חוק חדש בגרמניה, כך לפי יאהו!, קובע כי כל מכשיר קצה אשר מסוגל להתחבר למרשתת ימוסה (או יחוייב באגרה) בגובה 5.52 יורו לחודש. אותו סכום נקבע כיוון שמדובר במכשירים שמסוגלים לקלוט שידורי טלוויזיה ורדיו (אף אם אינם עושים זאת בפועל). התשלום, לכאורה, הוא עבור הזכות לקלוט – ולא עבור פיצויים לבעלי זכויות היוצרים שנפגעים מהשימוש או תגמול לרשויות הממשלתיות בעבור החזקת התשתיות.

בישראל, לבינתיים, אין עוד היטל כזה (ואם יש עוד איזה חבר כנסת תאב פרסום, אני אשמח בעבור חופן דולרים לכתוב לו את הצעת החוק שתביא כותרות וצחוקים); אולם, האגרה שנגבית בעבור שידורי הטלוויזיה אינה שונה בהרבה, עם מספר חריגים.

התשלום למדינה בעבור הזכות להתחבר לאינטרנט, בתשלום שאינו מגיע ישירות כהיטל מהספק, הוא ספק בדיחה ספק כשלון בהבנה בסיסית  בכלכלה. לא רק זאת, אלא גם שהוא כושל בהבנת השימוש ברשת ככלי שנועד לחזק את השכבות החלשות, ומקטין את הגישה לאינטרנט. כיום, כשגופים עירוניים מנסים לרשת מדינות בצורה אלחוטית על מנת להוזיל את עלויות המשילות כמו שאומר ליאור הנר היום בטוש:

דווקא הדברים החשובים יותר כמו שימוש בתשתית לקריאת מונים מרחוק, רשת אלחוטית להעברת מידע לגורמי שיטור, רפואה ופקחים עירוניים ואפילו הצבת מצלמות אבטחה אלחוטית בבתי ספר הן דוגמאות קטנות ליישומים שיכולים לחסוך למשלם המסים הרבה מאוד כסף. זאת עוד לפני שהרשת תהווה עבורו תחליף לשירותים שהוא התרגל לקבל מחברות מסחריות כמו אינטרנט ביתי ותקשורת.

(וראו גם גולשי כל העולם התאחדו, יהונתן קלינגר, NRG-מעריב, 23.12.2005)

אולם לא רק הגברת המשילות והגברת הנגישות לאינטרנט הן הנושאים החשובים באמת. מיסוי כל מכשיר קצה (ולא כל חיבור לרשת) הוא עניין לא יעיל בעליל ולא ניתן לאכיפה. אם יש בביתי שניים-שלושה מחשבים ואני מוסיף אחד, האם באמת ניתן למסות עוד מחשב? והאם אוכלוסיות חלשות שלא יכולות להרשות לעצמן לגשת לאינטרנט באמצעות מחשב, וגולשות מדי פעם לwap סלולרי יאלצו לשלם פתאום עוד מס כזה?

האם המס הוא רק דרך זולה "לעשות קופה" על אלו שלא יכולים כעת להתנתק מהרשת, או שיודעים שאין להם כל ברירה אחרת?

בנושא אגרת הטלויזיה אין כל בעיה. ניתן לבחור לא לשלם ולוותר על החזקת טלוויזיה בבית. אגרת הטלוויזיה נועדה לסבסד גוף ארכאי שמהווה את פי השלטון מצד אחד ומצד שני מתוקצב על ידי כספי הציבור. מי שבוחר שלא להחזיק אנטנה, ולהשתמש בטלוויזיה כצג בלבד יכול עדיין (בגבול מסוים) להמנע מתשלום אגרה. לעומת זאת, המיסוי כאן בגרמניה הוא על כל מכשיר שמסוגל להתחבר לאינטרנט – וזו כבר בעיה.

יתר על כן, הגורם שראוי למיסוי, אם כבר, הוא ספקיות האינטרנט – הן יכולות לגבות בעבור כל חיבור למרשתת ולא להטיל חיוב כה גבוה. יותר מזה, העקרון של "אין מיסוי ללא תמורה" חל גם כאן, ואיני יכול להבין מהי התמורה שניתנת בעבור מס זה? האם אני יכול לוותר על שידורי הטלוויזיה והרדיו הגרמנים שמשודרים במרשתת בתמורה
לויתור על התשלום למדינה על העניין הזה?

האם יכול להיות שתשלום כזה, לכשיוחק בישראל, יהווה ההכשר להורדות באינטרנט כמו המס על הקלטות הריקות? בגרמניה יש כבר מס של 12 יורו על כל מחשב כפיצוי להפרת זכויות יוצרים, אגב.

Technorati Tags: copyright, germany, ip, taxation, tax