לקראת עתירה לפסול את מועמדותו של משה פייגלין להתמודד | האם זה ראוי?

יוסי גורביץ מגולל אמש את סיפור המעשה של משה פייגלין. כיצד מעבריין מורשע בעבירות המרדה שהיה בעבר מנוע מלהתמודד לכנסת (‏ע"פ 1427/95 משה פייגלין נ' מדינת ישראל, בג"צ 1768/05 היועץ המשפטי לממשלה נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה17) עומד פייגלין להיות, לצערנו, אחד מחברי הכנסת של המפלגה שמצטיירת כמפלגת השלטון הבאה.

אולם, האם ניתן לעשות משהו כדי למנוע מפייגלין להתמודד בבחירות אלה? על פניו, דבריו החמורים של משה פייגלין, וטיוטאת החוקה אליה מכוון פייגלין לאחר בחירתו להנהגה (שנערכה על ידי פרופ' הלל וייס, שנחשד בפלילים) עשויים לפגוע ביכולתו להתמודד בבחירות הקרובות, וזאת על סמך ההלכה הפסוקה והחקיקה.

חוק יסוד: הכנסת מתווה את הכללים לפיהם יאסר על אדם ועל רשימה להתמודד לכנסת. הכלל הוא לכבד את זכותו של אדם לבחור ולהבחר, כיוון שאותה זכות היא הגשמה של זכות ההתאגדות וחירות הביטוי. סעיף 7א לחוק קובע שאדם או רשימה, בין היתר, לא יורשו להתמודד בבחירות אם במטרותיו או מעשיו יש בכדי לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית או דמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. לצד אלו, ישנן סיבות אחרות, כמו הרשעה בפלילים בעבירה שיש עמה קלון, בגינה כבר נפסל פייגלין מלהתמודד בשנת 2002, כאשר נבחר למקום ה40 ברשימת הליכוד. אולם, כעת ולמרות שכבר הורשע בשנת 2003 (‏פ 3406/00 לשכת תביעות ירושלים נ' משה פייגלין) אך לא נדון למאסר בפועל, יהיה פייגלין רשאי להתמודד על סמך סעיף זה.

אולם, האם ניתן יהיה למנוע את מועמדותו כיוון שהוא שולל את קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית או מסית לגזענות?

פייגלין כבר תמך בפעילויות אלימות נגד רשויות החוק, הוא תמך באלימות המתנחלים נגד רשויות אכיפת החוק ויצא נגד בית המשפט העליון בטענה שהוא אינו מייצג את העם היהודי (ובהצעת החוקה שלו, הוא מנסה לעקפו על ידי הקמת סנהדרין כלשהוא).

ההלכה הממצה ביותר בנושא מניעת התמודדות היא א"ב 11280/02 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה נ' ח"כ אחמד טיבי (הלכת טיבי). בהלכה זו דן בית המשפט העליון (בראשות כב' הנשיא (דאז) אהרן ברק) בפסילת התמודדותם של עזמי בשארה, אחמד טיבי וברוך מרזל על יסוד פעילויותיהם בעבר ודעותיהם בנושא היות המדינה מדינת כל אזרחיה ורצונם להסית לגזענות. כב' השופטת טובה שטרסברג-כהן הסבירה, בדעה חולקת, בפסק הדין כי:

מדינת ישראל איננה רק מדינה יהודית. היא מדינה דמוקרטית. היא מושתתת "על יסודות החרות הצדק והשלום" ועל "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין, תוך הבטחת חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". אופיה הדמוקרטי של המדינה הוא נשמת אפה. הוא מתחייב מההכרזה שבמגילת העצמאות ומערכי-היסוד של תקומתו המודרנית של העם היהודי. מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית מחוייבת לזכויות היסוד של אזרחיה ושוקדת על הבטחתן. אחת מהחשובות שבזכויות היסוד בחברה דמוקרטית, אם לא החשובה שבהן, היא הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת. אלא שעל אף חשיבותה העליונה, אין זכות זו זכות מוחלטת. היא נסוגה אחור שעה שהיא משמשת לסיכון אופיה היהודי דמוקרטי של המדינה. ללא הגנה על ערכי הדמוקרטיה, לא תיכון המדינה כמדינה דמוקרטית ולא תיכון גם הזכות לבחור ולהיבחר. ללא הגנה על גרעינה של המדינה כמדינה יהודית, לא תיכון מדינת  ישראל. השניוּת שבהיות המדינה יהודית ודמוקרטית, היא ביסוד הוויתה של מדינת ישראל. על-אף המתח הפנימי בין שתי מהוויות אלה, אחוזות הן זו בזו ומהוות שני עמודי תווך, שללא כל אחד מהם אין למדינת ישראל קיום.

עקב חשיבותה של הזכות לבחור ולהבחר, בית המשפט לא יטה לפסול אזרחים מלהתמודד אלא אם אלו פועלים בצורה אקטיבית למימוש מטרותיהם, שהן פעולה נגד הדמוקרטיה הישראלית, זהותה היהודית. פייגלין כבר הצהיר כי לדידו, לאחר שיוחל החוק הישראלי על השטחים, הוא יפעל למניעת זכות הבחירה מהתושבים הערבים ובהצהרת החוק של פרופ' וייס נקבע כבר כי יקבע "מעמדו של 'אזרח-תושב' שהוא כל בן – נח המקבל עליו בכתב ובהתנהגות את ריבונותה של מדינת ישראל כמדינת היהודים ומקבל עליו את שבעת מצוות בני נח. אזרח-תושב יכול להצביע לסנט" כמו כן, שולל פייגלין את זכות הבחירה להנהגה כאשר הוא קובע כי בראש המדינה יעמוד "נשיא, או מלך, הנבחרים על ידי העם". כוונתו, בהגדרה "עם" ולא בשימוש במילה "אזרחים" היא כמובן לעם היהודי.

לכן, בדבריו של פייגלין יש פגיעה בהיותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית. כך הסביר כב' הנשיא ברק בפסקה 5 להלכת טיבי: "אין להגן על קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, כמדינה המתגוננת כנגד הסתה גזענית והנאבקת כנגד הקמים עליה באופן שישלול את קיומה כמדינה דמוקרטית". המטרה, כעקרון, היא למנוע ממי שאינו מקבל על עצמו את כללי המשחק הדמוקרטיים, לפיהם לכלל האזרחים יש את הזכות להשתתף בהליך הפוליטי וכי לבני האדם יש את חירויות הפרט שמגשימים את הדמוקרטיה (פסקה 2)

כמו כן, מציין כב' הנשיא (דאז) ברק כי:

לא רק שערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית אינם דורשים הפליה על בסיס דת ולאום במדינה, אלא שערכים אלה עצמם אוסרים הפליה ומחייבים שיוויון בין הדתות והלאומים. מדינת ישראל היא מדינה יהודית אשר בתוכה חיים מיעוטים, ובהם המיעוט הערבי. כל אחד מבני המיעוטים החיים בישראל נהנה משיוויון זכויות גמור. אמת, מפתח מיוחד לכניסה לבית ניתן לבני העם היהודי (חוק השבות), אך משמצוי אדם בבית כאזרח כדין, הוא נהנה מזכויות שוות כמו כל בני הבית האחרים. (פס' 13, ההדגשות והציטוטים הושמטו – י.ק)

על יסוד סעיפים דומים נפסלה בעבר תנועת כ"ך מלהתמודד בבחירות (עב 2858/92 אליאסף מובשוביץ נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השלוש-עשרה פ"מ מו(3) 541) עקב היותה של כ"ך תנועה גזענית. במקרה של פייגלין, הקשר שלו לארגון כ"ך או כהנא חי הוא רופף יותר מאשר קשרו של ברוך מרזל, בעוד שרעיונותיו לאפליה בין דם לדם ותמיכתו בטרנספר הופכים להיות פופולריים מיום ליום.

בעבר הבהיר כבר בית המשפט העליון כי מניעה של רשימת מועמדים (או מועמד) מלהתמודד היא צעד קיצוני שאין לנקוט בו אלא במקרים הקיצוניים ביותר (עב 1/88 משה ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השתים-עשרה פ"ד מב(4) 177) וכי כל שימוש במקרה זה עשוי לפגוע בדמוקרטיה עצמה. אולם, אם נשתמש בדבריו של פייגלין עצמו, אשר הוא טוען שהוצאו מהקשרם (א 1637/96 משה פייגלין נ' חיים הנגבי): בראיון שנערך ב1995 עם פייגלין למוסף הארץ (וראו את דבריו של יוסי שריד מאתמול), פייגלין מסביר את היופי בשלטון הנאצי: "הנאציזם קידם את גרמניה ממצב של שפל למצב פנטסטי מבחינה פיזית ואידיאולוגית – נוער האשפתות בלויי הסחבות נהפך למצוחצח, מסודר, וגרמניה זכתה למשטר מופת, משפט תקין וסדר ציבורי".

דבריו של פייגלין באותו ראיון נועדו להבהיר כי למרות שהמשטר היה יעיל ופנטסטי, הוא לא היה משטר מוסרי. פייגלין אמר את הדברים בנוגע להסכם אוסלו, כאשר ההשוואה המתבקשת למקרה שלנו היא שפייגלין עצמו מודע לכך שניתן להוציא אנשים (כגון אדולף היטלר) מהמשחק הדמוקרטי כיוון שאלה מעוניינים לחתור תחתיו (במקרה שלו, יוזמי הסכם אוסלו היו כאלה).

הבעיה שמתעוררת היא כזו: בתור מי שמאמין בדמוקרטיה ובזכות ההתאגדות, אני מעוניין לאפשר למגוון רחב של דעות לנהל את השיח הדמוקרטי על ידי בחירת העם. במקרה של מפלגת הליכוד, אולם, פייגלין הוא לא רק סטיית תקן דיסהרמונית, אלא גם שהאדם מהווה סכנה לדמוקרטיה לא פחות מאשר מאיר כהנא בזמנו. חשוב, לדעתי, בכנסת בה הציעו הצעות חוק מסוכנות מאי פעם, לשלול את הזכות לקחת חלק במשחק הדמוקרטי מאלו שאינם מכירים  בדמוקרטיה כלל.

24 תגובות ל-“לקראת עתירה לפסול את מועמדותו של משה פייגלין להתמודד | האם זה ראוי?

  1. אני אתקטנן שוב משפטית, כמו ברשומה על הבית בחברון.

    פייגלין דיבר על מצב עתידי, שבו יוחל החוק הישראלי על השטחים. ברור לנו שזה לא המצב כיום. לכל צורך מעשי, אני סבור שהיום הזה לא יגיע, או שהוא רחוק מאוד (אני לא מתומכי המדינה הדו-לאומית). לכשייתקיים התנאי הזה, אזי יוכל פייגלין לפעול לביצוע הצעד האנטי-דמוקרטי הזה, ואז בית המשפט צריך לזרוק אותו מכל המדרגות. אבל, כאמור, אני לא צופה שהתנאי יתקיים. לכן, אמירתו של פייגלין חסרת תוכן מעשי – האפליה לא תתקיים, ודרוש שינוי מהותי (החלת החוק הישראלי על השטחים) כתנאי הכרחי לקיומה. ועל כן, אין בה פגיעה בהיותה ישראל מדינה דמוקרטית יותר מאשר בקביעה שעם בוא המשיח יש להפוך המשטר בישראל למשטר מלוכני.

    הוסף כמובן את הדיסכלייזמר הרגיל בנוגע לגזענות.

  2. ערןב,
    כאן נכנס המבחן ההסתברותי של בית המשפט העליון: השאלה היא האם די לכך שאותו אדם מעוניין לפעול למצב שאינו דמוקרטי או ישנה הסתברות שהאדם יביא לידי מימוש את רצונו.

    לשאלה זו בית המשפט טרם ענה כיוון שבמקרים שהובאו בפניו אף אדם לא קיים את היסוד של הרצון לפעולה נגד אופיה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל.

  3. קראתי את המסמך שלו, קראתי את הפוסט הנוכחי, אבל אתמול מצאתי ב-YNET את הראיון הזה שנערך לאחר שהוא כבר זכה באותו מקום שזכה בליכוד.

    אם נצא מתוך הנחה שפייגלין אינו שקרן, נראה שהוא שינה את דעותיו מ-2003 (זמן כתיבת אותו מסמך באתר מנהיגות יהודית). אם אשים את דעותיי בצד לרגע ואשפוט לפי הטוקבקים למאמר הנ"ל ב-YNET, אז רואים בבירור שדווקא רוב מוחץ של הטוקבקים דווקא מסכימים עם רוב דעותיו. אז על מה לפסול אותו? הוא לא רץ בראשות מפלגה עצמאית, הוא לא רץ לראשות הממשלה, אלא בסה"כ עוד חבר כנסת, וכמו שיש ימין וימין קיצוני, כך יש שמאל ושמאל קיצוני. אני באמת לא חושב שיש לו כרגע השפעה כלשהי על מהלכים מדיניים גם אם הליכוד יעלה לשלטון.

    אגב, מבחינת ההלכה היהודית, אין אפשרות להקים סנהדרין לפחות עד ביאת משיח, אז בקטע הזה אפשר להירגע :)

  4. ומה אם זה מה שהעם רוצה?

    להתמודדות על ראשות הממשלה בין חנין לפייגלין יש יתרון על התמודדות בין ביבי לציפי/ברק/מופז

  5. כל מה שכתבת נכון, ואם זאת יודע (כי שאלתי אותך :)) שלא ראית את כתבה שתופסת את עמודים 2-3 בעיתון.
    הנה כמה הציטוטים ששמו בצד:
    "כל מקום שהערבי הולך הוא משאיר אחריו מדבר. הוא לא חי במדבר, הוא יוצר את המדבר. הערבי לא מסוגל לייצר".
    "במדינה היהודית יהיו שני בתים: עליון ותחתון. במדינה הזאת לא יהיו ח"כים ערבים, שופטים ערבים או עותרים ערבים".
    "רבין היה עריץ שימיו ספורים. הוא היה נפל אינטלקטואלי גמור ונפל גמור בשדות הקרב- שהוא לא היה בהם בכלל".
    "הנאציזם קידם את גרמניה ממצב של שפל למצב פנטסטי. גרמניה זכתה למשטר מופת, למשפט תקין ולסד ציבורי".

    למען ההגינות: מופיע שם עוד ציטוט אחד, אבל הוא לא נוגע לעניין, אלא זה ציטוט שהוא מוכן לנהל משא ומתן עם אבו מאזן. (יש בכתבה עצמה עוד פנינים כמו הארבע הראשונות, סטייל "היה צריך לקחת את כל תושבי רמאללה לגרש אותם ולאכלס את העיר ביהודים" ועוד כהנה וכהנא, אבל אני לא אכתוב פה את כל הכתבה).

    בכל מקרה פה רואים דברים שהם לא פליטות פה גזעניות למחצה כמו שהבאת בפוסט, אלא ממש אמירות נאציות טהורות. אם היית מחליף את המילה ערבים ביהודים והיית צריך לבחור מה יצא מהפה של היטלר לא היית מבחין.
    אסור לתת לו להתמודד לכנסת בשום מחיר. גם עכשיו שהוא ירד למקום ה36 הוא מסוכן מאוד.

  6. לא נראה לי שאתה מצטט את החוקה שכתבתי באופן הוגן. אפשר לקרוא אותה בשלמות ולהיווכח שהיא הוגנת ונאורה כלפי הערבים יותר מכל מה שקיים בעולמכם.

    ההצעה הזו נמצאת בגוגל: בין השאר בהצעות החוקה של האתר הממשלתי וכן אם תכתבו "הלל ויס החוקה". תוכל לראות שהוצאת דברים מהקשרם

    "הברה היהודית כולה אמורה לפעול מתוך אהבת הצדק, המשפט, האמת והשלום לכל הבריות, שכולן נבראו בצלם, יהודים ושאינם יהודים, כל זמן שאותם נוכרים אינם מתנכלים ומיצרים לישראל.

    העם היהודי משלם גמול לאוהביו מן האומות ומחסידי אומות העולם ונלחם בדורשי רעתו. לפי עקרונות וערכים אלו מכוונים עיקרי חוקיו.

    חוקה לישראל

    בבסיס המדינה היהודית עומדת חוקה הבאה להגן על ערכיה, על ייעודיה, על תורתה, על ריבונותה, על שיטת המשטר שלה ומבנהו ועל ביטחונה וגבולותיה.

    החוקה יונקת את סמכותה והשראתה, בראש ובראשונה, מעולמן של התורה, של ההלכה, של האגדה ומן המוסר היהודי העולה מֵהן וממכלול הניסיון היהודי – ההיסטורי. כמו כן, היא יונקת מערכים ומנורמות דמוקרטיות, שפיתחו אומות העולם, בין על בסיס התנ"ך ובין על בסיס ניסיונן ואשר הן הולמות את מדינת ישראל, כפי שהיא מאופיינת כאן.

    עקרונות המשטר ומבנהו

    המשטר הוא משטר נשיאותי, הבנוי על עקרון הפרדת הרשויות ומבחין בין הרשות המחוקקת, הרשות השופטת והרשות המבצעת. הוא מטפח סמכות שלטונית ריכוזית, הנתונה לביקורת דמוקרטית מתמדת.

    נשיא, או מלך, הנבחרים על ידי העם, יעמדו בתפקידם כל עוד הם יכולים לכהן בו על פי מצב בריאותם, או כל עוד לא הוחלפו על ידי העם, על פי חוק.

    מוסדות המדינה : סנט-בית עליון, וכנסת – בית תחתון, נבחרים על ידי העם, למען העם, לתקופות ולמילוי סמכויות הנקובות בחקיקה. המוסדות הנבחרים הללו הם הבוחרים ממשלה וראש ממשלה, אשר יהיה כפוף עם ממשלתו, כרשות ניהולית, לבתי הנבחרים ולנשיא.

    בית הדין הגבוה

    בית הדין הגבוה – מוסד תורני עצמאי עליון לפסיקה תורנית ולחוות דעת בעניינים לאומיים, שאינו תלוי בדעת השלטון ונבחר על ידי תלמידי חכמים בשיטה שתקבע על ידי תלמידי החכמים, ללא מעורבות פוליטית וללא מפתח מפלגתי. הסנט חייב להתייעץ בבית הדין התורני הגבוה בכל נושא לאומי, או מדיני ובכל החלטה שיש בה הצבעה.

    יחול איסור בחוק על פוליטיקאים להתייעץ מראש עם חברי בית הדין הגבוה, או להשפיע עליהם בכל דרך מעבר לדיון עצמו.

    בכל עיר ועיר תוקם מערכת בתי דין כפופה לבית הדין הגדול שתפעל על פי התורה שבכתב ובעל-פה, בכל תחומי החיים, תוך תיאום נורמות עם החוק הפלילי הכללי ומשפטי הנזיקין, המשפט המסחרי ובכל עניין שיש בו חיוב, או ענישה.

    אזרח יוכל לבחור לעצמו את מערכת בתי הדין שהוא נזקק לה.

    מתפקידי בית הדין הגבוה ליישב סתירות בין חוקי המדינה לבין חוקי ההלכה, אם יהיו כאלה.

    כל חוק מדינה שיש בו, לדעת בית הדין הגבוה, סתירה מהותית לחוקי ההלכה, אינו תקף ויש לתקנו, או לבטלו.

    הבית העליון – הסנט,

    מונה 70 איש, שמוצאם מכל מגזרי האוכלוסייה.

    היהודים תושבי הארץ בוחרים 50 מקומות, יהודים, תושבי חוץ – 7 מקומות. 13 מקומות שמורים לאזרחים – תושבים כמשמעותם בחוק.

    הכנסת

    מונה 120 נבחרים.

    לכנסת רשאי לבחור כל אדם מן הציבור הגר בישראל, העונה להגדרת האזרחות כפי שתחוקק.

    עיקריה של האזרחות הישראלית הן: ידיעת הלשון העברית, אישור על תשלום מסים בשעורים שנקבעו בחוק, מגורים רצופים בארץ – לפחות שלש שנים, מילוי שאלון בעניין הנאמנות למדינה היהודית, העדר הרשעות על פעילות עוינת או הבעת הזדהות עם אויביה של המדינה היהודית.

    בית המשפט העליון

    בית המשפט העליון יעמוד בתפקידו הנוכחי בראש מערכת המשפט החילונית, מקביל בסמכויותיו לבית הדין הגבוה.

    מועצות מייעצות לשלטון

    תוקם מועצה לאומית – דתית -חרדית בעלת סמכויות שייקבעו בחוק, שתייצג את מכלול האינטרסים הדתיים במדינה. במקביל, יחול איסור על קיום מפלגות דתיות, בלי לבטל בכך את חופש ההתאגדות לכל מטרה שאינה מפלגה.

    תוקם מועצה לאומית לענייני הערבים בעלת סמכויות שייקבעו בחוק,שישבו בה ערבים שייצגו את מכלול האינטרסים הערביים הציבוריים.

    יחול איסור קיומן של מפלגות ערביות בלי לבטל בכך את חופש ההתאגדות לכל מטרה שאינה מפלגה ולמטרות שאינן עוינות את מדינת היהודים.

    שיטת הבחירות

    שיטת הבחירות תהיה אזורית יחסית.

    כפיפות ארגוני הביטחון

    ארגוני הביטחון של המדינה לסוגיהם השונים, בין ביטחון חיצוני ובין ביטחון פנימי, יהיו כפופים לביקורת הסנט והכנסת.

    בית משפט לחוקה

    יוקם בית משפט לחוקה שידון ויכריע בשאלות החוקתיות הנוגעות במשטר במדינה.

    הרכבו של בית המשפט לחוקה ייצג את הרבדים השונים של כל מגזרי אזרחי המדינה.

    מינוי שופטי בית המשפט לחוקה ייעשה לפי קריטריונים של רמה מקצועית, מידות ותכונות אישיות ורכיבים פרופורציונאליים נוספים שיאפיינו את החברה במדינה.

    מכירת נשק

    מדינת ישראל כמדינת היהודים לא תתפרנס ממכירת נשק, אלא ככל שהוא נדרש להגנתה בלבד.

    עידוד היצירה

    המדינה תעודד יצירה באשר היא יצירה, כל עוד היא אינה פוגעת בזדון בערכי העם היהודי ובמטרות קיומו ובכבוד האדם.

    המדינה תפעיל צנזורה על הפרהסיא הציבורית, על יצירות אמנות בנושאי מין, סמים ואלימות לפי נורמות מתונות ולא תהיה קיצונית בשום כיוון המכונה 'קידמה' או 'שמרנות'.

    תרבות מדינת ישראל

    .

  7. אני מאמין שרק על יסוד המשפט הבא אפשר לפסול אתכם:

    המדינה תפעיל צנזורה על הפרהסיא הציבורית, על יצירות אמנות בנושאי מין, סמים ואלימות לפי נורמות מתונות ולא תהיה קיצונית בשום כיוון המכונה 'קידמה' או 'שמרנות'.

  8. יהונתן,נראה לי שיותר משאתה חושש מפייגלין,אתה חושש שאם תתקיימנה תוכניותיו לא יישארו מצביעים למפלגות השמאל,ואז, או-אז,תצטרכו לחשוב על טובתו של עם-ישראל ולא על טובתם של מצביעיך הערבים.

    לא יכול להיות שפלסטינאי ישראל,בשר מבשריהם של אויבינו, יכריעו את גורלו של עם ישראל.מה לא מובן בזה?

  9. רגיש,
    הסיבה שאני חושש מפייגלין היא שאני חושש מהתמוטטות הדמוקרטיה, לא מגורל הערבים.

    טובת עם ישראל היא טובת המדינה, והיא כוללת את הזכות להשמיע את קולי. תחת הדיקטטורה של פייגלין לא אהיה מסוגל להשמיע את קולי וחברים אחרים גם לא.

  10. יהונתן,
    מי ימנע ממך להשמיע את קולך? לא מצאתי בשום מקור שפייגלין קורא ליטול ממך את זכות ההצבעה.על איזה מידע אתה נסמך? אנא שתף.
    אם אתה חושש מהתמוטטות הדמוקרטיה, מדוע אינך פועל לשינוי שיטת הבחירה של שופטי ביה"מ העליון? האם זה ראוי לדעתך שהגוף ששולט במדינת ישראל דה-פקטו
    נבחר,ובכן…ע"י האנשים המכהנים בו? זוהי דמוקרטיה?
    (אם אני לא טועה בנושא הזה פייגלין מדבר ברורות)

  11. הפעלת צנזורה בפרהסיה לא מספיקה?

    אני בכלל לא רוצה לדבר על ההשלכות של איסור התאגדות למפלגות ערביות. מי בכלל מגדיר מה היא מפלגה ערבית?

  12. יהונתן,
    עפ"י הבנתי אם ממך ימנע להשמיע את קולך,הרי שגם "הקיצוני" מהצד השני לא יוכל לומר את דברו (אם הבנתי נכון את השימוש בביטוי "נורמות מתונות"), והרי זה מה שאתה ,חבריך והתקשורת מנסים לעשות עכשיו. למנוע מפייגלין להשמיע את דעותיו ע"י דה-לגיטימציה.אם כך,הפוסל במומו פוסל- פייגלין ,כביכול, הוא פשיסט ואילו אתם, באצטלת הדמוקרטיה, מונעים ממי שלא חושב כמוכם לדבר.אז אמור לי אתה-מי סותם למי את הפה?
    לגבי המפלגות הערביות-אם לפי שיטתו של ויס הערבים לא בוחרים,למה הם צריכים מפלגות שירוצו לכנסת?

  13. רגיש יקר,
    הקיצוני תמיד יכול לומר את דבריו. פשוט אם הוא מבקש לבלום את פיו של קיצוני אחר או לפעול באופן שימנע ממנו השתתפות במשחק הדמוקרטי או זכות להבחר, הרי שהוא מנוע מלהשתתף.

    הסיבה שאסור לאפשר למועמד שמעוניין להפלות בבחירה להתמודד היא כדי לא לאפשר לרוב עריץ למנוע מכל מיעוט אחר את הזכות להתמודד. כלומר, גם אם כל מדינת ישראל למעט אדם בזה היתה מעוניינת בכך, לא היה ניתן לחוקק חוק שיחייב אותי לאכול חזיר בטקס ההשבעה שלי כחבר כנסת.

  14. יהונתן- האם אתה חושב שצריך לפסול גם את המפלגות הערביות שחותרות להגדרת מדינת ישראל כמדינת כל אזרחיה ולא כמדינה יהודית?

  15. ניצה,
    אני חושב שצריך לפסול כל מפלגה שחותרת לפגוע בזכותם של אזרחים להגדרה עצמית. האם 'מדינת כל אזרחיה' סותרת את הגדרת 'מדינה יהודית ודמוקרטית'?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *