LifeBytes of the Rich and Infamous

0.
אני רק מקווה שהבלוגוספרה לא תוציא קצפה על הטור המיותר של רענן שקד (באדיבות הלמו); רק פסקה אחת, ואז שוב את אותה פסקה בשינויים קלים.

"הזמינו אותי להרצות על הבלוג במכללת ניר גנים בצפון-מערב הנגב" – מזל שיש לי הרצאה מוכנה של שעה שבה אני מספר על תולדות הבלוג בחמש נקודות עיקריות: 1. לא היו לי חיים. 2. אף אחד לא הציע לי עבודה. 3. ההורים לא הסכימו שאני אחזור לגור בבית. 4. בכוחותיי האחרונים פתחתי בלוג. 5. הפכתי מפורסם. אפילו כתבו עליי ב"טיים אאוט".

"הזמינו אותי להרצות על קוד אתי לבלוגרים במרכז הבינתחומי הרצליה" – זה במקרה גם נושא שאני חוקר כעת (וגם לפני שנה) במסגרת עבודה סמינריונית שאני כותב ומקווה לפרסם מאוחר יותר לאחר שאסיים את המחקר, ההרצאה באמת בחמש נקודות עיקריות: 1. אני גרפומן. 2. אני מאמין שמה שאני עושה מספיק מעניין כי לכתוב עליו. (1 , 2 , 3 , 4 ) 3. אין בחורה שרוצה לגור איתי ולחסוך לי זמן 4. בכוחותי האחרונים פתחתי בלוג 5. הפכתי מפורסם, אפילו כתבו עלי ב"טיים אאוט".

1.
יש בעיה אחת עם הקפה בקוסטה-ריקה; הוא כל כך טוב שאתה לא שם לב ובארוחת הבוקר אתה מחסל חמש כוסות שלו. אחרי זה אתה לא רוצה לשבת במקום אחד, שלא לדבר על לעמוד, לכתוב, לנשום או לבצע פעילות מוטורית עדינה.

2.

Going on the Bar, Can't Stand Up ג'ף פולבר הוא אולי אחד מהאנשים המוכשרים עלי אדמות. לא רק מסיבה מוצלחת ומושקעת, ולא רק מינגלינג איכותי וראוי. אלא גם הטיימינג, הנושא החשוב ביותר. נכון, לחלק מאיתנו היתה טיסת בוקר והגיעו לשדה התעופה ישירות מהמסיבה, אבל להרים מסיבה כל כך צמוד למסיבה של ארקדי גאידמק במועדון הצמוד לגלינה, מבלי לפול מחסד (To fall from grace, או איך שלא אומרים את זה בעברית), זו הצלחה. וההצלחה הגדולה יותר? לארגן מסיבה שבה כל קהילת הווב.שתיים.אפס של ישראל תתאגד ותוכל לדבר על דברים שלא קשורים לאינטרנט, את זה הוא יעשה בפעם הבאה.

3.
"אתה יודע מה?" אמר לי חבר הכנסת אמנון כהן, "אולי באמת כדאי שנבטל את המספר אפס. הוא מפריע, הוא גורע לנו את היכולת, הוא מעצבן. בסך הכל, אם נבטל את אפס לא נוכל לחלק באפס, ואז לא נצטרך לשכנע סטודנטים ללמוד חשבון אינפיסטיצימלי. נוכל לפתור את כל הבעיות במתמטיקה המודרנית. למה לא לעשות את זה? אתה יודע מה, יש לך רעיון גאוני. אני הולך לסדר לנו הצעת חוק." ()

אמנון כהן בשיחה שלא התקיימה אחרי שקרא את הפוסט התמוה שלי על הקשר בין מתמטיקה למשפטים.

4.

[NSFW] קראתי את הביקורת של "עכבר העיר" על מסעדת "בוביז" ואת סרטון היוטיוב המצורף. אני מצעטר על הביקורת הצינית, השוביניסטית והמגעילה על הביקורת של עכבר העיר. בעוד ש"עכבר העיר" עושים כמיטב יכולתם להציג את המקום כמקום עתיר מחשופים וחמלה לרווקי תל-אביב, כל קרבה בין המסעדה לדומותיה בחו"ל היא אולי רק בגודל החזה. עם זאת, בחו"ל מנסים כמיטב יכולם שגודל החזה לא יהיה פרופורציונאלי להיקף המותניים, mind you, ומביאים מלצריות עתירות מחשוף עם "טריפל-D" שעדיין יכולות לעבור דרך הקריטריון של אובייקט מיני. בוביז, לעומת זאת (או לפחות הסרטון), מוציאה לי את כל החשק המיני.

5.
א-פרופו חשק מיני, זרובבלה (הלא היא אליזרין וייסברג) נרתמת למאבק נגד החוק לחסימת אתרים. שיחה קצרה בשישי שעבר במובייל קלאבינג והחיים יותר קלים, לא? וגם תובנה של אחי הקטן על העניין.

6.

Meytal Ofir (The Legend) - Beautiful Blue Eyes שנה וחצי אחרי, וכן, העיניים היפות שלה בגוגל. מיטל אופיר רצתה בסך הכל שמי שמגגל אותה ימצא תמונה, קיבלה אתר שטנה, ועכשיו, שנה וחצי אחרי, מי שמגגל אותה לפני דייטים יכול למצוא את העיניים היפות שלה. האם הניסוי הצליח? לא יותר מאשר הניסוי של זיוזיו לגבי אמנון כהן והפצצת הגוגל. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא, אבל מי יודע. גוגל, כמו האל, פועלת בדרכים מסתוריות.

Technorati Tags: , , , , , , , , , , ,

11 תגובות ל-“LifeBytes of the Rich and Infamous

  1. שלוש תגובות מהירות על הפוסט הדחוס הזה (עוד תופעת לוואי של יותר מדי קפה?):

    (א) את הטור של רענן שקד קראתי בשירותים אצל ההורים. גיחכתי בבוז ובמרירות לשניות ספורות, אך הוא לא ממש היה שווה בעיניי ליותר תשומת לב מזה (מצד שני, לו נייר הטואלט היה אוזל…)

    (ב) תודה על הלינק לסרטון. מזמן לא הרגשתי כל כך טוב עם ה-B-קאפס שלי. מזמן גם לא הרגשתי כל כך רזה.

    (ג) רק עכשיו הבחנתי ב-footer האמנון-כהני של הבלוג שלך. אהבתי.

  2. אני לא יודע, קצת קלישאי אולי היה הטור הזה של השקד הרענן, אבל משעשע לפרקים, לא?

  3. הטור של רענן שקד היה מאוד משעשע. אהבתי אותו; אני לא מבין מה כולם יוצאים נגדו. הוא בסך הכל עושה את אותו דבר רק על גבי הנייר.

  4. אותי הטור הצחיק, אבל קיוויתי והתפללתי שלא תהיה סערה סביב זה כי בסופו של דבר, זה הצחיק אותי פשוט כי זה דבילי.

  5. "הזמינו אותי לתערוכת שירה בברביקן בלונדון". חבל שמאסתי באנגליה אולם זה מה שקרה ושבתי ארצה. 1. שקלתי לזנוח את תחום השירה מפני שלא היו לי קוראים. 2. בארץ איש לא שש לפרסם את שיריי. 3. לעולם לא אשוב לבית הוריי בפתח-תקווה משום שהיא לא קיימת. 4. בכוחותיי האחרונים פתחתי גוגלפייג'ז (וגם בלוג) 5. זכיתי לפרסום, תחילה במגזין מעיין ובהמשך בעוד המון כתבי-עת, עיתונים, אתרים ופסטיבלים. אפילו חשבו שאני ולווט. 6. ברם אז כתבו עליי בטיימאאוט ומאותו רגע אני לא יוצאת מהבית:
    http://katzeela.googlepages.com/timeout.jpg

    ממש לא ריץ' ובהחלט אינפמס לאללה.

  6. יהונתן, הבחורה עם המחשוף שמרימה את פולבר לוקחת כל אחת מנשות הטריפל-D בקליפ המזעזע ששמת.

  7. יואב,
    אז בפעם הבאה תבוא, אולי יצא לך משהו מכל הסיפור

  8. התקשורת הגזימה מאוד עם כל מה שקשור במסעדה בר זו
    ואני יכולה להעיד על כך באופן אישי מפני שאני לקוחה חוזרת.
    בבוביז יש אוכל נפלא ומשקאות מצויינים וכמובן איך אפשר שלא להזכיר את השירות הנהדר!!!
    בוביז לא דומה לרשת האמריקאית וגם לא מנסים להיות כאלה כלל וכלל..
    וחבל שהתקשורת הוציאה את העובדה שיש שם גם הרבה מלצריות רזות ושטוחות ולא רק בחורות שמנמנות עם שדיים גדולים
    ניפחו את העניין יותר מידי.
    זאת מסעדה מצויינת ולא יותר!!

לא ניתן להגיב