היה לו רשיון. התקרית היתה צפויה מראש רק השמות לא היו ידועים.
רדנק: אני כל כך מנותק שאני אפילו לא תל-אביבי. גם תל-אביב אלימה מדי עבורי. אני גר בתאילנד הכפרית. להמון אנשים יש נשק (בלי רשיון), לי אין. לא שאין פה אלימות, אבל כולם – מהאשה הנבגדת ועד המאפיונר הכי גדול – הורגים, מכים, או אפילו עושים פרצוף כועס, לפי חוקים לא כתובים שמי שינסה לחרוג מהם מסכן לא רק את עצמו אלא גם את הכבוד של המשפחה שלו. העובדה שכבוד הוא לא כזה מצרך אקזוטי כאן כמו אצלכם במערב, מאפשרת לי לא לקשור את האופניים ולהשאיר את הדלת הקדמית פתוחה לצרכי אוורור. אנשים מבקשים לקטוף את הבננות שלא קטפנו בעצמנו (ומביאים מאכלי בננות לאות תודה). אבל לגנוב? הבושה תהרוג אותם.
אולי אני מנותק, אבל לא במובן של חוסר ידיעה. עדיין יוצא לי לבקר בישראל (ולא רק בתל אביב) מסיבות משפחתיות, וכל פעם החוויה היא הרבה יותר אלימה, ואני מדבר על נסיעה באוטובוס ותור לקופה, לא על פוגרומים, אלימות משטרתית ותקריות ירי מלוות בהסברים למה "אין ברירה אחרת".
דוד – אשריך.
אני רואה בעצמי איש של כבוד (ואכן מרגיש אקזוטי, תודה).
אני לא מעלה על דעתי לגנוב מאף אחד, בגניבה או ברשות, לפי חוק או לא, עם או בלי חשש שיתפסו אותי.
זה (בין השאר) מכתיב את היחס שלי לזולתי, את בחירות הקריירה שלי, ובמידה רבה את מצב חשבון הבנק שלי.
אבל מאחר ש"כל פעם החוויה [במדינה המכונה ישראל] היא הרבה יותר אלימה", כדבריך, ומאחר שאין טעם לצפות להגנה ולהרתעה מהרשויות הממונות על העניין, *אני* מכריז 'עד כאן' ומתווה את הגבול שממנו *אני* לא פוסל לקיחת החוק בידיים.
ואני קורא לכולם לעשות כמוני.
להיות אנשי כבוד, כמובן.
יהונתן,
נכון לגמרי. חוק דרומי הוא לא חוק מושלם. הוא יוצר אלף ואחד תסריטים רעים (כמשקל נגד לאלף ואחד תסריטים חיוביים), אבל מה?
החוק הגיע מסיבה כלשהי.
אתה צודק לחלוטין, עקרונית ברוב המצבים המדוברים שחוק דרומי פותר, החוק (והזכות) להגנה עצמית אמור להספיק לחלוטין.
הקטע, שהוא לא. הפרשנות המשפטית שניתנה יצרה את הנורמה שבה אדם שפורצים אליו, נותר חסר אונים. מה הוא יכול לעשות? להרביץ לגנב? אסור, הגנב עוד יתבע פיצויים. לצעוק עליו? שיצעק עד מחר (סיפור הזוי שקרא לשכנים שלי).
לנסות לרסן אותו ולאיים עליו עם הנשק שלך (עצור או שאני יורה)? חס וחלילה, כמו בהרמת היד, אם הגנב יתברר כלא חמוש- אתה בכלא (והגנב יודע את זה).
להזמין משטרה? בסדר גמור,אתה תשב בצד על הספה (אם הגנב לא לקח אותה) ותחכה עד שהמשטרה תגיע…כשהיא תגיע, לא יהיה לא גנב ולא רכוש.
מרבית האנשים לא ישבו בשקט כשיתפסו גנב אצלם בבית, והפסיקה המשפטית שהונהגה עד לאחרונה נטתה מאוד לכיוון הפורצים, כאשר במציאות פרשנות אינדיבידואלית של "הגנה עצמית" היא עניין רחב מאוד.
אני לדוגמא, אם אומר לגנב "עצור או שאני יורה" ואז אראה את הגנב מפנה את גבו אלי ומתכופף, עלול בקלות אפרש את התנועה הזו כאיום וכנסיון להוציא אקדח, אפילו אם בעני אדם אחר זה יראה כפעולת בריחה רגילה (או מציאת מקום מסתור).
רוב הסיכויים שאם ארה – בית המשפט ירשיע אותי. ***והגנב יודע זאת!***
למרות שהזכות להגנה עצמית אמורה להספיק כאן – היא לא. בעיקר בגלל נורמת הפסיקה.
וכאן בדיוק נכנס חוק דרומי, עם כל הבעתיות שלו…
כי המציאות היא לא סטרילית והמצב הקודם של חוסר אונים, הוא בלתי נסבל.
נ.ב ה- REDNECK היה ברור מאליו, אבל את 'גאי' לא קלטתי מיד. P-:
"רדנק ידוע כחמוש, ורשיון הנשק שלו בתוקף."
ש: נותנים רשיונות נשק לפושעים ידועים?
שנית: ממש כמו ת.ז. ביומטרית , שלפושעים אין בעיה לעבור על החוק ולזייף, כך גם לפושעים אין בעיה להשיג נשק כבר היום (אני אוותר על הקישורים, אני משער שאתה מכיר את הסיפורים על טילי נ.ט. ברשות עבריינים ממש כמוני).
כמובן שעדיף היה אם המשטרה היתה מוציאה את האצבע מהתחת ומתחילה לעצור פושעים ולשים אותם בכלא, אבל אני לא רואה את זה קורה בזמן הקרוב.
מלוי – מה שצריך לעשות זה להכפיל את כוחה של המשטרה באיזורים ידועים בפשיעה, לתת לה אמצעים להתמודד עם הפושעים, ובמקביל לאמץ מדיניות חברתית שתמנע פערים אדירים כמו אלה שיש היום.
דרומי,
פערים חברתיים? לא הבנתי.
אם כבר אז העשירים סובלים יותר מהפשע כי יש יותר מה לקחת.
וברור שהמצב האידיאלי לצמצום פשע הוא בכלל לשים שוטר על כל 100 אזרחים (כיום בארץ זה נדמה לי 1 על כל 1000), ושהשוטרים יהיו אנשים מקצועיים (בניגוד למה שיש כיום) שמתנהגים ועובדים בצורה מקצועית.
בצורה כזו אדם לא יצטרך להשתמש בזכות להגנה עצמית.
אבל לצערי זה לא קורה. זה דבר מורכב שמצריך השקעה…|ידיים פשוטות לצדדים|.
ובהעדר הדבר הזה, חוק דרומי הוא המשוכה הבאה בהגנה על האזרח…
אגב, אילו כלים חסרים למשטרה למעט כוח אדם וכוח אדם מקצועי?
ואם כבר מדברים על רפורמה, אני לא רואה כיצד תוספת של מספר שופטים לבהמ"ש תזיק לעניין העומס עליו…
'מקצועי' בשורה לפני אחרונה= איכותי.
אה, סליחה טעיתי, ב'פערים' התכוונת כדי להקטין את מספר הגנבים…
אמנם יש בזה משהו, ובכל מקרה, גם בלי קשר לנושא המדובר, תמיד צריך לשאוף להקטין את הפערים, אבל חלק ניכר מהפשע זה עניין של תרבות ולא רק מצב כלכלי.
מצד אחד יש לך את רוזנשטיין שלא בדיוק רעב לפת לחם וכל תרבות הערסים הצפונבונים (אלה שידקרו אותך ויגנבו לך את הפלאפון, אפילו שיש אבא עורך דין) ומצד שני יש את העניים המרודים שמאמינים בעבודה קשה ולא יעזו להרים יד סתם כך על מישהו.
דוגמא מובהקת לפשע שבאמת צמח מעוני ניתן היה לראות פעם, בתקופה הראשונה של קום המדינה. כאשר עולים חדשים מארצות המזרח שהגיעו מבית יהודי מחונך והיו בעלי מעמד טוב בארץ מוצאם, כאשר בינם לבין פשע לא היה דבר וחצי דבר, ואז בעקבות מצוקה כלכלית כאן בארץ, ילדיהם נסחפו אל הפשע…
פעם גם הפשע היה שונה.
זה היה אז, כיום המצב שונה בצורה קרדינלית…
אני לא מסכים איתך שהיום המצב שונה קרדינלית.
אם תיקח את הבדואים ספציפית (והרי בפשיעה בדואית עסקינן) תראה שני מאפיינים שכל קרימינולוג מתחיל יגיד לך שגורמים לפשע – מצד אחד, פערים גדולים בין אוכלוסיות שכנות (עומר\תל שבע), מצד שני, היעדר מסלולי קידום נורמטיביים.
האמת היא שלא דיברתי על בדואים, אבל אם בבדואים מדובר, אז גם שם המצב לא בהכרח *הרבה* יותר שונה…
אני מסכים יש גם את האלמנט הזה בהחלט, אבל היה סמוך ובטוח שתעשיית הפרוטקשן בארץ לא משאירה את העוסקים בה בחרפת רעב…
החמולות מתפרנסות יפה מאוד. כמו רוזנשטיין.
יש גם את העניין הלאומני…אפשר לשייך אותו לקטגורית הפערים..אפשר שלא…
וכן, האמת שגם שם יש את עניין התרבות, אם כי הכוונה היא בכלל לתרבות אחרת, לא תרבות 'עבריינית' במשמעות שאנו רגילים אליה, אלא תרבות 'מקומית' שבה יש את העניין של קודים התנהגותיים שונים ממה שנהוג אצלנו. ומה שבתרבות האירופאית נחשב כעבירה, מקבל יחס שונה בתרבות שונה…
נו וכמובן עניין הסמים שקיים בכל אוכלוסיה…
בכל מקרה דיברתי על הפשיעה באופן יותר רחב…
רגע, מתי עברנו לדבר על פרוטקשן?
חאלד אבו טראש היה גנב, לא פחות ולא יותר. אני לא מכיר אותו ספציפית, אבל יש מעט מאוד אנשים עשירים בכפרים הבדואים הלא-מוכרים.
?
דיברנו על פשיעה ופערים…
הקטע בפשיעה (גם הכללית וגם ענף הגנבות) הבדואית, שרובה (הגדול) מאורגנת היטב ומפרנסת בצורה מאוד יפה את העוסקים בה. רוב הפריצות הכלליות (לבתים ומכוניות) הן פריצות מתוזמנות של כנופיות (לרוב משפחתיות), ועל פריצות לחוות אין בכלל מה לדבר!
פה זה לא בדיוק עלובי החיים, ולא גונבים בשביל להאכיל אחות מורעבת, כי אם בשביל פלאפונים ומכוניות יוקרה.
(ואם מזכירים כבר את עלובי החיים, זכור לי שהבחור הקים איזה מפעל בכספים שהוא גנב).
אם הם שוטרים ובאים עם נשק ויודעים שבנאדם חמוש ואף חושדים שהוא עבריין וירה לעברם שיבאו גם עם קסדות ושכפצים וירו לעברו פצצות עשן וגז מדיע וכדו' למה ישר להשיב אש בקבוצה כזו גדולה הם יכולים לנטרל אותו בלי בעיה עם כל האמצעים שיש למשרטת ישראל לפיזור הפגנות זו בעיה המטופשת של המשטרה הטומטמת שלנו במדינה המפגרת הזו השכל מגיע אחרי הזמן כמו תמיד
עברו השנים וכבר היום שנת 2016 . אולי כדאי לפתוח שוב את בדיון הזה ולבחון אותן בראי ההיסטורייה. לבדוק נתוני פשיעה ונתוני ירי לפני ואחרי החוק. אישית לי יש שקט תעשייתי בכול מה שקשור לגנבות חקלאיות.
אפשר לרדת רגע בכל הדיון הזה מהפילוסופיה והמשפט הכללי ולרדת לעקרונות יותר בסיסיים.
הדיון כולו מפספס את הנקודה שיש פה מאבק בין הישרדות למוסר.
מוסרית, רק למדינה ולכוחותיה יש הסמכות לפעול בכוחנות/אלימות בכדי שההפעלה תהיה בגדר המוסרי, בהנחה והם בשלטון דמוקרטי לפי מה שבשנה א׳ משפטים לומדים לרוב בתורת המשפט – כללי הצדק האוניברסליים או איך שקוראים לזה ולא רק חוק שמחוקקת הרשות המוסמכת.
העברת האחריות לאזרח לפעול כך היא כי סומכים על שיקול הדעת הכללי של האזרחים שיפעלו כפי שנכון גם אם האינטרס האישי שלהם הוא אחר.
אבל אם אפשר מראש לסמוך על האזרחים לפעול נכון במצבים כאלו אז למה צריך מדינה שתנהל אותנו?
אם כולם יעשו את הדבר הנכון מהרגע הראשון, הכל יסתדר מעצמו.. בגלל הנוכלים, העבריינים, המחפפים והשרלטנים נדרשת מערכת חקיקה שפיטה ואכיפה.
פה מדובר בסופו של דבר במצב בו מערכת החקיקה מצויינת, השפיטה מנותקת מהמציאות והאכיפה לא קיימת.
האזרח נותר לבדו במאבק הישרדות למול מי שלא מכבד את מערכת החקיקה השפיטה והאכיפה. בהתאם לכך, מאחר והישרדות קודמת למוסר תמיד, האזרח הקטן לוקח את האחריות בתוך הוואקום ועושה דין לעצמו.
חוק דרומי מוצדק כי הוא בא להגן על האזרח במצב האבסורדי שהוא אשם בניסיונו לשרוד לעומת מי שהחוק מעניין רק את עכוזו ובא לפגוע באנשים.
במצב בו דרומי יכול היה להזעיק משטרה והיו מגיעות 3 ניידות ומסוקים לתפוס את הגנבים בתוך עד שעה, אז דרומי בהחלט היה נשלח לכלא ובצדק.
אם המשטרה אומרת ״אין לי ניידות בוא תגיש תלונה״ כשעומדים 3 מגודלים בחצר עם סכינים אחרי שירו/הרעילו את הכלב ובאים לשדוד לגנוב או רק לקטוף את הלימונים ולהציע צביעה מחדש של הדלת, אני כנראה אירה קודם ואח״כ אשאל שאלות.
מוסר מיועד לאנשים עם בטן דשנה שיש להם מבוגר אחראי לפנות אליו כשמגרד להם בטוסיק כי התמלא החיתול שלהם. הלוואי על כולנו להיות מוסריים.
בישראל זה תלוי יישוב ולחץ פוליטי..