מי עובד עבור נתן אשל?

נתן אשל, מי שהיה עד לא מזמן ראש הסגל במשרד ראש הממשלה ונאלץ לעזוב בעקבות האשמות בהטרדה מינית שהסתיימו בהסדר טיעון, שלח בחודש שעבר הודעת דואר אלקטרוני ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע-פרגו ושאל אותה האם למרות הסדר הטיעון שכלל התחייבות שלו לא לעבוד בשירות הממשלתי, רשאי אשל לכהן כחבר בצוות המשא ומתן הקואליציוני. על פי הפרסום באתר 'הארץ', ברנע-פרגו השיבה על השאלה בחיוב.

כל הנושא הזה לא היה מגיע לידי הציבור אלמלא ח"כ שלי יחימוביץ' היתה מקבלת בטעות עותק מהמכתב שככל הנראה נבע עקב טעותו של אשל. יחימוביץ' פרסמה את המכתב בעמוד הפייסבוק שלה והדבר גרר שלל תגובות במערכת הפוליטית. אולם, נראה, כי כולם שוכחים את הבעיה המהותית ביותר כאן, והיא מערכת היחסים בין אשל לבין ברנע-פרגו.

נתן אשל במכתב מרגש

נתן אשל הינו אדם פוליטי: הוא מונה על ידי בנימין נתניהו לעמוד בראש צוות פוליטי שתפקידו להקים קואליציה פוליטית. הוא אינו נושא בתפקיד ממלכתי, לא מקבל שכר מהמדינה ואינו יכול להשתמש ברכוש ממשלתי לצורך כך. לכן, עולה השאלה באיזו סמכות פונה אשל ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה לקבלת חוות דעת משפטית ממנה כשל היתה עורכת דינו הפרטית?

כלומר: ולמי שלא מבין את זה, אני אסביר לאט: נתן אשל אינו עובד ציבור, הוא אדם פוליטי שמשרת מטרות פוליטיות (ואין פסול בכך). הבעיה מתחילה כאשר הוא מוצא עצמו בסוגיה משפטית הנוגעת לו ישירות; אשל, שנתקל בסוגיה בעלת משמעות פוליטית (או אישית), אינו פונה לעורך דינו הפרטי או לעורך הדין של מפלגת הליכוד (שהיא מי שמעסיקה אותו, בסופו של דבר) אלא פונה למשרד ראש הממשלה. השימוש ביועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה שקול בדיוק לכך שאשל ישתמש ברכב ממשלתי לצורך המשא ומתן הקואליציוני, יערוך אותו במשרדים ממשלתיים ואף יזמין כיבוד.

והעובדה שאף אחד לא קפץ ושאל את זה מראה כמה פסול הפך להיות משטר נתניהו. בנימין נתניהו הרגיל אותנו כל כך שהמשטר זה הוא: אין פסול בכך שהדוברות הממלכתית והממשלתית תשרת את התעמולה הנהנתיהוית אשר שולחת את לשכת העיתונות הממשלתית לצלם את המשפחה הראשונה בשלג בירושלים בשיא קמפיין הבחירות או שתשתמש בכספי לשכת הפרסום הממשלתית כדי לצאת בקמפיין המסביר כמה נתניהו היה אדיב לשכבות החלשות. אנחנו התרגלנו לזה: התרגלנו שהצוות הקטן הזה משתמש בנו, מנצל אותנו ושאנחנו משלמים על כך שהוא משתמש במערכת כדי לשמר את עצמו.

אז בלי קשר לשאלה האם נתן אשר הטריד מינית, פגע בפרטיות, פשע, סרח או כל דבר אחר, אשל, בשליחתו את המכתב, האמין שהוא ראוי לקבל מהמדינה שירותים משפטיים. אותה אדנות היא הבעיייתית והיא הנותנת.

22 תגובות ל-“מי עובד עבור נתן אשל?

  1. נדמה לי שבגרסה יותר מוקדמת של הכתבה של יהונתן ליס שקישרת אליה, הוא שאל את השאלה הזאת.
    כך אני חושבת שראיתי אתמול

  2. השאלה היא, מר קלינגר, האם היתה כאן הפרת פרטיות מצד יחימוביץ'. להערכתי לא. חוסר זהירותו ורשלנותו של אשל אינן מקימות חובת שמירת פרטיותו מצד יחימוביץ, מה גם שיש עניין לציבור. מה דעתך?

  3. האם הוא היה עובד ממשלתי מן המניין, עדיין השאלה היתה לגיטימית? האין זה שקול למימון מפלגת הליכוד על ידי משרד האוצר?

  4. כלומר – שאלה שהיא פוליטית לחלוטין ועוסקת בעניין שאיננו ממלכתי, כמו הזכות להרכבת קואליציה.

  5. שי,
    אם היא ידידת עבר שלו ונותנת לו שירותים משפטיים, היא יכולה לעשות זאת כל עוד אין ניגוד עניינים בין עבודתה לבין השירות. במקרה הזה, יש.

    נרדית,
    לא ממש. אם הוא עובד מדינה, הוא מנוע מלהתעסק בעניינים פוליטיים.

    אזרחית,
    לשלי יחימוביץ', שקיבלה את המכתב בגלל רשלנותו של אשל, לא היתה הפרת חובת סודיות כי לא היתה כזו (נמען של מכתב רשאי לפרסם אותו). יותר מזה, יש לה חסינות.

  6. מהצד השני, פנייה לעורך דין פרטי הייתה מזכה אותו בדעה בלבד, בזמן שפנייה ליועצת המשפטית של הממשלה במסגרת תפקידה נתנה לו עמדה מחייבת.
    זה לא דומה לאדם שמתקשר למשטרה כדי לברר אם משהו חוקי או לא?

    יהונתן, יש לציין – נכון שיש לה חסינות, אבל התרגלנו לקשר שימוש בחסינות עם עבירות שחיתות. כאן מדובר בחסינותה המהותית – כלומר החסינות שהענקנו לחברי הכנסת כדי שיוכלו לקדם את ענייני הציבור בלי מורא של תביעות ותלונות. הפעולה הזו היא פעולה ציבורית ראוייה.

  7. אילן,
    גם אם לא היתה לה חסינות אני מעריך שלא היה אפשר להעמיד את שלי לדין. יש גם את הגנת האינטרס הציבורי הראוי, גם את ההגנה של קבלת המידע לפי תקנת השוק וגם הרבה מאוד הגנות אחרות. אבל כן, זו הסיבה שיש חסינות.

    ולגבי הפניה לעורך דין פרטי? וובכן, אם אתה תתקשר למשטרה לשאול אם משהו חוקי, לא תקבל תשובה.

  8. צריך גם לזכור שאותה יועצת משפטית הכחישה בתחילה את הפגישה, לאחר מכן אישרה אותה אך אמרה שהיא לא עסקה בחזרתו של נתן לעבודה (מה שגם התברר כלא נכון או לפחות כתשובה מאוד מדוקדקת שמסתירה אמת אחרת).

    הנורמות של שליחי ציבור המשקרים באופן בוטה לציבור והציבור מקבל את זה בהבנה צורמות לי מאוד אבל כל עוד זה מתאים להם אנשים מעודדים את זה.

  9. יהונתן,
    רגע: עפ"י נוסח המכתב, ראש הממשלה ביקש ממנו ללוות את המו"מ. לכן, פונה אשל ליועצת המשפטית של אותו גוף שהזמין ממנו את "העבודה", ושואל האם זה אפשרי לאור הכך וכך.

  10. דווקא להתקשר למשטרה כדי לבדוק אם משהו הוא חוקי, יצא לי, וקיבלתי תשובה.
    החשבתי את התשובה הזו כמשהו הרבה יותר מחייב ורציני מאשר אם הייתי בודק אותו עם גורם פרטי.

    גם אתה דיברת לא מזמן על פנייה לבית המשפט כדי שיקבע שאתה לא עובר על החוק, אם אני לא טועה?

    אתה צודק לגבי החסינות, אני רק מתעקש על הסנטימנט. היא לא מסתתרת מאחורי חסינות – מפני שזו התנהגות ציבורית ראוייה.

  11. מולי,
    מי שביקש מאשל הוא לא ראש הממשלה אלא בנימין נתניהו. יש הבדל תהומי בין השניים: לנתניהו יש שני כובעים, והבלבול בין השניים והעובדה שאתה לא מבדיל בינהם היא הבעיה של הציבור.

  12. יהונתן,
    בוא לא ניסחף למלים נחרצות, יש כאן אפרפרות, והיא מקור לבלבול – אולי. אתה מנסה להבהיר, אני מנסה להבין.
    אשאל שאלה אחרת: לו בנימין נתניהו, לא כראש ממלשה, אלא כיו"ר הליכוד, היה מזמין את אשל, ואשל היה פונה ליועצת המשפטית של הליכוד (ולא של ראש הממשלה) ומבקש ממנה חוות דעת על הזמנת העבודה של המעסיק שלה, זה היה תקין?

  13. מולי,
    אין כאן אפרפרות. זה בדיוק העניין: נתניהו כיו"ר הליכוד הזמין את אשל, וזה פנה ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, ולא ליועצת המשפטית של הליכוד. אם הוא היה פונה ליועצת המשפטית של הליכוד, היא היתה עונה לו שהלקוח שלה הוא הליכוד, והיא לא יכולה לתת לו חוות דעת. בכל מצב אחר, היא היתה עומדת בבעיה אתית.

  14. יונתן, אני חושב שאתה טועה.
    נניח שהייתי חותם על הסכם אי תחרות מול ידיעות אחרונות ואז הייתי מקבל הצעה לכתוב בניו יורק טיימס. הגיוני לגמרי ואף הגון שהייתי פונה לידיעות אחרונות ומבקש לוודא שהניו יורק טיימס אינו "עיתון מתחרה". זה בדיוק מה שהוא עשה. פנה לגורם שמולו הוא חתום, וביקש לברר את עמדתם לגבי גבולות התתחייבות שלו.

  15. הלל,
    אני חולק עלייך. הדמיון בין המקרים שהצעת הוא גבולי לגמרי. חוות הדעת שהיועצת המשפטית נתנה אינה קשורה בשום מקרה, פנים ואופן למשרד ראש הממשלה; אלא לשירות המדינה.

  16. היועצת המשפטית של משרד רוה״מ, היתה מעורבת בהסכם המקורי שבגללו אשל פרש. לכן, כאשר היתה לו שאלה של פרשנות ההסכם, הוא חזר למי שיה מעורב בו, ולא הלך לעו״ד פרטי. התנהלות שמשדרת רצינות ואחריות, בהשוואה למצב שבו היה מבקש חוות דעת מעו״ד פרטי.

    ואין שום דבר חשוד או אפור בזה שעובד מדינה לשעבר שבודק עם יועמ״ש על משמעות הדרים שחתם עליהם בהיותו עובד מדינה. זה עניין של יום ביומו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *