מדריך כיס לזכויות יוצרים ביצירות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית

המטרה של הפוסט הזה היא להיות מדריך כיס. זה לא מחליף ייעוץ משפטי, וזה גם מצלם תמונה נכון ליום שהפוסט נכתב. קחו את הכל בזהירות הראויה. אמ;לק: בעוד שמשרד זכויות היוצרים האמריקאי קובע שאין זכויות ביצירות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, תנאי השימוש של האתרים השונים קובעים אחרת. בעוד שמשרד המשפטים הישראלי קובע שיש שימוש הוגן באיסוף ולימוד המכונה ואין הפרה באילוף האלגוריתם, התוצרים לא בהכרח אינם מפרים, ויש להשתמש בהם בזהירות.

0. מה זו יצירה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית?

בשלב הראשון, צריך להבין מהי יצירה שנוצרה על ידי Generative AI, כלומר על ידי בינה מלאכותית יצירתית. היצירה יכולה להיות תמונה (נניח, על ידי Dall-E או Midjourney), יכול שיהיה טקסט שנוצר על ידי ChatGPT ויכול שיהיה קוד תוכנה שנוצר על ידי Copilot. בכל אחד מהמקרים יש בנק ענק של חומרים שהוזנו לתוך מערכת, המערכת אומנה על ידם ויכולה היתה לייצר יצירות דומות. כלומר, נתנו למחשב להביט על מיליוני צילומים של חתול, וביקשו ממנו לייצר צילום של חתול. לאחר מכן הציגו ציורים של פיקאסו ולימדו את המחשב לייצר בצורה דומה, וכך המחשב יכול היה לצייר ציור של חתול בסגנון פיקאסו, וכן הלאה. הסוגיה הזו מציפה לא מעט שאלות, שעל כולן יש תשובות טובות אך לא מדויקות, היא מציפה מחאה של אמנים שמאמינים שהעבודה שלהם נלקחה מהם, מחאה של מתכנתים שמאמינים שקוד התוכנה שלהם הועתק לתוך מערכות לימוד המכונה ויוצא מהן, והרים של אי-ודאות. מדוע? כי פתרון כל כך מהפכני, שמייתר חלק מהאתגרים שעמדו עד כה בפני האנושות, מייצר גם סוגיות כאלה.

הדרך שבה יצירות כאלה נוצרות הן על ידי פרומפט: אדם המסביר למכונה מה הוא רוצה, ותוצר, קרי הפלט של המכונה. צפו, לדוגמא, כאשר העיתונאי שאול אמסטרדמסקי והשפית רותי רוסו מנסים לייצר מתכונים באמצעות בינה מלאכותית:

 

1. מה החוק אומר על זכויות יוצרים? מתי יש זכויות?

הסוגיה הראשונה היא מי בכלל הבעלים של היצירות שנוצרו באמצעות ה-AI הגנרטיבי (אם בכלל יש בעלים, ולדעתי לא בהכרח יש). החוק הישראלי הוא די פשוט; הוא קובע כי זכות יוצרים תקום ב" יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי". המילה "מקורית" דורשת כי היצירה תהיה חדשה וראשונה, כלומר שהיוצר הגה אותה בעצמו והיא שונה דיו מיצירה אחרת. הדרישה ל"יוצר" כוללת את ה"יצירה". יצירה דורשת, לשונית, "יצירתיות". והמבחן השלישי הוא מבחן המקור: ""מקורהּ של היצירה יהיה ביוצר וכי זו לא תהיה מבוססת על יצירה אחרת" (ע"א 7996/11 סייפקום בע"מ נ' עופר רביב).

כלומר, כדי להקים זכות יוצרים צריך שמקור היצירה הוא ב"יוצר". ומיהו ה"יוצר" בAI גנרטיבי? ובכן, לא בהכרח בטוח שזה האדם ששלח את הפרומט, ולא בהכרח בטוח שזו המכונה. לכן, קודם כל, צריך לבדוק האם בכלל יש כאן זכויות יוצרים, והאם בכלל בתוצר של ה-AI יש בעלות.

2.  המקרה של סלייטר, לקופים אין.

מטיבי הלכת בבלוג זוכרים את המקרה של דיויד סלייטר. באותו מקרה, סכסוך משפטי בין ארגון זכויות בעלי החיים PETA לבין הצלם דיויד סלייטר הגיע לבית משפט. סלייטר פרסם את סלפי הקוף המפורסם שצולם על ידי  קוף שמצא את המצלמה של סלייטר ביער. סלייטר טען כי הוא, כבעלים של המצלמה ומי שביים את התמונה, זכאי לבעלות. ארגון PETA טען שהקוף עצמו הוא יישות משפטית, ושני הצדדים משכו בחבל לא להם. מנגד, ויקיפדיה פרסמה את התמונה מתוך תפישה כי יצירה שנוצרה על ידי מי שאינו בן אנוש לא זכאית להגנה. בסופו של דבר סלייטר ו-PETA התפשרו, ויש אי-ודאות משפטית. אולם הכלל הנכון שצריך להבין הוא שביצירה שנוצרה על ידי מי שאינו אנושי אין בהכרח זכויות יוצרים.

3.  פסיקת משרד זכויות היוצרים

למסקנה הזו אפשר לצרף החלטה של משרד זכויות היוצרים האמריקאי. המשרד שאחראי על רישום הזכויות. לפני כשנה, סטיבן ת'אלר פנה למשרד בבקשה לקבל הגנה על יצירה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית ונדחה, עקב מסקנה קבועה כי יישויות שאינן אנושיות לא זכאיות להגנה בזכויות יוצרים. החלטה דומה התקבלה לפני מספר חודשים על חוברת קומיקס שנוצרה על ידי בינה מלאכותית. כלומר, לפחות בארצות הברית, קיימת עמדה עקבית שיצירות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית לא זכאיות להגנה כיצירות מוגנות. זה לא אומר שלא ניתן להגן עליהן אולי בצורה אחרת, אלא שזכויות יוצרים עליהן לא קיימות ובפועל כל אחד יכול להשתמש ביצירות אלו.

An AI-generated image depicting an abstract tunnel

4. הנחיית היועץ בישראל.

לא בדיוק באותו איזור, אבל עו"ד כרמית יוליס, משנה ליועץ המשפטי לממשלה, הוציאה חוות דעת שקובעת כי איסוף ושימוש ביצירות לצרכי למידת מכונה אינה הפרה של זכות יוצרים. כלומר: מותר להעתיק לצורך לימוד יצירות אחרות כדי לאמן את האלגוריתם. זו חוות דעת שבה לספק מעט ודאות לצורך הכנת אלגוריתמים ולצורך יצירת טכנולוגיות וממשיכה את הקו המאוד פרו-פיתוחי שקיים בישראל ומאפשר הכנה של תשתית לתעשיית ההיי-טק המקומית. היתרון של חוות הדעת היא שהיא מספקת רמה מסוימת של ודאות משפטית לצורך שימוש ביצירות שבבעלות המדינה (המדינה כפופה לחוות הדעת הזו ולא יכולה לתבוע משתמשים) אבל פחות מול שחקנים פרטיים.

5. זה לא סוף דבר, יש חוקים אחרים רלוונטיים.

כפי שהסברתי לרן בר-זיק בכתבה ב-TheMarker, חוות הדעת לא מושלמת. יש נקודות שלא מכוסות, והן התוצר עצמו. התוצר יכול להפר זכויות יוצרים. לדוגמא, אם ביקשתי מהפרומפט להשתמש בדמות של פיקאצ'ו לצורך מסוים, אז יכול להיות שאני מפר את הזכויות של נינטנדו. אם ביקשתי מ-ChatGPT לייצר מתכון לקוקה קולה ולאחר מכן מכרתי אותה תחת שם זה, הרי שאני חשוף לתביעה על הפרת סימן מסחר. אם אני משתמש בצילום של אדם שלא ברשותו אני עשוי להיות חשוף לתביעה על פגיעה בפרטיות. כלומר, יש חקיקה שעדיין מגבילה את השימוש, גם אם היצירה עצמה לא מוגנת בזכויות יוצרים.

6. תוצר יכול להפר, הוא לא יכול להיות זכאי להגנה.

המסקנה היא שבתוצר של AI גנרטיבי יש רק חובות: הוא יכול להפר זכויות של אחרים אבל לא יכול להיות זכאי להגנה. זו מסקנה שמצד אחד מתמרצת בחסר את היצירה באמצעותו: תוכל לכתוב ספר נהדר. יהיה אפשר לתבוע אותך על הפרת זכויות יוצרים אם פרק בספר הועתק, אבל אתה לא תוכל למנוע מאחרים להעתיק את הספר שלך. אולי, אבל ממש אולי, תוכל להגן על השימוש בשם של הספר באמצעות סימן מסחר ואולי תוכל להגן על הכריכה שנוצרה על ידי אדם אנושי, אבל לא למנוע מאחרים להשתמש.

7. הסכמים ספציפיים

הבעיה היא שבעוד שכל הדברים המשפטיים האלה כתובים למעלה, לחלק מהטכנולוגיות יש חשיבה אחרת. לדוגמא, Midjourney קובעים בתנאי השימוש שלהם כי ישנה מגבלה על השימוש ביצירות. יצירות שנוצרו על ידי המערכת מורשות למשתמשים ברשיון CC-BY-NC (לא מסחרי), כלומר לשימוש לא מסחרי מוגבל. יצירות שנוצרו על ידי המחולל בתשלום הן בבעלות של המשתמשים. זו תפישה קצת בעייתית, כי היא יוצרת הסכם על אוויר, על משהו שלא ניתן להסכים עליו, קצת כמו ההסכם בין PETA לסלייטר. כך גם בכל הנוגע ל-Dall-E קיימת מחלוקת בין מלומדים לגבי מי הבעלים. בחלק מהמקרים ההסכמים גם מגבילים את סוג התוכן שמותר להשתמש בו, ובסופו של דבר אוסרים על שימוש למטרות כמו פורנוגרפיה או אלימות. גם הגבלות אלו צריכות להלקח בחשבון.

8. אז מה עושים?

התשובה היא שאין הרבה מה לעשות. חוסר הודאות כאן הוא גדול מדי. לא בהכרח ברור האם יש בעלים לתמונות, מי הבעלים ואיך מסדירים את זה. העניין תלוי בסוג המחולל, ברמת היצירתיות ובמדינה. יכול מאוד להיות שבישראל תתקבל פסיקה אחת ובארצות הברית פסיקה אחרת. בסופו של דבר, כלל האצבע הוא שאין בעלות ביצירות האלה, ושהן לא "יצירות" עקב כך. אבל החוק עוד הפכפך ועשוי להשתנות.

4 תגובות ל-“מדריך כיס לזכויות יוצרים ביצירות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית

  1. הסוגייה כללית ורחבה, זכויות יוצרים הוא רק פן אחד:
    כלי תחבורה בלתי מאויישים ("אוטונומיים"), שגם הם למעשה מבוססי AI – מי נושא באחריות פלילית או נזיקית? אם נפגע האם הוא יישות זכאית לפיצוי?
    רובוט כנ"ל, שפועל ברשות הרבים – אחריות פלילית או נזיקית?

  2. נושא חשוב. סבוך מאוד. רק צריך לשים לב, צריך שתהא לא רק מקוריות ויצירתיות ( מסויימים מאוד אגב). אלא צריך שהיצירה תהא מקובעת בדרך ביטוי כלשהיא. אחרת, אין עליה לכאורה זכויות יוצרים על פי הפסיקה.

    עוד צריך לציין, שיש מדינות, בהן מוענקת הזכות לפטנט (להבדיל מזכות יוצרים) ל- AI עצמו שיצר אותה. זאת למרות ש- AI הוא לא ישות טבעית. במדינות אחרות כמו בארה"ב, הדרישה היא לישות טבעית. ואם לא, אין זכות לרישום פטנט על שם מגיש הבקשה או היוצר שלה וכדומה.

    די סבוך כל הטירוף הזה…..

    כאן אגב, לדרום אפריקה ( רישום פטנט על שם היוצר, שהוא AI. קונטנר לאוכל, עם צורה גיאומטרית סבוכה):

    https://www.law.com/international-edition/2021/08/19/south-africa-granted-the-worlds-first-patent-to-an-ai-generated-invention-who-will-follow/?slreturn=20230009072657

    תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *