הSLAPP ההפוך: איך להפוך איום בתביעה לנצחון.

0.
את סרטוני 'השיטה' אין צורך להציג ככל הנראה למי שחי במדינת ישראל. סדרת הסרטונים שעלתה בחשבון הYouTube של מפלגת 'ארץ חדשה' מציגה קשרים מדאיגים לכאורה בין הון ושלטון בישראל, ובין פוליטיקאים לתקשורת. אלדד יניב, מנהיג המפלגה, שהיה בעברו איש סודם של אילי הון ופוליטיקאים הכה (לדבריו) על חטא בראיון מקיף לעיתון 'הארץ' ועבר לצד הנכון של המפה הפוליטית. במסגרת ההתמודדות שלו לכנסת הוא העלה מספר סרטונים בעייתיים, בלשון המעטה. בסרטון 'השיטה' הראשון מגלל יניב את הטענה כי בנימין נתניהו החזיק דולרים בגרבים ושילם מהם לעובדיו. בעקבות סרטון זה, עורכי דינו של נתניהו התריאו בפני יניב על כך שבפרסום יש לשון הרע והזהירו כי יפתחו בהליכים משפטיים

1.
סיפור דומה קרה גם עם עורכי הדין של עופר עיני; יניב טען בסרטון כי עיני הינו מהמר כפייתי; ועיני טרם פתח בתביעה כנגד יניב, ככל הידוע לי. עכשיו, הקולות ברשת תוהים מדוע לא תובעים את אלדד יניב; ההנחה היא כי אם לא תובעים את יניב, אז כנראה שיש אמת בדבריו וזו גם ההנחה של יניב. האמת, היא, ככל הנראה, הרבה יותר מסובכת. לא כל ביטוי שלא נתבע אדם בגינו הוא אמת, מצד אחד, ומצד שני, גם כשאומרים עלייך שקרים בוטים אתה לא תמיד רוצה להעמיד את עצמך כתובע בלשון הרע. בתביעת לשון הרע התובע חשוף לאמירות רבות אחרות, לתהליכים של גילוי מסמכים בהם לנתבעים יש זכות רחבה לקבל גישה למסמכים של התובע: "כאשר מדובר בנתבע המבקש גילוי מסמכים המוחזקים על ידי התובע, גם זכותו של נתבע להתגונן כראוי נגד תביעה משפטית המוגשת נגדו … היינו, התפיסה הינה כי כאשר מדובר בבקשה לגילוי של מידע המצוי בידי אחד הצדדים ואשר דרוש לצד שכנגד על מנת לגבש את טיעוניו או לבססם, יאפשר בית המשפט את חשיפת המידע לידיו" (רעא 8019/06 ידיעות אחרונות נ' מירב לוין).

2.
ולעניין לא קשור אך קשור לגמרי. אמש, במסגרת משחק החתול והעכבר במלחמות שיתוף הקבצים במדינה, החליט עכבר שהוא מביא מדביר חתולים; אתר אינטרנט בשם Unlimit החליט לפנות לבית המשפט ולקבל צו שמצהיר כי הוא אינו מפר את החוק כאשר הוא מאפשר לאחרים לשתף קבצים, וזאת בניגוד לטענות שעלו על ידי זיר"ה, הגוף אשר פועל לסגירת אתרי שיתוף בישראל ואף, לטענת אחדים, נקט בשיטות לא חוקיות. הגישה של אתר Unlimit, לפיו הוא הולך לבית המשפט כדי שזה יאסור על תובע להמשיך בהליכים שהוא תופש כהליכי סרק, היא שיטה נהדרת: היא מחייבת תובע להגיע לבית המשפט גם כאשר הוא לא רוצה לעשות את זה.

3.
מדובר, ביננו, בSLAPP הפוך: כאשר אדם מקבל איום סרק בתביעה, הוא יכול לפנות לבית המשפט כדי לקבל צו שאומר שהוא לא הפר את החוק. SLAPP הוא תביעה אסטרטגית כנגד השתתפות ציבורית שמטרתה בדרך כלל להרתיע אנשים מלהתבטא ציבורית. זו דרך לגיטימית במשחק הפוליטי כאשר אתה מעוניין לעצור ביקורת מצד אחד, ומצד שני ברור לך כי התביעה עשויה להדחות, אך כאשר תקבל את פסק הדין, בעוד עשור, אף אחד לא יזכור והנתבעים יוציאו עשרות אלפי שקלים לאורך הדרך. כאן, ההתנהגות של Unlimit היא מדהימה: הם עושים בדיוק את הSLAPP ההפוך; באים לזיר"ה ואומרים להם: עכשיו אתם תצטרכו להוציא עשרות אלפי שקלים, ואתם תצטרכו לנהל הליך משפטי שאתם יודעים שתפסידו בו, או לותר עכשיו ולהפסיק לדרוף אחרינו ואחרי שכמונו.

4.
ועצרנו את האתנחתא ונחזור לאלדד יניב: יניב הוא עורך דין מבריק, עילוי בתחומו, גאון ותלמיד חכם; הוא מכיר את השיטה ויודע איך להתנהג, והטענה היא לא "אם לא תובעים את אלדד יניב אז כנראה שהוא צודק" אלא צריכה לעלות שאלה: אם יניב מכיר את הנושא, ויודע שהוא יוכל לעשות SLAPP הפוך, למה הוא לא משתמש בזה כחלק מתעמולת הבחירות שלו? כלומר; ברור לכולנו שאם יניב היה גורר את נתניהו לבית המשפט ומחייב אותו להעיד, חוקר אותו בשבועה, אז הסיפור היה עובד לטובתו. יותר מזה, אם נתניהו היה מודיע שאין לו עניין בתביעה נגד יניב, יניב היה יכול להשתמש בזה כקלף חזק, והתקשורת אולי היתה מפרסמת את הסיפורים בלי לפחד מתביעות לשון הרע.

5.
אז מה השאלה הנכונה?

5 תגובות ל-“הSLAPP ההפוך: איך להפוך איום בתביעה לנצחון.

  1. יצרת קשר עם אלדד ושאלת אותו? יכול להיות שהוא לא מכיר את הנושא, לא?

  2. בועז,
    אני מעריך שאלדד, עורך דין בעצמו שטיפל בעשרות תביעות דיבה בהצלחה, מכיר את הנושא.

  3. לא הבנתי – נתניהו לא רודף את יניב, הוא פשוט מתעלם ממנו, איך זה יכול להוות בסיס לתביעה של יניב אותו והבאתו לבית משפט?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *