החיים השניים של זכויות היוצרים

חוק לא נבחן כאשר לרוב הציבור נֹח להפר אותו. חוק אמיתי, וההסכמה של הציבור לחוק (או לכל נורמה), נבחנת במצבים קשים, במצבים בהם באמת מתקיים הצווי הקטגורי של קאנט, שקובע שכלל הוא נכון וצודק גם אם מחליפים את מקומם של השחקנים בו. בהגדרה זו חוק חייב להיות כללי דיו כדי להיות נכון תמיד, ושכל צד ידע שלא משנה באיזה צד של החוק הוא עומד, הוא מסכים עם כך שהאיסור המוגדר ישאר על כנו.

עד היום רוב גדול של משתמשי המחשבים תמכו בשיתוף קבצים בצורה פעילה (על ידי הורדת קבצים), בין היתר בגלל שהם נהנו מהתענוג הגדול של קבלת תוכן בחינם ללא כל עלות מצידם. התמיכה הגורפת בשיתוף הקבצים הולידה 'תנועות אידיאולוגיות' רחבות כמו תנועת הקוד החופשי וקריאטיב קומונס. שתי קבוצות אלו נחשבות טיפה "קומוניסטיות" בהתייחסות שלהן לקניין, אולם התומכים שלהם טענו תמיד שהמדיניות שלהם מקלה על היצירה החופשית ומאפשרת תרבות אמיתית.

עד כה, אולם, רוב התוכן הפופולרי היה מבוסס זכויות יוצרים (גם אם שוחרר והולבן), ובכדי להשיג אותו היה צורך לגנוב אותו מבעליו באמצעים כאלו ואחרים. הריכוזיות של יצירת התוכן על ידי פחות מאחוז מהמשתתפים ב"משחק" מצד אחד, והרצון של כולם להיות חלק ממהפכת התוכן שנצרכת על ידי כולם מצד שני, הביאה לכך שאותם 99% הולידו עוד אחוז מסוים של יוצרים אמיתיים (ויש מחקרים הטוענים שמספרים אלו מתקרבים ל50%: 1 2 3), אידיאולוגים. אותם יוצרים פרסמו את יצירותיהם תחת רשיונות CC וGPL, אותם יוצרים קראו לאחרים לשתף ונהנו כשאלו לקחו את התכנים שלהם ועשו משהו אחר.


(cc) Cosmic_Kitty
והנה, צצה לה פתאום אבן הבוחן האמיתית. דווקא מחוץ לעולם המציאות, וגם מחוץ לעולם הקיברנטי, נוצר עולם אחר, עולמם של אנשי לינדן, הSecond Life. סקנד לייף הוא משחק רשת פופולרי מרובה משתתפים שמדמה עולם אמיתי. באותו העולם כל האזרחים חיים בדמוקרטורה בה הם יוצרים, תורמים, מרוויחים כסף ואף משתפים בחוויות.

עולם זה עודד את היצירה הפרטית על ידי כך שתגמל את היוצרים באמצעות מתן היכולת למכור את יצירותיהם עד רמה בה חלק מהם התפטרו מעבודתם והחלו לעבוד בחיים השניים. כך אמנים רבים יכלו לצור ולקבל תגמול ברמה כה גבוהה שחלק מהמדינות כבר החלו לדבר על היכולת למסות את אותה ההכנסה.

דווקא בעולם הזה, בו כל השחקנים משתייכים הן לצרכנים והן לספקים של תוכן, ניתן לבחון מה קורה כאשר פתאום מתחילה גניבה המונית של קניין רוחני. דווקא בעולם הזה ניתן לראות להיכן 98 האחוזים שלא יוצרים בעולם האמיתי היו מעדיפים ללכת מבחינת הכלל הראוי, ולא בעולם האמיתי בו הם מצליחים לקבל את כל התוכן מבלי לשלם עבורו.

לפני מספר ימים התגלה כי קבוצת "האקרים" פיתחה מכשיר ייעודי לסקנד לייף שמאפשר העתקה מיידית של עצמים. כמו בסיפורו של MCM – החזיר והקופסא, בו החזיר מגלה קופסא שיכולה לשכפל כל מוצר שיוכנס פנימה, ומגלה את נפלאות החלוקה והקניין הרוחני החופשי, כך גם בחיים השניים. אותה קופסא שמשכפלת הגיעה לעולם הוירטואלי ועוררה לא מעט מדונים. הבלוג הרשמי של סקנד לייף טוען כי דווקא הDMCA, חוק זכויות היוצרים האמריקאי, לוקה בחסר בכל הנוגע בטיפול כאן, וכי היוצרים, שמהווים חלק ניכר מהמשתתפים במשחק, מעוניינים בהגבלה על זכויות השימוש.
יוצרים, הא?
(cc) Pathfinder_Linden

עוד מובא בבלוג הרשמי הסבר כי יתווסף בקרוב אפשרות להגדרת זכויות היוצרים על עצמים, לבחור האם להשתמש ברשיונות Creative Commons או להגביל שימוש (וללא הסבר האם יוטמעו מערכות נז"ק וירטואליות או לא).

ההשלכות הכלכליות, עם זאת, לא יאחרו לבוא. משחק EverQuest 2 נפל בעבר בעקבות היכולת לשכפל קניין ללא עלות, ועלינו לשאול האם סקנד לייף יחזיק את המהפכה. בעולם בו ניתן לשכפל כל קניין ואין כל חשיבות לעלות היצירה שלו ניתן לחשוב על שתי השלכות: במשק פתוח, בו ניתן למכור סחורה מחוץ לו, ברור שמדובר בנכס ייצוא מניב שרק יעלה את ערך המטבע; אבל מה קורה במשק סגור? מספיק שנוצר עותק אחד של אותה יצירה והיא כבר חסרת יכולת להמכר. פתאום, מה שהיה נראה כל כך טבעי לאוכלוסיית הגולשים שנהנתה לשתף קבצים כבר אינו לגיטימי והם קוראים להפסיקו.

האם העובדה שהקניין שלהם בסכנה גורם לזעקת החמס שלהם והאם זה מעיד על צביעות בקהילה? רוב הסיכויים שכן. למעט מספר אידיאולוגים שאכן יוצרים ותורמים לקהילת הקוד החופשי (שמהווים מסה קריטית דיו ליצירה ותמיכה), רוב המשתמשים בשירותי קוד פתוח הם כבר לא חנוני על ומתכנתים. הפופולריות העצומה של דפדפן הקוד הפתוח פיירפוקס, לדוגמא, מראה כי על מספר מועט של מפתחים ישנם מיליונים של טרמפיסטים.


(cc) Cosmic_Litty
אולם, קיומם של הטרמפיסטים לא מונע מהמתכנתים האידיאולוגים (וגם אלו שלא כל כך אידיאולוגים) להמשיך לתכנת. אותם מעטי מועטים של יוצרים, שמהווים ככל הנראה אחוז בודד מהאוכלוסיה (ואולי טיפה פחות מכמות המתכנתים המקצועיים בעולם) עדיין ימשיכו לתכנת, ולאו דווקא כדי להפיץ את האידיאולוגיה שלהם. אותם מעטי מעטים מפיצים את התוכנות כיוון שאין להם כל בעיה עם העובדה שמה שהם כתבו יפורסם, הם לאו דווקא רוצים את הרווח, אם כי את הרווחה.

האם זה אומר שהRIAA ואלי"ס צודקים? שבאמת החוק הנכון הוא זה שמגביל את חירות הגולשים להשתמש בקניינם של אחרים גם אם לא מדובר למטרות רווח? הרי רוב היוצרים מתנגדים לשימוש, וכל צרכן שהופך ליוצר פתאום מתקומם נגד ההעתקה (כשהיא העתקה ממנו).

אני לא משוכנע, אולם, שבטענה זו יש ממש.

דווקא העולם הוירטואלי יכול להיות במה מעניינת לבחינת הנושא בלי לגרום נזק כלכלי אמיתי. יש לבדוק מה קורה לרווחת הפרטים (לאחר האינפלציה המטורפת בשער הלינדן) לאחר אותה רפורמה בדיני זכויות היוצרים בסקנד לייף. האם לכל פרט יהיה יותר רכוש והוא יהיה מאושר יותר? ובמקביל, גם לאחר הפיחות בשער הלינדן, האם תמשיך היצירה באותו היקף כלכלי? האם הפחתת היצירה, לרמה של יצירות אלטרואיסטיות ואגוצנטריות בלבד תגרום לכך שאנשים יוותרו על המשחק וינסחו יחדיו רפורמה בדיני זכויות היוצרים?

ואולי העולם הוירטואלי יוכיח את מה הוא עושה בצורה הטובה ביותר – מין וירטואלי. כבר עכשיו חלק ניכר מכלכלת סקנד לייף מבוסס על שירותי מין. את אותם שירותים (עדיין) לא ניתן באמת להחליף בבינה מלאכותית ולספק את אותם הריגושים (למרות שלדעתי אי אפשר גם להגדיר אותם כתחליף מין, אלא דווקא כתחליף לריגוש). לכן, ללא קשר לכמות היצירה והגניבה שקיימת, מין תמיד יהיה ותמיד ירכש בכסף טוב, בצורה מובטחת כנגד שער הדולר. מה שיובל לתעשיה מופקרת מצד אחד, אך קיימת מצד שני.
(cc) Cosmic_Kitty

מה שברור לי הוא שהכניסה של "קופסת קסמים" לעולם הוירטואלי היתה עניין של זמן, ומכשנכנסה, היא כמו אקדח שמופיע במערכה הראשונה.

אני עוד אעקוב אחרי הפרשיה, ואתם?

Technorati Tags: , , , , , , , , , , , , , , , , ,

12 thoughts on “החיים השניים של זכויות היוצרים

  1. פוסט טוב,
    רק הערה קטנה:
    FSF לא נולדה בעקבות התמיכה בשיתוף הקבצים.
    הדבר הראשון שאתה רואה בעמוד הכניסה זה שהיא נוסדה ב85, הרבה לפני שהפצה סיטונית של תוכנה היתה נפוצה.

  2. "שיתוף קבצים" היה עוד לפני המצאת הP2P באמצעות דיסקים 3.5" ו5.25" ששימשו לשיתוף המוני, כמו גם BBSים. למיטב זכרוני, ראיתי עותקים פיראטים של תוכנות עוד בתחילת שנות ה80, כשלא היתה אפשרות לרכוש, לא?

  3. אני אעקוב אבל אני לא חוזה שינוי משמעותי. מישהו כתב לפני שנה ומשהו תוכנה שלוכדת טקסטורות (התרגום שלי לא משהו) ומאפשרת גניבה של כל סוגי התמונות, אלו שמהם עושים ריהוט, בגדים, בתים וכו'. עד היום יש בעיה רצינית של גניבת טקסטורות. ואין לזה פתרון.

  4. ראשית, אני חושב שעלי להעיר לך שאתה משחק לידיהם של תומכי זכויות היוצרים. בכך שאתה מתייחס להפרת זכויות יוצרים כ"גניבה" (תחילת הפסיקה השלישית) אתה מסייע להפיכת הביטוי ללגיטימי ולטשטוש הגבולות בין שתי עבירות שונות מהותית מבחינה מוסרית (ולדידי הראשונה כלל אינה עבירה), ובפרט בין שתי עבירות כפי שמגדיר אותן החוק.

    מצד אחד, אפשר להבין את הכעס של משתמשים מסויימים ב-SL. התוכנה החדשה מייתרת אותם כיצרנים, וקוטעת את מקור הפרנסה הוירטואלי (ואולי לא רק) שלהם. מצד שני, איך זה שונה מכל פעם שדבר כזה קרה בהיסטוריה? לא פעם ולא פעמיים הטכנולוגיה קוממה עליה את מי ששירותיו הפכו ללא נחוצים בגללה, אבל הכלכלה תמיד הסתגלה לשינוי, ובסופו של דבר כולם למדו לחיות איתו.
    אני חושב שיש בכך פוטנציאל עצום, מפני שהקהילה של SL יכולה לעבור לכלכלה מבוססת שירותים — כלכלה שבה הצרכן לא צריך יותר לשלם על מוצר, אלא רק על שירותים שאינם ניתנים לשכפול. לאחר תקופת הסתגלות, אני סבור שזה ייטיב עם רוב האוכלוסיה, מפני שהנגישות למוצרים בסיסיים ולמותרות תגדל, ומצד שני הכלכלה תתייצב סביב הענקת ורכישת שירותים במקום חפצים.

  5. יהונתן, כמובן, ואף השתתפתי בשיתוף קבצים בצורה הזו, אפילו דרך דואר יונים.
    ב85 ההפצה הלא חוקית של תוכנה היתה בחיתוליה, בהשוואה למקום שבו היא נמצאת היום, וחשוב יותר, לא ניתן היה להפיץ מוזיקה וסרטים כמו היום (פשוט כי טכנולוגיות הדחיסה והאכסון לא היו מפותחות מספיק).
    בכל אופן, הנקודה שלי היא שאין שום קשר בין תנועת הקוד הפתוח לבין ההפצה הלא חוקית של תוכנה ומולטימדיה.

  6. ירון,
    אני משתמש במילה "גניבה" מסיבות אחרות. אבל אני מסכים איתך שזו סוגיה בעייתית.

  7. אשמח אם תוכל להרחיב מעט על הסיבות הללו, אני בטוח שהן מעט יותר ענייניות מהאינטרס הכספי של חברת תקליטים זו או אחרת. :-)

  8. זה בדיוק העניין, שפתאום זה נראה כמו "גניבה" כשזה קורה לך. ראה איך אדר, סקנדלייפית גאה, מתארת את זה בצורה אחרת. פתאום ההמון הזועם רותח על מה שעד עכשיו בעולם האמיתי לגיטימי.

    אני מסכים איתך לחלוטין אגב בנוגע להערה.

  9. הערה טכנית. אם אפשר שהלינקים יפתחו בדף חדש בהגדרה) ולא באותו הדף. מתי שהוא נמאס ללחוץ על שיפט כל פעם שלוחצים על קישור. (או על CTRL תלוי בדפדפן)

  10. ג',
    אפשר,
    אבל אין לי כח לקודד את זה כל פעם, וזה גם מעצבן אחרים. תלחץ פשוט על הכפתור האמצעי בעכבר, זה פותח טאב חדש.

Comments are closed.