תכנית ויסקונסין אחת כבר נכשלה.

ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם ככל הנראה לא היתה מתקבלת בימים אלה ברוח אוהדת במיוחד, וספק אם מדינת ישראל היתה רוצה לסייע לה. אולם, יש זכות אחת שהן מדינת ישראל והן ארצות הברית מנסות לשכוח ולהשכיח, זכות ההתאגדות. במהלך מתוקשר היטב, מדינת ויסקונסין בארצות הברית עובדת קשה על מנת לפגוע בזכויות המשא ומתן הקולקטיבי של עובדיה, וזאת כאשר הטענה היא שמתן זכויות מיקוח קולקטיביות יגרמו לכך שהמדינה שמעוניינת לצמצם את התשלום לעובדיה תרסן את המחאה נגד קיצוצי השכר ואותם עובדים מראים זאת בגדול.

בצד השני של הגלובוס, בציון הקטנה, קרא השבוע הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, לתכנית ויסקונסין החדשה: פגיעה ביכולת השביתה של עובדים. הקריאה הגיעה לאחר שביתה מתוקשרת היטב של עובדים סוציאליים אשר הפנתה גב לראשונה ליו"ר ההסתדרות, עופר עיני והחלה במאבק מחודש על הגדרת העבודה המאורגנת.

שתי הקריאות, הן בישראל והן בויסקונסין פוגעות בזכות ההתאגדות; אותה זכות שההכרזה מגדירה כ"חירות ההתאספות וההתאגדות בדרכי שלום". יותר מכל הדבר מדאיג כיוון שפגיעה בזכויות מסוג זה יכולה להביא לסנקציות בינלאומיות אחרות. קשה להניח שהקהיליה הבינלאומית תחל בצעדים נגד מדינה אחת באיחוד האמריקאי, אבל סביר מאוד להניח שדווקא מול המדינה הציונית הקטנה שלנו יהא קל לומר: "הפרתם כל כך הרבה זכויות, כעת גם את זכות ההתאגדות".

ארגוני העובדים אינם חפים מפשע. ארגונים גדולים מדי גורמים לכך שלא אחת אנו עדים למשכורות חריגות במקומות בהן יש עבודה מאורגנת ומונופול יחדיו; אלא, שארגוני עובדים שאמורים לסייע לחלשים הם דווקא אלה שמוחלשים על ידי המערכת על ידי העסקה בצורה שאינה מאפשרת התאגדות ושלא מאפשרת תשלום שכר הוגן.

תכנית ויסקונסין אחת כבר נכשלה בישראל. הרעיון לאמץ משהו שבחו"ל לא עבד טוב ולהתאים אותו למודל המושחת של ישראל לא יעלה יפה; כך גם אם ננסה לאמץ את תכנית ויסקונסין 2: ביטול זכות השביתה.

[פורסם במקור באתר עבודה שחורה]

3 תגובות ל-“תכנית ויסקונסין אחת כבר נכשלה.

  1. ציטטת את סעיף 20, הכללי יותר. אני סבור שהתכוונת במקור לסעיף 23, המתייחס בפירוט לעבודה ולאיגודי העובדים:

    סעיף כג
    (1) כל אדם זכאי לעבודה, לבחירה חופשית של עבודתו, לתנאי עבודה
    צודקים והוגנים והגנה מפני האבטלה.
    (2) כל אדם, ללא כל אפליה, זכאי לשכר שווה בעד עבודה שווה.
    (3) כל עובד זכאי לשכר צודק והוגן, אשר יבטיח לו ולבני ביתו קיום ראוי
    לכבוד האדם שיושלם, אם יהיה צורך בכך, על ידי אמצעים אחרים של
    הגנה סוציאלית.
    (4) כל אדם זכאי לאגד אגודות מקצועיות ולהצטרף לאגודות כדי להגן על
    ענייניו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *