לידיעת הקורא גלעד ארדן

תודה. במעשייך היום הצדקת את משכורתך כחבר כנסת והראית שאתה נציג שלי, כאזרח. שאלת את השאלות הנכונות והראית שאתה לא ממהר לחוקק חוקים שיגבילו את חירויות האזרח.

ומכאן לעניינינו (הפרטיכל הוקלד בזמן הדיון ואינו מדויק במאת האחוזים)

גלעד ארדן: אני רוצה לומר מבלי לקבוע את עמדתי עדיין בנושא, כי גם עמדתי עדיין לא נקבע, שמעיון שעינינתי בפרטיכל הקודם וגם מניירות העמדה שהועברו לועדה אין לי ספק שכל הציבור וכל חברי הכנסת מאוחדים מאחורי מהות הצעת החוק. כלומר הרעיון הוא לצמצם במידת האפשר את החשיפה של קטינים במדינת ישראל לתכנים פוגעניים שיש בהם מסגר חינוכי שלילי וגורם נזק; כל השאלה שאנחנו צריכים לדון בה היא איך עושים זאת בצורה הנכונה שמאזנת בין זכויותיהם של אזרחי ישראל: מול הזכות של ההורים להגן על ילדיהם והזכות של ילדים להגנה עומדות זכויות של משתמשי האינטרנט לצפות באתרים באופן חופשי וגם זכויותיהן של ספקיות האינטרנט לספק את השירות בצורה הטובה ביותר והזולה ביותר לציבור. וכל מה שאני רוצה זה לעורר את השאלות: (…) האם הכוונה לחסום אתרים שמעלים בלוגים? אתרים שנותנים במה לבלוגים לא יכולים לדעת מה בלוגר יכתוב בבלוג שלו והאם אנחנו מדברים על חסימה של אתרים כאלו?

והשוו:

“כבוד יושב הראש, חברי כנסת נכבדים, אני נמצא כאן כדי לשאול שאלה חשובה מאוד בתור בלוגר – האם תסננו את כל הבלוגים בישראל כברירת מחדל? הרי בחלק מהבלוגים מוצגים תכנים למבוגרים בלבד, בעוד שחלק אחר הוא דרכם הדמוקרטית היחידה של ילדים להתבטא. ()

כמו כן, ציון לשבח לאבשלום (אבו) וילן: (ציטוט חלקי):

אם המטרה היא להגן מפני תעשיית הפורנו כלפי ילדים אז כל הבית יכול להתאחד ולהגיע לפתרונות. פה יחזיק משרד ממשלתי ברשימה שמית של גולשים שמקבלים "מסכים עם דבר אחד ולא מסכים עם דבר שני" זה מנוגד לזכויות אדם אלמנטריות. אם אחמדינג'אד היה מעלה הצעה כזו הייתי מבין אבל מדובר בהצעה של ממשלת ישראל (…) אני מאוד כואב את העובדה שאנשים נאורים לא מבינים שכשהם מביאים הצעות חוק שפירושו ששלטון במשרד ממשלתי יחזיק רשימות מסוימות, אגב: טכנולוגיות כל ההצעות לא יעבדו. אבל מה הבעיה: במקום ללכת לפתרון מוסכם שיחסום את האתרים הולכים לפטנט שבחקיקה, שמשרד ממשלתי יחזיק רשימות מסוימות. ולמה הרשימות הן של אתרים כאלו ולא של אחרים? (…) אתם כופים על ציבור התנהגויות שהן בלתי אפשריות כלפי הציבור. ובמקום להעביר חוק שכל הציבור יעבוד איתו. היום יהיו רשימות, מחרתיים את הבלוג הזה יחסמו.

ועדת הכלכלה של הכנסת החליטה היום כי יש לדון דיון נוסף בהצעת החוק של אמנון כהן בנוגע לצנזור האינטרנט. ההחלטה הזו נבעה, בין היתר, מנוכחות מאסיבית של אנשי אקדמיה כמו מיכאל בירנהק וקרין ברזילי-נהון, האגודה לזכויות האזרח, איגוד האינטרנט וספקיות האינטרנט. ההצלחה נבעה גם מנוכחות של בלוגרים מובילים כמו חנן כהן ואחרים בועדה. המחאה הציבורית מראה לכנסת שהציבור לא רוצה את החוק, הציבור לא רוצה שיגנו עליו כשהוא לא צריך.

אריאל אטיאס טען שהוא מעוניין לצנזר את האינטרנט (כברירת מחדל) עבור הורים שלא מכירים את המחשב ומאמינים שהוא כלי חינוכי עבור ילדיהם. אטיטס שוגה פעמיים. הוא לוקח מההורים את האחריות (והחופש) לחנך את ילדיהם, והוא מעמיק את הבורות הטכנולוגית. בניגוד לאטיאס, ישראל חסון הוכיח שהוא מבין דבר אחד או שניים מאז שהגה את חוק ההזדהות בטוקבקים (שלבינתיים דעך). תפסתי את חסון לחמש דקות בטרם החלה הישיבה, והצלחתי למצוא אצלו אוזן קשבת למזלי. חסון מעוניין להטיל את  האחריות על ספקיות האינטרנט, אבל הוא יודע שב"אינטרנט הזה" הכל יכול להתרחש. חסון יתנגד, אני מקווה, לרשימה של אנשים שצורכים את התכנים, כמו שאבו-וילן יתנגד.

אמנם לא יצא לאף אחד מאיתנו (והיו בערך חמישים) לדבר, אבל אנחנו הוכחנו את הנקודה שלנו. הסיבוב הבא במאבק הוא בספטמבר, אנחנו מתחילים להתכונן.

14 תגובות ל-“לידיעת הקורא גלעד ארדן

  1. כל הכבוד על הנוכחות הפיזית בדיון. מעשים חשובים מדיבורים. אין ספק שהנוכחות השפיעה על חברי הכנסת.
    וסחתיין על ה(כמעט) לייב בלוגינג.

  2. לא היה צריך לייב בלוגינג. כל הסיפור נמשך שעה ורבע, ועידו קינן קיבל פרוטוקול בלייב ממני. כך שבשניה שהיה משהו, הוא היה יכול להעלות אייטם.

  3. מצד שני, אע"פ שח"כ ארדן היה אולי זכאי למשכורתו אתמול, זה לא המצב בד"כ, שכן הוא נוטה גם להציע חוקים מטופשים בלי לחשוב פעמיים (ע"ע האפודים הזוהרים, חוק הקסדות)

  4. שי,
    לחלוטין. מצד שני, שני המתנגדים הגדולים לחוק, אבשלום וילן וישראל חסון, הציעו גם הם בזמנו הצעות מיותרות: חוק נגד שיתוף קבצים וחוק נגד תגובות אנונימיות. אני לא חושב שהם צדיקים, אני פשוט חושב (או מקווה) שהם מתפכחים.

  5. במחשבה שניה, אני חושב שהטענה כי ח"כ ארדן שמצדיק או לא מצדיק את משכורתו מטופשת ומסוכנת, כיוון שהיא מרמזת שח"כ זכאי לשכרו רק אם דעתו מתיישרת עם זו שלנו. ואע"פ שאני בטוח שדעתי היא הנכונה והראויה, הרי שציבור בוחריו של ארדן (שאינני מבינהם) זכאי לדעה אחרת. אין לי זכות לטעון שח"כ אינו זכאי למשכורתו, ולכן גם לתפקידו, רק בגלל שאינו מסכים איתי. אבל בוודאי שאז הוא לא יהיה זכאי לקולי ותמיכתי.

    ובכ"ז, נדמה לי שבד"כ חברי הכנסת, ובכללם גם ח"כ ארדן, לא מצדיקים את משכורתם. בגלל שהם אינם עושים את עבודתם בשקידה הנאותה, ומסתמכים על דברי מתק של וסיכומים ממוחזרים, שאותם הם לא בדקו. והנה לדבריך, כל בר-בי-רב די קפדן יכול לראות את הבורות בהצעת חוק הצנזורה, וקריאה לעומק מגלה שהגנה על ילדים אינה בראש מעייניהם של מנסחיו.

    אלא שנראה שח"כ לא פועלים בשקידה נאותה, ומסתפקים בהצבעה על מטרה, ומתייחסים כלאחר יד לאופן ביצועה וניסוחי החקיקה, מבלי לעשות עבודתם נאמנה ולהצדיק את משכורתם.

  6. שי,
    למען הסר ספק, ההצדקה למשכורת של ארדן אינה בגלל שהוא מסכים עם משכורתי, אלא כיוון שהוא רוצה לערוך בדיקה מעמיקה של נושא ולא לחוקק בצורה מחופפת.

    אני טוען שמחוקק שמזלזל בתהליך החקיקה, לא מגיע לישיבות ולא לומד את החומר אלא רק מרים ידו לפי שיקולים קואליציוניים, לא ראוי למשכורתו. אני לא טוען שח"כ שלא מצביע כדעתי לא ראוי למשכורת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *