לשים את המדינה במרכז: על הצעת החוק של אבי דיכטר

הצעת חוק יסוד: מדינת ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי היא ככל הנראה הצעת החוק הפשיסטית ביותר שנכתבה בספר החוקים; אכן, למרות שחלק ניכר מהמוצע בה כבר מוכנס לספר החוקים ולמרות שהחוק מנוסח בצורה שמביישת את השפה העברית, הצעת החוק היא פשיו-צנטרית יותר מכל הצעת חוק אחרת. יוסי גורביץ ניסה להתייחס להצעה ברצינות וחבל שכך. ההסבר הפשוט ביותר מוצג כאן, באמצעות גרפיקה שמתארת שכיחות של מילים בהצעת החוק:


הסיבה שהצעת החוק היא פאשיסטית ניתנת להבנה כאשר מנתחים את הנרטיב של הצעת החוק. הייצוג הגראפי של המילים שמוצג למעלה כנראה מסביר הכל. המילה השכיחה ביותר בהצעת החוק היא "המדינה", לאחריה "ישראל", "היהודי" וכדומה. לשם השוואה, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נראה ככה:
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו: פיקטוגרפיה
(הפיקטוגרפיות באדיבות Wordle).

המילה "אדם" נעדרת מהצעת החוק של אבי דיכטר, כך גם המילה "אזרח". כאשר דיכטר מעוניין לפנות לאדם הוא משתמש באחת משתי הגדרות; הראשונה היא כ"יהודי", כאשר הוא אומר "כל יהודי זכאי לעלות ארצה" (ארצה, אגב, אינה הגדרה משפטית) והשניה היא כ"תושב" כאשר הוא אומר "כל תושב ישראל, ללא הבדל דת או לאום, רשאי לפעול לשימור תרבותו, מורשתו, שפתו וזהותו".

הצעת החוק של דיכטר שמה את המדינה במרכז ומתייחסת לפרט פעמיים בלבד, כאשר הוא זכאי לעלות ארצה וכאשר הוא רשאי לפעול לשימור תרבותו. חקיקות אחרות, כגון חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובעות קביעות פוזיטיביות שאוסרות על אחרים (בין אם מדינה ובין אם כל אדם אחר) לפעול לכניסה לצנעת חייו של אדם או פרטיותו. הצעת החוק של דיכטר באה להגשים את זכויותיה של המדינה.

הנרטיב שדיכטר בוחר, לומר שהמדינה זכאית והמדינה רשאית וסמלי המדינה הם שוכח לגמרי מה המטרה של אותה מדינה ומדוע היא הוקמה. הנרטיב הזה גם לא מסביר לנו מה הנחיצות של אותן קביעות ומדוע יש לקבלן.

דיכטר, ושלושים ותשעה חבריו שחתמו על הצעת החוק, שכחו שהמדינה מורכבת מפרטים, ושאין לה קיום ללא אזרחיה. לא לבד עומדים שליש חברי הכנסת; גל של פאשיזם מתקדם לעצור את התפיסה ששמה את האדם במרכז, וכיום הגל הזה חייב להעצר.

המאבק של החודש האחרון נובע מתנועה של אזרחים שמעוניינים לחזור להיות במרכז; מנגד אליהם עומדים כאלה שמאמינים שלהם אולי מגיעות זכויות יתר, אבל המדינה היא זו שמגיע לה הכי הרבה.

9 תגובות ל-“לשים את המדינה במרכז: על הצעת החוק של אבי דיכטר

  1. ראשית, תוריד את המס' ל-38 (פואד הוריד את החתימה שלו מזה) וגם ל-37 (היה עוד ח"כ שהתנה את החתימה שלו בחוק לגבי משהו שאינני זוכר ומכיוון שזה לא התקיים, גם הוא מוריד את חתימתו).

    הצעת החוק הזו היא אכן מקוממת, אך כדאי לזכור משהו אחד פשוט: במתכונתה הנוכחית, בג"צ יזרוק את החוק הזה מהמדרגות! אני יכול לדמיין כמה וכמה ארגונים ערביים (שלא לדבר על ארגוני זכויות אזרחים) שישלחו עו"ד להגן על עניין השפה הערבית לדוגמא, או את עניין הקמת ישובי "חד-לאום" (יהודים בלבד, ערבים בלבד וכו').

    קראתי את הפוסט של גורביץ ולעניות דעתי, יוסי לקח את הדברים לקיצוניות מוגזמת. אתה רואה שופטים שמוחלפים מחר בדיינים מטעם בית הדין הרבני? אני לא. אני כן רואה את הציטוט מסעיף 13 ב' " לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל"" – שזו המלצה מעורפלת מאוד. התורה מדברת במקרים רבים על הריגת אדם כעונש, אבל מתי ראית פה הוצאה להורג במסגרת פסק דין ב-30 שנה האחרונות? לא היה כדבר כזה ואינני מאמין שיקרה דבר כזה. יוסי מצטט מרבי יוסף קארו ומכאן יוסי מפליג למחוזות של הריגות אפיקורסים, דבר שלא קרה כאן ולא יקרה כאן. גם הקטע של הנשים לא ישתנה כאן, במיוחד שארגוני נשים יעתרו תוך שניות לבג"צ על הצעת חוק כזו (אם היא תעבור כמו שהיא) כך שגם את זה אני רואה כדבר שנופל.

    לסיכום: אני חושב שרוב החתומים לא קראו את הצעת החוק או שלא הפנימו מה היא אומרת ופוסט כזה שלך (וגם של גורביץ) הם חשובים מאוד לעורר את הציבור, אבל בוא נהיה ריאליים: הצעת חוק זו, כמו הצעות חוק רבות אחרות, סופן שיפלו בדרך זו או אחרת ולא יכנסו לספר החוקים הישראלי.

  2. נו, זה מה שקורה כשנותנים למחשב לנתח טקסט בלי שום הכנה…
    צריך אדם שיכין קצת את החומר לפני שמזינים אותו. במקרה שלפנינו, הסעיף הראשון יוצר הגדרה: "מדינת ישראל" הוא ביטוי הבא לייצג במהותו את "הבית הלאומי של העם היהודי". לכן צריך לפני הרצת התוכנה להחליף את כל המופעים של "מדינת ישראל" או "המדינה" ב-"הבית הלאומי של העם היהודי", או בכלל ב-"העם היהודי".
    למדינה כמדינה אין כאן שום חשיבות. החוק דן במקום שמהווה בית לעם היהודי.
    נכון שהחוק אינו מאותו סוג של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אבל צריך כנראה גם חוקים כאלה, שעוסקים בתשתית שבה חוקים הנוגעים לאדם יכולים להתקיים, כי בלי התשתית הזו בני האדם עצמם – לא כל שכן כבודם וחירותם – עומדים בסכנה.

  3. הנגשה מעולה, שצריכה להיות מצורפת לדברי ההסבר להצעת החוק.
    מעניין להשוות לייצוג גרפי של חוקים פאשיסטים מחו"ל.

  4. חץ,
    חבר כנסת שלא קורא את החוק שהוא חתום עליו הוא לא רשלן, הוא עבריין.

    רון,
    דווקא ההפך. אם הייתי עורך את ההגדרה אז המצג היה יותר גרוע. החוק מדבר על המדינה ועל כך שלמדינה יש זכויות ולא על האדם, שהוא הבסיס. חוק שלא רואה את האדם כמרכז (לדוגמא, חוק העונשין מדבר על בני אדם: הן כעבריינים והן כקורבנות), חוק הגנת הפרטיות גם כן.

  5. שאלה: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נותם מענה ראוי , אז למה לא לאזן בקצת על ידי חוק יסוד הקשור למדינה?

  6. ניסן,

    חוקה, וחוקי יסוד כחלק ממנה, אמורים להסדיר שני דברים: את מבנה המשטר ואת זכויות האדם. ההצעה שלך קצת מעקרת את זה.

  7. יהונתן, חוקה בד"כ מגדירה את אופי המדינה ומתייחסת ל"עם" שהיא משרתת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *