בנות ישראל – צאו לכן למשחק כדורגל

אחיותי, רווקות תל אביב וערי הספר והפריפריה הפיקציונאליות (פתח תקווה, חיפה, אשדוד), לאחר שנים של שיטוטים במדבר הפנויים והפנויות זכיתי להארה משובבת לב ונפש, שמעצם גודלה ועוצמתה, מצאתי לנכון לפרסם אותה קבל עם ובלוג. אחרי שנים בהן אנחנו בוכות שהגברים הנורמליים נכחדו כציפור הדודו, או שלא ברור היכן הם; או ובכלל ש"גבר נורמלי" הוא זן נכחד, מצאתי השבוע* את מאגר הגברים הנורמלים הנחבא של מדינת ישראל.
* זה בעצם היה לפני מספר שבועות, אבל יהונתן הוא עצלן ולא מצליח לערוך טקסטים שמוגשים לו בגלל עומס בעבודה וכי יש לו כמה דברים על הראש, ההתנצלות בפני אילאיל על כל הגברים שהיא פספסה כי הם לא קראו את הטקסט בינתיים

במובן מסויים אני מרגישה כמו יצחק תשובה. גם לו אמרו – אין דבר כזה, אתה יכול לקדוח אבל לא תמצא, והוא, בהתמדה ראוייה לשבח הצליח לאתר מול חופי חיפה את מאגר הגז שאמור להציל את משאבי האנרגיה הבלתי קיימים של מדינת ישראל. גם אני מצאתי את מאגר הגנים והטסטוסטורון אשר יחמם את לילותינו, יפרה את ביציותינו ולשם שינוי יעריך את נוכחותנו כנשים: בכל עיר אשר מכבדת את עצמה, בכל יום שני ושבת, אלפי גברים נורמלים לחלוטין נאספים במקום אחד.

בנוכחותנו הם רק לוחשים את שמו, הידיעה לגבי האירועים מועברת באתרי אינטרנט שאיננו מודעות כלל לקיומם, משודרת בתוכניות שאיננו מאזינות להם, ומועברת בשידור חי בערוצי טלויזיה שאיננו רואות. כן כן,  פעמיים בשבוע, מתקיימת אסיפה חשאית, שחבריה הם גברים מרובי טסטוסטרון, שמחוברים היטב לרגשות שלהם, שיודעים היטב אהבה מה היא. פעמיים בשבוע, יש כדורגל.

אין לי מילים להסביר לכן, עד כמה מדובר בקרקע בתולית ומוכנה לבציר שופע: בראש ובראשונה, כל המספרים עובדים לטובתינו. אחוז הנשים בקהל במשחק ממוצע עומד על פחות מ 1% (הערכה אמפירית). בנות ישראל חשבונה, מתי בפעם האחרונה נכנסתן לבאר/פאב/מסיבה/דרינק, שאלה היו נתוני הפתיחה שלכן בו? אם לנסח את זה במילים אחרות – אתן עומדות מול כמעט אפס תחרות. סביר להניח שהבחורות האחרות שנמצאות שם הן כאלה שהחליטו לעשות טובה לחבר שלהן (ולא במובן הנכון של 'טובה') והן סובלות, בנות שבאות כהומאז' לאבא, ומעריצות של בית"ר (ותאמינו לי, שאם יש שם מעריצות של בית"ר, זה רק עובד לטובתכן, כי לא בטוח שהן משתקללות לתוך האחוז הנשי באוכלוסיה)

כל מי שאי פעם טענה שהגבר שלה לא מחובר לרגשותיו, לא יודע מה היא רומנטיקה, לא שר לה שירים ; תמצא את עצמה פעורת פה ולסת מול נווה המדבר הרגשי, שמחת בית השואבה והלויאליות שמפגין גבר ממוצע במהלך משחק כדורגל. כמות האמוציות שנשפכת במהלך גול, גול נגדי,הפסד או נצחון, יכולות לפרנס מספר טלנובלות בערבית.

למען האמת, נותר לנו רק לקנא בקבוצות כמו הפועל תל אביב, מכבי חיפה ומכבי תל אביב, אשר אוהדיהן שרים להם שירי אהבה בהתלהבות ותשוקה של המאהב הלטיני שתמיד חיפשנו.

דענה כי כל כוכבי הלכת מסתדרים לטובתכן**. בראש ובראשונה, אם תקראו באופן רצוף את האתר הסודי במשך שבוע, אני מבטיחה לכן שליטה מספקת בזירת הפעולה הרוחשת על מנת להרשים את הזכר הממוצע (באמת, זה לא כזה מורכב). דבר שני, אני ממליצה לכן לנסות לבחור קבוצה מאיזור מגוריכן; כן, מכבי חיפה היא אחלה קבוצה, אבל בחייאת, אתן יודעות מה זה למצוא חנייה בקריית אליעזר? יחד עם זאת, בעת בחירת הקבוצה, הקדישי מספר דקות להתאמת צבעים: בלונדיניות ייטיבו לבחור בהפועל (אדום) או אשדוד (כחול) בעוד שברונטיות יראו במיטבן בצבעי מכבי ת"א (צהוב) ובית"ר (שחור ומרזה, הם חייבים עם מצב האוהדות שלהם). ולא, אף אחד לא באמת נראה טוב בכתום (בני יהודה). שימו לב שאפילו ההתאחדות לכדורגל פועלת על מנת לתמוך בהרבעת האוהדים שלהם ומספקים במסגרת האפלייה המתקנת בחלק גדול מהמשחקים כרטיסים במחיר מופחת לנשים.
** כן היה מקף (Hyphen) ויהונתן הסיר אותו והחליף אותו בנקודה כי הוא נאצי; שימוש במקף נועד לאנשים שלא יודעים תחביר ואין לו שימוש אמיתי: נגדי צה"ל, לדוגמא, משתמשים במקף – הלא הוא סימן הפיסוק של החלשים – כדי לחבר יחדיו משפטים שאינם נכונים תחבירית. בכלל, מדהים אותי שאילאיל מצליחה להשתמש בשלוש מטאפורות בכל משפט ובפירוט על על טענה בצורה שהיא מעלה ועדיין לא מצליחה לסדר את זה לוגית.

וחוץ מזה? חוץ מזה בנות, אתן אולי תלכנה לשם על מנת למצוא בעל, אבל תמצאו את עצמכן נשארות פשוט כי זה כיף. במחצית הראשונה יש סיכוי שעדיין תמצאו את עצמכן מביטות בפלצות על אנשים שמפצחים גרעינים וזורקים אותם על הרצפה, אבל אני מבטיחה לכן שאם תרפו קצת את המחוך ותפסיקו לדאוג שהאיפור נוזל, תגלו שלמען האמת, לקלל את השופט זה כיף לא נורמלי, שזה יכול להיות מותח, משמח ומשחרר. שאולי לשבת על הספה ולראות את ברצלונה משחקת עם מסי וצ'אבי זה מרתק ומרגש לפחות כמו פרק של האנטומיה של גריי, עם לא פחות אמוציות, דרמות ושברון לב. ואתן יודעות מה? יש סיכוי שתהנו.

נסו, כי מה אכפת לכן? במקרה הכי גרוע תמיד אתן יכולות להמשיך לצאת עם כל שאר בנות ישראל לארבעה.

לקריאה נוספת:
[מפלטו האחרון של האוהד] יהונתן הולך למשחק כדורגל וממש לא נהנה מזה.

14 תגובות ל-“בנות ישראל – צאו לכן למשחק כדורגל

  1. עם כל הכבוד, אין מה להשוות בין משחק של בארסה לכל משחק שהוא בארץ. ואם עושה לך את זה לראות אותם משחקים על המסך הקטן, נסי פעם משחק בקאמפ נואו, זה חוויה לכל החושים (ואני בכלל לא אוהבת כדורגל, אבל יודעת יותר מדי על הליגה המקומית).

  2. ספורט קבוצתי הוא ואהדה של קבוצת ספורט הם שארים בזויים ומיותרים של ההתפתחות שלנו מקופי אדם.
    אותם קופי אדם חיו בחברות שמבוססות על שיכות קבוצתית ונאמנות בין המשוייכים לקבוצה כדרך לשרוד
    אבל אנחנו במקום ללמוד את התכונות החיוביות שיש בדרך החיים הזאת כמו למשל סולידריות חברתית ושאר שטויות של סמאלנים יפי נפש
    אנחנו סתם פועלים על פי ההתניות הבסיסיות והבלתי מרוסנות שלנו

    לראיה אפשר ללכת לכל מסיבת ערסים בדרום ת"א
    חוק ידוע שבכל מסיבת ערסים בשלב מסויים של המסיבה הDJ ישים את "אנחנו מאמינים בני מאמינים" פה הערסים מתחילים להיכנס לאקסטזה כמעט דתית
    הם כולם יקפצו ביתר מרץ וישירו בכל רם את "המנון הקבוצה שלהם"
    על פניהם אפשר יהיה יזהות מבט של אושר ומי שיסתכל להם לתוך העיניים יוכל לראות את המחשבות הבאות צפות על פני התודעה שלהם:"יאללה כולנו אוהדי ביתר", "אני כמו כולם", "מקבלים אותי כחלק מקבוצה", ו"ביתר בדם ובנשמה".
    אם זה סוג הגברים שעושים לך את זה
    שיבושם לך
    אם זה סוג הגנים שאת רוצה להעביר לילדים שלך
    גם כן שיבושם לך
    אבל למה לגרור נשים אחרות שקוראות פה לבררה הזה

    *הכותב לא סובל כדורגל וספורט קבוצתי
    **במידה וחלפה בראשך מחשבה שאני כל כך "אנטי" רק בגלל שהמליצו לנשים על סוג גברים שאני לא נכלל בהם… ובכן יכול להיות שיש פה משהו
    אבל זה עדיין לא אומר שאני לא צודק

  3. משה,

    משה, למה? חומוס זה אחלה.

    crazyvet,

    סבבה כרטיסי הטיסה לסופר קלסיקו הבאים עליך?

    עפרונית,
    את צודקת, אבל זה קרב אבוד. הלוגיקה דקדוקית של קלינגר היא פאשיסטית.

    שי,
    הייתי מזמינה אותך לחוויה מתקנת באחד ממגרשי הכדורגל הקרובים למקום מגוריך, אבל יש לי תחושה עמומה שאולי יש פה משהו עמוק יותר. האם הניקו אותך בילדותך?

  4. שי,
    הייתי צריכה לשים הערת אזהרה בתחילת הפוסט האומרת כי כל האמור למטה נכון מלבד בית"ר ואוהדיה, שהם באמת קבוצה של אנשים מיוחדים, עם צרכים מיוחדים, משהו בסגנון של "שימו גג לאוהדי בית"ר".
    יחד עם זאת, אם תרפה לשנייה מהשנאה התהומית שלך לספורט קבוצתי וכל הזכרונות הכואבים מהתיכון (גם אני זוכרת את שיעורי המחניים כסבל בל ישוער), יכול להיות שגם לך יש סיכוי לחווייה מתקנת. יש משהו בריא, נעים וכיפי בלשמוע אצטדיון שלם (או ליתר דיוק – מחצית ממנו) שמח בבת אחת עם גול, או שריקת נצחון. זו לא הבהמיות, וזה לא אקסטזה דתית – זאת שמחה מהסוג הפשוט ביותר. לא כל הדברים צריכים להיות מורכבים, ציניים, או מלאים בהומור עצמי. לפעמים נעים להגיע למקום שבו הנצחון או ההפסד הם ברורים, פשוטים, ומובנים. זאת מכבסת רגשות בריאה. ויותר ממה שאני יכולה להגיד על הרבה מאוד מקומות ותחומים בשאר החיים שלנו היום.

  5. כל משחק של בארסה הוא חוויה, גם כשהוא נגמר באפס-אפס, וגם אם הוא לא הסופר-קלאסיקו. דווקא הסופר-קלאסיקו הוא בעל פוטנציאל-אכזבה גבוה במיוחד. כשתהיי בסביבה, צרי קשר. אולי אפשר יהיה לארגן משהו.

  6. אילאיל, הריני להצטרף לדעתו של שי. אבל אולי זה סתם כי אני לא סובל מלאנתלפים אנשים שמצטופפים סביבי, ועוד פחות סובל פעילויות לא אינטראקטיביות במהותן, כגון צפייה בטלוויזיה(או במשחק). את השמחה שלי אני אמצא אצל החברים שקיבלו ציון טוב במבחן או סתם היה להם יום הולדת.

    נ"ב יהונתן- אכן יש למקף שימושים שונים. וזה לפני שניכנס לשאלה איך מגדירים עברית תקינה.

  7. אני עם עופר ושי: ספורט קבוצתי זה לבהמות.
    אנחנו נולדים בודדים ונמות בודדים. כל העניין הזה של הביחד הוא טעות אחת מתמשכת.

  8. את שיעורי הספורט בתיכון העברתי בדיוק כמו שהעברתי את שאר השיעורים בתיכון
    עם באנג במחששה של הבית ספר

    ואני עכדיין לא מבין מה כל כך מושך בספורט קבוצתי

  9. יהונתן,
    הנה שימוש הולם למקף:
    לי-היא
    :-)

    אילאיל: אנחנו ננהל פעם שיחה על ה "תנו לאיפור לנזול".
    איכשהו, לא נראה לי שנצא מזה טוב :)

לא ניתן להגיב