נייטרליות, או בעצם איך חסימה תביא לWeb 3.0.

ביום שני יערך הכנס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי. הפעם, בפאנל על נייטרליות הרשת שינחה דר' נמרוד קוזלובסקי, אני אשתתף בדיון על המחקר שנוגע להגבלת וחסימת שיתוף קבצים. העובדה שגם בשנה שעברה נערך פאנל זהה, ובו השתתפו לפחות חלק מהמרצים, רק מביאה לשאלה האם באמת ניסוי שיתוף הקבצים הקטן שלנו שינה משהו?

ראשית, כפי שהובהר על ידי מנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר-טל, בדיון בכנסת על חסימת אתרים שנערך לפני שבועיים, משרד התקשורת עדיין עומד על כך שיש צורך ברגולציה של שירותי וידאו ברשת [נייר עמדה]: לשיטת משרד התקשורת, וכאן אולי יהיה מעניין לשמוע את דעתו של יורם מוקדי, לא צריך להיות הבדל בין שידור טלויזיה על גלי אתר לבין שידור אינטרנטי. בהמשך, הסוגיה של חסימת תכנים למבוגרים בטלפונים סלולריים עולה שוב, יחד עם גל הפדופיליה ששוטף את התשורת, כך שעמדת משרד התקשורת שהוצגה על ידי שר התקשורת, משה כחלון, בשנה שעברה ביום התקשורת הבינלאומי כנראה השתנתה.

Img cc-by-nc acroll

ומה לגבי ניסוי שיתוף הקבצים הקטן? הניסוי, לפחות מבחינתי, מלמד אותנו דבר אחד: הדיון על נייטרליות הרשת הוא לא דיון תיאורטי כפי שהיה בשנה שעברה, מדובר בדיון מעשי על כיצד (או האם) יש לספקיות האינטרנט רשות להאזין לתעבורה שלנו כדי לתעדף אותה משיקולים כלכליים. השאלה היא לא קניינית של זכותה של ספקית האינטרנט לשלוט בקו ולייצר רווחים גבוהים יותר. הדיון בא ממקום אחר, שמבין שהאינטרנט היא משאב ציבורי לכל דבר.

הנייטרליות היא לא רק החירות להוריד קבצים שמוגנים בזכויות יוצרים, אלא גם החופש לצפות בסרטונים ביוטיוב, לדבר בסקייפ, לרכוש בצורה חוקית סרטים, ואפילו לנהל אתר אינטרנט בביתך, למורת רוחה של ספקית האינטרנט שלך. ספקיות האינטרנט טוענות לא אחת שהן רק מהוות צינור, בעיקר כדי להמנע מאחריות להפרות זכויות יוצרים או שימוש לרעה בשירותים שלהן, אלא שהתערבות מאיינת את הצינור הזה והופכת אותו למשהו הרבה יותר מורכב (ואני נגד ההשוואה בין אינטרנט לדברים אחרים, כי זה פשוט כמו להשוות בין אינטרנט למכונית).

ספקיות אינטרנט מספקות דבר אחד ודבר אחד בלבד: חיבור בין נקודת קצה לרשת בינלאומית של שרתים, נתבים ומחשבים שמתקשרים אחד עם השני כדי להעצים מידע. אותה רשת היא רשת, ולא תקשורת חד-כיוונית, בדיוק בגלל התכונה הזו. [אזהרת אשר עידן] ספקיות אינטרנט, כספקיות, הן שלב טרנזיטורי בכל מקרה עד לרשת מבוזרת שמבוססת על רקמה אנושית, רשת שבה התקשורת לא זקוקה לספקיות קצה, אלא בני האדם והמכשירים אותם הם נושאים מדברים אחד עם השני בצורה מהירה יותר.

ככל שספקיות האינטרנט לא ישכילו לספק תשתית חכמה ומהירה, שמספקת גישה וחיבור ולא מספקת שירותים, כך הן יאיצו את בואה של הרשת החכמה. וזו, אגב כל הדיבורים, כנראה הWeb 3.0.

12 תגובות ל-“נייטרליות, או בעצם איך חסימה תביא לWeb 3.0.

  1. נראה לי שכל המתח הזה בין הצרכנים לספקיות השירות יעבור כשיתחילו לגבות תשלום עבור תעבורה בפועל ולא רק עבור קצב תעבורה מובטח. אז זה לא משנה מה אתה מעביר – קבצים גדולים, VOIP – התשלום, כמו בטלפון, הוא לפי שימוש בפועל, ואז לא משנה לספקית השרות (שהיא אולי גם ספקית טלפוניה) דרך איזה מדיום אתה מעביר את ההמון-המון תעבורה שלך.

  2. ערן,
    החיבור לרשת אינו צריך לעלות לפי תעבורה בפועל מסיבה פשוטה: הספקיות לא משלמות על תעבורה בפועל אלא על קישוריות. כך זה גם יהיה בעתיד, כשאנחנו נדבר על רשת מבוזרת.

  3. זו תשובה טובה לשאלה אחרת. איך ספקיות השירות משלמות זה עניין שלהן, לא של הצרכן (אם להשליך למודל חברות הטלפוניה, שמספקות את ה"צינור"). מה שא ני אומר זה שברגע שלספקית השרות לא יהיה משנה איך אתה עושה את מה שאתה עושה (שיחה ב-VOIP או על רשת הטלפוניה, דהיינו לא יהיה הבדל מבחינתה בין אופן תקשורת אחד למשנהו), כי הגביה תהיה לפי צריכה (כמו בטלפון) ולא גלובלית (כמו בחיבור רגיל לאינטרנט היום), אז היא תפסיק גם לפחד מזה ש"גונבים" ממנה ולא ממש יעניין אותה מה קורה בתוך פקטות המידע.

  4. ערןב,
    אני חושש שאתה טועה. הרי כמו שהגביה על טראפיק היא שרירותית, יכולים לגבות שרירותית על פורטים או על מספר משתמשים.

    אני מזכיר לך שבישראל עד לפני מספר שנים לא אפשרו לך לחלוק על מספר מחשבים את חיבור האינטרנט שלך ודרשו שתעבוד עם חייגן.

  5. הן משלמות על תעבורה ליחידת זמן.
    שזה בעצם קישוריות

    וגם התשלום הגיוני שיהיה על תעבורה ליחידת זמן
    אתה רוצה קצב טוב לP2P שלך בשיא העומס
    מן הראוי שתהיה לזה עלות.

  6. ערן,
    המתח הזה יפתר ברגע שכל אחד מאיתנו יוכל להיות ספק תקשורת.
    המתח הזה יפתר ברגע שאני לא אצטרך רשיון של משרד התקשורת כדי לספק לשכנים שלי אינטרנט בתשלום בWifi, ולא יהיה מונופול חוקי על פריסת סיבים להוט ובזק.

    עד אז – נמשיך לכתוב פוסטים בבלוגים שבו אנחנו מצפים ממשרד התקשורת להיות זה שפותר את הבעיות שהוא עצמו יוצר.

  7. היי

    הבנתי שעשית מחקר מקיף על תעדוף תעבורה ברשת והמסקנות היו חד משמעיות ש 012 ו ברק מתעדפות תעבורה .
    בכמה שיחות שהיו לי עם שרות הלקוחות של 012 הם טענו בתוקף שהם לא עושים את זה , מה אפשר לעשות בנדון ?

    יש אפשרות חוקית לצאת מההתחיבות אליהם ולעבור לעברה שלא עושה את זה

    תודה

  8. ג'וני,
    אתה רציני שלא קראת את המחקר?

    בכל מקרה, אם הם טוענים שהם לא עושים את זה, אז תגיד להם שאתה לא ביטלת את הוראת הקבע בכרטיס האשראי. ועכשיו ברצינות, אני הייתי מסביר להם שזכותך להתנתק כיוון שהם לא מספקים לך את השירות ולכן אתה לא צריך לשלם להם. אם הם עומדים על זה, תעמוד על כך שאתה רוצה לראות איך אפשר להוריד טורנטים.

    תציג להם תוצאות של גלסנוסט, ונראה מה הם אומרים אז.

  9. שמיר,
    אני מאמין שבזק רוצים להכניס את זה בהסכם שלהם, וזה באמת שלא חדש, אבל אני מאמין שבמצב כזה דווקא דיני הגנת הצרכן יכולים לעזור לנו.

    ההסכם, והתנאי, הוא לא בהתאם לרשיון שלהם.

  10. משהו שבכלל לא מנוצל ואפשרי טכנולוגי הוא רשתות אלחוטיות פרטיות. לא כמו שדניאל מציע (אני מוכר לאנשים שרות בתשלום) אלא רשתות שיתופיות: ראוטרים אלחוטיים במרחב אורבני מזהים זה את זה ויוצרים רשת. כלומר P2P ברמת הרשת ולא רק ברמת האפליקציה. לפחות לתקשורת מקומית באזורים עירוניים זה מספיק כדי לאפשר תקשורת ללא צורך בספקי האינטרנט. לשיתוף קבצים שיש להם ביקוש סביר בתוך אותו מרחב אורבני אז אין צורך בספק אינטרנט. רק לצורך תקשורת החוצה מהמרחב האורבני אז יש צורך במישהו שנותן תקשורת תמורת כסף ולא תמורת תקשורת (כלומר כחלק משיתוף). ואז, כאשר מגיעים למצב כזה, ההגיון הבריא שלי אומר שהאינטרס של הציבור היא לרכוש את השרות (של תקשורת מהענן המקומי החוצה) באופן מרוכז (כלומר הרשות המקומית או המדינה מספקת את השירות אותו מפעילים זכיינים לפי מכרז, במקום שכל אזרח בנפרד ירכוש את השירות לאותו ספק תקשורת שגורף רווחי ענק בשיטת "הפרד ומשול".

    כשאנחנו נוסעים ממקום למקום אנחנו נוסעים על כבישים ציבוריים. אנחנו לא משלמים לספקים פרטיים על כל מעבר בסמטה. בדיוק אותו הגיון מעדיף קוי תקשורת ציבוריים על קווי תקשורת פרטיים. המצב הקיים אינו יעיל לציבור. לציבור עדיף להתארגן ולממן את המשאבי התקשורת שלו מכספי המסים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *