בחירה מרצון: על תניית הגדרון של הפרטיות.

בשנת 1987 פסק בית הדין הארצי לעבודה בעניין גדרון; בתמצית, פסק הדין דן במקרה בו אדם הועסק כעצמאי, אך תבע מאוחר יותר את זכויותיו מבית המשפט במעמד של שכיר (דבע מו/3-128 בנימין גדרון נ' מדינת ישראל). מאז אותו פסק דין, בכל הסכם מתן שירותים לעצמאיים, כמעט, מוסיפים עורכי הדין את "סעיף גדרון". אותו סעיף קובע, בקצרה, כי אם אי פעם יקבע על ידי בית משפט כי מערכת היחסים היתה של עובד ומעביד, הרי שהעובד (העצמאי) ישיב למעביד אחוזים משמעותיים מהשכר. סעיף זה אינו עניין הפוסט, אך הוא מראה את דרך הנוהג של המעסיקים: בכל פעם בו בית הדין לעבודה מתערב, הם מוצאים דרך לשנות את יחסי הצדדים.

בפברואר 2011 פסק  בית הדין הארצי לעבודה פסק דין מהפכני בנושא טלי איסקוב (עע 90/08 טלי איסקוב ענבר נ' הממונה על חוק עבודת נשים). בית הדין קבע כי לעובד זכות לפרטיות במקום העבודה וציפיה לפרטיות במקום העבודה. עוד קבע בית הדין, כי בטרם יכנסו לחלל הפרטי של  עובד (ובמקרה זה, לתיבת המייל שלו), יקבל המעביד את הסכמתו של העובד. בית הדין קובע כי דרך ההסכמה אינה יכולה להיות כללית, אלא צריכה להיות ספציפית לכל מקרה: "המעסיק אינו רשאי לקיים פעולות מעקב אחר התכתובת שמקיים העובד לצרכיו האישיים בתיבה האישית או בתיבה המעורבת, ואסור לו לקיים חדירה לתוכן התכתובת האישית שמקיים העובד בתיבות אלה … ככל שמדובר בחדירה לתיבה המעורבת נדרשת הסכמתו הספציפית של העובד לכל פעולת חדירה של המעסיק לתוכן התכתובת האישית שלו, להבדיל מתכתובתו המקצועית באותה תיבה".

אלא, שכמו כל מקרה של יחסי כוחות: אחד בתיאוריה המשפטית, והסכמי העבודה של עובדים אומרים אחרת. מאז פסק הדין בעניין איסקוב, הסכמי העסקה רבים החלו לכלול סעיף "איסקוב" שמקנה למעביד את הסכמתו של העובד מראש לחדירה לתיבות האישיות, מתוך נסיון לבצע תניית גדרון לפרטיות. ואם הדבר נראה לכם לא הגיוני, אזי ניתן להסתכל על הסקר שפורסם אמש בYnet: על פי הסקר, כשליש מבתי העסק הגדולים מבצעים ניטור של תכתובות הדואר האלקטרוני, ולמעלה מ75% מבתי העסק מבצעים מעקב אחר עובדיהם במצלמות מעקב.

אותו סקר מראה לנו תמונה עגומה: לעובד אין הסכמה "חופשית" כיוון שאין היום כמעט מקום עבודה נטול מעקב. כאשר כרבע ממקומות העבודה הכלליים קוראים את תכתובות הדואר, שלושת רבעי מבצעים צילום של עובדיהם, וכשמינית מבצעים מעקב GPS על העובדים, לא ניתן לומר שלעובד יש  בחירה ממשית וחופשית.

לעובד, במקרה הטוב, יש את הבחירה להתפטר ולעבור להיות עצמאי; אז, ככל הנראה, רק המדינה תעקוב אחריו.

[אגב, משהו שממש בא לי לעשות הוא להשוות את הסכמי ההעסקה של עובדי היי-טק ולראות בכמה מהם יש סעיפים שאינם הולמים להנחיות פסק הדין בנושא טלי איסקוב]

3 תגובות ל-“בחירה מרצון: על תניית הגדרון של הפרטיות.

  1. לא כל כך מובן לי למה זה משנה בעידן של היום, כשכל אחד יכול לפתוח תיבת גימייל שהתקשורת אליה מוצפנת. למה לא לעשות את התכתובת הפרטית בתיבה הפרטית, שלמעסיק בטוח אין גישה אליה?

  2. יהונתן:
    לאחר קריאת הכתבה לא ברור מה ההגדרה של ניטור אימיילים(לדוגמא) בסקר – האם דין מערכת אוטומטית שמתריעה על(ואולי אף חוסמת) אימיילים תחת תנאים מסוימים כדין קריאה שגורה של אימיילים הנשלחים ע"י העובדים?האם דין מצלמת מעקב בכניסה ובחללים ציבוריים(מטבח משותף, חדרי ישיבות וכו') כדין מצלמות בכל חללי העבודה?

    רון:
    באם אתה מחובר דרך הרשת של המעסיק, אם במחשב העבודה או ברשת האלחוטית שבמקום העבודה, המעסיק יכול לבצע התקפת man in the middle על ההצפנה וייתכן שישבור אותה.

  3. יהונתן ,

    תודה על הפוסט .

    אתה משום מה מניח יונתן , שאפשר בכלל להתנות בלי שום קושי על נושאים של הגנת הפרטיות מצד מועסק . טוב , אני יכול להבין אותך , אתה מרים גבה , וחושב על סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות , ומקיש מזה שאפשר לוותר על פרטיותך באם ישנה הסכמה לכך , בטח מפורשת מהנפגע .

    הבעיה יונתן היא , שעוד לא אותגר הענין בבית משפט . שהרי , אפשר לוותר ואפשר גם לאיו !! ויתור אינו אפשרות , ויתור הינו כורח ניתן לטעון . כורח למטרות ראויות . חולה יכול לוותר על צנעת פרטיותו על מנת לקבל חוות דעת צולבת בענין הנוגע לבריאותו כדרך משל .

    אבל , אדם לא יכול ( ניתן לטעון ) לוותר ולהתנות על צנעת פרטיותו . מי אמר שחברה מוכנה לסבול דבר כזה ?

    האם אתה יכול לוותר על כשרותך המשפטית ? אין מצב !! ( סעיף 2 לחוק הכשרות והאפוטרופוסות ( רק בפס"ד ) . האם אתה יכול לוותר על שכר מינימום ולרדת ממנו ? ודאי שלא !! ( חוקי מגן ) .

    למה אז לפי דעתך , ברור הדבר שאדם יכול לוותר על צנעת פרטיותו ? תגיד אכן סעיף 2 מתיר זאת , אזי , אומר לך , אכן , אבל רק למטרות ראויות!! לא למטרות שעשוע ובידור כדרך משל ( האח הגדול ) ואחר כך נשאר אדם שבר כלי על כדורים למשך שנים . החברה לא יכולה לסבול זאת !!

    עכשיו , דו דה מט , כמו שאומרים בארה"ב , הכל לגבי מעסיק ומועסק . זה כבר אני משאיר לדעתך האישית .

    תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *