גודווין בכנסת

חוק גודווין: ככל שדיון מקוון מתארך, ההסתברות שתתקיים הקבלה הקשורה לנאצים או היטלר מתקרבת לאחת. בקבוצות דיון, פורומים ואתרים שונים קיימת מסורת האומרת כי בכל פעם שהקבלה כזו מתרחשת, הדיון מסתיים, וכל מי שמזכיר את הנאצים מפסיד אוטומטית בדיון שהתרחש. בנוסף, כל מי שמצהיר שחוק גודווין תקף עבור דיון מסוים "מפסיד" אף הוא בדיון, משום שהזכרת החוק באופן מפורש נחשבת פסולה. כפי שניתן להבין מהגדרת החוק לעיל, החוק אינו פוסל אזכורים והקבלות אלו לנאציזם. ()

הפן המעניין בפרשת דה-הרטוך שהתרחשה אתמול (ג') בכנסת היא דווקא ההבדל בין מעשיו של עו"ד אמנון דה-הרטוך לבין מעשיו של ח"כ יעקב כהן. הפן שאני רוצה להציג הוא תיאורטי לחלוטין, ואני מגנה את שני המעשים של שני האדונים. דה-הרטוך לא היה צריך לסטור לכהן כלל וכלל, ויעקב כהן לא היה צריך לבקש כספים למוסדות חינוך שמחנכים לא בהתאם לחוק ולא בצורה דמוקרטית (אה, והוא גם לא היה צריך לקרוא לדה-הרטוך נאצי).

אולם, בעוד לדה-הרטוך עומדת הגנת הקנטור כך שיוכלו להפחית מעונשו או לזכותו, לח"כ כהן לא עומדת הגנה בכל הנוגע להעלבת עובד ציבור. בפרשת אונגרפלד (ע"פ 143/05 אונגרפלד נ' מ"י) קבע כב' השופט לינדנשטראוס כי: "מסכים אני כי יש להבחין בין מקרים בהם מטרתה של הביקורת ה"מעליבה" כלפי עובד ציבור לייעל, לשפר ולהיטיב, למשל כאשר הדברים נאמרים בכדי להתריע או להסב תשומת לב לעובד ציבור שסטה מדרך הישר או סרח בעבודתו, לבין אמירת ביטויים שברור כי אין להם כל ערך ביקורתי וכי כל מטרתם לפגוע ותו לא, למשל: ביטויים גזעניים, קללות, גידופים ועוד. כיום, ניסוחן של העבירות הקבועות בסעיפים 255 ו –288 לחוק העונשין מנוסחות בצורה רחבה וגורפת ואינן מחילות אבחנה מעין זו."

כלומר, בעוד שהגנת הקנטור עומדת לדה-הרטוך כנגד מעשיו של כהן, לכהן (למעט החסינות הדיונית) אין כל סייג לעבירה ובפועל יש להרשיעו בעבירת העלבת עובד ציבור. השוואתו של דה-הרטוך לנאצי הינה העלבה ברורה, ולכן, כיוון שאין כל הגנה בסעיף החוק, יש להעמידו לדין ולהרשיעו.

פעולה זו, כמובן, הינה קיצונית ביותר ואין ראוי שתעשה כיוון שהיא מגבילה את חופש הביטוי (וראה את ביקורתו של כב' הנשיא (דימ') לינדנשטראוס בפ"ד המדובר). כמו כן, בימים אלו עומדת על שולחן הכנסת הצעת חוק פרי עטו של ח"כ גדעון סער לבטל את העבירה, שראוי שתתקבל.

עם זאת, עד שתתקבל הצעת החוק וסעיף 288 לחוק העונשין ימחק מספר החוקים של מדינת ישראל, ראוי כי חברי הכנסת ישמרו על לשונם ולא יעליבו עובדי ציבור, ובמיוחד לא ישתמשו במילים חריפות המשוות לצורר הנאצי.

17 תגובות ל-“גודווין בכנסת

  1. באמת בקצרה, כי היא חוק ספציפי כשיש חוק כללי (לשון הרע) שמטפל באותו מקרה וכן יש לו סייגים.

  2. "אך כאשר יש באיזשהו ביטוי ערך רב – ומנגד – קיימת אפשרות בדבר פגיעה שעשויה להיגרם, שאינה חמורה – יש להעדיף את חופש הביטוי." מתוך הצעת החוק. אני תמהה מדוע זהבה גלאון, שהציעה את החוק, חושבת שהעלבת עובד ציבור היא לא פגיעה חמורה בדמוקרטיה? הדמוקרטיה תתחזק אם נאפשר אנרכיה? ואם לאפשר העלבת עובד ציבור, למה לא לאפשר התחצפות למורים? ביטול עבירת ביזיון בית המשפט? זהבה גלאון היא ח"כית מופרעת עם הצעות חוק הזויות בזו אחר זו, רודפת תקשורת, ואני לא מבינה איך אפשר להסכים עם מילה ממה שהפסיכית הזאת אומרת. ואני רק מנצלת את חופש הביטוי כשאני אומרת את זה. מעניין אם גם רצח רבין היה בגבולות חופש הביטוי. נמאס!

  3. אז שוב את מוכיחה שאת לא יודעת לקרוא.

    יש חוק ספציפי נגד העלבת אנשים.

    מה ההבדל בין עובד ציבור לאדם רגיל?

    תשובה: אם את מעליבה עובד ציבור אין לכך סייגים. זו הבעיה.

  4. ואם המכונה נאצי התחיל וכינה את מכנהו בתואר המפוקפק "חמור", זו התגרות המקלה עם ההעלבה? או שהעלבה שאיננה מצדיקה העמדה לדין כם לא יכולה להחשב כהתגרות משפטית?

  5. ולדעתי זה טוב שאין סייגים להעלבת עובד ציבור, כי באמת בקצרה, זה עוזר לשמור על הסדר הציבורי. בוא נגיד שאף עובד ציבור לא יתלונן על אזרח שיעיר לו בדרכי נועם על כשל כלשהו, נכון? הבעיה היא עם האזרחים הפושטקים. כמו פראי אדם שמרביצים לרופאים עובדי ציבור.

  6. ואתה סתם מביך את עצמך כשאתה אומר לי שאני לא יודעת לקרוא. לא כל מי שלא מסכים איתך "לא יודע לקרוא". דיקטטור.

  7. פלי,
    אם תקראי את פסק הדין תביני את ההסיטוריה החקיקתית. הסעיף הוא מנדטורי ומטרתו היתה למנוע מהמקומיים להתמרד נגד הכובש הבריטי על ידי כך שלא הוכנסו סייגים לעניין.

    ופלי,
    תלמדי לקרוא. אני יודע שאת נהנת סתם להצית ויכוחים מיותרים, אבל כאן באמת שאין על מה.

    יוסי,
    אחד מהם עובד ציבור והשני הוא נבחר ציבור, על "חמור" יש את הסייגים של לשון הרע.

  8. מה משנה ההסטוריה החקיקתית? אם גם היום (ובעיקר היום) יש בעיה של אנשים שפוגעים בנושאי תפקידים?

    ואני לא סתם נהנית להצית ויכוחים, אתה זה שאומר דברים פרובוקטיביים כדי למשוך תגובות. וכשאתה אומר ש"אין על מה להתווכח", אתה רק מחזק את מה שאמרתי, שאתה חושב שכל מי שמתווכח איתך טועה. קצת צניעות לא תזיק לך.

  9. פלי,
    אם מישהו מעליב נושא תפקיד (כמו כל אדם אחר) יש את עוולת (ועבירת) לשון הרע.

    האם צריך חוק שאומר "מי שמעליב עובד ציבור, לא משנה אם מה שהוא אמר הוא אמת שהעליבה, אבל באמת לא משנה גם אם התגרו בו, ובאמת לא משנה גם אם היה צודק להגיד את זה, אבל באמת, שכל דבר שהוא יגיד שמעליב עובד ציבור הוא עבירה, ישלח לכלא ל…."?

    לא.

    תביני,
    אם אני אלך לשוטר מושחת ואגיד לו שהוא מושחת, גם אם זה נכון, אני אורשע.

    זו הבעיה עם החוק.

    עדיין לא ברור לך מה ההסתייגות שלי (ושל בית המשפט המחוזי) מהעבירה?

  10. אם תלך לשוטר מושחת ותגיד לו שהוא מושחת? ומה הלאה? יהיה לך מותר גם להרביץ לשוטר\ להתנגד למעצר. ומה הלאה? זה הכל עניין של לשים סייג לגדר. ממה שאני זוכרת מדיני עונשין, בשביל להרשיע בלשון הרע צריך באופן כללי כוונה רעה. אני חוזרת לדוגמא של תלמיד ומורה. תתנגד לתלמיד שקורא למורה שלו "כלבה", והוא בכלל יטען "אמת דיברתי" ?

  11. לא,
    אסור לך להרביץ לשוטר כי יש עבירה ספציפית שאוסרת את זה : תקיפה (וכן, יש גם עבירת תקיפת שוטר).

    בשביל להרשיע בלשון הרע צריך כוונה. נכון.

    אם תלך לשוטר ותגיד לו שהוא מושחת, כשאתה יודע שהוא לא מושחת, אז ירשיעו אותך בלשון הרע (אם העבירה של העלבת תעלם). אם תקרא למורה שלך כלבה ותטען "אמת דיברתי" תצטרך להוכיח את זה.

    פלי,
    את באמת מבזבזת את הדיון הזה.

  12. רק בגלל שאמרת שהדיון מוצה זה לא אומר שהוא מוצה, זה מה שאני אומרת. הייתי עונה לך הלאה והלאה על הקשקושים שאתה כותב, אבל אני אחסוך לעצמי את הטרחה

לא ניתן להגיב