0.
זהו, סופית, המשטרה איבדה את זה.
1.
אירוע שירים נגד שרירים של קבוצת "גרילה תרבות" שאמור להתקיים היום אחרי הצהרים מול ביתה של יו"ר האוניברסיטה הפתוחה, חגית מסר-ירון, הוא אירוע בו יוקראו שירים במחאה על הפגיעה בזכותם של עובדי האוניברסיטה הפתוחה להתאגד.
1.0
אלא מה, משרד עו"ד פינברג, המיצג את האוניברסיטה הפתוחה, פנה (קובץ PDF) אל עו"ד איתי סבירסקי, מהקליניקה המשפטית באוניברסיטת תל-אביב, המיצג את עובדי האוניברסיטה, והבהיר לו כי הקראת השירה המתוכננת על ידי גרילה תרבות (שאינם מיוצגים על ידי סבירסקי, אלא על ידי) היא בניגוד לסעיף 163 לחוק העונשין ועל כן יש להמנע מקיום האירוע (כתבה בNRG שממצה את טענות הצדדים בסכסוך)
1.1
זו, אגב, לשון סעיף 163 הנ"ל:
העושה שלא כדין אחד המעשים המנויים להלן, כדי להכריח את חברו לעשות מה שאינו חייב לעשות לפי הדין או להימנע מעשות מה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שנה אחת:
(1) משתמש באלימות או באיומים נגדו או נגד אשתו או ילדיו, או פוגע בנכסיו;
(2) מהלך אחריו בלי הרף ממקום למקום;
(3) מסתיר מכשיר, מלבוש או כל נכס אחר השייך לחברו או נתון לשימושו, או שולל ממנו או מפריע את השימוש בו;
(4) עומד על המשמר ליד ביתו או ליד מקום מגוריו, עבודתו או עסקו או מקום שנזדמן בו, או ליד הגישה אליהם, או מונע את הגישה אליהם;
(5) הולך אחריו בצורה פרועה ברחוב או בדרך.
1.0.0
כלומר, טענת האוניברסיטה הפתוחה היא שהמעשה נועד "להכריח" את יו"ר האוניברסיטה "לעשות את מה שאינה חייבת לעשות"; טענה מצחיקה שיסודה בדין מיותרת. האוניברסיטה נתלית בהצדקת סעיף 164(א) שאומרת "על אף האמור בסעיף 163 רשאי אדם, למען עצמו או למען תאגיד, או למען מעביד יחיד או חבר בני אדם, לעמוד במקום שעובדים או עוסקים בו, או על ידו, כדי לסייע בסכסוך עבודה, אם כל מטרתו היא להשיג, או למסור, בדרכי שלום ידיעות, או לשכנע בדרכי שלום לעבוד או להימנע מעבודה" (וראו את תשובת עו"ד סבירסקי). מטרת האירוע היא לא להכריח ולא להמנע מעשות, היא להציג את הסכסוך ולקרוא לסיומו.
1.0.1
סעיף החוק עצמו, למרות שהוא בפרק "סכסוכי עבודה" הוא סעיף נגד הקנטה. הסעיף נועד למנוע מצב בו יהלכו אימים על אדם, יפריעו לו, והכל למטרה שאינה ראויה, והיא לפגוע בזכותו של אדם לשלווה, זה לא מה שהאוניברסיטה הפתוחה מבקשת למנוע, האוניברסיטה מנסה למנוע מקבוצת 'גרילה תרבות' למחות ברחוב. סעיף החוק לא אוסר על הפגנה מול ביתו של אדם, שהיא זכות מוכרת במשפט הישראלי (וראו: בג"צ 2481/93 דיין נ' וילק) אלא על נסיונות להכריח אדם לבצע דברים.
1.1.0
בפרשת דיין ציטט כב' השופט (כתוארו דאז) אהרן ברק פסק דין אמריקאי שקבע כי "אדם יכול להשאיר את כלי עבודתו במקום העבודה, אך לא את מצפונו ויחסיו עם אחיו האדם" ואישר לדיין ורעיו להפגין מול ביתו של כב' הרב עובדיה יוסף. ההכרה בזכות ההפגנה הפכה לזכות חוקתית גם אם היא פוגעת בקניינו של אדם, כל עוד ההפגנה נעשית במסגרת מידתית:
אדם זכאי לקיים בישראל אספה או משמרת צמודה בשכונת מגורים. הוא זכאי לקיים את האספה או המשמרת הצמודה ליד ביתו של איש הציבור. עם זאת, בנסיבות קיום האספה או המשמרת יש להבטיח איזון ראוי בין זכותו של אדם לקיים אספה או משמרת לבין זכותו של איש הציבור ושכניו לפרטיותם בדירותיהם. (פרשת דיין הנ"ל, ראו את רשימת האיזונים המפורטת בפסק הדין)
1.1.1
בהערת אגב, המשטרה קבעה כללים ופרסמה אותם באתר האינטרנט שלה: על אירועים בהם פחות מ50 אנשים אין כלל צורך ברשיון. לכן, וכיוון שכלל אין צורך ברשותה של המשטרה לעריכת האירוע, אין כל סיבה לאפשר לה לאסור את קיומו ללא הצדקה מנומקת ובכתב.
1.0.0.0
עד הרגע הזה עוד לא קיבלתי ממשטרת ישראל כל אסמכתא בכתב לגבי האיסור הנטען בטלפון, למרות נסיונות רבים של שי כהן מארגון "כח לעובדים" לקבל זאת בכתב. גם אם נקבל מכתב כזה, אני אאלץ לנקוט באמצעים החוקיים העומדים לרשותי על מנת לאפשר ל"גרילה תרבות" לממש את זכותם להקריא שירה ברחוב.
עדכון 14:47: קיבלתי פקס ממשטרת ישראל בו הנימוק לאיסור על האירוע הוא סעיף 163 המדובר. בתשובתי חזרתי על האמור בפוסט זה; אני מקווה כי משטרת ישראל תמצא עצמה בצד הנכון של החוק (קובץ PDF).
1.0.0.1
זהו, סופית, המשטרה איבדה את זה.
תעדכן בהקדם.
אולי תבקש מהמשטרה לאסור מיד את נועם שליט?
המחאה הסתיימה, הלכנו הביתה.
איבדה? ממתי היה לה? לי נראה שכמו שתפוז נבהלו כשראו מכתב מעו"ד בסיפור ייגרמאסטר, כמו שעוד הרבה אתרים עושים כך, כמו שהרבה גופים פרטיים עושים כך, כך גם המשטרה כשהיא רואה מכתב יפה מעו"ד עם כל מיני סעיפים ותת-סעיפים וציטוטים מלשון החוק לא טורחת לבדוק יותר מידי אם הוא צודק אלא פועלת בהנחה שאם העו"ד אמר כנראה יש בזה משהו ואולי נאכל אותה בבית המשפט, אז יאללה נפעל לפי מה שהוא אמר.
נו באמת. זה נקרא איבדה את זה? כולה שלחו כמה מכתבים. זה נקרא איבדה את זה
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3700909,00.html
"(1) משתמש באלימות או באיומים נגדו או נגד אשתו או ילדיו, או פוגע בנכסיו;"
האם אין (או מעולם לא היו) השלכות סקסיסטיות לניסוח הזה בחוק? למה הנוסח "אשתו"? מה לגבי גבר הומוסקסואל? או אישה שמוטרדת, היא ובעלה?
נזכרתי בזה עכשיו, אחרי שקראתי את http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3715880,00.html : שופט: אסיר הומו לא זכאי להתייחד עם בן זוגו – השב"ס קבע כי הקריטריונים מחייבים שבני הזוג יהיו גבר ואשה.
למה יש חוקים המנוסחים כך? זה עדיין קורה גם היום? יש עבודת חקיקה לתיקון המעוות?
דעתי קצת שונה:
יש הבדל בין ראש ממשלה או בעל תפקיד דומה בשירות הציבורי לראש מוסד אקדמי והאחרון כמו אנשים אחרים ראוי (אולי לא לפי החוק אבל לפי דעתי) שמחאה ציבורית לא תעשה מתחת ביתו.
במקרה הנ"ל כדאי לפגין במוסד עצמו וכ"ו. כמובן שלפי דעתי גם אם מדובר ברצון להפגין מול עו"ד כל שהוא מן הראוי שלא יפגינו מתחת לביתו.
אני חושב שכדאי ליצור יותר הפרדה בין העבודה לחיים הפרטיים. גם של אנשים בעמדות מפתח.
כליל,
ומה אם אותו ראש מוסד אקדמי היה מואשם בהטרדה מינית? האם אז היה מקום להפגין מול ביתו?
המשטרה איבדה את עצמה לדעת כבר הרבה שנים לפני.
אין חופש ביטוי, אין זכות להפגין, אין חופש מחשבה.
את המשטרה מנהלים אנשים עם צורת חשיבה פשיסטית.
אם הוא מואשם בפשע (הטרדה מינית) זה ממש ענין למשטרה.
אם האירגון לא מטפל בעובד שחשוד בפלילים בהחלט ניתן להפגין מול משרדי האירגון.
להפגין מול ביתו של אדם החשוד בפלילים (שכמובן זה לא המקרה, אבל אם כבר פתחנו דיון) לדעתי מקרב אותנו מאוד למחוזות אפלים ודוגמאות לא חסר.
למרות השוני הרב במצב אני מרגיש שההפגנה מול ביתו של אדם היא פן נוסף של פגיעה בפרטיות (שאתה מתיחס לה פעמים רבות) שאני כאזרח בחברה מתוקנת לא רוצה שתתרחש.
כליל,
והפגנה מול ביתו של משה קצב? זה לא לגיטימי?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3718332,00.html