0.
דעות הן כמו חור תחת, לכל אחד יש אחת. הבעיה היא שבישראל הקדושה, יש הגדרה אחרת למושג 'דעה' מאשר מה שהיינו רוצים לחשוב שהיא כזו. בסופו של דבר, לכל אדם יש דעה בכל נושא, וקיומה של הדעה אינו משהו שניתן להתעלם ממנו. גם הבחירה במקצוע מסוים הוא דעה: אדם אינו יכול להיות בריאתן, שאינו מאמין באבולוציה, ולחקור את הביולוגיה ולהשתמש בשיטות מדעיות. אדם אינו יכול להיות 'כלכלן' כאשר אינו מאמין בתפישות האידיאולוגיות שנובעות מכלכלה (מחקר של מכון ואן-ליר בנושא).

1.
אבל בישראל 'דעה' משמעה דבר אחד ודבר אחד בלבד, כשם שפוליטיקה משמעה דבר אחד ודבר אחד בלבד: [קיומו של] היחס של הרוב היהודי אל השונה ממנו. כלכלה אינה 'דעה', וכך גם 'הדרך שבה ישראל צריכה לדאוג לאזרחיה', אלא רק "כיצד המדינה צריכה לדאוג למי שאינו משתייך לקבוצת הרוב (הזמנית) של היהודים". לכן, מה שקרה בשבוע שעבר זעזע אותי אישית. דר' גלעד נתן (שאמנם יצא לי לשוחח איתו בנסיבות חברתיות כמה פעמים, אבל איני מכיר אישית) הועזב ממקום עבודתו במרכז המחקר והמידע של הכנסת. עכשיו, למי שלא מכיר את מרכז המחקר והמידע, מדובר במכון מחקר שעובד עבור חברי הכנסת ומספק להם נתונים. אם נניח, אתה חברכנסת שרוצה להגיש הצעת חוק, נניח, שתקבע כי במדינת ישראל ירדו לפחות 600 מילימטר גשם בכל שנה, אתה יכול לפנות למרכז המחקר ולבדוק את המצב כיום, לראות האם יש בכלל בעיה של בצורת, ומהם הפתרונות הראויים.

2.
לכן, מרכז המחקר והמידע הוא מצוין לחברי כנסת חרוצים מהשמאל והימין שרוצים לחוקק חוקים טובים, כאלו שמבוססים על מחקר, על ידע, על בסיס עובדתי. לעומת זאת, אם אתה רוצה לקדם חוק שיאסור על דוגמניות רזות מדי כיוון שהן יעודדו לאנורקסיה, אתה תעדיף שלא לפנות למחקר אובייקטיבי שעשוי לגלות כי הבעיה האמיתית בישראל היא עודף משקל בכלל; כך גם כשתרצה להגיש הצעות חוק פופוליסטיות אחרות; אין טעם במחקר.

3.
אבל מחקר לכשעצמו תמיד נושא דעה; ולכן, לכמה אנשים ככל הנראה היתה בעיה עם כך שנתן, כחוקר, הציג גם את דעתו האישית. אתר לאטמה, המזוהה עם הימין, החליט שמחקריו של נתן מוטים על בסיס "מחקר" שבוצע על ידי אתר 'מידה'. בעקבות זאת, נתן הוכפש מעט בתקשורת ובמקומות אחרים. עכשיו, לכשעצמו, אין לי בעיה עם קיומו של שיח על מחקריו של נתן, על ביקורת על שיטותיו המדעיות או שיטות המחקר שלו. הבעיה הרצינית היא בכך שטוענים כי קיומן של דעות במקרה של נתן פוסלות אותו מלכהן בתפקיד של חוקר.

4.
חוקר במרכז המחקר והמידע הוא לא מעצב מדיניות; הוא גם לא מחליט עליה; הוא מציג בפני חברי הכנסת והציבור את תוצרי שאלותיו. השאלות, שמנוסחות על ידי חברי הכנסת, הן מגמתיות לא אחת. לדוגמא, מחקר על זמינות שירותים בקהילה לילדים עם צרכים מיוחדים לא יכול להיות שלא אידיאולוגי. כך גם לימודי ליבה במערכת החינוך החרדית. כל מחקר, מעצם קיומו, הוא אידיאולוגי. לכן, התבטאויותיו של נתן, גם אם הן קיצוניות אינן פחות אידיאולוגיות מאשר התבטאות של הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, כנגד זכות השביתה. כל אחת מההתבטאויות האלו הן אידיאולוגיות ומייצגות דעה כלשהיא.

5.
אלא, שדין אחד לאדם שמתבטא בעניינים שאינם מדיניים לבין מי שמתבטא בעניין מדיני (יחס הרוב היהודי למי שאינו כזה). לכן, נתן חטא לצורה האובייקטיבית לכאורה. אם היה משאיר את 'דעותיו' בתחום הזה לעצמו, ומתבטא בצורה יפה בנושאים בהם הוא "אמור" להבין, כמו מחקר, מדע וכלכלה, אולי לא היה מועזב. ועצוב שכך.

[פורסם במקור בעבודה שחורה]