לקראת הפריימריס בעבודה: מי המועמד הדמוקרטי ביותר? (תשובה לעפרי רביב)

היום, בעזרת השם, יערכו סוף סוף הבחירות לראשות מפלגת העבודה. אני כבר יודע מהו הפתק שאני אשלשל בקלפי, אך לפני שאתם הולכים להצביע, אני רוצה רק להעלות נקודה למחשבה. לפני כשבועיים פרסם עפרי רביב מאתר כנסת פתוחה מחקרון שערך על סמך הצבעות של חברי כנסת בפועל ולא על סמך הצהרות. המחקר התבסס על נתונים שסופקו לו על ידי מספר ארגונים לשינוי חברתי לצורך בחינה מי מחברי הכנסת הצביע בצורה מובהקת ביותר בעד אג'נדה המייצגת את השמאל.

התוצאות שהציג רביב היו מעניינות מאוד, וכללו שתי מסקנות רלוונטיות: הראשונה היא ששלי יחימוביץ' היא חברת הכנסת המצביעה ביותר לטובת האג'נדה מבין המועמדים והשניה היא שאיתן כבל יותר טוב. אחרי הפרסום התכתבתי עם רביב משתי סיבות, ואת התוצאות של ההתכתבות אני מביא ברשומה קצרה זו.

הבעיה הראשונה שלי עם המחקר של רביב ושל כנסת פתוחה היא שהמדד הוא אמנם שקוף (כאן, לדוגמא, אפשר לראות את ההצבעות בנושא דת ומדינה) אך הוא לא משקלל נושא אחד מהותי: מי לא הצביע. כלומר, לצורך הדוגמא, אם הגב' יחימוביץ' לא הגיעה להצבעות מסוימות בנושאים שקשה לה להביע את דעתה עליהם, הרי שההצבעות שלה כלל לא יספרו לרעתה או לטובתה במדד (וראו, לדוגמא). כלומר, המדד משקף את השאלה הבאה: מבין כל ההצבעות ששלי יחימוביץ' כן הצביעה בהן, מה היתה השקפת עולמה.

הבעיה השניה היא שאף אחד מהמדדים שהוצגו לא כלל את החקיקה האנטי דמוקרטית. נכון, היו שם דברים יפים כמו הפרדת דת ומדינה, אפליה, קיימות, קידום נשים ועוד, אבל לא דן בצורה שבה חוקים אנטי-דמוקרטיים עוברים לאחרונה בישראל; מעבר לכך, כל מיני נושאים תיאורטיים ויפים כמו קידום מעמד הנשים כולל רק שתי הצעות חוק שאושרו: חוק משפחות חיילים שנספו במערכה ותיקון 126 לחוק הביטוח הלאומי, שאר הדיונים הם "העברת נושא לועדה", שם בדרך כלל הנושא נקבר בשנים של דיונים.

לכן, עפרי סייע לי לפתוח מדד של חקיקה אנטי-דמוקרטית; חיפשתי גם חקיקה פרו-דמוקרטית במושב הכנסת הנוכחי, אבל לא הצלחתי ממש למצוא. הלינקים עדיין לא פעילים כיוון שהאג'נדה עצמה פרטית באתר, אבל כך: המדד מורכב מהצבעת חברי הכנסת על חקיקה אנטי-דמוקרטית כגון חוק המישוש, חוק היובש (שאוסר על שתיית אלכוהול בחוף ומאפשר לשוטרים לשפוך סתם כך בירות), חוק היובש השני (האוסר על מכירת אלכוהול לאחר 23:00), חוק ועדות קבלה, חוק האזרחות, תיקון לחוק איסור לשון הרע שמגדיל את הפיצויים על לשון הרע ללא הוכחת נזק ומטיל חובה לפרסם תגובה, החקיקה נגד עמותות השמאל, חוק הנכבה, חוק החרם וחוק המאגר הביומטרי.

שימו לב, אותן בעיות שטענתי לגבי האג'נדות האחרות חלות גם כאן: מי שלא הצביע לא נספר לרעה או לטובה. לכן, לדוגמא, אם שלי יחימוביץ' היתה מגיעה מכל ההצבעות רק להצבעה נגד החוק הביומטרי ולא מצביעה באף אחת מההצבעות האחרות, היא היתה מקבלת 100%.

הנה תמונה של חברי הכנסת לפי הזהות שלהם עם האג'נדה: ניתן לראות שחברי הכנסת של מרצ וחד"ש באמת מובהקים יותר לטובת האג'נדה הדמוקרטית; אבל, ובהתחשב בעובדה שמפלגת העבודה ישבה חלק מזמן זה בקואליציה, מפתיע לראות שאיתן כבל ואבישי ברוורמן מככבים במקום השביעי והשמיני ברשימה.

מבין המועמדים לראשות העבודה, קודם עמיר פרץ מופיע, אחריו יצחק בוז'י הרצוג ושלי יחימוביץ'. כלומר (בגבולת היכולת של המערכת, כמובן), מבין ההצבעות, פרץ הצביע הכי הרבה נגד חקיקה אנטי-דמוקרטית.

אולי הפוסט ההזה הוא הדרך שלי להצדיק מדוע אני מצביע עבור עמיר פרץ, אבל אולי הוא גם מאפשר לי לקבל פרספקטיבה על המפלגה בה אני חבר. בכנסת הנוכחית לא התקבל חוק פרו-דמוקרטי וחבל שכך; במפלגה בה אני חבר עמלו לסכל חלק מהחקיקה, אבל לא מספיק.

[פורסם במקור בעבודה שחורה]

6 תגובות ל-“לקראת הפריימריס בעבודה: מי המועמד הדמוקרטי ביותר? (תשובה לעפרי רביב)

  1. הי יהונתן,

    קודם כל, אני ממש שמח על הפוסט הזה, ועל זה שטרחת ליצור את האג'נדה של החקיקה הדמוקרטית. אם אנשים כמוך ועוד ארגונים כמו התנועה הרפורמית יפרסמו חוות דעת כאלו על חוקים, אולי נוכל ליצור כאן פוליטיקה שיש לה זכרון של יותר מאשר הכותרת האחרונה בעיתון, ושיח ציבורי שגם מסתמך על עובדות.
    אני מסכים שיש עוד הרבה מה לשפר בכלי האג'נדות. מבטיח לעבוד על זה.

    כמה הערות על התוכן
    1. המדד לא משקף רק את העמדה על סמך ההצבעות שבהן ח"כ בחר להשתתף, אלא משקלל בצורה מסוימת גם הצבעות שבהן לא השתתף. הוא מקבל ציון 0 על הצבעות שבהן לא השתתף (וציון 1+ אם הצביע עם האג'נדה, וציון 1- אם הצביע נגד האג'נדה). אחר כך הציון הזה מחולק בציון המקסימלי שהוא יכול היה לקבל אילו היה משתתף בכל ההצבעות ותמיד מצביע בעד. יוצא מזה, שאם שלי השתתפה בהצבעה אחת בלבד, והצביעה בה עם האג'נדה (ובאג'נדה יש 10 הצבעות) היא תקבל ציון של 10%+ ולא 100%+. כלומר, ח"כ יכול להמנע מלקבל ניקוד שלילי על ידי זה שלא יגיע להצבעה "קשה", אבל הוא גם לא יצבור ניקוד חיובי בהצבעה הזו, בעוד שחבר כנסת אחר שהגיע והצביע עם האג'נדה (כי היה מוכן לספוג את העונש על הפרת משמעת, או שהוא חבר בסיעה אחרת שעמדתה כסיעה תומכת באג'נדה) כן יצבור ניקוד חיובי.

    2. כיוון שבאג'נדת החקיקה הדמוקרטית יש כרגע רק 10 הצבעות, ההבדל של 10% בין כבל ופרץ (40%) לבין יחימוביץ' והרצוג (30%) הוא בעצם נוכחות (והצבעה עם האג'נדה) מול העדרות בהצבעה אחת בלבד. אני מסכים שעם החוקים החשובים שתייגת, גם הצבעה אחת יכולה להיות הבדל משמעותי, ועדיין, העדרות מהצבעה אחת יכולה גם לנבוע מסיבות מוצדקות, ובכל מקרה לא נראית מובהקת כמו ההבדלים בחלק מהתחומים האחרים.

  2. יהונתן,

    ניתוח יפה, עם זאת, ומבלי להביע דעה לגופם של תכנים (מסיבות מובנות), אבקש לחדד נקודה אחת שהיא לא מדויקת בפוסט.

    כאשר מצביעים על העברת הצעת חוק לדיון בוועדה, בעצם מדבר בהצבעה על הצעת החוק בקריאה טרומית (דיון מוקדם בהצ"ח פרטיות) או בקריאה ראשונה (ממשלתית או פרטית).

    גם הצבעות של ח"כים בקריאות האמורות מצביע על "עמידתו באג'נדה" או כפיפותו לקואליציה או לשיקולים אחרים. ועדות הכנסת לעיתים משנות הצעות חוק בדיוניהם מהקצה אל הקצה כך שההסדר שאושר בקריאה הראשונה יכול להיות שונה במהותו מההסדר שעומד להצבעה בקריאה השניה והשלישית.

    עוד יצויין שלצערנו במדינת ישראל בחירות רודפות בחירות ולכן אין לוועדות הכנסת זמן לקיים "שנים" של דיונים בהצעות חוק. ואם בכל הצעת חוק היו "שנים של דיונים" אז הכנסת לא היתה מחוקקת כל כך הרבה. (והיא מחוקקת המון!)

    לעומת זאת, דרך כלל הקריאה השלישית צמודה לקריאה השניה, ולכן בדרך כלל ח"כ שהצביע בקריאה השניה יצביע באותו אופן בקריאה השלישית, לפיכך נראה ששיקלול זהה של הצבעות בקריאה השניה ובקריאה השלישית באופן זהה עלול לעוות את הממד.

    ואני בכלל לא נכנס לשאלת ההסתייגויות, שכן בהסתייגות מהותית אחת שמתקבלת, ח"כ יכול לשנות את הפנים של הצעת חוק מהקצה אל הקצה.

  3. אני רק שאלה: למה חוק היובש השני, כהגדרתך (איסור מכירת אלכוהול אחרי 23:00), הוא אנטי דמוקרטי?
    אני מתנגדת לחוק וחושבת שהוא מטומטם וחסר תועלת, אבל זו לא סיבה מספיק טובה לקרוא לו אנטי דמוקרטי. מה הקשר? אשמח להסבר.

  4. meme,
    מבחינתי חוק היובש הוא אנטי דמוקרטי כי הוא לא רק פוגע בחופש העיסוק ובחירויות הפרט, אלא מפלה בין אדם לאדם: הוא אומר שאדם יכול לרכוש מוצר בשעה 23:05 במקום א' (בר) אך לא במקום ב' (סופרמרקט).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *