על תרופות, פטנטים ואיוולת הארגונים החברתיים

אולי זה נדוש, אולי זה מיותר ואולי זה אפילו מרכסיסטי מדי לומר, אבל יש לבטל פטנטים על תרופות. תחשבו על המצב האירוני הבא: ארגונים חברתיים מפגינים ונאבקים פעם אחר פעם להגדיל את סל התרופות, כלומר להעביר עוד כסף לחברות התרופות (שמוחזקות על ידי בעלי ההון). האין זה אירוני שכך פועלים הארגונים החברתיים? וובכן, יש לכך סיבה: פטינטים על תרופות. פטנט הוא מונופול שניתן על ידי המדינה ליצרן מסוים כדי להכיר בהוצאה שהוציא בפיתוח התרופה; בעצם, הפטנט נוגש בשוק החופשי ומונע מכל אדם אחר להתחרות ביצרן התרופות. התוצאה של מצב זה הוא מחירי תרופות גבוהים, אשר בין היתר ממומנים על ידי המדינה (או הציבור, באמצעות קופות החולים).

המצב הלא אופטימאלי הזה נגרם מגישה אנכרוניסטית שמאמינה שלולא קיומו של הפטנט, לא יתקיימו תרופות ולא יתקיים מחקר. אולם, דה-פקטו, מי שמממן את המחקר הוא הציבור בכל מקרה, ולכן בכל מקרה המחקר לגבי תרופות הוא מוצר ציבורי. לכן, הלאמת הפטנטים כבר התרחשה, וכדי לשפר את המוצר אפשר לבטל את הפטנטים.

ביטול הפטנטים על תרופות לא רק יביא למצב אופטימאלי בו המחקר יהיה לכיוון תרופות שמאפשרות למנוע מחלות ולא רק לרפא או להקל על כאב (שכן ליצרניות התרופות יש אינטרס שחולים יוותרו חולים) אלא גם יקטינו בצורה משמעותית את מחירי התרופות ויאפשרו גישה לבריאות זולה, כאשר כיום לחלק מהאנשים כלל אין יכולת לממן תרופות.

אכן, ישנו את נושא התגמול למפתחים, ואת נושא ההלאמה שנוצרת כאן, אולם לדעתי יש לאזן בין האינטרס הציבורי לבריאות לבין הזכות לקניין פרטי; במקרה הזה חשוב לזכור, כמובן, שאותה רוח המכונה 'קניין' בפטנט כלל לא היתה קיימת לולא המדינה היתה מכירה בה מלכתחילה בתור קניין שרירותי.

לכן, המלחמה הנכונה של הארגונים החברתיים לא צריכה להיות על הגדלת סל התרופות, אלא על קיצור משך הפטנטים עליהן.

[פורסם במקור ב"עבודה שחורה"]

48 תגובות ל-“על תרופות, פטנטים ואיוולת הארגונים החברתיים

  1. אתה באמת הזכרת את הפטנטים כ"פוגעים בשוק חופשי", ואז המשכת לציין שהלאמה היא טובה כאן, ושצריך לאזן בין האינטרס הציבורי לקניין פרטי?

    הליברטנים אומרים שפטנטים הם התערבות ורגורלציה מיותרת בשוק החופשי. מתרתם מנוגדת לחלוטין לקונספטים של שוק חופשי (קרי – הגבלת התחרותיות, וקביעת גוף אחד ויחיד שרשאי לייצר מוצר כלשהו).
    מצב זה יוצר את מונופולי הענק שאנחנו מכירים, כמו סיסקו, מיקרוסופט וטבע.
    חוקי זכויות יוצרים מייצרים סוג אחר של מונופולים ותאגידי ענק, כמו דיסני ומרוול.

    הם גם מתנגדים בצורה נחרצת להתערבות ממשלתית בייצור, מחקר, ושיווק תרופות. שירותי הרפואה חייבים להיות בידיים פרטיות. הבירוקרטיה והשחיתויות שנלוות למוסדות ציבוריים יעכבו את פיתוח התרופות ויפגעו בהם. סכסוכים ודיפלומטיה ימנעו העברת תרופות מולאמות בין מדינות מסוכסכות (חברה עסקית שאין לה אינטרס מדיני, אלא רק אינטרס כלכלי, הייתה מוצאת צד שלישי כדי לשבור את הגבולות המדינתיים – הפצת התרופות שלה לכמה שיותר שווקים זה אינטרס כלכלי מובהק).

  2. דניאל,
    לא אמרתי שהלאמה טובה, אמרתי שהלאמה מתרחשת בפועל ולכן צריך להקטין את עלויות העסקה. אני חושב שלא בהכרח צריך להתערב בשוק החופשי, פשוט לשלול את הפטנטים.

  3. בתור הליבריטן היצוגי פה אני מתנגד בתוקף לכל מה שדניאל כתב על "ליברטנים".

    אחד הבסיסים להשקפה הליברטנית הוא זכויות קנין והאכיפה של זכויות קנין זו בערך הסיבה היחידה לקיומה של מדינה. האם צריכים להיות זכויות קנין אינטלקטואליים כמו פטנטים זה בכלל לא ענין ליברטני בשום צורה.

    פטנטים אינם התערבות ממשלתית. כלומר, רישום במאגר פטנטים הוא לא באמת עד כדאי כך משמעותי בשביל לקרוא לו התערבות ממשלתית.

    ופטנטים ודאי שאינם רגולציה.

    אולי דניאל התבלבל והתכוון לאנרכיסטים?

  4. מרק,
    אחד הדברים היפים בליברטריניות הוא שאף ליברטריאן לא ממש מסכים עם האחר.

    פטנטים, כמעניקי מונופול, נוצרו רק בחזקת המדינה. לו המדינה לא היתה מחליטה לאפשר לך להחזיק את אותו מונופול, הוא לא היה קיים. לכן, (ותעזוב את הגישה הליברטריאנית כן או לא), הדרך היחידה לקבל את המונופול היא באמצעות התערבות ממשלתית (בניגוד לקניין מוחשי, שלא דורש התערבות ממשלתית).

    פטנטים, לכשעצמם, פוגעים בשוק החופשי וביכולת של היצרן היעיל ביותר לצור, וזאת על ידי מתן תגמול ליוצר הראשון.

    לו הינו במדינה קפיטליסטית לגמרי, בה לא היה סל בריאות, המצב הזה היה נשמר כל עוד המחוקק היה רואה שהאילוץ הזה הוא לא כלכלי.

    אולם, כיוון שאין באמת שוק חופשי, והמחוקק מתגמל את בעלי ההון מכיסו, הוא לא רואה את הנזק ההיקפי מהפטנטים. לכן, על מנת לשוב למצב של שוק חופשי, המחוקק צריך להבין שכדי להפסיק את העיוות שנקרא סל בריאות הוא צריך להפסיק את העיוות שנקרא פטנטים.

  5. אתה אומר "אולם, דה-פקטו, מי שמממן את המחקר הוא הציבור בכל מקרה, ולכן בכל מקרה המחקר לגבי תרופות הוא מוצר ציבורי."

    ואיפה העובדות לגבי הטענה הזו?

  6. איל,
    סל התרופות מממן את התרופות, שממנות את חברות התרופות. הציבור מממן את על התרופות ולכן, בפועל, בכל מקרה משלם על הפטנטים.

  7. כך זה בארץ. לא בכל מקום המדינה מממנת את התרופות — בארה"ב, למשל, חברות הביטוח רפואי עושות זאת. עוד צריך לשאול איזו מדינה מממנת? ישראל? ארה"ב? מדינות אירופה? מדינות בתוך פדרציות אירופיות או בתוך ארה"ב? איך תאסוף את הכסף מכל המדינות האלה כדי לממן מחקר? לפחות לגבי חוקי פטנטים, קל לעשות סטנדרטיזציה.

  8. עלויות המחקר כל כך גדולות, ואחוזי הכשלון כל כך גדולים, ככה

    שאים לא יהיו פטנטים פשוט לא יהיה מחקר !

    אם כל ייצרן תרופות בסין יכול להעתיק את התרופה שלך שהשקעת בה מאות מליונים במחקר ברגע שהיא יוצאת לשוק, ולשווק אותו בעלויות ייצור, אין לך שום דרך להרוויח.

    ולגבי טבע, טבע עשתה את הונה בכך שתקפה פטנטים של אחרים.

  9. מרק, ליברטנים אכן מדברים על זכויות קנין, אבל ההסכמה היא לגבי קנין מעשי, פיסי. "קנין" רוחני היא המצאה שנועדה להגביל תחרותיות, על ידי התערבות ממשלתית מכוונת בשוק, ומנוגדת לרוח הליברטנית. הדבר צורם במיוחד כשאת גוף הפטנטים מממנת הממשלה.

    כדור אקמול = קניין.
    המתכון להכין אקמול = "קניין" רוחני (=לא קניין).
    דף נייר שעליו המתכון להכין אקמול = קניין.

    בקישור הבא יש שני מאמרים על פטנטים ו"קנין" רוחני מטעם אחד המכונים הבולטים בתורה הליברטנית – מכון Ludwig van Mises:
    http://mises.org/tag/Ludwig%20von%20Mises%20on%20patents
    אני לא יודע מי מינה אותך להיות הליברטן הייצוגי, אבל לפחות תייצג אותנו בצורה נכונה :)

    יהונתן – קח בחשבון שהויכוח הזה רלוונטי בעיקר למעצמות. מדינה בסדר גודל של ישראל לא יכולה להחליט על דעת עצמה לבטל את מנגנון הפטנטים, בזמן שבמדינות אחרות המנגנון הזה עוד קיים. היא גם לא יכולה להחליט להפר פטנטים של חברות זרות. כמו שקורה היום עם סין, מצב כזה יגרום להחלת הגבלות מסחר עם ישראל, ואפילו למעבר של חברות ישראליות לחו'ל.

  10. ביוהזרד – אתה שוכח שפטנט איננו הדרך היחידה להגן על מידע:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Trade_secret

    ההבדל הוא שבעוד שמירה על סודיות של נוסחה או תהליך, אתה מקנה לעצמך יתרון עד שהמתחרים שלך מצליחים להרכיב את הנוסחה או התהליך בעצמם,
    בפטנט יש התערבות בוטה של הרגולטור שאומרת: "אפילו אם הגעת לנוסחה בעצמך, על ידי מחקר עצמאי, אסור לך לייצר על סמך הנוסחה הזאת, כי X היה קודם".

    דוגמה מעולה היא חברת קוקה קולה. היא מעולם לא הוציאה פטנט על הקולה ובשל כך מעולם לא נדרשה לפרסם את אופן ההכנה. עובדי החברה מוחתמים על הסכמי שמירת סודיות, והנוסחה עד היום איננה ידועה.
    זה לא אומר שהחברה לא משקיעה הרבה מאוד כסף בפיתוח ובמחקר של הקולה ושל משקאות אחרים.
    מה שזה כן אומר, זה שRC, פפסי, קריסטל, דר בראון, A&W, או כל חברה אחרת, יכולה *לנסות* להגיע לנוסחה דומה בעצמה, ולמכור מוצר מתחרה.

  11. דניאל,
    אולם קולה אינה נדרשת לקבל אישור ממשרד הבריאות.

    ביו,
    אם הטענה שלך היתה כל כך נכונה, חברות התרופות לא היו כל כך רווחיות.

    עדי,
    הסיבה היחידה שיש הרמוניזציה של דיני פטנטים היא כמות הכסף שמעורבת והרצון של המעורבים להרוויח. לו היתה דרך טובה יותר לשמור על פיתוח תרופות, חברות התרופות עדיין היו מונעות זאת. לראיה, הן תמיד מנסות להאריך את תוקף הפטנט.

    אגב,
    פטנט מונע תחרות במקרה שא' מפתח תרופה ולב' אין אינטרס לשפר אותה כי א' יקבל את כל הכסף.

  12. קולה, בהיותה מזון, זקוקה לפיקוח של משרד הבריאות והיא נתונה לתהליכי הבטחת איכות שנקראים GMP.

    בנוגע לתרופות, יש צורך לזכור שיש עלויות ייצור מאוד גבוהות (עלויות חומר גלם, עלות ציוד, עלות QA/QC, עלות רישום, עלות שיווק) וכמובן החזר על ההשקעה בפיתוח, ניסויים קליניים וכו'. אני חושב שזה מעט נאיבי לחשוב שדוקא קיומו של פטנט מעלה את מחיר התרופה.
    חשוב להבין, פיתוח תרופה שאינה גנרית יכול לקחת בין 10-15 שנים. תהליך הרישום יכול לקחת 5 ויותר. אם אתה רוצה למכור גם באירופה אז זה תהליך רישום אחר. למעשה, לכל מדינה יש תהליך משלה (אבל מאוד עוזר אם כבר קיבלת אישור FDA שנחשב למחמיר ביותר)
    רוצה להוזיל את התרופות הרבה יותר מהר? שפר את תהליך הרישום. הוא לא באמת חייב להיות כל כך ארוך.
    אולי שינוי של מדיניות הענקת פטנטים. למשל, מותר יהיה לעשות REVERSE ENGINEERING אבל אסור יהיה להשתמש בתהליכים זהים לאלה שפותחו על ידי בעלי הפטנט (מקביל לתביעה של סוני נגד קונקטיקס: http://www.gamespot.com/news/2571692.html ).
    אם לא תיתן לחברות הזדמנות להחזיר את ההשקעה בפיתוח, כולן תעבורנה לייצר מוצרים הומאופטיים (-:

  13. אם תשאל את הסוציאליסטים, זה "בזיון" שקולה לא צריכה לקבל אישור ממשרד הבריאות, ולצורך העניין גם ארוחות במקדונלדס.
    הממשלה הרי צריכה להגן עלינו גם מעצמנו, לא?

    כמו תמיד, זה מתחיל באמירה תמימה:
    "צריך להגן על הילדים" על ידי מניעת פרסומות (קרי-צנזורה)
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/685/973.html
    אח"כ זה כבר מגיע בצורה של איסורים בחוק, שוב, כדי "להגן על ילדים".
    בסוף מגבילים גם את המבוגרים בתנאים מסוימים, ועוד לפני ששמנו לב, זה כבר "החוק לאי מכירת חמץ וג'אנק פוד"

  14. בשוק חופשי אידיאלי, קיימות חברות תרופות רבות, כשלכל אחת המומחיות שלה, וצורת הניהול שלה.
    כל אחת יודעת ש:
    אם תמכור תרופות שהורגות אנשים, הלקוחות יברחו למתחרים
    אם תהיה הראשונה בשוק למכור תרופה לX, המותג יזוהה עמה, והיא גם תקבל פרסום חיובי בתור החברה הראשונה שעשתה את זה. משך הזמן שבו יצליחו לשמור בסוד את הנוסחה והתהליכים שלהם גם יעזור בחיזוק הקשר שלהם לאותה תרופה. לאחר מכן? מי שיצליח להיות יעיל יותר בייצור התרופה יהיה זה שינצח את השוק. זה יכריח את הממציאים לא רק להיות "הממציאים", אלא גם להיות ה"ממציאים, שגם יודעים לעשות דברים בצורה יעילה".

    באותו שוק חופשי אידיאלי, ישנם גם מכוני מחקר חיצוניים שהמטרה שלהם להיות אוביקטיביים, ותמורת כסף, לתת גושפקנא לתרופות.
    גם כאן, מכון המחקר יודע ששמו הטוב הוא שקובע, וכל תקלה או פספוס תגרום לצרכנים לפקפק באמינות האישורים שלהם.
    השוק החופשי לא יפתור את בעלי חברות התרופות מאחריות פלילית במקרה של רשלנות שהורגת אנשים.

    איך שלא מסתכלים על זה, הבזבזנות, הרשלנות והכניעה לאינטרסים של המשרד ללא שר שכביכול יפקח לנו על התרופות היא לא התשובה.

  15. שני כלכלנים הוציאו לאחרונה ספר שטוען נגד קניין רוחני, ובפרט יש פרק מצויין על תרופות:

    http://www.dklevine.com/papers/ip.ch.9.m1004.pdf

    לדידם, חברות התרופות מממנות בעיקר את תהליך אישור ה-FDA, כאשר רוב המחקר עצמו ממומן ע"י אוניברסטאות ומענקים מהמדינה. בכלל, תעשיית התרופות שגשגה באירופה גם לפני שהיו שם פטנטים על תרופות.

    ובלי קשר, טוב לראות פה ליברטנים.

  16. יהונתן, יש מצב בוורקמפ הקרוב לקיים סדנאת ליברטניות (אולי משהו תחת הכותרת "זה השרת שלי ואף אחד לא יגיד לי אילו תכנים לשים עליו")?

    זה נכון שהליבריטאן אמור להתנגד לממשלה ולחקיקה גדולות שהרי די בהגדרה הם לוקחים ממך חופש אבל זה לא אומר שלא מקשיבים, במיוחד אם אתה רוצה להעביר "רכוש" מרשות הכלל אל הפרט.
    אני חושב על רשם פטנטים כמו הרשם בטאבו. מרגע שהחלטת שאדמה היא קנין, אתה צריך אחד כזה כי בלעדיו אין ממש טעם לכל הקטע של הקנין.

    פטנטים לא פוגעים בשוק מאחר שאם אין קנין אין שוק ופטנטים הם קנין. אתה יכול לטעון שפטנטים (או חלקם) לא טובים לחברה, אבל זה לא קשור לשוק חופשי. אתה רוצה לטעון שיהיו יותר תרופות אם לא יהיו פטנטים ואני חושב שזה דורש הוכחה וכמובן גם רצוי טיעון יותר מקיף של למה פטנטים על x זה בסדר ועל y זה לא.

    דניאל, אין כמעט דבר כזה "קנין פיזי" ן99% ממה שאנחנו קוראים לו קנין הוא קנין רוחני. אני גר בבנין בו יש 16 דירות ולכן לפי החוק יש לי 1/16 מהחצר. האם יש איזשהו אופן שבו אני יכול למצוא את החלק הזה פיזית?
    דוגמא אחרת – יש לי כרטיס למשחק של מכבי. האם הקנין שלי הוא פיזי, כלומר חתיכת הנייר שאני מחזיק ביד, או רוחני – הזכות להכנס לאולם?

  17. "סל התרופות מממן את התרופות, שממנות את חברות התרופות. הציבור מממן את על התרופות ולכן, בפועל, בכל מקרה משלם על הפטנטים."

    זה כמו לומר שנוסעי אל-על משלמים על הטיסות, ולכן הם משלמים על המטוסים, ומכאן שהמטוסים שייכים להם. עכשיו יתאגדו הנוסעים ויחליטו להוריד את מחירי הטיסה.

  18. מרק, נתחיל מהשני:
    הכרטיס שקנית הוא חוזה. התחייבות חוקית של מכבי תל אביב להכניס אותך למשחק. הקניין במקרה הזה בא לידי ביטוי בזה שנתת מכספך למכבי תל אביב, ובתמורה מכבי תל אביב התחייבה לספק לך שירות.

    לגבי חזקה משותפת על שטח, אני יכול לקחת רק את המקרה של הבית של ההורים שלי. לאחר הגירושים, הבית עדיין נשאר בבעלות משותפת. מה זה אומר בפועל? אף אחד לא יכול לעשות משהו ללא הסכמת הצד השני. במקרה של מכירה של הבית – כל אחד מקבל את הנתח שלו.

    פטנט או "קנין רוחני" שונים מאוד ממה שציינת.
    אין כאן התחייבות חוזית בהסכמה שבין חברות או מול לקוחות. יש פה התחייבות של המדינה מול חברה, והמדינה היא שמונעת ממך, להחזיק רכוש משלך ש"דומה" לרכוש של החברה.

  19. בן אבויה, מסמך מענין אבל די חסר קשר למציאות.

    במשך שנים ממשלת ישראל הגנה על טבע על ידי קיצור זמן הפטנטים על תרופות בישראל. כמה תרופםות "אתיות" טבע המציאה מאחורי ההגנה הזו? אני לא מכיר אף אחת פרט לקופקסון.

    למיטב זכרוני גם הודו הגנה על חברות התרופות שלה. כמה תרופות אתיות החברות האלו הוסיפו לעולם?

    והפיסקה המסימת על אפריקה …. נו אם המצב באפריקה כל כך קשה אז ודאי אם תקום שם חברה שמיצרת תרופות לאיידס ולמלריה היא תקבל הגנה ממשלתית. אז למה בעצם אין חברות כאלו באפריקה?

    בקיצור תזה שכתובה יפה שכמו הרבה תזות מתרכזת רק במה שמוכיח אותה ומתעלמת ממה שלא מסתדר איתה.

  20. דניאל – אתה לא יכול להחזיק ביד "התחייבות" ולכן היא לא פיזית.

    מאיפה הוצאת שפטנט זה התחיבות של מדינה מול חברה? מה קשור פטנט למדינות? למיטב ידיעתי חוקי הפטנטים כמו חוקי זכויות היוצרים אינם חלק מהדין הפלילי ולכן עברה על החוק אינה כנגד המדינה כפי שמשתמע מהדברים שלך.

  21. ולכן התחייבות היא לא "קניין". שוק חופשי מדבר על שני דברים:
    זכות הקניין, והזכות להתחייב *בהסכמה* בחוזים.
    כרטיס למכבי זה ניצול של הזכות השניה, כשאתה מוסר קניין (כסף) תמורת התחייבות בחוזה.

    משרד הפטנטים האמריקאי מגדיר פטנט כ:
    A patent for an invention is the grant of a property right to the inventor, issued by the United States Patent and Trademark Office
    The right conferred by the patent grant is, in the language of the statute and of the grant itself, “the right to exclude others from making, using, offering for sale, or selling” the invention in the United States or “importing” the invention into the United States.

  22. דניאל,
    לא צריך לחייב בדיקות, חייבים להטיל אבל אחריות על מי שמייצר רעלים.

    מרק,
    רשם טאבו הוא גם מיותר (ויכול להיות מופרט). אם אני מחזיק ראיות על כך שאדמה מסוימת היא שלי, אז היא שלי. העניין הוא שאם אני, כבעלים של הקרקע, רוצה לבנות עליה, אני יכול.

    ופטנטים קשורים למדינה, המדינה היא זו שאוכפת את הקניין הרוחני, היא זו שמאפשרת הגנה והיא זו שאם תחליט תוכל להלאים את הקניין כמו כל קניין אחר.

    מודי,
    נוסעי אל–על הם לקוחות, וככאלה הם יכולים תמיד לפנות לחברת תעופה אחרת. לעומת זאת, עקב המונופול אי אפשר לפנות לחברות תרופות אחרות.

  23. מרק – הפרת זכות יוצרים דווקא כן מהווה עבירה פלילית. הטעות שלך נובעת, כנראה, מכך שהעבירה הזו לא קבועה בחוק העונשין אלא בחוק זכות יוצרים עצמו.*
    מעבר לכך, כמו שדניאל כבר ציין, לא כל זכות משפטית היא זכות קניינית, ולכן עצם העובדה שאתה לא יכול להחזיק זכות מסוימת, לא הופכת אותה ל"קניין רוחני". הזכות החוזית שלך לא ניתנת להחזקה פיזית כשם שהזכות שלך לכבוד לא ניתנת להחזקה פיזית. לא זו ולא זו זכות קניינית (לא רוחנית ולא פיסית).

    *סעיף 62:
    (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין):
    (1) עושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו;
    (2) מייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.
    (ב) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
    (1) עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה;
    (2) מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי;
    (3) מחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.
    (ג) המייצר או המחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א)(1), דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
    (ד) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.

  24. "דה-פקטו, מי שמממן את המחקר הוא הציבור בכל מקרה"

    עושה רושם שאתה לא ממש יודע על מה אתה מדבר, אבל אם כן, אשמח לשמוע הסבר מלומד.

  25. יוסי,
    כעקרון, מי שנושא בעלות התרופות הוא הציבור. ככזה, הוא גם מי שמממן את המחקר. תקן אותי אם אני טועה.

  26. יהונתן,
    האין זה נכון לגבי כל דבר שהציבור בסופו של דבר רוכש?

    אגב — כשאתה אומר ש"זה יבוא או מהממשלה _או_ מהציבור (דרך קופות החולים)", יש לומר "זה יבוא מהציבור; או דרך תקציב ממשלתי (שבא ממסים שהציבור משלם) או מקופות החולים."

    דניאל, מרק, יהונתן,
    ליברטין או ליברטריאן? אתם לא מתואמים. כי נשמע לי שדניאל הוא מהסוג הראשון, ומרק מהשני. יכול להיות שאני מפרש את דבריכם לא נכון, אבל כך זה נשמע.

    פטנטים, כמו זכויות יוצרים, נועדו לאפשר להוגה הרעיון/יצירה מונופול על המוצר לתקופה מוגבלת.
    המטרה המקורית איננה להבטיח את המונופול, אלא לקצוב אותו.

    החברות בוודאי רוצות להחזיר את הוצאות הפיתוח שלהן, ואת הכיסוי הן תקבלנה מהצרכנים, כי _אין שחקן אחר_ במשחק הזה. ברור שהציבור חייב לממן את זה. מי עוד יש?

    אם הוא צריך לממן את זה בהוראה ממשלתית או לא, זה כבר סיפור אחר. חברות התרופות טוענות שבלי הגנת פטנטים, לא ישתלם להן לפתח תרופות. יהונתן, לא ממש נתת מענה לטיעון הזה, רק אמרת [פאראפראזה] "בלי פטנטים, החברות יפתחו תרופות ולא משככי כאבים". למה?

    אולי הפתרון איננו ביטול הפטנטים, אלא statutory license – רישוי אוטומטי שאינו מחייב בקשה מבעל הפטנט, אבל מחייב את המשתמש בפטנט לשלם תמלוגים לפי תעריף הנקבע בחור מעת לעת. כך החברות ירוויחו (מהרישוי), החברה תרוויח (מהוזלת המחירים בזכות התחרות), ורק עורכי הדין יפסידו כי יהיו להם פחות מאבקים. (יהונתן, אתה מרשה לי להוסיף את זה לסעיף "רווח של החברה"?)

  27. כדאי לזכור שיש לפטנטים עוד תפקיד, מנוגד לחלוטין לרוח הדברים שכתבת כאן.
    פטנט משמעו גם שהמידע החיוני לייצור התרופה נגיש לכל מי שרוצה בו. זה אומר שמרגע הפקיעה של הפטנט אכן יכול כל אחד להתשמש בידע הזה ולייצר תרופה גנרית מה שיוביל לצניחה מיידית במחיר.
    במציאות נטולת פטנטים חברות התרופות (ולא רק) תחלפנה את ההגנה הקצובה בזמן אבל החזקה של הפטנט בנסיון לשמר את הסודות המקצועיים שלהן לאורך זמן. נכון, מי שיצליח לפענח את הסודות האלה יוכל לייצר תרופה מתחרה, אבל בהרבה מקרים המשמעות יכולה להיות גם הפוכה. הידע הדרוש לייצור התרופה, ובהכרח גם הידע הדרוש כדי לנסות ולפתח דור חדש ומוצלח יותר בהתבסס על הקיים יישאר נחלתה של חברה מסחרית אחת ויחידה.
    (כן, יש כאן קצת בעיה, בעיקר כי עריכת פטנטים הפכה לאמנות של כתיבה בלתי-קריאה שמכסה כמה שיותר אפשרויות ואף על פי כן).

  28. ועוד הערה קטנה: יש לא מעט חברות קטנות ובינוניות בתחום הרפואי שעמלות על פיתוחים שכאלה (ואינן ענקיות בסגנון Pfizer). חברות כאלה בדרך כלל חסרות את היכולת להביא את התרופה שלהן לכדי מוצר מוגמר, ודאי שאינן יכולות להתחרות בשיווק מול הענקים. לכן המודל שלהן מתבסס על מכירה של הקניין הרוחני בשלב ביניים של הפיתוח לאחת מאותן ענקיות. מה שאתה מציע משמעו ביטול של אפשרות הקיום של חברות כאלה.
    מה שאני תוהה לגביו הוא איך עוד לא קמה מדינה ענייה ודחויה שהחליטה לבטל לחלוטין את כל חוקי הקניין הרוחני, לייצר בעצמה העתקים לכל התרופות האטרקטיביות ביותר בשוק ולהכריז על עצמה כעל בית-חולים ענק שישמח להעניק את הטיפולים המתקדמים בעולם לכל המעוניין.

  29. יהונתן: קשה לי להבין את כוונת התשובה.
    אם אני מבין אותה נכון אז אתה מעדיף מצב שבו חברות תהמרנה על היכולת לשמור סוד מסחרי לאורך שנים על פני מצב שבו לחברות תהיה בלעדיות מובטחת לתקופה קצובה וידועה מראש (וכדאי לזכור שבתחום של תרופות תקופת הבלעדיות הזו קצרה באופן משמעותי מאורך חיי הפטנט) שאחריה, בהכרח, גם חברות נוספות תוכלנה לייצר את אותה תרופה.
    נראה לי שבמצב כזה מה שיקרה הוא שהרבה כסף יעבור מעורכי דין למשרדי חקירות לצורך ריגול תעשייתי, לא בטוח שהרבה ישתנה מעבר לזה.

  30. שחר,
    אני מעדיף שיהיו אנשים יותר בריאים מאשר שיהיו עוד בעלי הון עם כסף בכיס. המצב כיום לא מתגמל את הציבור אלא רק חברות תרופות.

  31. ושוב אני שואל: האם מצב שבו חברות התרופות משקיעות מאמצים אדירים בשמירה על סודות מסחריים ומצליחות בכך בחלק לא זניח מהמקרים כך שהן נהנות מבלעדיות טכנולוגית לאורך זמן נראית לך טובה יותר מהמצב הנוכחי.
    שאלת המשך: היום כשחברה משתמשת בידע קיים שכבר פורסם כפטנט (שתוקפו פקע) ומפתחת על גביו דור חדש של תרופה מוצלחת יותר היא יכולה להשתמש בידע הקיים כדי לפטור את עצמה בקלות יחסית מהרבה מאוד שלבים ברגולציה. אם הידע הקיים אינו פומבי זה אומר בין השאר שחברות תרופות לא תוכלנה להתייצב בפני ה-FDA ולומר שחלק מהבדיקות כבר בוצעו לגבי תרופה קודמת של חברה אחרת ולכן אפשר להאיץ את תהליך האישור.
    גם אני מעדיף אנשים בריאים על בעלי הון עשירים. זה לא קשור.
    בהחלט הייתי שמח לראות תקציבי מחקר אקדמיים\ממשלתיים הרבה יותר גדולים בתחום הזה. אבל ביטול פטנטים נראה לי כמו צעד מיותר או שגוי בלי השקעה כזו.

  32. שחר,
    קודם כל, תמיד יש הנדסה לאחור. סוד מסחרי נהדר בשלב הפיתוח, אבל לא בשלב ההפצה.

    וכן, אם חברה משתמשת בידע קיים היא חייבת לשלם על הפטנט. אם לא היה פטנט, היא היתה צריכה לשלם על העברת הידע (או האישורים).

  33. הנדסה לאחור היא אחלה, אבל לא באמת, ודאי שלא כשמדובר בתרופות.
    נניח שרכשתי תרופה והעברתי אותה ניתוח כימי מדוקדק (לא מאוד טריוויאלי לעשות את זה) והצלחתי לבודד את הרכיב הפעיל שלה. זה עדיין לא אומר שאני יודע לסנתז את החומר הפעיל הזה במעבדה שלי. לו היה פטנט מגן על הבלעדיות של התרופה הזו, הרי שהייתי יכול להשתמש בידע הזה כי הוא היה חלק מהפטנט.
    הייתי יכול לפתח תרופה שהיא שיפור של המוצר הקיים (אולי שילוב עם חומר פעיל נוסף). בבוא היום הייתי עושה אחד משניים: אם הפטנט כבר פקע הייתי יכול להשתמש בידע הזה באופן חופשי ולצאת לשוק עם תרופה חדשה. אם הפטנט עדיין תקף הייתי נכנס למשא ומתן עם היצרנית של התרופה המוגנת.
    מה שאתה מציע במקום הוא שהידע הזה לא יהיה שקוף, ושאני אשקיע הון עתק וזמן כדי לפתור בעיה שכבר נפתרה בעבר.

  34. לא,
    אני לא מציע שהידע לא יהיה שקוף. אני מציע לבחון מחדש את מודל התגמול של הפטנטים ולראות אם באמת נחוצה מערכת כל כך מסובכת כאשר המטרה הציבורית היא בריאות.

  35. לא הצעת לבחון מחדש, הצעת לבטל.
    לבחון מחדש זה תמיד טוב.
    בכל מקרה הפתרון האמיתי, בהינתן שאנחנו מוותרים כרגע על מהפכה עולמית, הוא בהשקעה מסיבית של גופים לא מסחריים בלי שום קשר לשאלה איך מנוהל הקניין הרוחני.
    בהינתן קיומם של גופים מסחריים הם ירצו להרוויח. המבנה הנוכחי מעודד אותם לחלוק את הידע שלהם עם המתחרים בתמורה להגנה זמנית. שינוי כמו שאתה מציע יעודד אותם לעשות הכל כדי להסתיר את הידע הזה.

  36. שחר, סוד מסחרי לא מונע תחרות. הוא נותן לך יתרון מסוים בתחרות.
    פטנט מונע תחרות, מאפשר לך לבסס מונופול, בחסות הממשלה, ובעיקר, מהווה כלי של חברות ענק למנוע כניסה של שחקנים קטנים יותר, חדשניים יותר, ויעילים יותר, שכן הפטנט בידיים שלהם.

    אם אתה שואל מה אני מעדיף, מצב שבו מישהו עשה X, ושומר בסוד את הדרך שבה הוא עשה זאת (אבל לא מונע ממני בשום אופן לפתח דרכים משלי, או אפילו לנסות לנחש מה הייתה הדרך שלו), לעומת מצב שבו הוא מספר לכולם "אני עשיתי ככה וככה, ואם תעשה כמוני, אני אתבע אותך", ברור שהמצב הראשון עדיף.

    העובדה שהמצאתי משהו חדשני, ואני שומר עליו בסוד, לא אומרת שלא יתכן שמישהו אחר לא יגיע לאותו הדבר בדיוק. הדוגמה המושלמת היא האלגוריתם הקריפטוגרפי של RSA – ש5 שנים לפני שהוצג לעולם וביקשו עליו פטנט, כבר הומצא בחדרי חדרים במודיעין הבריטי, שסיווג את זה כסודי ביותר. ועדיין, למרות שזה היה דבר חדשני ומהפכני בעולם הקריפטוגרפיה, ולמרות שסווג סודי ביותר על קהילת המודיעין הבריטית, בצד השני של האוקיינוס, בשיתוף מתמטיקאי ישראלי, הומצא מחדש.

  37. דניאל: עכשיו נסה לחשוב על כל מיני טכנולוגיות אחרות שפותחו ע"י ה-NSA למשל בסודי סודות ונמצאות בשימוש כבר שנים בלי שאנחנו יודעים.
    ושוב אני שואל, בהינתן שתי האפשרויות שעומדות על הפרק בדיון כאן: מה אתה מעדיף שהידע כיצד לייצר תרופה יהיה נחלת הציבור ושאחרי מספר לא מאוד גדול של שנות שימוש בתרופה גם יהיה ניתן להשתמש בו (לא גדול כי לפטנט צריך לדאוג בשלב מוקדם למדי של דרך רגולטורית ומחקרית ארוכה).
    גם אם נניח שחברה ב' הצליחה לפתח מחדש את התרופה המהפכנית של חברה א' נקבל שוק שבו יש תחרות בין שתי חברות ענק, אז מה?

  38. אתה מנסה לשכנע אותי שבגלל רגולטור אחד (הFDA), אני צריך לתמוך ברגולטור אחר(הUSPTO)?
    אני חושב ששני הרגולטורים האלה רעים ופוגעים בקידמה ובחדשנות.
    ראה תגובה קודמת שלי לגבי איך ניתן להבטיח איכות באמצעות מכוני מחקר ותקינה עצמאים, גם מבלי מכון ממשלתי בירוקרטי.

    הדוגמה של הNSA ומכוני המחקר האמריקאים היא דווקא גרועה. כל תוצאת מחקר שאיננה מסווגת, משוחררת לעולם בצורה פתוחה וחופשית. אין זכויות יוצרים לממשל האמריקאי, ואין לו קניין רוחני.

    אם חברה א', וחברה ב' מתחרות ביניהן, כבר השגת שיפור על פני מצב שחברה א' לבדה מחזיקה בזכויות.
    ועכשיו מי מונע מחברות ג'-ז' גם לנסות לפתח את התרופה?

    אבל האבסורד הכי גדול בעולם הפטנטים, הוא דווקא הפטנטים שלעולם לא מתורגמים למוצרים. פטנטים שכל מהותם הוא להגביל חברות אחרות, ולנסות לנגוס ברווחים שלהם, אם הם אי פעם ינסו לעשות משהו דומה.

  39. דניאל: לגבי הנקודה האחרונה אני מסכים באופן מלא.
    לגבי הנקודה הקודמת: שוב, הבחירה היא בין מצב של אולי תחרות בין א' לבין ב' ואז אולי מתישהו גם ג' וגם ד' לבין בלעדיות לא מאוד ארוכה ל-א' ואז תחרות בין כל מי שחושב שמשתלם לו להיכנס לתחום.
    אני לא יודע אם אפשר להחליט חד-משמעית לטובת אחת האפשרויות.

  40. "מי שנושא בעלות התרופות הוא הציבור. ככזה, הוא גם מי שמממן את המחקר."

    איזו לוגיקה מעגלית נהדרת.

  41. יוסי,
    זו לא טענה לוגית, זו רק הרחבה.
    עכשיו, אם הציבור מבוטח על ידי קופות חולים, והמדינה מממנת חלק אחר מהתרופות, האם הציבור בעקיפין לא נושא בעלות התרופה?

    ואם ידוע שהציבור נושא בעלות התרופה, האין עלות התרופה כולל את המחקר שהושקע בה?

  42. עלות התרופה כוללת את מה שהמוכר רוצה שתהיה, כולל הוילה של המנכ"ל. מה שאתה אומר בעצם, זה שאם יש מונופול, אז הצרכן הוא הבעלים, כי הוא מממן את היצרן.

    זה נכון גם לא במונופול. זה נכון גם לגבי זכויות יוצרים: כשאני קונה ספר, אני משלם ליוצר – אני לא יכול לקנות את הספר ממישהו אחר. אז עכשיו "אני מממן את הכתיבה", ואני אחליט כמה ירויח הסופר.

  43. פטנטים, זכויות יוצרים זה כלום לעומת…
    האם מישהו דואג שחברות התרופות לא ימציאו מחלות?

  44. יהונתן, פטנטים על תרופות הם כיום מה שמשמש להצדקת מושג הפטנט. הם באופן כללי התחום שבו יש את ההצדקה הכי טובה לקיום פטנטים.

    הנתון הבסיסי הוא משך פיתוח המוצר לעומת אורך חייו. כמוכן עלות הפיתוח. בתחומי הרפואה (ובמידה פחותה מכך: בתחומים קרובים של ביוטכנולוגיה) עלויות המכשור גבוהות מאוד ומשך הפיתוח ארוך מאוד.עובר הרבה זמן מרגע שיש רעיון למוצר (הנקודה שבה חוקר היה מפרסם מאמר) עד שאתה מקבל מוצר עובד שמתחיל להניב הכנסות.

    בתחום התוכנה נראה לי ברור מאוד שאפשר להסתדר ללא פטנטים. בתחומים קרובים זה נראה לי סביר למדי.בתחום התרופות המודל עובד בינתיים בצורה לא רעה.

    אתה צריך גם לסנן את הדמגוגיה וועדת סל התרופות. כל שנה לקראת דיוני התקציב רוצים (צריכים? רוצים?) כדי להגדיל (להגדיל? לשמר?) את התקציב שמיועד לרכישת תרופות שבסל התרופות. תמיד יישארו תרופות מחוץ לאותו סל ולכן תמיד אפשר לשלוף בשביל המצלמות חולה מסכן שלא יישאר בשבילו מספיק כסף. בסדר.

    כמה כסף היינו צריכים להשקיע מתקציב המדינה בחלופה שלך כדי לממן פיתוח תרופות?יש לך איזושהי הערכה? או סתם נפנופי ידיים כמו כאן ובמאמריך הקודמים שאליהם קישרת?

    וחוץ מזה: אם נסנה לבטל את חוקי הפטנטים במדינתינו הקטנה בלבד: מה יקרה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *