אתמול מצאתי עצמי עומד לצד מאיר שטרית: על חוק הספרים האלקטרוניים

אתמול מצאתי עצמי עומד לצד מאיר שטרית, אותו חבר כנסת שיזם את המאגר הביומטרי והתיקון להגדלת הסכום בחוק איסור לשון הרע. הסיבה לכך היתה הצעה לסדר שנדונה בועדת המדע לשחרור ספרי הלימוד של תלמידי בית הספר. בפתיחת הדיון מצאתי את שטרית אומר, כמעט מילה במילה, את שכתבתי לפני כחצי שנה כי על משרד החינוך לממן את ספרי הלימוד ולהנגישם בצורה אלקטרונית לתלמידים: "מדינת ישראל נתנה למבחר מצומצם של אנשים פרטיים (מחברי ספרי הלימוד) מונופול מצומצם על הידע: מרגע שאותם ספרים נכנסים לתוך תוכנית הלימוד המאושרת התלמידים חייבים לרכוש את אותם ספרים", אמרתי אז, והצעתי כי משרד החינוך יממן את הספרים ויבטל את זכויות היוצרים בהן.

אלא, שההתנגדות בועדה באה מקרב אלה שטוענים כי הם באים לחנך את העם. אלה החלו לתהות לגבי התשלומים המגיעים להם, עד כדי כך שאחת מנציגות ההוצאה לאור אמרה שדיגיטציה של כל ספרי הלימוד בהוצאתה יעלו מאות מיליוני שקלים (אגב, גם אם זה נכון, אז מאות מיליונים מתוך תקציב של עשרות מיליארדים כהוצאה חד-פעמית הם משהו שאפשר לסבול). המוציאים לאור בעיקר העלו את טענת הנז"ק (DRM) שלדעתי אינו רלוונטי יותר במודלים העסקיים הקיימים; לדוגמא, המו"לים התעקשו על כך שלא יתקיים שוק ספרים משומשים אלקטרוניים והעמידו את יו"ר הועדה, רונית תירוש בפני מכשול: או פרויקט השאלת ספרי לימוד או פרויקט דיגיטציה. כלומר, מבחינת המוציאים לאור, אין אפשרות להשאלה של ספרים דיגיטליים או רכישה של רשיון כולל מטעם בית הספר.

ואסביר את העניין מנקודת המבט שלי: נניח שאני בית ספר, ולי יש תכנית לימודים שכוללת X ספרים. אני יכול לפנות להוצאה לאור מסוימת, שמחזיקה את הזכויות באותם X ספרים, ולרכוש ממנה רשיון צף, אשר אומר כזה דבר: בכל רגע נתון, לא יותר מY תלמידים יגשו לכל ספר לימוד. כלומר, יש לי ספריה אלקטרונית מלאה (אגב, לא הכרחי להשתמש בנז"ק כדי לפתור את זה, יש עוד דרכים, כמו SaaS) שאני יכול להשאיל ממנה לתלמידים. כעת, חסכתי פעמיים: קניתי Y עותקים של X ספרים, ואני יכול להמשיך להשאיל אותם בצורה אלקטרונית בלי לחשוש לנזק לספרים. אלא, שהמו"לים העדיפו את שיטת "נמכור לך את הספר לשנה בלבד" וכך הם הציגו את מודל הספרים האלקטרוניים.

אז מה הבעיה כאן? הבעיה היא שמרנות: הוצאות הספרים לא מפחדות באמת מאבדן זכויות היוצרים, הן מפחדות מאבדן היתרון לגודל שהטכנולוגיה מביאה. כלומר: כיום יש מספר מצומצם של הוצאות לאור של ספרי לימוד; אותן הוצאות בקיאות ברזי חוזרי המנכ"ל לאישור ספרי לימוד ואת הפרוצדורה לאישור הספרים, כמו גם את עלויות השיווק וההדפסה. כעת, המוציאים לאור רואים את מהפכת ההוצאה לאור של המו"לים הקטנים ומפחדים שאותו שוק, שעד עתה החזיק במונופול כפול (זכויות היוצרים ורשיון ממשרד החינוך) עשוי להתמוטט.

כן, זו הדאגה האמיתית ולא נז"ק או פיקוח על מחירים של ספרי לימוד; הדאגה היא מכך שהשוק יפתח לתחרות ומורה קטן מפתח-תקווה שיודע ללמד מתמטיקה יכתוב ספר ויצליח להתחרות בהוצאות הגדולות על אותו השוק, עד כדי כך שהוא יראה מה המטרה האמיתית של הדיגיטציה. הפחד הוא גם מספרים בקוד-פתוח, ספרים שינתנו על ידי ציבור בחינם וללא תמורה, יערכו על ידי מורים בפלטפורמת וויקי (תחשבו ויקיספרים אבל על סטרואידים). אז מה יקרה? איך יתמודדו ההוצאות לאור עם הסכנה?

המוציאים לאור מנסים לטעוון שמדובר בהשקעה משמעותית; אלא, שכמו שאנחנו רואים, יש לא מעט דרכים אחרות (וכנראה לא פחות טובות) להתחרות בהם, ואם ההוצאות לאור לא יעברו לדיגיטל בתוך כמה שנים, השוק ילך נגדן.

9 thoughts on “אתמול מצאתי עצמי עומד לצד מאיר שטרית: על חוק הספרים האלקטרוניים

  1. לא רישיון צף ולא רישיון טובע. ספרים בחינם לכל דורש!

    מתוך עשרות אלפי המורים בישראל יש מספיק שיכולים לפתח חומרי לימוד בתוך המערכת שישוחררו באופן חופשי דיגיטאלית. במידה ויש צורך בספרים מודפסים יש ללכת רק על מודל של השאלה (ראה בחיפה עוד מהימים שאני הייתי תלמיד).

    תגובתי הקודמת באותו נושא:
    http://2jk.org/praxis/?p=3774#comment-44461

  2. אהבתי את הפסקאות, ולא רק כי הן מזכירות ויקי.

    זה בסדר גמור לדבר על מימון בר־קיימא, אבל מה שצריך להיות בר־קיימא זה החינוך עצמו ולא המודלים העסקיים המתיישנים של המו״לים הגדולים, שלצערי השתלטו לגמרי על הדיון הזה.

  3. מאות מיליוני שקלים? מאיפה ההמצאה הזו?
    אני לא חושב שקיימים ספרים מה-5 פלוס שנים אחרונות בארץ שלא נכתבו ב-Word. להמיר מסמך Word לפורמט PDF או ePub לוקח בדיוק 2-3 דקות. העלות היחידה? של האפליקציה, ולא חסרות אפליקציות לכך חינם ובקוד פתוח.
    ספרים ישנים? (לא נדירים) סורק יעודי דו צדדי מקצועי עולה בסביבות ה-2000-3000 שקל (אני לא מדבר על המדפסות/פקס/סורק). מעיפים את הכריכה וההדבקה, ותוך שעה ספר ממוצע סרוק ומוכן לפורמט שרוצים כמו PDF..

    בקיצור, הם כמו דינוזאורים ישנים שמפחדים מעולם דיגיטלי עם ספרות אלקטרונית. אני בכלל חושב שהגיע הזמן לעשות תחרות בין מורים למי שיוציא ספרות אלקטרונית שווה שיזכה בתחרות והתוכן יהיה חופשי.

  4. > הפחד הוא גם מספרים בקוד-פתוח, ספרים שינתנו על ידי ציבור בחינם וללא תמורה, יערכו על ידי מורים בפלטפורמת וויקי (תחשבו ויקיספרים אבל על סטרואידים).

    כבר יש ספרים כאלה באנגלית:
    http://www.ck12.org/flexbook/

    הם נערכים במערכת דמוית-wiki וחלקם אושרו ללימוד בקליפורניה כחלק מהמאמץ שלהם להפקת ספרי לימוד דיגיטליים חופשיים:
    http://www.ck12.org/flexbook/books/cafreetextbooks/

    http://www.clrn.org/fdti/

  5. לדעתי הכיוון הרצוי הוא ספרי לימוד חופשיים בפורמט דיגיטלי שנכתבים ע"י מומחים וממומנים ע"י עמותות ותרומות.

    אני חושב שכדאי שהספר יכתב ע"י מומחה אחד או מספר מצומצם של מומחים כי בסיפרי לימוד יש חשיבות גדולה לשיטתיות, לעקביות ולשלמות. שיתוף של הקהילה לא מתכנס בהכרח לתוצאה כזאת. לאחר שיחרור הגרסה הראשונית, שיתוף קהילה יכל לעזור מאוד בהגהה ובהערות.

    עלות מימון הכתיבה לא חייבת להיות גבוהה מאוד. אנשים בעלי ידע רוצים להפיץ אותו. במיוחד אם הם יכולים להרים תרומה נכבדת להוראה בישראל.

    לחלק מהמומחים יש כבר טיוטות במגרה..

  6. מזכיר מאוד את התקופה שלפני המעבר לטכנולוגיה של המצלמות הדיגיטליות. גם אז עלו טיעונים שונים שגרמו לעיכוב בשילובה של הטכנולוגיה החדשנית. כשהסיבה האמיתית, שוב, היתה "דאגה כלכלית" לכל מיכשור פיתוח התמונות שהיה בשוק בזמנו. אבל , כאמור, שום דבר לא עזר ובסופו של דבר זה כבש בגדול.

Comments are closed.