כללי המשחק | המדריך האתי לדיסידנט המתחיל

[זהירות: עשוי להיות פוסט ניו-אייג'י ואולי זה בסך הכל פוסט פרידה מיריב אחד עם תקווה לעוד הרבה מהם, אני מציע לקרוא כל אחד מהלינקים כאן, אבל אתם לא חייבים]

"האם אתה יכול להיות שלם עם ההחלטות שלך בחיים כשתצטרך להסביר לאחרים מדוע החלטת את מה שהחלטת לעשות?"

את השאלה הזו חשבתי לשאול יותר מדי אנשים לאחרונה, כשהמשמעות של השאלה מובנת: אמנם אף אחד לא יודע עכשיו מהי ההחלטה שקיבלת, אבל אם עוד כמה ימים, חודשים או שנים מישהו יגלה אותה, האם תוכל להסביר את הבחירה של עצמך בלי לפגוע בשמך הטוב?

כתבתי פעם ש"שמו הטוב של אדם כולל גם את הדרך בה הוא מתעמת עם מבקריו" () אבל זה לא הכל, שמו הטוב של אדם כולל גם את העמידה שלו בעקרונות בזמנים קשים מאוד (), והיא כוללת גם את השאלה האם הוא משחק לפי כללי המשחק.

אחת הדרכים הטובות ביותר להבטיח שם טוב היא לא לעשות דברים שתתחרט עליהם אחר כך ולא להיות צבוע. כשאתה מבקר אדם על התנהגותו תמיד חשוב להיות מי שמסוגל לעמוד באותה ביקורת; כשאתה בא להחליף מנגנון ישן, מושחת ורקוב מהיסוד חשוב שתתמיד  ותחמיר בעקרונות שלך ולא תושחת על ידי אותו מנגנון שיש לו את הכח הטבעי להשחית.

רוב הסיכויים שכשתתנהג ככה לא תצליח במאבק, במיוחד כי היריב שלך לא עומד בכללים כאלה. בדרך כלל היריב, שכבר מחזיק בעמדת הכח, משנה את חוקי המשחק בעת שמשחקים איתם, הוא ינצל את האדישות של הציבור, ישתמש בדמגוגיה זולה ובאיומים זולים עלייך ועל עתידך (אל תדאג, הם לא יתממשו), והכי חשוב: ההתייחסות שלו אלייך כאל יריבו הופכת אותך לשווה אליו, מה שאומר שכבר נצחת במאבק.

הרבה יותר קשה לשחק משחק מסוים כשאתה שומר על אותם כללים שאתה מציב בפני היריב שלך (), במיוחד כשהיריב שלך הוא אדם שלא משחק לפי הכללים : אבל הידיעה עצמה שאתה צודק במאבק היא הרוח הגבית שלך.

הידיעה שאתה צודק, אבל, היא אף פעם לא ההצדקה שלך לשבור את הכללים. אם נצחת לא לפי כללי המשחק, אלא ברמאות, זה לא אומר שנצחת.

כמו להגיש עבודה אקדמית של מישהו אחר (), אם אתה לא רכשת את הידע מהקורס אז כל הציון שלך פסול מעקרו : כך גם הנצחון במאבק, נצחון מושג רק על ידי משחק הוגן, גם אם הכללים עובדים נגדך (ואל תדאג, הם עובדים), אתה חייב לנצח באמצעותם, זה המשחק.

למרות שאתה תמיד יכול לשקר לכל העולם, לעצמך אף פעם לא תוכל לשקר וכשתצטרך להתעמת מול הכוחות שבאים לשנות אותך, ותרצה לרתום את האמת לצדך, מתישהוא תבין שהגיעה העת ללכת, כי אתה כבר מושחת וזקן כמו אלו שנאבקת מולם. אם לא תשחית את עצמך ככל הנראה לא תגיע למעלה, אבל אם כן תגיע, תשאר מוערך, תבנה הנהגה ומחליפים ותדאג שהשינוי שלך יעשה משהו.

2 תגובות ל-“כללי המשחק | המדריך האתי לדיסידנט המתחיל

  1. אני מסכים איתך במאה אחוז. אפשר לראות שהרבה אנשים שנכנסים לפוליטיקה כדי לשנות לטובה ולעשות פוליטיקה נקייה עוברים לצד השני של המתרס. כנראה שיש איזשהו שלב שבו צריך להחליט בין השפעה נמוכה אבל טהורה לבין מעבר לאמצעים פחות נקיים על מנת להגיע לרמת השפעה גבוהה יותר. הפיתוי פה כל כך גדול שרוב השחקנים בוחרים בדרך הראשונה. כך נוצרים מאבקי כוחות שבהם כל אחד בטוח שהוא צודק ולכן זה בסדר להתגמש עם החוקים שקבעת לעצמך וכך יוצא שכל המערכת מסריחה. הפיתוי גובר עוד יותר כאשר האנשים הבאים שמגיעים לשלב הזה, גם אם הם מודעים להשפעות של הבחירה שלהם, יודעים שבגלל שכולם מרמים ההשפעה שלהם מהישארות בפוליטיקה נקייה תהיה קטנה עוד יותר. יש מעטים שבוחרים בדרך הנקייה, בדרך כלל בעיני אחרים הם תמימים או מתנשאים, פשוט בגלל שהם כן משרתים את המערכת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *