כשמורים תובעים על ממים.

עידו קינן דיווח אמש על מקרה מעניין: תלמידים בתיכון עירוני א' הקימו עמוד פייסבוק בשם "עירוני א' עילאיים ומתנשאים"; העמוד פרסם מספר תמנוות עם כיתוב (מצחיק פחות או יותר) על המתרחש בעירוני א'. מורי ומנהלי בית הספר, שהבינו שהחוק כיום אינו מאפשר להם להעניש (במסגרת הבית ספרית) את התלמידים, החליטו לנקוט במהלך היחיד שהם יכולים (וגם זה בצורה מוגבלת).

לדברי קינן, אחד ההורים דיווח כי מנהלת בית הספר, רכזות השכבה והמחנכות, פנו אל הילדים (בזמן בית הספר) והתריעו בפניהם כי באם לא יסירו את העמוד, הרי שיפתחו כנגדם הליכים משפטיים בלשון הרע. כלומר, בית הספר הבין שהחלק הפדגוגי שלו אינו פעיל; החוק וחוזרי המנכ"ל אינם מאפשרים לבית הספר לנקוט בסנקציות כנגד תלמידים על דברים שהתרחשו מחוץ לבית הספר, הרי, ועל כן לא רק שלמורים יש אמצעים מוגבלים, אלא גם אסור להם לדבר עם התלמידים בכלל ברשת החברתית. במקום אחר, שנשאל על פעילות מחוץ לבית הספר, הודיע כבר משרד החינוך (במשתמע) כי לבתי ספר אסור להעניש תלמיד על השתתפות או אי השתתפות בפעילות חוץ בית-ספרית.

להזכירכם, בעבר משרד החינוך כבר ניסה לכפות את צנזורת הרשת על ספקיות האינטרנט בבתי הספר, והדבר נכשל.

בעצם, מורי בית הספר עשו את הדבר היחיד שהם יכולים לעשות: הם ידעו שלבית הספר אין סמכות או יכולת להעניש תלמידים, אז הם פנו למשפט. ואכן, חוק איסור לשון הרע אוסר על פגיעה בשמו הטוב של אדם, ובמקרה כזה מאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק עד גובה מסוים (50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, נניח). וגם אם נצא מנקודת הנחה שהממים שפורסמו הם לשון הרע (דבר שלא ממש בטוח, כיוון שלא בטוח שמדובר בטענה עובדתית), אז האם המורה\מנהלת יכולה בכלל ללכת ולתבוע את הורי התלמיד?

הורים, בדרך הכלל, נעדרים באחריות פלילית למעשי ילדיהם ברוב המקרים, דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת גם מסביר שככל הנראה מצב האחריות ההורית האזרחית (כספית) למעשי ילדיהם מוגבלת. כלומר, כדי להטיל אחריות כספית על הורה בגין לשון הרע של ילדיו, יצטרך התובע להראות או פיקוח רשלני של ההורה, או קשר ישיר לעוולה. וכרגע, אני בספק אם זה באמת המצב.

לכן, תמוה מדוע בחר בית הספר, והמורים, לפנות להורים בהתראה על תביעה.

אז מדוע? וובכן, התשובה היא פשוטה. מורי ישראל מוצאים עצמם חסרי אונים; הפעם, כנראה, מדובר על הגזמה של המורים, אבל לא אחת אנחנו שומעים על מורים שהוטרדו על ידי תלמידים ברשתות החברתיות (ולהפך). המורים עושים את הדבר היחיד שהם יכולים, וזועקים לעזרה.

הבעיה כאן נובעת מחוסר הסמכות של המורים. אם אלו היו יכולים ללכת במישור המשמעתי, להעניש את התלמיד, הרי שתלמיד לא היה עושה את מה שעושה (כי הוא היה נענש בבית הספר). כרגע, התלמיד אדיש: הוריו לא יצטרכו לשלם כסף, הוא לא ילך לכלא, ואי אפשר להעניש אותו בבית הספר. אז למה שלא יעשה את זה?

תגובה אחת ל-“כשמורים תובעים על ממים.

  1. הי

    תודה על בלוג מאלף

    שאלה: האם אני יכול לאסור על הופעת תמונה שלי – הכוונה לא תמונה שאני צילמתי אלא על תמונה שאני מופיע בה ?

    תודה

    אבישי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *