בשנת 2006 הגיעו חברות Microsoft וNovell להסכם שיתוף פעולה: הן ישתפו פעולה בתחום התוכנה, כאשר מיקרוסופט תמליץ על מערכת ההפעלה OpenSuSE כמערכת הלינוקס המועדפת עליה, ותמנע מלתבוע את משתמשי OpenSuSE על הפרת פטנטים לכאורית במערכת לינוקס. הסכם זה הכה גלים בתחום התוכנה החופשית עד כדי כך שהוא גרם להכנסת סעיף ספציפי ברשיון הקוד הפתוח GPL. הסיבה לכך היא פשוטה: רשיון הGPL (בגרסא 2) קבע כי בכל מקרה בו פטנט מגביל את ההפצה של תוכנה מסוימת, יש לספק לצרכני הקצה רשיון לתוכנה (שהם יכולים להעביר לאחרים) או לחדול מלהפיץ את התוכנה (ראו את סעיף 11 לGPL החדש). לכאורה, היה באותו הרגע על Novell להפסיק להפיץ את OpenSuSE.
לצורך הבנה של הטענה צריך אולי להבין את רציונאל הפטנטים על תוכנה. ככלל, פטנט היה ניתן להגנה למוצרים מוחשיים שמהווים ביטוי של רעיון שהוא בעל שימוש תעשייתי והתפתחות תעשייתית מוחשית. בהחלטה שניתנה לפני מספר שנים, קבע נועם מאיר, רשם הפטנטים, כי תוכנות לא זכאיות להגנה בפני תוכנה (פט' 131733 אלי תמיר) בין היתר כי הן זכאיות להגנת זכויות יוצרים; ופסק כי "החומרה (hardware) כשירה לפטנט ואילו התכנה (software) נמצאת מחוץ לתחום הכשירות (…) אמנם תכנת מחשב כשלעצמה אינה ברת פטנט, אך על מערכות ממוחשבות (computed systems) פיסיות, הכוללות ומשלבות בתוכן רכיבי חומרה ותכנה, או על שיטות (methods) העושות שימוש טכנולוגי בתכנה חדשה על מנת לתת תוצאה יישומית חדשה ובעלת התקדמות המצאתית, יוענק פטנט בתנאים מסוימים".
לכן, טענת מיקרוסופט להמנע מתביעה של משתמשי Novell היתה בעייתית מלכתחילה: ככל הנראה אותם פטנטים כלל לא הגיעו לה (וראו את הפשרה האחרונה של Microsoft עם Tom Tom בנוגע לפטנטים במערכת FAT) כיוון שלא היו "מערכות ממוחשבות פיסיות". עם כל זאת, בזכות הפטנטים של מיקרוסופט עולם הקוד הקנייני והקוד הפתוח נמצא בהתנגשות חזיתית. פרפורי הגסיסה שהחלו בתביעות פטנטים מיותרות נגד חברות שמשתמשות לכאורה בפטנטים של מיקרוסופט ממשיך כעת בכך שענקי התוכנה ממשיכים לנסות לשבור את הקוד הפתוח באמצעות הכנסת פטנטים לתוכנות המשוחררות בקוד פתוח. הצעד האחרון הוא כנראה באמת סוף הקניין הרוחני.
בימים האחרונים נעשה נסיון על ידי חברת Novell להכניס למערכות Linux את פלטפורמת .NET של מיקרוסופט. בזמן שדפדפן האינטרנט אקספלורר נמצא בדרך מחוץ למערכת ההפעלה חלונות 7 לאור טענות על הגבלים עסקיים, פלטפורמת Mono, שמאפשרת שימוש בטכנולוגיות דוט-נט של מיקרוסופט, הוכנסה כחלק מהפצת Debian Linux. הסיבה ה"רשמית" לכך היא שחבילת Tomboy, שמאפשרת כתיבת פתקים על שולחן העבודה, הפכה להיות חלק אינהרנטי מסביבת Gnome. עניין זה, יחד עם תוסף לפיירפוקס שהוכנס בלא הסכמת המשתמשים שמאפשר שימוש בפלטפורמת .NET על גבי הדפדפן, בעצם מראים שלא משנה מה: אי אפשר להתחמק ממיקרוסופט.
אתנחתא מוסיקלית:
כדי להבין מה הבעיה עם פלטפורמת Mono צריך להבין כיצד הפלטפורמה עובדת: מדובר ברכיב תוכנה שנכתב על ידי קבוצת מפתחים עצמאית בתחילת האלף, שוחרר בתחילה תחת רשיון GPL (הרשיון הציבורי הכללי) ועבר לרשיון MIT X11 שיותר ידידותי למפתחים ופחות לציבור. הבעיה מתחילה כשמסתכלים על התמונה הגדולה ומבינים שMono נתמכת על ידי Novell, שכזכור מספקת הגנה על תביעות פטנטים, ומעוניינת בהכנסת ה"פטנטים" על פלטפורמת .NET, ולכן נותנת רשיון ל"פטנטים" של .NET לכל מי שמשתמש בMono.
עכשיו, דמיינו את המצב הבא: יהונתן יושב בכיכר העיר, שהיא מקום ציבורי ומנגן בגיטרה. מגיע אדם ומבקש את רשותו של יהונתן להתיישב בכיכר, ויהונתן מרשה לו בתנאי שזה ישלם ליהונתן סכום של 100 ש"ח, למרות שאין לאותו זר שום צורך או חובה בחוק לשלם, הוא נאות לשלם ליהונתן. אחריו, כל אדם שמגיע לכיכר משלם ליהונתן, למרות שאין כל חובה; אחרי שיהונתן קם מהכיכר, שואלים כולם היכן אותו אדם שיש לשלם לו על מנת לשבת.
זה בערך מה שמיקרוסופט מנסה לעשות עם Mono. מה שהתחיל עם Tom Tom בפשרה על FAT הולך ומחמיר, מיקרוסופט מקבלת הכרה על משהו שאין לה, לפחות בישראל, זכות בו. כמו היושב בכיכר העיר, ההכרה שהיא מקבלת על פלטפורמה חישובית שמתרגמת פקודות למעשים של מעבד שכבר מסוגל לעשות זאת לא מוסיפה פונקציונאליות למחשב, אלא מנצלת פונקציונאליות קיימת; ואנחנו, במקום להתנגד לפלטפורמה שלה ממשיכים להשתמש ולשלם את המחיר היקר של מונופולין בתוכנה.
גם לו נלך עם מיקרוסופט בדרכה שניתן לאפשר הגנת פטנט על תוכנה, זו תאלץ לבחור האם היא מעוניינת בהגנת הפטנט על התוכנה או בהגנת זכויות היוצרים, וכך הסביר כב' השופט מישאל חשין בפרשת א.ש.י.ר: "מעבר מזה קונה בעל הקניין הרוחני זכות מונופולין על יצירתו, זכות המאפשרת לו למנוע כל אדם אחר מעשות שימוש ביצירתו. ומעבר מזה, ובד-בבד עם יצירתה של זכות זו לבלעדיות, מוגבל חייה של הזכות (ביוצאים מסויימים, כגון מוניטין), לתקופת-שנים מסויימת. בעבור אותה תקופה הופך הקניין הרוחני להיותו קניין הציבור בכללו. וזו המעין-אמנה הנכרתת בין החברה לבין בעל הקניין הרוחני: בעל זכות הקניין הרוחני זוכה במונופולין לתקופת שנים מסויימת, ובלבד שכעבור אותה תקופה עוברת זכותו לקניין הכלל. ההסדרים שונים מחוק לחוק, ואין זה מענייננו עתה לבדוק כל הסדר והסדר לגופו." (רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא ייצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ) (כדאי לקרוא את סעיפים 39-40 לפסק הדין).
כלומר, לו תבחר מיקרוסופט בהגנת הפטנט, אזי לאחר תום תקופת הפטנט תאלץ לאפשר לאחרים לעשות שימוש בטכנולוגיה גם אם זכויות היוצרים עדיין קיימות; מנגד, תאלץ לשחרר לציבור פירוט מלא של הטכנולוגיה ותרשימים המציגים את התהליך המחשבתי, שמציגים את האלגוריתמים (או לפחות הבסיס להם) שהשתמשה בפיתוח. במקרה כזה, לכאורה, יכול להיות שעדיף לה להמנע מלקבל הגנה כזו רק כדי לשמור על הטכנולוגיה ושיטת הפעולה חשאיים גם לאחר פקיעת תוקף הפטנט (…).
יהונתן יש לך מספר אי דיוקים שאני מניח שרוב הקוראים פה לא בקיאים בהם, ומאחר שאף אחד לא קורא בפועל את המאמרים שמקושרים…
1. למרות השם, מבחינה חוקית אין שום קשר בין GPLv2 שנמצא בשימוש עכשיו לבין GPLv3 האנטי פטנטי. יתר על כן בפרויקטי הקוד הפתוח הגדולים יש כל כך הרבה תורמים שזה בספק האם זה בכלל מעשי למצוא אותם ולקבל את הסכמתם לשינוי הרשיון וזאת עוד לפני ההתנגדויות הפילוסופיות הקשורות לצורות השימוש בקוד שלהם שיש לאנשי פיירפוקס ולינוס לרישיון הזה.
2. מאחר שבלינוקס אין שום דבר שהוא GPLv3 ודאי שלנובל לא היתה שום בעיה עם הפצת לינוקס.
3. טום טום התפשרה עם מייקרוסופט רק אם אתה קורא להודעה באשמה פשרה.
4. הבעיה העקרית עם מונו היא שאנשי הקוד החופשי לא אוהבים דברים שקשורים למייקרוסופט. אבל תראה להם אייפון ופלאש והם מקבלים אורגזמה.
5. .net הוא סטנדרט בינלאומי (מה שאוהבים לכנות פתוח) לא פחות מHTML. יתכן שיש דברים שדורשים שימוש בפטנטים אבל אני מניח שהאנשים שמיישמים את מונו מספיק חכמים בשביל לא לנגוע בהם (בפועל הפונקציונליות שמונו נותן אינה זהה לחלוטין למה ש.net נותן על חלונות)
6. ככל הידוע לי אף הפצת לינוקס לא מפיצה את מונו. בסך הכל היא זמינה משרתי העדכונים של דביאן בדיוק באותה צורה שהיא יכלה להיות זמינה מכל שרת עדכונים אחר (אני יודע שבעולם של לינוקס זה כל כך נדיר שנותנים לבן אדם את החופש לבחור מאיפה הוא רוצה להוריד תוכנה להתקנה, אבל טכנית זה אפשרי).
7. רשיון MIT X11 פחות טוב לציבור רק אם הציבור מורכב אך ורק מריצרד סטלמן. מי שלא מכיר הרשיון הולך בערך ככה – " הי, כתבתי את הקוד המגניב הזה ואתם מוזמנים לעשות איתו מה שאתם רוצים, רק על תבואו אלי בתלונות אם הוא לא עובד לכם". עורכי דין לא אוהבים את הרישיון הזה כי הוא מספק להם מעט מאוד פרנסה ;) . למעשה לינוקס מכילה לא מעט קוד תחת הרשיון הזה או וריאציות מאוד דומות שלו.
8. כשאתה מדבר על מונופול על מה אתה מדבר? פעם אחרונה שבדקתי על המחשב שלי היה מותקן גם מנדריבה ויש לי שרת ווב שמריץ אובנטו. בכלל כל דיבורי המונופול רק מפריעים ללינוקס – מה יכול להסיק האדם הפשוט להסיק אם מוצר שנותנים בחינם זקוק להגנה פוליטית בשביל שישתמשו בו? כנראה שהוא יסיק את האמת הפשוטה ש"מה שאתה משלם אתה מקבל".
9. פטנטים לא קשורים לזכויות יוצרים ואין שום סיבה לבלבל עליהם. מאחר ואורך חיים של קוד תוכנה הוא לרוב הרבה פחות מאורך חיים של פטנט (יש מעט שפות שנמצאות בכלל בשימוש המוני רצוף במשך 15 שנה) השאלה שהעלית חסרת משמעות פרקטית.
10 אולי הגיע הזמן שקהילת הקוד הפתוח בארץ תתנהל אחרת. במקום לעקוב בחרדת קודש אחרי כל מה שמיקרוסופט עשתה, אולי פעם אחת תנסה הקהילה להציג לציבור כלי "פתוח" שעולה טכנית על כל המתחרים הסגורים? כלומר חוץ מפיירפוקס איזה עוד מוצר של קוד פתוח עולה טכנית על כל המקבילות ה"סגורות" שלו?
מרק,
1. מבחינה חוקית אין שום קשר בין GPLv2 שנמצא בשימוש עכשיו לבין GPLv3 האנטי פטנטי.
שני הרשיונות נמצאים כעת בשימוש וכל אחד יכול להשתמש בכל אחד מהרשיונות; ההבדל בין GPL 2 ל3 הוא כמו בין מזדה 323 למזדה3, אבל כן, כעקרון יש הבדל משמעותי בין הרשיונות ואני לא הייתי ממליץ לעבוד עם אף אחד מהם.
2. מאחר שבלינוקס אין שום דבר שהוא GPLv3 ודאי שלנובל לא היתה שום בעיה עם הפצת לינוקס.
לא נכון; גם אם חבילת הבסיס לא משוחררת בGPL3, יש לא מעט אפליקציות שבאות (לפחות בחלק מההפצות) בתוך רשיון 3; אכן, הקרנל הוא 2.
3. טום טום התפשרה עם מייקרוסופט רק אם אתה קורא להודעה באשמה פשרה.
לא; בשום פנים טום-טום לא היתה "אשמה" (כי אשמה זה פלילי) ואפילו לא הודתה בחבות (אזרחי) אלא התפשרה ורכשה רשיון לשימוש בפטנטים, שגם הוא שנוי במחלוקת.
4. הבעיה העקרית עם מונו היא שאנשי הקוד החופשי לא אוהבים דברים שקשורים למייקרוסופט.
לא, יש עוד בעיות עם מונו: בין היתר העובדה שהוא לא במיוחד פתוח וניתן לשינוי ועיצוב (כלומר רק מיקרוסופט יכולה להוסיף פונקציות לFramework). וכן, אני לא ממש מת על פלאש ואייפון ומעדיף חלופות פתוחות יותר.
5. net הוא סטנדרט בינלאומי (מה שאוהבים לכנות פתוח) לא פחות מHTML.
לא ממש, לא אני ולא אתה יכולים להוסיף או להציע פקודות ל.NET (לעומת HTML שמורכב ממספר גופים). מיקרוסופט שולטת ביכולת של קביעת הפלטפורמה וביישום שלה.
6. ככל הידוע לי אף הפצת לינוקס לא מפיצה את מונו.
החל מההפצה הבאה, Tomboy (שמכיל את מונו) הולך להיות דיפולטי, ראה את הידיעה הזו.
7. רשיון MIT X11 פחות טוב לציבור רק אם הציבור מורכב אך ורק מריצרד סטלמן.
אני מת על הרשיון וכמו שאמרתי: הוא יותר טוב למפתחים ופחות טוב למשתמשים; אני מקבל אותה פרנסה מGPL ומMIT (בערך) כי שניהם בעייתיים, אבל הרשיון הזה הוא נהדר אם אתה לא רוצה לתרום לציבור שינויים.
8. כשאתה מדבר על מונופול על מה אתה מדבר?
אני מדבר על כך שכעקרון אף אחד לא יכול (תיאורטית אם מקבלים את הגישה של מיקרוסופט) לפתח Framework לדוט-נט אם אין לו רשיון ממיקרוסופט.
9. פטנטים לא קשורים לזכויות יוצרים ואין שום סיבה לבלבל עליהם.
אני לא בטוח שהם לא קשורים; אם משהו יכול לקבל הגנה כאן וכאן, אז אולי כדאי לתת לו לבחור. בסופו של דבר, חלק לא קטן ממערכות ההפעלה היום מכילות קוד בן יותר מ15 שנים.
10. אולי הגיע הזמן שקהילת הקוד הפתוח בארץ תתנהל אחרת. במקום לעקוב בחרדת קודש אחרי כל מה שמיקרוסופט עשתה.
מסכים איתך שצריך לפתח אלטרנטיבה; וכן, יש לא מעט מוצרים בקוד פתוח שאני עובד איתם ואני חושב שהם "מתעלים" על המוצר הקנייני; החל מGnome-Do (שכתוב ב.NET אגב) ודרך אפליקציות יותר שימושיות כמו Thunderbird וכדומה (אופןאופיס עוד צריך שיפורים).
אה, ושלא יובן לא נכון; התגובה שלך היא אחלה והיא בדיוק מה שאני מצפה בבלוג הזה: דיון אינטיליגנטי וראוי על העתיד שלנו, וגם אם אני לא מסכים איתך אני ממש מעריך כל מילה שכתבת כי באמת חשוב להבהיר את הנושאים האלה.
1. כנראה שהייתי צריך להוסיף את המילה "נפוץ" במקום כלשהו במשפט
2. נובע ישירות מ1 שאני לא מאמין שיש אפליקציה כזו שמהווה מרכיב מספיק חשוב מ"מערכת ההפעלה" בשביל שלא יהיה לה תחליף. ובכל מקרה הGPL אינו מדבק בין אפליקציות ואין שום מניעה להפיץ תוכנה קנינית עם תוכנת GPL ולכן לא נראה לי שיש בעיה להפיץ תוכנה שמוגנת בפטנטים "ליד" תוכנה של GPLv3.
3. למיקרוסופט היה פטנט וטום טום כמו ילדים טובים שילמו בשביל להשתמש בו. איפה פה הפשרה? שהם החליטו לא לעבור על החוק ואפילו לא לנסות את מזלם בבית משפט? או שאתה מתכוון לפשרה מסחרית על הסכום, או אולי לפשרה במובן המשפטי של "נסגור את זה ביננו ונחסוך את שכר הטרחה"?
4. מה זאת אומרת שרק מייקרוסופט יכולה להוסיף לframework? יש תהליך תקינה בינלאומי ומי שרוצה להציע שינויים יכול. יתכן שאם מייקרוסופט לא תסכים ליישם אותם הם לא יקבלו תוקף רשמי אבל ככה זה בכל תקן. לפחות בתהליך התקינה של IETF צריך לראות מספר ישומים שמיישמים את התקן לפני שהוא עובר מסטטוס של "בקשה להערות" לסטטוס של תקן ממשי.
5. רשימת הסטנדרטים של .net http://msdn.microsoft.com/en-us/netframework/aa569283.aspx
אולי אתה מתכוון למשהו אחר כמו ישום של ספריות, אבל כמו שכבר כתבתי לא כל הספריות שמייקרוסופט כתבה נכתבו גם עבור מונו וזה בכלל לא משפיע על השנאה הלא הגיונית כלפי מונו.
6. דביאן זו הפצה של שרתים בעיקר. בשרת אין שום סיבה שהיא להתקין מערכת GUI כלשהיא ולכן אין שום הגיון שגנום יהיה בהתקנה הדיפולטיבית. מי ש*בוחר* להתקין גנום יקבל גם מונו אבל זה בטח לא דיפולטיבי. (למעשה זה כתוב במאמר שמתלונן יותר על הגודל של מונו וחוסר התמיכה בפלטפורמות מסוימות מאשר על הבעיות המשפטיות שלה. דוקא דביאן היא אחת ההפצות עם המדיניות הטהורה ביותר שבין הלינוקסים אז אני מניח שהם גם הריצו סוג של יעוץ משפטי לגבי קונפליקטים אפשריים)
7. אתה ממש לא צודק. יש סיבות טובות להשתמש בGPL וסיבות לא פחות טובות להשתמש בMIT. בGPL אתה משתמש כשאתה רוצה להרויח כסף מחברות שרוצות להשתמש בקוד שלך כחלק מהמוצר שלהן, בעוד שMIT הוא רשיון טוב לחברות שרוצות לשתף פעולה בנושא שהן לא מתעסקות בו באופן יומיומי ושיתוף פעולה מאפשר להן לחסוך בכח אדם מתמחה.
בשני המקרים המוטיבציה להכנסת הקוד למאגר המשותף היא זהה – אתה רוצה שכשתצא הגירסא הבאה לא תצטרך שוב להכניס את השינויים שאתה זקוק להם בקוד המשותף, ויש גם יותר אנשים שמשתמשים בו ולכן יותר סיכוי שהוא אכן עובד נכון.
8. אז מה? זה כמו להגיד שיש לי מונופול על המטבח בבית שלי. תיאורטית זה מדויק אבל מה ההשלכות הפרקטיות? שימוש במונו לא מונע מאף אחד להשתמש בפלטפורמות תוכנה אחרות, אז אולי יש פה כל מיני עניני מונופול, אבל פרקטית למי אכפת? לא ראיתי שהפריע למישהו להשתמש בג'אוה על לינוקס למרות שלסאן היה (עדיין יש?) מונופול על הפלטפורמה.
9. אני בספק. רק בגלל שלשתי מערכת הפעלה יש את המילה "חלונות" בשם לא אומרת שיש להן קוד משותף. אם ניקח את לינוקס כדוגמא – בין שתי גרסאות קרנל קרובות יש יחסית לגודל הקוד מעט שינויים, אבל כמה שינויים היו בקרנל במהלך ה15 השנים האחרונות? אם משעמם לך תנסה למצוא כמה קוד משותף יש לוורדפרס 2.8 ו 2.0. אני מניח שאם יש פונקציות שנשארו ללא כל שינוי אלו פונקציות שעוסקות בדברים בסיסיים כמו הפיכת טקסט לHTML ואלו פונקציות שצריכות להיות טריביאליות מספיק בשביל שאיש לא ישתטה ויטען לזכויות יוצרים עליהן.
10. בתור משתמש טנדרבירד נדמה לי שאני יכול להגיד בלב שקט שרק כשהוא ילמד לשלוח אנגלית בטקסט עברי בלי להתבלבל הוא בכלל יכנס לתחרות …. (נו, מתי כבר יוצאת גירסא 3.0?) אני מניח שתוכנות מהסוג הזה ניתן למצוא יותר דוקא בקטע של שרתים (אפאצ', ג'אבר, וורדפרס …)
ואני שמח, חשבתי שיצא לי טיפה טרולי (כרגיל :) )
הכנסתו של רכיב תוכנה אל אחד מתוך מספר שולחנות העבודה החופשיים התומכים בלינוקס אינה נוגעת כלל ללינוקס עצמה. אם כל הבעיה היא גנום, אז עוברים ל-kde ונותנים למפתחים של גנום לאכול את הכובע.
המשחק של מיקרוסופט הוא משחק בקקי. הוא יותר עניין של הרגל מאשר של מהות. הם לא יכולים לעצור את התוכנה החופשית, היא כבר כאן, היא זוכה לפיתוחים שצצים מכל חור חום.
ערך הקוד הפתוח כיום עומד סדר גודל של 120 מילארד ש"ח. עד כה, הוא הכפיל את עצמו כל שנתיים.
מיקרוסופט ונובל יכולות ביחד ללכת לכל הרוחות, סוזה היא במילא הפצה די דוחה.
שינסו את דרכם על רכיב תוכנה זניח, הם במילא לא מסוגלים לראות את התמונה הגדולה :).
מרק,
1. אכן, גרסא 3 היא כנראה היונדאי אטוס של רשיונות התוכנה.
2. אני חושש שאתה טועה; הדרייברים הקנייניים, לדוגמא, של nVidia הם כל כך בעייתיים שאין להם תחליף. הבעיה הקניינית היא בעיקר הדרייברים ולא התוכנות, אבל גם בתוכנות לא תמיד יש חלופה.
3. אני לא מסכים איתך, מיקרוסופט טענה שיש לה פטנט, אבל אני בספק אם בית משפט היה מקבל את זה. טום טום היו יכולים לטעות להגנתם טענות רבות, החל מכך שאין מקום ליתן את הפטנט מלכתחילה ועד לכך שאין בו חדשנות. הפשרה שהתקיימה, לפחות לדעתי, נועדה לחסוך את עלויות המשפט, ולכן הסכום המצחיק.
4. "אין תהליך תקינה" אומר שכל מי שרוצה לפתח Framework צריך, לפחות לפי מיקרוסופט, לשלם להם על הפטנט ושהם בעלי שיקול הדעת (בסופו של דבר) על מה יכנס לFramework.
5. אין לי שנאה לא הגיונית כלפי מונו, אני דווקא מאוד מעריך את הפרויקט, פשוט לא הייתי מתקין אותו כברירת מחדל כמו שפלאש לא מותקן על מחשב כברירת מחדל.
6. דביאן היא הפצה דיפולטית שמרכיבה את אובונטו ועוד כמה הפצות פופולריות; שוב, אני לא חושב שיש בעיה משפטית בהפצה של מונו, אני חושב שיש בעיה אתית בה.
7. אני משתמש בMIT כשאני רוצה לפתח משהו שלא הולך להיות קהילתי בסופו של דבר ובGPL כשצריך משהו שישאר בשליטת הקהילה (ראה את הקרנל של אפל).
8. אני פשוט לא מסכים איתך; המונופול כאן הוא לאו דווקא על הפלטפורמה (וסאן שחררו את הקוד של חלק מהפלטפורמה בGPL) אלא על הזכות להשתמש בכלל בFramework.
9. יש חלקים משמעותיים בקוד שעדיין קיימים (גם בוורדפרס וגם בחלונות). אם תסתכל על הקוד של וורדפרס, חלק משמעותי ממנו עוד נותר מתקופת b2/cafelog שמתוארכת היסטורית ל2001. רק תראה את האתר ותבין.
10. אני מסכים איתך שזה לא מושלם, אבל אני מאוד אוהב את התוכנה, יותר מאאוטלוק.
יש הרבה דברים שלא הבנתי, אבל במיוחד: אם "net הוא סטנדרט בינלאומי (מה שאוהבים לכנות פתוח) לא פחות מHTML", אז איך מיקרוסופט יכולה לדרוש רשיון כדי להשתמש בו? זו לא סתירה במונחים?
10. מערכת ההפעלה עצמה; פייתון; PHP.
מודי,
פתוח לא אומר "בחינם" כנראה.
יהונתן,
2. התכוונתי לGPLv3.
3. היו מעורבים שם שני סוגי פטנטים אחד לגבי מערכות מחשוב ברכב והשני לגבי שימוש בפורמטים של FAT. על הסוג הראשון אין לי מושג האם הוא בכלל הגיוני מבחינה מוסרית להיות פטנטי, אבל הסוג השני ברור ששייך מבחינת קנין רוחני (מי שמקבל את הרעיון שיש דבר כזה) למיקרוסופט ויש לה זכות מוסרית לדרוש תשלום. העובדה שחברות אחרות משלמות מעידה שכנראה הן חושבות שיש לה גם את הזכות החוקית או שהיא מבקשת כל כך מעט שזה יותר זול לקבל רשיון מלהתחיל להתדיין על החוקיות של הפטנט (מאחר שהוא כבר קיים). מאחר שזה נסגר כפשרה אני מניח שאנחנו לא נדע האם טום טום הכירה בכל הפטנטים או שמיקרוסופט ויתרה על חלק מהם – מבחינה כספית זה בטח לא שינה דבר לשתי החברות.
4. הפנתי לתקנים לכן יש תהליך תקינה … אני לא מכיר את תהליכי התקינה של הECMA אבל ברוב גופי התקינה הפתוחים אתה יכול פשוט להצטרף לקבוצת דיון ולהציע ולהעיר. תלוי בנושא ובגוף התקינה זה לא נדיר לחלוטין שגם "אזרחים פרטיים" משתתפים כחברים רשמיים בניסוח התקנים.
אבל אולי אנחנו פשוט לא מסכימים לגבי ההגדרה של מה זה framework?
6. נכון שאובנטו היא בupstream של דביאן אבל אני מניח שלא כל דבר נכנס אוטומטית לאובנטו ויתכן שזה יהיה אחד מהם. (אובנטו מתעדכנת פעם בחצי שנה ודביאן בערך פעם בשנתיים (?) לכן אפילו תיאורטית לא נראה לי שיכולה להיות חפיפה מלאה כל הזמן)
7.לדעתי קהילה לא קשורה לרשיון אלא לאינטרקציה חברתית. מי שלא הולך לשנות את הקוד זה בכלל לא משנה לו באיזה רשיון נכתבה התוכנה. רק מי שמתכוון לשנות קוד או להתבסס על קיום פונקציונליות מסוימת מתחיל להתענין ברשיונות. (פרט כמובן לסטלמן שכנראה יש לו דעה מוצקה על סוג הרשיון שבו צריך להשתמש בתוכנות להפעלת מיקרוגל :) )
8. אוקי, באמת הגיע הזמן שתגדיר למה אתה מתכוון במילה framework.
9. זהירות דף ענק http://trac.mu.wordpress.org/changeset?new=trunk%2Fwp-admin%401797&old=trunk%2Fwp-admin%401454
השוותי בין הקוד של האדמין של וורדפרס מיו היום לבין זה של לפני פחות משנה. מתוך 340 קבצים בערך 20 (~7%) נמחקו לחלוטין. אני מניח שהשואה של מספר השורות ששונות היתה יותר רלוונטית לטענה שלי אבל זה מה שיש לי זמין…. עכשיו תכפיל ב15 ולא ישאר לך הרבה מהמקור.
כיוון אחר – תחשוב ויז'ואל בייסיק, פעם היה ועכשיו אין. פעם כל האתרים פותחו בפרל ועכשיו בphp. אז מה אם היו לי את זכויות היוצרים למערכת הCMS הכי טובה שנכתבה בפרל אם אף אחד לא רוצה להשתמש בשפה הזו….
מודי,
אחת הביקורות כלפי תהליכי התקינה היא שהם לא תמיד מביאים בחשבון את קיומם של פטנטים רלבנטיים למימוש התקן. בדרך כלל כלל אם מחזיק הפטנט משתתף בתהליך התקינה הוא "נדרש" להתחייב לתת רשיונות שימוש בפטנט במחיר סביר. בצורה הזו יכול להיות גם תקן "פתוח" וגם צורך לשלם בשביל להיות מסוגל לממש את הפטנט.
כל עוד היה מדובר רק בחברות אז אפשר היה לחיות עם המצב הזה אבל כאשר גם קבוצות פרטיות ללא מימון התחילו לישם תקנים זה הפך להיות ענין בעיתי.
דוגמא עכשוית זה שילוב וידאו בHTML5. התקן הטוב ביותר להעברת וידאו ברשת הוא כנראה H.264 אבל הוא מוגן בפטנט (אין לי מושג למי שייך הפטנט הרלבנטי) ולכן לא ברור האם דפדפנים כמו פיירפוקס וקונקורר יכולים לישם אותו בלי להכנס למחויבויות כספיות.
לגבי .net ספציפית אין לי מושג האם קיימים פטנטים של מייקרוסופט, אבל הנקודה היא שאין סתירה בין הרעיון של תקן לכך שצריך לשלם בשביל להשתמש בו.
10. PHP ופייטון הן שפות ולא תוכנות. המימוש שלהן הוא תוכנה אבל באמת שלא ראיתי מישהו שמנסה להשוות בין מימושים.
אותו דבר מערכת ההפעלה שהוא מושג מאוד מעורפל. אבל גם אם ניתן להגדיר מה זה מערכת הפעלה, במה לינוקס יותר טובה מחלונות למשל? (עובדתית רוב האנשים חושבים שהיא לא רק פחות טובה מחלונות אלא גם פחות טובה ממק).
3. אם תקרא טוב את החלטת רשם הפטנטים, תבין שFAT לכשעצמו אינו בר פטנט. הוא לא מכיל שילוב של חומרה ותוכנה אלא רק דרך בה תוכנה יכולה לעשות שימוש בחומרה. העובדה שחברות אחרות משלמות רק מראה שהן מכירות בזכות של מיקרוסופט, לא שיש כזו זכות באמת.
4. עדיין, העובדה שזה נכנס להגדרת הDefault של Debian מדאיג אותי.
7. תעזוב את סטולמן בצד, בוא נדבר על הזכות להשתמש בקוד.
9. (א) אתה מדבר על MU. (ב) אני מעריך שמבין 340 הקבצים יש לפחות קובץ אחד שלא נגעו בו (במיוחד בפקודות דוס כמו Dir או ls הלינוקסאי וכדומה) ויש לא מעט פקודות אחרות (כמו grep) שלא ממש משנים. וורדפרס היא עוד פרויקט צעיר, וmu עוד יותר. תחשוב על כמה השתנה בשנתיים האחרונות בפרוייקט יותר ותיק כמו php.
אגב, בייסיק עדיין כמעט תקף, לצערנו, בVB.NET.
לגבי פטנטים על תוכנה –
בארה"ב מאוד מקובל לרשום פטנטים על תוכנה, גם אם אין לצידה משהו פיזי (Apparatus). אם המצאת אלגוריתם, פורמט של קובץ, שיטת תצוגה וכו' – תוכל לרשום פטנט אחד על השיטה (method) ופטנט נוסף על המערכת שמשלבת את התוכנה והחומרה (system). התנאי המשמעותי היחיד הוא שהמצאת משהו חדש, כלומר שאדם סביר בעל השכלה דומה לשלך לא יראה בזה יישום מובן-מאליו של הידע הקיים.
אם דעתו של רשם הפטנטים הישראלי שונה בענין, זה יפתיע אותי מאוד.
יאיר,
דעתו של רשם הפטנטים אכן שונה – כפי שביסס זאת יהונתן בפוסט.
האמת, יהונתן, הופתעתי שביססת את ההערות שלך לגבי מיקרוסופט ונובל על רשם הפטנטים הישראלי.
חשוב להדגיש גם שאחת הבעיות עם פטנטים על תוכנה הוא העומס הבלתי נתפס שמוטל על רשם הפטנטים בבדיקת כל הפטנטים הללו. רוב ה"פטנטים" אינם רשומים כלל, אלא בגדר "בקשה לפטנט" בלבד, שלעתים נמשכת שנים.
מרק,
10. PHP ופייתון הן לא תוכנות, אבל הן אלטרנטיבות חופשיות למוצרים קנייניים (.NET), שיש שיטענו שהן טובות יותר. זה לא לחלוטין התאמה אחד לאחד, בעיקר לא בין PHP ל-ASP.NET., אבל אם הבנתי את מודי נכון, זו היתה כוונתו.[?]
יהונתן, הקשר בין בייסיק ל-VB הוא כמו הקשר בין ג'אווה לג'אווהסקריפט.
טוב, ויקיפדיה מדגיש ש-VB מושתתת בכבדות על בייסיק, אבל איפה VB.NET ואיפה זה:
http://www.atariarchives.org/bcc1/showpage.php?page=250
מרק, אולי 15 שנה זה הרבה, אבל כמה זמן סחב הקרנל של NT 5? והוא בוודאי לא שכתוב מוחלט של NT 4.
יהונתן,
א. גוגל ווייב היה בא _ממש_ טוב בתגובות בפוסטים שלך.
ב. אם לא, אז מה דעתך על תגובות מקוננות?
יאיר,
קודם כל, כן: רשם הפטנטים הישראלי החליט כך, וגם הדין באירופה לא שונה בהרבה. כדי שהמצאה תהיה גם בעלת התפתחות המצאתית וגם בעלת יישום מוחשי, היא צריכה לצאת מהוירטואליה ומהקופסא. כל עוד מדובר רק בתוכנה, אזי מדובר במשהו שהיה כבר בתוך תחום הפונקציונאליות של המחשב.
פטנטים על אלגוריתמיקה או על שימוש במערכות קיימות אינם "חדשנות המצאתית" ואינם יכולים להות ברי פטנט כיוון שהם כבר זכאים להגנה אחרת, הגנת זכויות יוצרים. בניגוד להמצאות מתחומים תעשייתיים (תרופות, מנעולים או מכונות) שלא זכאים אלא להגנת פטנט (או להגנת מדגם, אבל אז הפטנט לא בתוקף), עצם הקביעה כי משהו זכאי להגנה אחת מתחום הקניין הרוחני אומרת, לפחות לכאורה, כי הגנות אחרות לא יהיו ראויות במקום הנ"ל.
יוני,
איך Google Wave היה יכול לעזור כאן? (ומה זה תגובות מקוננות?)
יהונתן,
3. יש פטנט, אז השאלה אם אני או אתה חושבים שהיה צריך להיות פטנט לא ממש חשובה. והפטנט הוא בכלל לא קשור לחומרה, הפטנט הוא המרה של מחרוזות גדולות לקטנות כך שיתאימו לפורמט מסוים וניתן יהיה לשחזר מהן את המחרוזת המקורית.
עוף טופיק: אם יש דבר כזה "פטנט ראוי", הפטנטים על FAT הם בדיוק כאלו. מיקרוסופט יכלה באופן עקרוני לשמור את הידע לעצמה ובזאת לא לאפשר בפועל לאף ציוד אחר להתחבר לחלונות ככונן נוסף. מי שהיה ממש זקוק לחיבור כזה במכשיר שלו היה ודאי צריך להשקיע חודשים בreverse engineering וזה היה קוד שלעולם לא היה משוחרר לציבור ובלינוקס לא היו תומכים בFAT32 כי לאף אחד לא היה את הידע הטכני איך לעשות את זה.
אז בסופו של דבר משתמשי לינוקס מפרים את הפטנט הזה כשהם יוצרים ספריה של FAT32 אבל באמת שאף אחד לא מתרגש מזה. בלי הפטנט משתמשי לינוקס היו במצב בו הם נמצאים עם הדרייברים של כרטיסי המסך שפשוט אין עליהם מידע מספיק בשביל לגרום לאינטגרציה טובה.
7. GPL פילוסופית אינו על הזכות להשתמש אלא על חובות ההפצה.
8. אתה יודע שכמעט בכל הפצת יוניקס יש פרמטרים אחרים לפקודת ps למרות שלכאורה כולן באו ממקור משותף? וvb.net היא שפה שונה סינטקטית מהויזואל.
בכל מקרה, רק בגלל שדברים ממשיכים להראות דומים לא אומר שהם ממשיכים להיות מיושמים בצורה דומה/בעזרת אותו קוד.
שכחתי גילוי נאות. אני מחזיק בפטנט במשותף עם עוד מישהו (אפשר לחפש mark kaplun במאגר הפטנטים האמריקאי). נכון למצב תעשיית השבבים של 2001 הפטנט הזה היה המצאה למרות שלי הוא לא נראה מיוחד. יתכן שבמקום כלשהו בעולם היה prior art ואף אחד לא ידע עליו ויתכן שגם היום האנשים שהפטנט הזה עשוי לענין אותם לא יודעים שהוא קיים ואין מישהו בעולם שעושה בו שימוש כלשהו. השאלה היא האם המצב בו חצי שעת השיחה שהיתה ביננו ועוד מסמך איפיון בוורד שנשלח היו נשארים בתחומי הרצליה פיתוח הוא מצב טוב יותר מהמצב בו הידע לפחות פומבי גם אם לא ניתן לשימוש?
מרק,
3. זה לא אם אני חושב שצריך להיות פטנט או לא, זה אם אני, כעורך דין שעוסק בתחום הזה, מאמין שרשם פטנטים סביר צריך ליתן פטנט. במקרה הזה, וגם במקרה של FAT, אני לא חושב. איך הפטנט הזה הוא "יישום בתעשיה" אני לא יודע ואיך זה עומד בתנאי החוק: "אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט" (סעיף 3 לחוק הפטנטים). כיוון שברור שלא מדובר ב"מוצר", אנו רק תחת המטריה של "תהליך", כעת אם תוכנה היא "תהליך", היא אינה תהליך טכנולוגי שכן הפונקציונאליות היא כבר בתוך המחשב, ולכן היא לא "התקדמות המצאתית".
8. אני יודע ומכיר את ההבדלים. אני גם יכול להגיד לך שבתור מי שיודע לתכנת בבייסיק, לעבור לVB.NET זה לא עניין פשוט, אבל הוא מאוד אפשרי בלי יותר מדי למידה. ככה גם לעבור מיוניקס ללינוקס. ההתקדמות היא לא משמעותית במיוחד.
ולגבי הגילוי נאות שלך, אני לא יודע מה מבין המצבים טובים יותר, אני יודע שאני הייתי מעדיף לנסות להוציא את האמצאה לפועל, ואני לא יודע אם עשית כך או לא.
יוני,
אני מניח שלא נדע למה מודי התכוון, אבל באופן עקרוני אין דבר כזה שפת תכנות קנינית ואין פרוטוקול קניני. אפילו בעולם של היום אתה לא יכול להיות בעלים של רעיון רק של צורת מימוש.
ובקשר לקרנל כנראה שלא נדע, אבל הכוונה שלי לא היתה שכל הקוד הוחלף אלא שהוחלף חלק גדול מספיק ממנו בשביל שמה שישאר יפול תחת הfair use או כישום טריביאלי. אני מניח שבגלל שהקרנל בסופו של דבר עוסק בניהול החומרה ומטא ניהול של התוכנה, שינויים הנובעים משינויי חומרה ומתודולוגית ניהול תהליכים חדשות נכנסים באופן זהה ללינוקס כמו לNT. אם מתחשק לך לראות איזה חלק מהקרנל של לינוקס השתנה ב10 שנים אחרונות אני אשמח לדעת.
יהונתן,
3. זה בכלל לא חשוב מה אתה חושב. גם אני חושב שאין שום סיבה הגיונית להגבלת מהירות ל100 קמש או איסור מכירת סמים, אבל מה שאני חושב לא יעזור לי אם יבוא לי אחד עם מדים ונבוט. אף אחד לא כיוון אקדח לראשו של מנכל טום טום ואילץ אותו למכור מוצרים בארצות הברית אז מה הקטע? האם מישהו יכול לטעון לשופט תעבורה בארץ שזה שהוא נסע 110 זה בסדר כי זה חוקי בפלורידה?
בוא תקרא את הפטנט ותסביר איך מישמים המצאה כזו (עזוב, אל תקרא זה מרדים, זה עוסק בתכנון ממשקי חומרה ותוכנה בצורה מיטבית לתוכנה. אין בו שום דבר שניתן לישום פיזי בעל ערך בפני עצמו)
מרק,
לא "אני חושב" אלא דעתי המקצועית כאיש מקצוע. זה לא "האם יש סיבה הגיונית להגביל מהירות" אלא "האם יש הגבלת מהירות". וכן, יש מקרים בהם משפטים הוא מקצוע.
אגב, בקשר להערה השניה של מרק – על GPLv3 שאינו משמש שום תוכנה שאין לה תחליף: אני מניח שאני יכול למצוא עוד כמה פחות חשובות, אבל שימו לב ש-Samba, מערכת התאימות לשרותי קבצים והדפסות ברשתות Windows משתמשת ב-GPLv3 בגרסתה הנוכחית (והחל מ-2007: http://news.samba.org/announcements/samba_gplv3/ ).
אפשר כמובן לוותר על Samba אם אתה לא מעוניין לגשת לשרתי קבצים ולשתף מדפסות עם מחשבי Windows
הערה קצרה כדי להעמיד במקום הנכון את הטענה שהיה על נובל לחדול מהפצת לינוקס בשל סעיף הפטנטים ב- GPL 3: א. כפי שהובחן נכון בדיון, לינוקס מכוסה ב- GPL 2 בלבד; ב. לטענה שההפצות באות עם תוכנות GPL3 – ה- GPL3 כולל חריג מיוחד שמטרתו היתה למנוע את תחולת סעיף הפטנטים על עסקת מייקרוסופט-נובל: ראו בהגדרת "רישיון לפטנט" –
"אינך רשאי להעביר יצירה כלולה אם הינך צד להסדר עם צד שלישי העוסק בהפצת תוכנה, שלפיו אתה משלם לצד השלישי תשלום המתבסס על פעילותך בהעברת יצירה, ושלפיו הצד השלישי מעניק, למי מהצדדים שיקבלו את היצירה המכוסה ממך, רישיון פטנט מפלה (א) בקשר עם עותקים של היצירה הכלולה שהעברת (או עותקים שנוצרו מעותקים אלה), או (ב) בראש ובראשונה לצורך ובקשר עם מוצרים מסוימים או ליקוטים המכילים את היצירה הכלולה, אלא אם כן התקשרת בהסדר זה, או שרישיון זה הוענק, לפני 28 במרץ 2007." (תרגום לא רשמי מ- http://law.co.il/computer-law/free-software/2007/07/13/gpl-3-hebrew-translation/)
חיים,
תודה על ההערה. כעקרון, ההערה שלי היתה ש"בזכות" העסקה הכניסו סעיף פטנטיםי ספציפי במיוחד כדי לאסור על עסקאות דומות בעתיד.
יהונתן,
מכיוון שהתגובות אינן מתפתחות כדו שיח ליניארי – בעיקר מפאת האסינכרוניה הטבעית שלנו כגולשים – הרי שגוגל ווייב היה מאפשר לפתח כל נקודה ונקודה בקונטקסט שלה. אני חושב שהדיונים הערים וההתפלפלויות הנקודתיות שנפוצות אצלך בבלוג היו הולכות יפה עם יישום מהסוג הזה.
תגובות מקוננות – אולי הייתי צריך לומר threaded? הכוונה שלי לתגובות-על-תגובות שמופיעות בצמוד להערות שאליהן הן מתייחסות. (http://wordpress.org/extend/plugins/search.php?q=nested+comments)
מרק,
ברור לי שהאימפלמנטציה היא זו שקניינית. את הקוד עצמו _אני_ אכתוב ותהיה לי זכות יוצרים על היצירה.
אבל לצורך הדיון, השימוש ב-PHP, Python, Perl או C עם קישורים ל-Gtk, בהן גם האימפלמנטציה היא חופשית, נאמר, על פני פיתוח בדוט.נט, באמצעות Visual Studio Express היא בחירה בין חופשי לבין קנייני-חינם. שלא לדבר על VS קנייני ויקר, בין אם זה לווב או לשולחן העבודה. אלו פלטפורומות שונות שיכולות להביא למוצרים דומים, ואנשים יבחרו מה עדיף להם (google talk ומסנג'ר או פידג'ין?)
יוני, כל עוד אתה מריץ את התוכנה שלך על מעבד קניני של אינטל, בעזרת bios קניני של מי שהרכיב את לוח, האם תוך שימוש בחומרה, קושחה, ותוכנה קנינית של כרטיס הרשת, הדיסק הקשיח וכו' אתה במקרה הטוב יכול לדבר על דרגות חופש לפי הלוגיקה שלך. לי הלוגיקה הזו נשמעת מאולצת מדי – אני לא יודע ממה בנויה המכונית שלי אבל היא מספק לי את החופש להגיע לכל מקום וזה מספיק לכולם פרט לסטולמן (בעצם למיטב ידיעתי גם סטולמן אף פעם לא טען שתוכנות GPL שכתובות בASP מפרות חופש כלשהו).
יהונתן, עם כל הכבוד, למיטב ידיעתי אין לך רשיון עריכת דין בארצות הברית ולכן מבחינה פורמאלית הדעה שלך לא יותר טובה משלי בנושא הזה.
עודד, למיטב ידיעתי סמבה לא מותקן כברירת מחדל עם אף הפצה (אם בכלל הוא מגיע במדיה של ההפצה) ועם מדברים על שדה מוקשים של פטנטים, אז דמבה זה בדיוק אחד כזה.
בכל מקרה מישהו בטח עשה/יעשה fork לסמבה מהגירסאות הקודמות לשינוי הרשיון אם זה יהיה לו מספיק חשוב.
מרק,
אני לא מדבר רק על פטנטים אמריקאים אלא על כל השיטה. וכן, גם לו FAT היה זכאי להגנת פטנט בארצות הברית (ואני בספק שהוא אכן יהיה זכאי להגנה הזו) בישראל הוא לא.
אז נכון, בארצות הברית יש 50 מדינות שבהן אני לא מוסמך לעריכת דין, שזה בסך הכל מדינה אחת יותר מרוב עורכי הדין האמריקאים. זה לא אומר שהידע שלי בתחום המשפט שונה.
מרק,
אני מבין את מה שאתה אומר. הרי, גם DotNetNuke מופץ ברשיון חופשי, והוא רץ ב-ASP, נכון?
אבל מה לגבי סביבת הפיתוח? [טרם יצאו ironpython ו-ironruby]. נכון לעכשיו, כדי לממש אפליקציה ב-.NET, אתה זקוק לכלים של מיקרוסופט, או למונו, שנמצאת צעד בפיגור תמיד, וממילא היא הציתה את כל הדיון הזה.
אחרים, שמעדיפים שפות עם מימוש חופשי, מקבלים גישה לכלים נהדרים כמו אקליפס, QtCreator, GDevelop, SCiTE, (עזוב אותך מ-EMACS, בבקשה. אני לא שם). וכאן הויכויח מתחיל של מה יותר טוב – הכלים הקנייניים או החופשיים.
אבל אם אתה רוצה לרדת לרזולוציה של החומרה – אוקיי. אפילו לסיג מקונן על אובדן החופש "to tinker", כשהוא מדבר על מכוניות. המגבלה שלך לבצע שינויים במכונית היא מגבלת שירות [אחריות], מגבלת רישוי תעבורה [עניין של בטיחות, לא פטנטים, לכאורה], ומגבלת DMCA על התוכנה. שום דבר לא מונע ממך חופש לעשות במכונית שלך כרצונך, ואף _להעביר_ אותה, עם השינויים, לגורם אחר_.
אבל האם המעבד של אינטל הוא קנייני עד כדי החופש לעשות בו שינויים ולהפיץ אותו? ודאי שלא. שוב, כי מדובר בחומרה. ואין [עדיין] הסכם "רישוי" על _שימוש_ במעבד. על חומרה יש פטנטים, ולכן יש מגבלות על הייצור שלהן על ידי גורם לא מורשה. זו הסיבה שאתה יכול לקנות דבר כזה: http://www.axiotron.com/. המחשבים של פסייסטאר לא היו הפרת פטנט. הם הפרה של רשיון מערכת ההפעלה של אפל.
יהונתן, יש פיצ'ר של תגובות מקוננות בוורדפרס 2.8, אני חושב שאפילו ב-2.7. עכשיו נתקלתי בזה.
מרק – סמבה מותקן כברירת מחדל עם כל ההפצות המודרניות. רכיב השרת אמנם הוא אופציונאלי אבל כל מערכת הפעלה שרוצה לאפשר למשתמשים שלה לגשת לשרתי קבצים מסוג SMB, ושאינה מבית מיקרוסופט (ואני כולל כאן את סולאריס ומקינטוש) מתקינה את ספריות Samba כברירת מחדל.
וכאן בדיוק הנקודה: אף אחד לא רוצה לעשות fork לסמבה כי GPLv3 טוב לכולם חוץ מלנובל. ולנובל, שהם היחידים שיש להם אינטרס להפיץ Samba תחת רשיון GPLv2 כבר אין את כח האדם לעשות את ה-fork – ג'רמי אליסון שהוא אחד מהמפתחים הראשיים של סמבה התפטר את נובל בגלל ההסכם שלהם עם מיקרוסופט. מה שמעניין הוא שנובל לא חושבים שרשיון GPLv3 של סמבה בעייתי בשבילם מכיוון שהם מפיצים את Samba 3.3 כחלק ממערכת ההפעלה שהם מוכרים ללקוחות.
יהונתן – אכן בוורדפרד החל מ-2.7 יש תמיכה בתגובות מקוננות – צריך להתאים את התבנית שלך לכך (יש שינויים לא טריוויאליים) ואז להפעיל את האופציה בלוח הבקרה. עשיתי את השינוי הזה אתמול בבלוג שלי ואני מאוד מרוצה.
עודד ויוני,
מה זה תגובות מקוננות לעזאזל?
זה מה שיש אצל שרוןג בבלוג (לא כולל הפיצ'ר הייחודי של העלמת התגובה הראשונה בכל דפדפן שאינו פ"פ או משהו כזה). עיין שם.