בוקר אחרון | הפוסט הזה הוא לא על המלחמה, אלא על בני אדם

0.
ומה יקרה כשיפול גראד על תל-אביב? האם זה ישנה את המחשבה שלי? בעיקר עקב טוקבקי הנאצה של עשרות אנשים אצל יוחאי עילם, ואולי גם בגלל העובדה ששאר הבלוגוספרה מדברת על כך יותר מדי, לא בא לי לכתוב על המלחמה; בא לי שהיא תגמר.

1.
הצטרפתי לקבוצה נגד המלחמה בפייסבוק; ראיתי שם לא מעט חברים שאני מעריך את דעתם ואנשים שלא הייתי חושב שהם כל כך נגד המלחמה. במהלך הימים האחרונים הצלחתי לראות את הצד המכוער של כל מיני אנשים שהערכתי, לא בגלל שהם לא מסכימים עם דעתי, אלא בעיקר בגלל שהם עסוקים בללכלך לי את האינטרנט. זה לא משנה אם זה ניב קלדרון שקורא לנו לזהם את האינטרנט כחלק ממכונת התעמולה הציונית או חברים עתיקים שקוראים עכשיו לתושבי הדרום לשגר טילים בעצמם על רצועת עזה. המלחמה הזו מלכלכת לי את האינטרנט וממלאת אותו בתעמולה שמונעת ממני את החיים.

2.
אתמול הבנתי כמה אנחנו שברירים. אחרי שקראתי את 'על העיוורון' של ז'וזה סראמאגו; אני לא חושב שהפוסט של נמרוד אבישר עם אותה כותרת עושה אמת לספר. העיוורון, למרות ביקורת על האנרכיזם בחברה, הוא לא פחות משמעותי כשהוא מדבר על החיים האמיתיים. למרות הנסיון להמשיל אותו, אני חושב שהעיוורון הוא לאו דווקא הבעיה שלנו, אלא כך שהעיוורון נובע ממצב של 'עין תחת עין'. הפתרון הנכון למלחמה הוא לא תמיד להפסיק אותה, אבל לפני שכולנו נתעוור אולי כדאי לחשוב על איך אפשר לטפל בבעיה האמיתית: המוטיבציה של החמאס לירות רקטות.

3.
הפוסט הגאוני הזה של אנשי הצבא הלבנוני צודק. החיזבאללה ניצחה במלחמת לבנון, היא ניצחה את לבנון; ישראל ניצחה את החיזבאללה, מנגד. גם במלחמה הזו יהיו שתי מנצחות: ממשלת החמאס וממשלת ישראל. שתיהן ינצחו את העמים שהם שולטים בהן. גם יואב לרמן צודק כשהוא מסביר מה רע כל כך במלחמה. אבל אם כולנו צודקים, אז למה כל כך רע כאן?

4.
אני לא יכול שלא לתהות מה היה קורה אם כמו עם גופות אהוד גולדווסר ואלדד רגב היה יוצא נציג חמאס, במהלך התקפתו של צה"ל על עזה, ועולה לשידור עם גלעד שליט ואומר: "או שתפסיקו עכשיו את ההפצצות או שגלעד חוטף כדור בראש". מה היה קורה אז לרייטינג של אהוד ברק שכרגע מתחזק בסקרים. ברק היה צריך לבחור בין שני מהלכים לא פופולריים: אחריות להריגתו של גלעד שליט או הפסקת המלחמה הפופולרית במיוחד.

5.
ומי כבר הספיק לשנות את דעתו בנוגע למלחמה?

24 תגובות ל-“בוקר אחרון | הפוסט הזה הוא לא על המלחמה, אלא על בני אדם

  1. "…אלא בעיקר בגלל שהם עסוקים בללכלך לי את האינטרנט. זה לא משנה אם זה ניב קלדרון שקורא לנו לזהם את האינטרנט כחלק ממכונת התעמולה הציונית…" להבדיל מהחניניאדה שהייתה כאן לפני ה11.11 אתה מתכוון?

  2. כן, להבדיל מהחניניאדה. כאן מלכלכים לי את האינטרנט בתעמולה. במקרה של דב היה תוכן מקורי ומעניין.

    שוב, במקרה של דב זה היה תוכן אותנטי, כאן יש חשד לא מבוטל שידה של היישות הציונית במעל.

    שימי לב: "מלכלכים לי את האינטרנט" אומר שנכנסים למרחב הפרטי שלי, לא איכפת לי שזה יהיה בבלוג שלהם או בפייסבוק והטוויטר שלהם, אבל כשפונים אליי בצ'ט ומבקשים ממני לעזור למכונת התעמולה הציונית אני ממש לא שמח בכך.

  3. נניח.

    (טוב, לא התאפקתי. למה כשפונים אלייך בצ'ט זה שונה מאשר אם מישהו עוצר אותך ברחוב ושואל אותך אם אתה רוצה לתלות פלריג של רשימה זו או אחרת? אם מישהו דופק לך בדלת ושואל "כבר יצאת להצביע?" או מסמס לך משהו בסגנון? זו לא חדירה למרחב הפרטי שלך?)
    (ואגב, נפלה לך ד' בכותרת)

  4. כי גם אם מישהו היה שואל אותי אם בא לי לתלות פלריג ואני לא הסכמתי אז הייתי אומר שהוא מלכלך לי את המרחב הפרטי שלי.

    יש לי את הזכות להיות בשקט ואם למישהו יש רצון להטריד אותי, שידע שההטרדה שלו לא הופכת אותו לצודק יותר. [תיקנתי את הכותרת]

  5. אז בזה אנחנו כנראה חלוקים. לי נראה שכשמישהו פונה אלי, באופן חד פעמי ומבלי שהבהרתי מראש שאני לא מעוניינת בפניות כאלה, זה לא נכנס לגדר "פגיעה במרחב הפרטי שלי" (במסגרת הסביר, כמובן) אלא מהווה חלק מחיים בקהילה. ואגב, עצם העובדה שיש כמה וכמה אנשים כאלה, שכל אחד מהם עושה את זה בצורה אינדבדואלית (ולא כזרועות רבות הפועלות במודע ובמשותף יחד כדי להגדיל את העוצמה של גוף אחד) לא משנה את זה.

    (תוכן מקורי ומעניין? באמת? אולי בשלוש הפעמים הראשונות. אחר כך אפילו אני כבר יכלתי לדקלם מתוך שינה את התגובות הצפויות)

  6. א. אני חושב שגם פניה חד פעמית יכולה להיות מציקה כשהכמות נהפכת לאיכות. דמייני מצב בו קבצנים פונים אלייך בבקשה לתרומה; הראשון יזכה לסירוב מנומנס, השני כבר לפניה קרה והשלישי? [וראי את הסרטון המצ"ב]

    ב. אני חושב שרוב התוכן בתחום של דב חנין לפחות עניין אותי בתור מי שכותב.

  7. א. נכון, אבל אלא אם מדובר ב"מתקפה מאורגנת", אני לא חושבת שזו אשמת הקבצן הרביעי (גם אם הוא יזכה למבטים רושפים בתגובה). הרי באותה מידה הוא יכול היה להיות הראשון ולזכות בסנדוויץ' או בסירוב מנומס.
    ב. מי שפונה אלי ברחוב ומציע לי לתלות פלריג, או דופק לי על הדלת ושואל אם כבר יצאתי להצביע לא יכול לדעת אם אני מעוניינת או לא, נכון? ואגב, וזו אולי קטנוניות לשונית, העובדה שמשהו עניין אותך לא הופכת אותו ל"מקורי ומעניין" אובייקטיבי. אני יכולה להבטיח לך שעבור הרבה מאד אנשים זה הרגיש כמו "לכלוך המרחב המקוון שלהם" עבור מטרה ש,עבורם, נתפסה כחשובה הרבה פחות מאשר הגנה על ישראל ועל אינטרסים שלנו (כן, שלנו. אני חלק מקולקטיב גם אם לא תמיד אני מסכימה עם הפעולות שנעשות בשמו).

  8. עכשיו זה לא זמן לשינוי דעות.

    עכשיו זה הזמן לגייס את כל החמלה שאפשר למצוא.

    אפילו לאלה שמלכלכים את האינטרנט.

  9. בניגוד לרעש לפני גמר תכנית ריאליטי, לא מפריעים לי בזמן מלחמה אנשים שרוצים לפעול בביצת הבוקפייס. אני מאמין שהם עושים מה שלדעתם יכול לעזור – בשינוי דעת הקהל העולמית לפחות – וזו זכותם המלאה. אני לא מת על זה, אבל אני לא יכול לקרוא לזה זיהום סביבתי, בוודאי לא יותר מכל שאר הפעילויות הריקות בבוקפייס. מה שחסר לך זה פילטר – לנשום את עולם הבוקפייס והרססים בלי פילטר זה בעיה. אני חולם על היום שגוגל רידר יתן לי לבחור רשימות שחורות או לבנות ולווסת את כמות האייטמים בקורא. בינתיים פשוט מדלגים ולא מתעמקים. זה לא בריא להתעצבן :-)

    בינתיים, אני בעקרון מתרחק מרשתות חברתיות בסגנון הרועש הזה, וגם כיביתי טוויטר (מקורא רססים פעמיים ביום עדיין קשה לי להגמל) כדי להתרכז בדברים החשובים של החיים, וגם כי הוא enabler של כושר איבוד הריכוז המובנה שלי (מנצח אפילו ריטלין, מנסיון). הפגזות האינפורמציה האלו מדכאות, מסיחות, ורק כפתור הכיבוי יצלח כאן.

    לגבי סעיפים 2-3-4 שבהם אתה כותב על המלחמה אחרי שסיכמת שנמאס לך לכתוב עליה, אני חושב שלכולנו נמאס, וכולנו נגד אלימות משני הצדדים, ורובנו חושבים שהעיתוי תמוה (הפציפיסטים אומרים שמוקדם מדי או טעות להתקיף, ואילו המיליטריסטים חושבים שזה מעט מדי ומאוחר מדי) ונעשה באמת משיקולי בחירות. בכל מקרה, התעמולה המעטה שאני הייתי מפעיל היא לא "תעמולה ציונית" או אפילו פרו ישראלית, אלא תעמולה אנטי-חמאס ומה שהוא מייצג – אלימות בכלל ואלימות בשם קנאות דתית (או בחסותה כתירוץ) בפרט. אתה לא חייב להרצות על מה החמאס עשה לילדים של עוטף עזה, אתה יכול לספר על איך החמאס מתעלל בתושבי הרצועה שאינם חברים בארגון או מתנגדים לו. אתה יכול גם לדבר על איך גם מובראכ ואבו מאזן נוזפים בהנהגת החמאס, ואתה יכול לשבח את כיוון הרוח הזו.

    לחלופין, אתה מבקר כאן בצורה לא בונה את ההתקפה/תגובה/נקמה/החלשה/משהו של ישראל, כשאתה יודע ששיחות ומגעים לא ממש מזיזים לחמאס. אולי אפילו משעשעים אותם השליחים המתזזים בזמן שהם ממשיכים לשלח רקטות ולהתעלם מהסכמי רגיעה קודמים, אז אולי תציע תחליף? לקבל את זה שיש קסאמים ולמגן בתים במקום להגיב – אפילו לעיתים רחוקות – זו לא שיטה. עד לפני שנתיים גם אני הייתי תמים לחשוב שאפשר לדבר עם החמאס כמו שלקח לנו שנות לחימה מבוזבזות עד שישבנו לדבר עם ערפאת, אבל אז זה לא היום, הטון הדתי הוא לא הטון האזרחי, והגב האמריקני של שנות השבעים הוא לא הגב הנוכחי. אילו פתרונות אתה רואה שלא ניצלנו כאן?

  10. עכשיו בטלויזיה, דובר של החמאס מקריא הודעה בנודע להפסקת אש אפשרית: "כל הסכם להפסקת אש כמוהו כהסכם בין הקרבן לתליין". כלומר, לא רוצים הסכם.
    אתה עדיין חושב שיש עם מי לדבר??

  11. יונתן, מאחר וכבר טרחת לעשות לי אאוטינג, אולי תזכיר את הקונטקסט שבו גם אתה מבצע תעמולה באמצעות הפייסבוק, שכן כל חמש דקות יש הודעה נוספת על קבוצה כנגד המלחמה שהצטרפת אליה, או הפגנה שאתה משתתף בה? (ושבתגובה אליהן אגב היה הפוסט שציינת)

    ובמה שונה רשת חברתית מבלוגים וטוקבקים? מלבד כמובן האפשרות לשלוט במי רואה את ההודעות, בהנחה שאין איזה שמוק שיקח את המידע וישים אותו באתר ציבורי.

    ומדוע אגב הדיעות שלכם אינם תעמולה, והדיעות שלי, אדם פרטי שאינו חבר באף ארגון ישראלי (אם כי הייתי פעיל עבודה ומרצ בשנות ה90) נחשבת תעמולה לא לגיטימית?

    אני מסכים איתך ב100% שאין לנו אפשרות לעצור את היכולת של החמאס לירות רקטות לעבר ישראל אלא שיש צורך לפגוע במוטיבציה שלו. אנחנו חלוקים באופן לגיטימי לגבי הגורמים שיביאו לפגיעה הזו. לתפיסתך אתה לא מאמין לחמאס כשהוא אומר שהוא רוצה להשמיד את מדינת ישראל ולכן נסיגה מלאה תביא ליציבות. לתפיסתי ולצערי הרב רק אבדות אזרחיות גדולות בנפש יכולות לגבות את הרצון להפסיק, כשם שאבדות כאלו (אם כי גם אבדות צבאיות) גורמות לאותו הדבר בצד שלנו. מאחר ובניגוד לשכינינו אין לנו את האפשרות לתקוף אזרחים ישירות כ"מדינה", יתכן ותקיפה כ"אזרחים" היא האופציה היחידה כי היא שקולה בדיוק לתקיפה ש"גורמים פרטיים" בעזה מבצעים באופן קבוע.

    אין זה אומר שאנו צריכים בהכרח לעשות זאת, אולי עדיף שנמשיך להקריב אנשים בצד שלנו לטובת המוסריות, אבל הגיע הזמן שנודה בעובדה שאם באמת היינו רוצים להגן על תושבי ישראל זו הדרך היחידה ונקבל את העובדה שאנחנו כמדינה לא מסוגלים לעשות זאת.

  12. אורי,
    אני הצטרפתי לקבוצה אחת נגד ההפגנה. אבל זה לא סוג הבעיות שיש לי, הבעיות שלי הן עם אנשים שפונים אליי אישית ומבקשים ממני להרתם לתעמולה מבלי לחשוב שהדיעה שלי לגיטימית.

    היום, לדוגמא, ניהלתי חצי שעה שיחה עם חבר קרוב שטען שהדיעה שלי כלל אינה לגיטימית והתייחס אליה בצורה מעליבה. אני מכבד את דעתו בעד המלחמה, למרות שאני חושב שהוא טועה.

    ובמה שונה רשת חברתית מבלוגים וטוקבקים? הרבה יותר מאשר האפשרות לשלוט בהודעות, אבל גם הרבה פחות בדברים אחרים.

    הדעות שלי [ולא "שלכם"] הופכות להיות תעמולה כשאני מפיץ אותן הלאה, לא כשאני עושה שימוש במרחב הפרטי-אישי שלי [בבלוג שלי, בפרופיל שלי, במחברת שלי ובדירה שלי] כשזה יוצא מהמרחב שלי אל תוך המרחב של אחרים, זה הופך לתעמולה.

    [כאן אולי המקום להעיר משהו שלא רלוונטי דווקא אלייך, אבל הוא חשוב להאמר: אני מאמין שיש הבדל בין ביטוי במרחב פרטי לבין ביטוי במרחב של אחר לבין ביטוי במרחב ציבורי. הבלוג שלי הוא המרחב שלי עבורי ו'המרחב של אחר' עבורך. כשאתה כותב תגובה בפרופיל של מישהו אתה חודר למרחב שלו ואתה צריך להבין שיש לא מעט דברים שזה עשוי להשליך עליהם.]

    מכאן, הויכוח ביננו על האם המלחמה מוצדקת או לא אינו רלוונטי בכלל.

  13. יונתן, האינטרנט מלא באנשים שמתבטאים רק כדי להנות מהחופש לקלל עם שפה של גן ילדים (ראה ערך חלק מההודעות שמופיעות בתור תגובות לקבוצה שלכם). זה קיים בשני הצדדים (למשל תגובות באתר השמאל האמריקאי האפינגטון-פוסט). מזה קל להתעלם.

    מוזר לי שמישהו פונה אליך אישית עם בקשה להצטרף לתעמולה מאחר והדיעות שלך די ידועות. זה כמו שאני לא אפנה לרב אייכלר לבקש שירתם למען נישואים אזרחיים בישראל.

    לגבי המרחב, זו נקודה מעניינת מבחינה פילוסופית ומשפטית בגלל המנגנון של פייסבוק. כשאתה מצטרף לארגון כלשהו או כותב הודעה כלשהי, זה מופיע בתוך המרחב שלי. אני גם מגיב (כמו שהגבתי) בתוך המרחב שלי ומבלי להיכנס למרחב שלך. כתוצאה מכך, גם מי שמכיר אותך נחשף למרחב שלי, ומי שמכיר אותי נחשף למרחב שלי.

    פייסבוק מלא בבעיות כאלה. למשל, הידעת שאם אתה מגיב על תמונה של מישהו/מישהי שהיא חלק מאלבום, אוטומטית כל מי שחבר של זה שכתב את התגובה יכול לראות את כל התמונות באותו אלבום?

  14. ורק אני חושבת שכל המהלך הצבאי הזה נועד כדי להסיח את הדעת ממשבר הטיפול הכושל במשק המים ומחדלי ההתפלה?

  15. אמממ. כן נירית, לצערי אני חושב שאת היחידה.

    ואם הייתי חושב שההתקפה היא רק כדי להסיח את הדעת מהעובדה שמערכת החינוך מתפוררת, או כדי להעיף מכותרות העיתונים את הבעיות שגוררות נפילות הבורסה – אני מניח שגם אני הייתי היחידי שרואה את זה כך :-)

    אבל אולי זה כל הדברים הקטנים האלו ביחד…

    יהונתן! נורא חסרה לי אצלך האופציה להרשם לתגובות במייל, הצעתי לך כבר את התוסף? אצלי הוא שני בחשיבות אחרי אקיסמט:
    http://txfx.net/code/wordpress/subscribe-to-comments

  16. "הידעת שאם אתה מגיב על תמונה של מישהו/מישהי שהיא חלק מאלבום, אוטומטית כל מי שחבר של זה שכתב את התגובה יכול לראות את כל התמונות באותו אלבום?"

    אהבתי! :) עוד נקודה לרעת הרעה החולה ששמה בוקפייס. הם יגנו בחירוף נפש על כל פיסת מידע מעיני אנשים שאינם בעלי חשבון שם, אבל ישימו זין אטומי על הפרטיות של מי שנפל קורבן ונרשם. איזו ציניות, רשעות או חוסר הבנה בסיסי ביחסי אנוש דרושה כדי להיות מנהל המוצר הזה או איש פיתוח שעובד תחתיו? סוף הדרך…

  17. נירית,

    עלה במוחך הרעיון שאולי המלחמה היא בגלל שלא נמצא שום פתרון יותר טוב ומוסרי לדאוג שמאות אלפי בני אדם לא יופגזו ויופצצו בטרור יומיומי?

    חשיבה רדודה, אוטומטית וכזאת שמכשירה כל שרץ, כל עוד הוא בא מהצד השני, גורמת נזק ענק לשמאל האמיתי

  18. הספקתי לשנות את הדעה שלי כבר פעם אחת ואני חושב שאני בדרך ללעשות את זה עוד הפעם. הכי קל יהיה פשוט להיות אגנוסטי כלפיי המלחמה הזאת. הבעיה היא שכל פעם שיודע דבר כותב על הנושא, הוא מעלה טיעונים מעניינים וחלקם אף ראויים. מגיע לחמאס שנלחם איתו כי הוא באמת נלחם בנו, אבל המלחמה הזאת לא תביא לשום דבר אז למה להלחם בעצם? אבל אם לא נלחם הם רק יירו בנו עוד פעם, אבל…

    you get the gist.

  19. חבל רק שבקבוצה שלך נגד המלחמה, בחר המנהל לחסום אותי ולמחוק את תגובותיי (שכל מטרתן הייתה להבהיר בצורה תרבותית וברורה את סבלם של תושבי הדרום, ואת צביעות החמאס אשר משתמש באזרחיו כמגינים אנושיים, בזמן שהוא מטווח את אזרחינו).
    כנראה שזכות הדיבור, וחופש הדעה מתאימים רק כשאתם רוצים להביע את דעתכם, או להתבכיין שאנחנו לא נותנים לכם לגיטמציה לדבר.
    בינתיים, צד אחד (שהורכב מבערך 10% פעילי שמאל, 5% אנרכיסטים, וכל השאר ערביי ישראל) התהלך עם סממנים לאומיים פלסטיניים ברחובות תל אביב, וקרא קריאות "ברק רוצח" (כנראה שכל עוד השמאל עושה את זה, זה מותר, אבל כשהימין קורא כך, אנחנו נחרדים מהברבריות), בעוד אחרים בצד השני נגררו בכוח משם על ידי המשטרה, כשחטאם היחידי הוא לנופף בדגל מדינת ישראל במקום שבו התכוונתם לצעוד.
    כפי שכבר אמרתי לך Face to face – אני חושב שכל המאבק שלכם צבוע מהיסוד.
    אם היה אכפת לכם באמת מאזרחי עזה החפים מפשע, בין כל הקריאות שלכם בגנות צה"ל, הייתם מרשים לעצמכם גם למחות על הפשע האמיתי – פשעם של ארגוני הטרור, והחמאס בראשם, כשהם גם מטווחים אזרחים ישראליים, וגם משתמשים באזרחיהם הם כמגינים אנושיים – הכל כדי שתהיה להם תמונה טובה לטלוויזיה.
    מאז תחילת העימות הזה, לא שמעתי פלסטיני, איש שמאל, או ערבי ישראלי אחד יוצא נגד החמאס. דווקא איפה שכל המנהיגים הערביים – שונאינו ומבקרינו הגדולים ביותר, כן עשו. כרגיל, מהטרגדיה האמיתית של העם הפלסטיני תתעלמו. תמשיכו לעזור לעולם להאמין שהטרגדיה שלהם מתחילה ונגמרת בנו.

    ולסיום, הבנה נקנח בפסקה מצרט'ר החמאס, האנשים שזעקתם אתמול ש"צריך לדבר איתם".

    The Prophet, Allah bless him and grant him salvation, has said:

    "The Day of Judgement will not come about until Moslems fight the Jews (killing the Jews), when the Jew will hide behind stones and trees. The stones and trees will say O Moslems, O Abdulla, there is a Jew behind me, come and kill him. Only the Gharkad tree, (evidently a certain kind of tree) would not do that because it is one of the trees of the Jews." (related by al-Bukhari and Moslem).

    וכשנדבר איתם, מה נגיד להם? הالحديث שגוי? האל שלכם לא באמת רוצה שתהרגו את כל היהודים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *