מה הבעיה עם רשימות?

0.
נתחיל בשורה התחתונה, עד שהוספתי את עצמי אמש, לא ראיתי את שמי ברשימה השחורה של פעילי השמאל שלוקטו על ידי ארגוני ישראקמפוס ואם תרצו, וחבל שכך. הרשימות, שמכילות ככל הנראה 10 אחוזים מחברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות שאינם חושבים בצורה זהה לאם-תרצו וחבריהם מארות בדיוק את סוג הפנקסנות שאנחנו צריכים להתמודד עמו היום, כאשר אנו מנסים להציג את דעותינו.

1.
אז כן, איני נרדף בשל דעותי; לא עדיין, מדי פעם יש כאלה שעוקצים אותי, מטרטרים אותי וגורמים לי לעשות דברים כדי שאוכל להמשיך להביע אותן. כל מיני סידורים בירוקרטיים, אבל לא משהו נוראי. מנגד, יש כאלה שכבר כן נחקרים בגלל דעותיהם; אבל כן, זה נראה כמו מלחמה כוללת נגד האופוזיציה. הבעיה ביצירת רשימות שחורות כגון זו, אגב, היא בדיוק הסכנה במה שיקרה בשלב הבא.

2.
השלב הבא ביצירה של רשימות שחורות הוא שימוש בהן, ולא רק קטלוג שלהן. מה שקורה כשמתחילים להשתמש ברשימות הוא כפול: קודם כל, רשימות יכולות לעבוד לתועלת שני הצדדים: רשימת המוצרים מההתנחלויותהיום על פי חוק אסור להחרים) אבל גם אותה רשימה יכולה להיות רשימה של עסקים שמעסיקים ערבים וראויים להחרמה או לא ראויים. כך, עצם ההופעה ברשימת השמאל יכולה להיות תג כבוד, תג שמראה שעשית די על מנת לעצבן את הימין ולגרום לו להתחיל לחשוב על לשנות עצמו.

3.
הבעיה תתחיל כשישתמשו ברשימות לפגיעה באחרים; זה קרה כאשר מתפרסמת רשימה של קציני צה"ל ומתחילים בפעולה נגדם, וזה יכול להיות כאשר עשבים שוטים כאלה או אחרים ישתמשו ברשימה למטרות רעות. עצם האגירה ברשימה שחורה יוצרת את הסכנה. מה יקרה כאשר יעמדו עשרות מפגינים מחוץ לביתו של אדם, רק כיוון שהוא ברשימה, או מה יקרה כאשר הוא לא יתקבל לעבודה בגלל השתייכותו הפוליטית?

4.
אין לי בעיה עם רשימות לכשעצמן. רשימות הן דרך נהדרת לסדר מידע; הבעיה היא שכשמתחילים אותנו בתור מידע, ולא בתור בני אדם, הבעיה היא כשמסכנים אותנו כבני אדם בגלל השתייכות פוליטית, או תובעים לעצור את הקידום שלנו.

[פורסם במקור בעבודה שחורה]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *