בשבוע שעבר, כשהתייחסתי לפסיקתה של השופטת מיכל אגמון-גונן בנושא פרמייר ליג, הבהרתי כי כסף הוא בדרך כלל מחולל משפטי טוב יותר מכל דבר אחר: "גוף אמיד כמו הPremier League יכול לאפשר לעצמו מימון של הליכים משפטיים שוב ושוב ושוב עד שתושג התוצאה הרצויה". השאלה הופכת להיות יותר מעניינת כשגוף מוצא עצמו בשני צדי המתרס מבחינת תוצאה משפטית.
מיקרוסופט, ככל הנראה, היא אחד הגופים שמחזיקים את מספר הפטנטים על תוכנה הרבים ביותר בעולם, ומרוויחה מההלכה המשפטית לפיה יש פטנטים על תוכנה. בין היתר, המקרה המתוקשר בנושא TomTom הביא להצפת השאלה הבסיסית של האם ניתן להגן על תוכנה באמצעות פטנטים; כפי שהסברתי בעבר, עמדתי המשפטית היא שפטנטים מייצגים רעיון ותהליך שדורש יישום טכנולוגי, חייבים יישום מוחשי; סעיף 3 לחוק הפטנטים קובע כי "אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט". התפיסה כאילו תוכנות לא ניתנות לעיגון בפטנט היא גישה רווחת היום במשפט והלכת Bilsky שנדונה בימים אלה בבית המשפט העליון של ארצות הברית אמורה לסתום את הגולל בנושא זה (לפחות על פטנטים לשיטת עשיית עסקים, אם לא לפטנטים על תוכנה).
אולם, אישור על קבלת פטנט שדווח עליו בכלכליסט יכול להפוך את כל הקערה על פיה. חברת נטקס הגישה בשנת 1998 בקשת פטנט על הפעלת שורות כתובות חכמה מבוססת שפה. לפי גישה זו, כל מי שיכתוב בשורת הדפדפן את שמי, "יהונתן קלינגר", יגיע לאתר בצורה אוטומאטית. לדברי כלכליסט, ""למיטב הערכת החברה בשלב זה ובהסתמך על בדיקות מקדימות שנערכו עבור החברה, מספר חברות מובילות בתחום החיפוש בארה"ב, מבצעות פעילות בתחום המכוסה על ידי פטנט זה".
כלומר, הנסיון לתבוע ממספר חברות המפתחות דפדפנים (והשאלה איך הדבר יחול על דפדפנים בקוד פתוח) יכול להוביל למצב בו מיקרוסופט תדרש לבחור אחת משלוש חלופות: (א) לשלם לנטקס עבור השימוש מיליארדי דולרים; (ב) להתעמת עם נטקס על תקפות הפטנט; או (ג) לבחור לטעון כי אין לה כל זכות בפטנטים על תוכנה.
למרות שההחלטה השלישית נראית קיצונית לגמרי, בהחלטה בעניין i4i v. Microsoft בו נדונה שאלת הפטנטים של חברת i4i על יישומי מבני נתונים בXML וניתן צו האוסר על מיקרוסופט להפיץ את מעבד התמלילים Word בתחומי ארצות הברית. עד כה, בכל פעם שמיקרוסופט נתבעה על הפרת פטנט היא ניסתה להתחמק בצורה אלגנטית או להתפשר, היא מעולם לא היתה מוכנה לטעון כי פטנטים לא קיימים בתוכנה; בין אם מגישה אידיאולוגית ובין אם מחוסר מוכנות משפטית.
ההחלטה על מתן פטנט לנטקס מאפשרת לשורה של נתבעים סדרתיים ופוטנציאליים להשקיע סכומים משמעותיים במיוחד על מנת לטעון כי אין פטנטים על תוכנה: קרן מוזילה, המפתחת של דפדפן פיירפוקס, גוגל, המפתחת של כרום, אפל, שמפתחת את ספארי ואפילו אופרה, לכולן יש אינטרס לצאת נגד החברה הקטנה מישראל שחושבת שהיא יכולה לקבל פטנט על שורת חיפוש בדפדפן.
כמובן, שהמלעיזים מראש יגידו שתאגידי הענק אנטישמיים, שהם מעוניינים לדפוק את החברה הישראלית שמקדמת את הציונות באיזראל הקטנה; אבל בסופו של דבר, תמיד צריך מקרה אבסורדי כדי לגרום לתאגידי הענק כדי להבין שמה שטוב עבורם, טוב גם עבורנו.
אני לא מול המחשבים שלי כרגע, אבל או שרשם הפטנטים לא בדק את הטיעונים או שנטקס לא עשו מחקר רציני. עוד מגירסה של מוזילה המקורית (עם הדואר וכו') וזה היה גם ב-98, נותן בדיוק את אותו דבר. פתח פיירפוקס, כתוב יהונתן קלינגר, תראה שאתה מגיע לבלוג שלך כאן, כך שיש בהחלט Prior Art מה שאומר שהפטנט שלהם לא שווה כלום וניתן לבקש לבטל אותו.
@חץ: מה שמוזילה עושים זה "i'm feeling lucky" של גוגל אם אני לא טועה, ולדעתי לגוגל יש קדימות בעניין הזה על נטקס.
תום, לגוגל אולי יש קדימות לנטקס, אבל גוגל לא השתמשו ביכולת הזו כדרך קיצור לאתרים דרך שורת הכתובת עד שהם פיתחו את כרום.
עמרי, זהו שלא – מאז שאני משתמש בפיירפוקס, לפחות מאז גרסה 2 ואולי לפני, מוזילה משתמשים ביכולת הזו של גוגל.
לפיירפוקס (או יותר נכון ל"גקו" של מוזילה) יש יכולות הרחבה של כל חלק בדפדפן, כולל שורת הכתובת. אפשר בכלל לעצור כזו יכולת הרחבה כללית בעזרת פטנט? (בהנחה שיכולת ההרחבה עצמה היא לא מוגנת פטנט כמובן)
אני לא בקיא בפטנט של נטקס, אבל יהיה מאד עצוב אם פטנט ארכאי ומעורפל בן 11 שנה יעצור פונקציה אינטואיטיבית כזו של דפדפנים מודרנים.
על איזה פטנט מדובר, בדיוק? משהו בצד השרת? בצד הלקוח? ממתי הוא?
כמוכן יש לציין שמיקרוסופט ואפל, ובמידה פחותה מכך גם אופרה, יכולות לקנות רשיון לפטנט. מוזילה לא יכולה.
אה, תיקון קטן לגבי החברה בעלת הכי הרבה פטנטים: לא מיקרוסופט, IBM.
(יהונתן, אתה מרגיש טוב? הצלחת להבהיר את הנקודה במינימום מילים, ולא להתפלסף עם עצמך במשך שעות על ההשלכות. אהבתי.)
אני לא מחזיק מעצמי בתור היסטוריון גדול, אבל למיטב זכרוני נטקס לא היו ראשונים בתחום, וגם בפעם הראשונה שראיתי את השירות שלהם החשבתי אותו בתור העתקה של תוכנות קיימות בחו"ל, ולא רעיון מקורי שלהם.
בקשר למוזילה, אתם לא מדייקים בעובדות. מוזילה הוציאו את גירסה 1.0 רק בשנת 2002. יהיו שיגידו (ובצדק!) שגם הגירסאות שקדמו לה היו יציבות ושמישות, אבל בהחלט לא ניתן לתת למוזילה את זכות הראשונים על מימוש הגעה מידית לאתר.
אם מסתכלים על וויקיפדיה כמקור מהיימן לעובדות, אני חושב שיש משמעות מסויימת לכך שלא קיים ערך עבור Netex בוויקיפדיה, לרבות בגירסה העברית של האינציקלופדיה. מדובר בחברה קטנה (50 עובדים!) שאין לה שום נוכחות מחוץ לישראל, שהמניה שלה עלתה ב־144% "תודות" לאותה כתבה בכלכליסט, וקשה לי להאמין כי הפטנט שלהם בכלל יצליח לדגדג את החברות הגדולות שיוכלו לערער על קבלת הפטנט במידה ויחושו כי הוא עלול לפגוע בהם.
@תומרכהן,
(א) נעלבתי; (ב) לגבי מוזילה אתה צודק, אבל אני די בטוח שנטקס לא היו נהראשונים וגם אם כן, אני לא בטוח שמדובר ברעיון שהוא בר הגנה בפטנט.
@חץבןחמו,
(א) כתבתי "אחד הגופים שמחזיקים את מספר הפטנטים על תוכנה הרבים ביותר בעולם" ולא הרווחי ביותר; (ב) כמו שתומרכהן אמר, לא בטוח שיש PriorArt, אבל זה לא משנה שהעניין הוא הפטנטים על תוכנה.
@צפרירכהן,
חיפשתי קלות בGoogle Patents ולא מצאתי. אם תמצא, נדבר על זה.
למקרה ולא הייתי ברור מספיק, לא הייתה שום כוונה שתיעלב, פשוט ציינתי שאני במקרים רבים נאבד בתוך הפוסטים שלך כתוצאה מהאורך האינסופי שלהם. :)
אני די בטוח שנטאקס לא היו הראשונים. למרות שכתבה שהופיעה בטמקא לפני מספר שנים מצויין כי לא היו מתחרים לשירות של נטאקס, אני די סקפטי אם הרעיון שלהם אכן ייחודי, שכן היו לא מעט חברות שהציאו שירות זהה בניהן go.com (או שזה היה goto.com?) וחברה כלשהי שהיה בשמה את המילה Real (והיא כנראה לא Real Networks).
אגב, הפצתי את נושא הידיעה לאנשי מוזילה. אני מניח שהם יגיבו בצורה כלשהי על הפטנט.
(א) הוספתי את בקשת הפטנט לפוסט.
(ב) על פניו, הפטנט אמור לכסות לא רק את החיפוש בשורת הכתובת, אלא את כל מנועי החיפוש:
אני די בטוח שגוגל יתעקשו על לבטל את הפטנט עוד בלי לדבר על פטנטים על תוכנה, אבל אם נטקס תתבע את מוזילה, ההשלכות של תביעת פטנט נגד פיתוח בקוד פתוח יהיו מעניינות ביותר.
רעיון לפטנט תוכנה:
פיצ'אר שעושה משהו איפשהו כאשר מתבצעת פעולה מסוימת (צ'ה-צ'ינג*).
*צליל של זכיה בג'אק-פוט
אם כבר הנושא עלה ובאמת בלי כוונה להעליב, אני יכול להעיד על עצמי שלא פעם (למעשה הרבה יותר מ"לא פעם") נמנעתי מלהתחיל לקרוא פוסטים ארוכים מדי.
עניין של העדפה, נכון, אבל עדיף להחשד כמנסה להעליב (ואני באמת לא) מאשר להשאיר את הפידבק אצלי בבטן (יש לי דברים אחרים לשים בה).
זווז,
תיאורטית, אני מבין אותך לגמרי. מעשית: אתה תמיד יכול לחכות ולהמתין לזמן שיהיה לך כדי לקרוא. אבל כן, זו בעיה שלפעמים לא יכולים להכניס הכל במספר מילים מצומצם.
@תומר, זווז ויהונתן:
אצלי זה יותר פונקציה שמשקללת את העניין שיש לי בנושא נשוא הכתבה מול אורך הכתבה וסיבוכיותה. כשהנושא מעניין אותי, אטרח לקרוא ולא משנה כמה ארוך ומורכב יהא. כשהוא פחות מעניין, אקרא רק אם יהיה קצר וברור. וכן, יש נושאים שאי אפשר לתמצת ב-127 characters.
@יהונתן:
1. ברור לי שאי אפשר להכניס כל נושא למספר מילים מצומצם. לא טענתי לאריכות יתר ביחס לנושא, טענתי לאריכות יתר ביחס לקיבולת קריאת הפוסטים האישית שלי.
2. זו העדפה אישית לגמרי אבל אצלי קריאת פוסטים היא כמו חטיף קריאה. אני לא ממש מתיישב לקרוא אלא "חוטף" איזה פוסט פה ופוסט שם. כשאני מתיישב כבר לקרוא אני מעדיף לקרוא ספר. אני לא טוען שהתעדוף הזה הוא הנכון ואפילו לא שהחלוקה הזו בין סוגי הטקסטים השונים נכונה. אני רק מעיד על עצמי.
@נחום:
בוודאי שזה שקלול, אני התייחסתי רק לפרמטר הזה כי הוא עבורי ה"פוסל" של הרבה פוסטים כאן.
ועוד הבהרה:
במידה ולא הבהרתי מספיק שמדובר בהעדפה אישית – אז זו אכן העדפה אישית. אני יכול לספר לפיצריה הקרובה למקום מגורי שאני מעדיף בשר (אחרת איך ידעו למה אני לא נכנס?) אבל השקלול (של מה שאני אמרתי, מה שסועדים אחרים אמרו, מה שהם בעצמם אוהבים להכין ומה מכניס להם יותר כסף) וההחלטה שנובעת ממנו הוא שלהם.
חסר לך תרחיש שבו מיקרוסופט קונה את הפטנט מנטקס ומוסיפה אותו לארסנל שלה ומתחילה לתבוע את גוגל ומוזילה.
כמובן שכל זה לא יקרה. נטקס היא יבחוש בקערת המרק של מיקרוסופט, גוגל וכו.
אין לנטקס את הגב הכלכלי כדי לעמוד בהוצאות המשפט העתידיות ולכן ההימור שלי הוא שלא יקרה כלום.
בקשת הפטנט היא משנת 2008 ולא משנת 1998. נראה לי שזה קצת משנה את התמונה. כמוכן מדובר רק על בקשת פטנט ולא על פטנט.
כרגיל לגבי פטנטים: צריך לקרוא את הטענות עצמן ולא רק את הכותרת. בקריאה ראשונה של הטענה הראשונה לא לגמרי ברור לי אם הוא באמת חדשני. שם בערך התייאשתי (יש אפשרות לתבוע מעורכי פטנטים פיצויים על כאב הראש שנגרם מקריאת הפטנטים?)
זו אחת הדוגמאות המובהקות לבעייתיות של פטנטים על תוכנה. הרי הרעיון די דבילי אז רק כי "הם חשבו עליו קודם"?
המטרה של פטנט והגנה על פטנטים היא לא כדי לגרוף כסף מחברות אחרות כי אני חשבתי על לחיצה ימנית של העכבר.
אפשר לראות כי בגוגל מ-1998 כבר היה את הפיצ'ר הזה. אז אם כבר נטקס לקחו ומעט "שיכללו" אותו:
http://web.archive.org/web/19981202230410/http://www.google.com/
כמו שכתבתי אצלי, ועכשיו אחרי שקראתי את טענה 86 של הפטנט זה ברור אפילו עוד יותר, הפטנט לא רלבנטי לקיום האנושי בשנת 2009. הוא נסמך על כך שהדפדפן מציג את האתר שאליו הגולש התכוון להגיע, אבל פרט לפיירפוקס יתר שלושת הגדולים פשוט שולחים לתוצאות חיפוש בגוגל, וגם במה שמתבצע בפיירפוקס חסר שימוש ברכיב התרגום שהוא מהותי לטענה 86 כפי שגם משתקף בתמונה 2.
מרק,
התרגום הוא העניין המינורי כאן (או תיקון השגיאות). דמיין שיש שלושה רכיבים שונים שלא מפרים פטנט, ורק צירוף של שלושתם יחדיו יפר את הפטנט; האם בכלל ראוי ליתן פטנט על קומבינציה? אני בספק.
זה מה שנטקס עשו: הם לקחו שלושה מנגנונים שלא אמורים להיות מוגנים בפטנט (שורת כתובת, מנוע חיפוש והפניה לתוצאה הראשונה\ממומנת במנוע) ואיחדו אותם.
הבעיה היא שאנחנו מדברים על הפטנט עצמו ולא על זכות הקיום של הפטנט בתוכנה, שלדעתי לא קיים יותר.
דפדפנים תומכים היום גם ב"השלמה חכמה" של כתובות. אחד המקורות להשלמה הוא פניה לשרת עם שאילתא חלקית.
אגב, בסביבות שנת 1998 גם נטסקייפ 4 וגם אקספלורר 4 ידעו לשלוח את שורת הכתובת לאתר חיצוני לחיפוש, למיטב זכרוני.
אני לא רואה כאן משהו שלא היה קיים כבר לפני דצמבר 2007.
אוף, הסאפארי התקרש ואין כח לכתוב הכל מהתחלה….
פטנטים וזכויות יוצרים מגנים על היוצרים הקטנים מהגדולים. בלעדיהם מייקרוסופט תוכל להעתיק כל מה שמוצא חן בעיניה. האם זה העולם שאתה שואף אליו?
אם אתה מסכים שיש טעם להגן על היוצרים הקטנים אז יש טעם לפטנטים. פה נכנסת השאלה כמה זמן יוצר צריך להיות זכאי להגנה שהיא בסופו של דבר משנית, למרות שלדעתי תקופה של 20 (מה שיש היום?) שנה לפטנט היא סבירה, בטח כאשר משווים לתקופה הלחלוטין לא סבירה של זכויות היוצרים.
מרק,
אני חולק עלייך: פטנטים לא נועדו להגן על תוכנה, אלא על המצאות פיסיות. על תוכנה מגנות זכויות היוצרים. אני לא חושב שצריך להגן על מתכנתים מפני מיקרוסופט, אלא מהשימוש של מיקרוסופט בכח מונופוליסטי. כלומר, מבחינתי אם אין בעיות של מונופול, אין כאן באמת בעיות. כל אחד יכול לפתח תוכנה וכל אחד יכול להתחרות בשוק.
מרק: סביר להניח שלמיקרוסופט יש איזשהו פטנט שאתה צריך ולכן הם יוכלו להגיע איתך לאיזשהו הסכם. אבל ההיפך לא בהכרח נכון.
לכן בסופו של דבר פטנטים עוזרים לחברות גדולות (שיכולות להרשות לעצמן לממן רישום של הרבה פטנטים).
ליתר דיוק: יש חברות שיש להן רק פטנטים ולא שימוש ממשי בתוכנה. אותן אי־אפשר לתבוע על הפרת פטנט. קוראים להן טרולי פטנטים וגם הן מרוויחות מהמצב. אבל אני רוצה לעודד "חברות קטנות" מסוג קצת יותר פרודוקטיבי.
ושוב נפל הסאפארי :( חזרה לשועל….
יהונתן, קח לדוגמא את אלגוריתם הדחיסה של למפל-זיו שהוא הבסיס לזיפ. האם בגלל שאין לו שימוש בעולם הגשמי, מי שהמציא אותו לא ראוי להרויח ממנו?
כל עוד עיקר הפעילות של אנשים היתה בעולם הגשמי אפשר היה להתנות מתן פטנטנ בהוכחה שהוא מועיל בעולם הגשמי, אבל כאשר אנחנו מעבירים חלק גדול ממה שאנחנו עושים מהעולם הגשמי לוירטואלי, לא ראוי לפעול תחת אותם עקרונות?
צפריר, למה שמייקרוסופט יגיעו איתי להסכם אם אין לי זכויות לפי החוק? מי כבר משלם על משהו שהוא יכול לקבל חינם?
מרק,
כן, הוא ראוי להגנה: מי שישתמש בתוכנה שלו חייב לשלם לו; מי שמשתמש באלגוריתם? לא. יש הרבה דרכים לממש אלגוריתם, ואם מישהו יצליח לממש את האלגוריתם באותה צורה שהוא יכול, אני לא חושב שהוא זכאי להגנה.
כתבתי קוד בPHP – מייקרוסופט מריצים את השרתים שלהם עם ASP, אז אפילו אם הם היו מוכנים לשלם בלי היסוס לא היה שום טעם בכך שיקנו את הקוד שלי.
הערך של הרעיון תמיד יותר גדול מהערך של הקוד שממש אותו.