תזכיר חוק נייטרליות הרשת: כמה הערות

0.
לא עברו שנתיים מאז שמשרד התקשורת הכניס באמצעות חוק ההסדרים את האיסור על התערבות בתעבורת רשת סלולרית ועד שחברות התקשורת התעלמו ממנו במסגרת "שיפור השירות לציבור": לאחרונה דווח בתקשורת כי אורנג' אוסרת על שימוש בטלפונים סלולרים לצורך חיבור מחשבים לרשת וחטפה התראה על סעיף בחוזה שטוען שאסור להשתמש בשירות P2P למרות שככל הידוע לי היא לא חסמה אותם בפועל).

1.
אבל חברות הסלולר לא לבד: גם ספקיות האינטרנט וגם חברות הסלולר מתערבות בגלישה הסלולרית שלנו. יש לכך הרבה הצדקות ושמות: שיפור השירות, שמירה על איכות או מניעה של ניצול משאבים. אבל, אני רואה את זה בתור עוולה צרכנית מדרגה ראשונה. הסיבה לכך היא פשוטה: ספקיות האינטרנט מוכרות לכם חבילה של "מהירות"; כלומר כמו לחץ מים בברז, הן טוענות שהן יכולות לספק לכם מהירות מסוימת ועליה אתם משלמים. פלאפון מזכירים כמה האינטרנט שלהם מהיר ובזק בינלאומי מזכירים לנו כמה הכבל התת-ימי שלהם מהיר ומשפר את המהירות. עכשיו, אם אתה קונה מכונית שיכולה לנסוע במהירות של עד 100 קמ"ש, אף אחד לא יבוא ויאמר לך "אם כולם יסעו 100 קמ"ש, לא נוכל לתת לך לנסוע", ואם אתה קונה מכונת כביסה שיכולה לכבס שבעה קילוגרם, אף אחד לא יבוא ויאסור עלייך להשתמש בה יותר מפעמיים ביום, אבל כאשר מדברים אינטרנט, זה נראה טבעי שצריך לאזן בין המשאבים.

2.
הסיבה לכך היא שכולם עוצמים עיניים כאשר מוכרים לנו פיקציה קנה: רוחב הפס של הספקיות הוא וירטואלי לגמרי; מהירות הגלישה שלך היא "עד" 20 מגה, "עד" 50 מגה או "עד" 100 מגה. אף אחד לא מצפה לקבל את המהירות הזו, ואף אחד לא באמת יכול לתת אותה. אבל, העוולה הצרכנית האמיתית היא כאשר יוצרים אפליה בין שירותים מסוימים. וכאן בדיוק הבעיה של עם הצעת החוק הנהדרת: אם לא יתקנו אותה כך שתגדיר את ההתערבות גם כעוולה צרכנית על פי חוק הגנת הצרכן, הרי שכל מה שישאר לנו הוא התערבות תיאורטית לגמרי, שעוד שנתיים ספקיות האינטנרט ימצאו דרך לעקוף.

3.
כדי לשמור על היעילות של הסעיף הזה, ולמנוע התערבות, צריך להגדיר את העוולה הצרכנית הזו ולתת שני כלים: הראשון הוא את כלי התביעה האישית, על פי חוק הגנת הצרכן, בלי הוכחת נזק ועד סכום של 10,000 ש"ח, כך שכמו שספקיות התקשורת מחויבות לשלם לנו היום אם טכנאי לא הגיע בזמן, וסכום של 10,000 ש"ח כאשר הן מקבלות בקשה לניתוק ולא עומדות בה, כך חובה לתת להן מקל.

4.
המקל השני הוא הוספת האפשרות לתובענה ייצוגית במקרה כזה. כבר הוגשה תובענה ייצוגית נגד אחת הספקיות על התערבות בתעבורה, אך איני רואה סיכוי רב שתתקבל כעת. לעומת זאת, אם החוק ישונה, ויתאפשר לתבוע על התערבות בתעבורה, אז יקום מיד עורך הדין החמדן שיאפשר זאת.

5.
וכאן בדיוק העניין: מדובר על משחק של חתול ועכבר בנושא הנייטרליות: הספקיות תמיד ינסו לטעון שמותר להן להתערב וזו חובתן כדי להציל את הרשת, וכל פעם ינסו למצוא עוד דרך לפגוע באיכות הגלישה שלנו כצרכנים ולא לספק לנו את מה שמגיע לנו. יש לנו שתי דרכים צרכניות לטפל בזה: או לעבור לספקיות שלא מגבילות תעבורה, או לתבוע.

[פורסם במקביל באתר שיתוף הציבור; אני קורא לכם להכנס לעמוד ולהצביע בעד הצעת החוק, וגם לתמוך בשינויים שאני מציע]

One thought on “תזכיר חוק נייטרליות הרשת: כמה הערות

Comments are closed.