מרבה בעילות מרבה בעיות | על שם טוב נ' בז'ה וו.

0.
אחת הנטיות בתיקי קניין רוחני (ואולי בכלל) היא ניפוח התביעות והגשה של תביעה בעילות מרובות. בדרך הכלל, כאשר אדם מגיע לעורך דין לאחר שהשתמשו בתמונה שלו שלא ברשות, הוא ניגש לעורך הדין ואותו עורך הדין מגבש תביעה עם שלל עילות, בין אם בגניבת עין, עשיית עושר שלא במשפט, הפרת סימני מסחר ועוד. הסיבה לכך? בדרך כלל, עורכי הדין מקבלים את שכרם הן על פי גובה התביעה והן על פי הסכום שנפסק. ואם, על פי סעיף 56 לחוק זכויות יוצרים, גובה התביעה המקסימאלי הוא 100,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, כיצד יוכל עורך הדין להתפרנס כאשר הסכום הריאלי שנפסק בגין שימוש בתמונה שלא ברשות הוא כמה אלפים בודדים של שקלים? (א 3560/09 אבי ראובני ואח' נ' מפה – מיפוי והוצאה לאור בע"מ)

1.
אז מה עושה בדרך כלל עורך הדין? הוא מנסה לצרף עילות אלו; אלא, שישנה בעיה רצינית, כפי שהסבירה השופטת מיכל אגמון גונן בעניין א 1074/05 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' אול יו ניד בע"מ ואח'; אם ישנה הגנה על פי חוקי זכויות היוצרים, הרי שאין צורך בעשיית עושר שלא במשפט; אם לא, אז האדם חופשי לעשות את שעשה. כאשר מדובר על עילת גניבת העין, גם כאן יש בעיה. חוק עוולות מסחריות אכן נותן פיצוי של [עד] 100,000 ש"ח על הפרתו, אלא שבית המשפט קבע כבר לא אחת כי אי אפשר לקבל פעמיים פיצוי על אותו המקרה (ת"א 15307-11-09 אס.פי.בי ציוד בע"מ ואח' נ' אליקל בע"מ, א 9678/05 חב' בתימו בע"מ נ' ARRABON -HK- limited).

2.
לכן, המקרה של יובל המבולבל (א 63451-07 יובל שם-טוב נ' בז'ה וו הפקות בע"מ הוא כל כך מבלבל. שם טוב, המוכר בתור יובל המבולבל [זהירות: מוסיקה], נכנס להסכם עם חברת שיווק כרטיסים. לטענתו, הנתבעת רכשה ממנו מספר מופעים. אלא, שהנתבעת לא רק רכשה את הכרטיסים, אלא יצאה במסע פרסומת למוצרי תינוקות אשר כלל את מתן הכרטיסים בהנחה; לככשם-טוב ביקש את הסרת הדמות מהשלטים, פניו הושחתו והושחרו. לטענת שם טוב, השימוש בדמותו (המושחרת) לצד המוצר מהווה לשון הרע, על פי חוק איסור לשון הרע. בית המשפט פסק לזכות שם טוב סכום של 200,000 ש"ח: 50,000 ש"ח בגין פגיעה בשמו הטוב ו150,000 ש"ח בגין אבדן הכנסות ממכירת כרטיסים.

3.
בקצרה, לכשגילה שם טוב כי משתמשים בדמותו, הודיע על כך לנתבעים ואלה הסירו את פניו והותירו חור שחור במקום פניו. לדבריו, התנהגות זו משפילה ופגעה בשמו הטוב. בגדול, התביעה דנה גם בהפרת סימן מסחרי רשום (סעיף 118 לפסק הדין), אבל עיקר הדיון הוא בנושא לשון הרע; בית המשפט פוסק כי "בנסיבות שנוצרו בהן הועלו שלטי חוצות של התובע המכילים פנים של האמן כשהם קרועים וחתוכים הרי שקיימת פגיעה וזילות בשמו הטוב כאמן חשוב ומוביל בענף הבילוי והתרבות לנוער כשפניו ולבושו מהווים האינדיקציה לדמותו".

4.
כעת, יש בעיה: ברור לנו שהעילה של פגיעה בפרטיות היתה אמורה להיות העילה הנכונה: סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות קובע כי "שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח" הוא פגיעה בפרטיות; אלא, שבעקבות ההחלטה בעניין עא 8483/02 אלוניאל בע"מ נ' אריאל מקדונלד, ההגנה על הזכות לפרטיות של ידוענים הצטמצמה:

"אפילו ניתן היה לעגן במסגרת הגנת הפרטיות גם את ההגנה על זכויות כלכליות, במיוחד לאור ניסוחו של סעיף 2(6) לחוק, אין החוק מקנה לזכויות הכלכליות הגנה ראויה. חוק הגנת הפרטיות אינו מעניק לידוען את הסעד בו הוא חפץ, ואשר יבטא את הפגיעה ממנה סבל. החוק, כשלעצמו, מעניק לו אך פיצויים בגין עוגמת נפש, ולא אלה הם מושא התביעה כאן. השימוש המסחרי בשמו של אריאל כאן הסב לו נזק כלכלי בלבד. בנוסף, בהיותה זכות אישית, ולא כלכלית, אין הזכות לפרטיות עבִירה. לא כך, זכותו של הידוען לעשות שימוש מסחרי בשמו. זו מעצם טיבה, היא עבִירה – הידוען יכול (ומעוניין) להעניק לצד ג' רישיון שיאפשר לו לעשות שימוש בלעדי בשמו או אף למכור לו את הזכות לשימוש שכזה. גם צד ג' זה ראוי להגנה, שרק היא תבטיח, בעבור הידוען, את ערך השוק של זכותו. לאור כל זאת, סבורים אנו כי אין מקום להכיר בעילת תביעה בגין פגיעה בפרטיותו של ידוען מקום בו נעשה שימוש מסחרי בשמו אשר הסב לו נזק כלכלי בלבד

.

5.
וכך בדיוק העניין כאן: יובל שם טוב הוא ידוען; זכותו הכלכלית נפגעה מחד, ובזאת יש עילות תביעה טובות מלשון הרע (לדוגמא, עוולת גניבת העין). מעבר לכך, הרצון העקום מעט לתבוע בלשון הרע אומר בעצם כי כל השחתה של מודעות של ידוען תביא לפיצויים על פי חוק איסור לשון הרע (ולא על פי עילות אחרות); וזה מה שמציק לי: אם עורכי הדין היו עושים את מה שהם עושים בדרך הכלל, ותובעים בגין כל העילות הקיימות, אז בית המשפט היה פוסק פיצויים בעילה הנכונה. אולם, לא התובעים (וגם לא הנתבעים) ניסו להלחם בעילה הלא נכונה. כיצד אפשר להתמודד עם הטענה שצילום שמושחת בפומבי לא מהווה לשון הרע? האם הגנת אמת הפרסום יכולה לחול שם? האם הגנת הבעת הדעה? דומה שבית המשפט קצת התבלבל מיובל.

3 תגובות ל-“מרבה בעילות מרבה בעיות | על שם טוב נ' בז'ה וו.

  1. לא הבנתי את משחק המילים לגבי 'בעילות'…
    או שזו טעות בהקלדה והתכוונת ל'בעלויות'?

  2. למרות שבעילות מרובות אכן יכולות לגרום לבעיות…
    כגון שפשפת…

  3. אופס.
    רק עכשיו ירד לי האסימון שהתכוונת ל'עילות תביעה'.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *