אני מגדל ירקות לעצמי כבר כשנתיים. זה כמו להדפיס לעצמי את הכסף. אבל מה, כשיש ירקות, באים גם מזיקים. בתור מגדל ירקות אתה השריף של החווה הקטנה שלך. אתה צריך לדאוג למים כדי שהצמחים יצמחו, כי בלי מים הכל נובל. אתה גם צריך לדאוג לגזום צמחים שגדלים יותר מדי, כדי לוודא שהם לא משתלטים על שטחים של אחרים. בנוסף, יש לא מעט מזיקים שנראים כאילו הם חלק מהצמח אבל באים להרוס; הגרועות מבין המזיקים הן הכנימות.

כנימה היא, מה לעשות, מזיק שמתפשט. הוא זז לאט ומתרבה לאט יחסית. אבל, ברגע שקמה מושבה שלו על עלה מסוים (אצלי במרפסת הם אוהבים את משפחת המצליבים) אז להוציא אותו קשה עד בלתי אפשרי. כשיש כמות קטנה מספיק אפשר לשטוף את העלה עם מים כמה פעמים, ואולי להוסיף טיפה סבון. זה עוזר כשהכנימות בכמות קטנה, וזה מאפשר למתן את ההיקף ולמנוע מהן להתפשט. אפשר גם, לפעמים, להביא פרות משה רבנו. הן ממש פרויקטור של אכילת כנימות.

כשיש מושבה טיפה יותר גדולה של כנימות, אפשר להשתמש בשמן נים. שמן נים הוא מדביר אורגני. זה מונע מהכנימות להתפשט בהנחה שיש כמות מתונה שלהן.

אבל כשיש כמות היסטרית? אז שמן נים, שטיפה ואפילו להוריד חלק מהעלים לא יעזור. צריך לעבור להדברה כימית.

עכשיו, הדברה כימית, להבדיל מכל מה שאמרתי עד עכשיו, גורמת גם לנזק. אבל לא רק לצמח, אלא גם לנו. חשוב לי לומר: תעשיית ההדברה ומניעת המזיקים היא הכרחית. היא הכרחית כי בלעדיה חקלאות מודרנית תתקשה להתקיים. אבל היא צריכה להתקיים במידה מסוימת.  החקלאות, מה לעשות, היא חלק מהכלכלה הישראלית. אם לא נוכל להדביר, אז לא תהיה תעשיית חקלאות ישראלית מטורפת עם תדמית מדהימה בעולם.

כלומר, ניתן להמנע מהדברה כימית כאשר משתמשים בהדברה טבעית. בסרט Biggest Little Farm אפשר לראות את צמד החקלאים, שהחליט להקים חווה אורגנית בקליפורניה, גורמים לכך שהטבע ידביר את עצמו. זה הגיוני בתרחישים מסוימים, כאשר נותנים לטבע לבנות את עצמו. זה אומר שיש פרות משה רבנו שאוכלות את הכנימות. זה שיש מערכת שלמה אקולוגית.

אבל כשאתה מנסה לייצר חברה מלאכותית, לדוגמא לטעת אלפי צמחי עגבניה במקום שלא גידל עגבניות מעולם, אתה מחויב להשתמש בדשנים לא אורגניים ובחומרי הדברה. התוצר הוא מלאכותי; לא ממש חלק מהטבע.

נכון, הטכנולוגיה מתפתחת ואפשר לומר שהיא פה כדי לפתור לנו בעיות (להלן: "אי אפשר לעצור את הטכנולוגיה"). אבל לחקלאי (הביתי, לחקלאי התעשייתי יש עולם אחר של כלים) הממוצע יש כלים להתמודד עם מזיקים. המקרים בהם הוא צריך להשתמש בחומרי הדברה שהם נשק יום הדין הם רק במקרה שבו הוא מחליט להזניח את הגידולים שלו, ולטפל בבעיה רק כשהיא חמורה מדי. בדיוק כמו גידול סרטני: אם תטפל בשלב מוקדם מאוד יש כלים רבים, אבל אם תחכה עם האבחון יש רק נשק יום הדין.

גם כאן, צריך להבין את הבעייתיות, בידי החקלאי שלל כלים כדי להלחם בתופעת הכנימות, שנפוצה במיוחד אצל משפחת המצליבים: יש לו את היכולת להציב פרות משה רבנו, יש לו את היכולת לשטוף את העלים במים וסבון, לשטוף בשמן נים, לבודד את הצמח הסורר כדי לשמור על יתר הצמחים באוכלוסיה עד שהוא יסיים את הבירור. אבל לא, החקלאי הישראלי הבודד יעדיף לחכות עד שהמצב יהיה כל כך קשה ולהשתמש בריסוס הכימיקלי. כך הוא גם ירעיל את עצמו וגם את המזיקים, כי כך צריכה להתנהל חברה דמוקרטית מועילה.