היה שמח, לא מספיק שמח, אפילו שהיתה כל התקשורת הזו. לא הצלחנו לעצור את המינוי של דן חלוץ (להפתעתנו) אבל היה משהו משמח בכל הקרקס הזה. הבנתי שזה אכן או אנחנו או הם.
זה לא "או שהמתנחלים יפסיקו להיות אחים שלנו או שתהיה פה מלחמת אחים".
אח שלי הוא לא אחד שמצמיד לי רכה לראש (אפילו שאורי זכי צייר קריקטורה כזו), רוב המתנחלים הם כן אחים שלי. עם רובם אני מסתדר נהדר.
אולי אני מסתדר איתם כי שנינו כל כך אוהבים את הארץ הזו. כולנו רוצים שיהיה פה יותר טוב. הכוונה שלהם היא לא רעה. הם אידיאולוגים, בדיוק כמוני, הם משיחיים – אני לא.
בכל מקרה, ההתנחלויות – חרף היותן אידיאולוגיות, הן רקובות מהשורש, פסולות, מהוות בדיוק את מה שאנו, בתקופת שלטון בבל התנגדנו לו. ההתנחלויות הראשונות של עם כובש בארצישראל היו של הבבלים. הם הביאו לפה (טרנספר) את השומרונים, שאמצו את חוק הארץ ואלם, ונמצאים פה עד היום.
אז נראה לכם שאת מה ש2000 שנות היסטוריה לא תוכל לעשות, יעבור בכזו קלות? אם אנחנו לא נקום ונעשה משהו המצב פה יראה כל כך רע, כל כך הרבה הרוגים. הכל בשביל מה? בשביל פיסת נדל"ן?
החיים של אח שלי לא ניתנים לתמחור, נדל"ן כן.
ג'ון לוק אמר שבמצב הטבע, קניינו של אדם הוא כל אשר אותו אדם נוגע בו. אך זאת רק כאשר יש מספיק לכולם. בשטחים אין מספיק לכולם. רדו לנגב, יש שם מספיק אדמה, היא צריכה אתכם. אתם אנשים איכותיים, עיירות הפיתוח תשמחנה לקלטכם.
אל תעלזו לנו בצמתים ותמכרו לנו אידיאולוגיה משיחיסטית. אנו רוצים בטובת הארץ כמותכם.
