נורמות ביטוי בבלוגוספרה הישראלית:: קהילה, קהילתיות וחופש ביטוי תחת הטכנולוגיה

סיכום ומסקנות

באמצעות הסתכלות על מקרים אלו בעין משפטית ניתן להבין כי לא רק שהבלוגוספרה בישראל מכילה נורמות חברתיות, אלא שנורמות אלו נאכפות באמצעים חברתיים ולא משפטיים של נידוי (הן מאגרגטורים והן מרשימות מומלצי קריאה) והן באמצעות כתיבה כנגד הבלוגר (או הטוקבקיסט); הבלוגוספרה באמצעות אותם שלושה כלים שהונחו על ידי פארל (לינקים, ייחוס ואותנטיות) מאפשרת לאכוף את נורמות ההתנהגות האלו במקביל.

הרעיון של אכיפה באמצעות נורמות חברתיות בבלוגוספרה חשוב כדי לשמר את חופש הביטוי והפרטיות שדרושה עבורו, שכן נקיטה בצעדים משפטיים כנגד דמויות פסבדונימיות או כנגד כותבים אנונימיים עשויה להיות כרוכה בעלויות רבות בעוד שהסנקציות החברתיות נעשות מיידית וכמעט מבלי עלות לכותב – שכן כל מה שדרוש ממנו הוא להצהיר את שיש לו להצהיר וזה כבר מפורסם בראש חוצות.

הבלוגרים יטו לכיוון חופש ביטוי מוחלט למעט מקרים חריגים ביותר של התבטאויות גזעניות או דיבה פלילית וקיצונית במיוחד, ויסכימו לנהל שיחות על נושאים שבספרה הציבורית, ללא מעטה האלמוניות החלקית, לא יתקיימו.

רק באינטרנט יכול להתקיים חוק גודווין ש"(ידוע גם כחוק גודווין להקבלות נאציות) הוא אימרה בתרבות האינטרנט שטבע מייק גודווין ב-1990, על פיה ככל שדיון מקוון מתארך, ההסתברות שתתקיים הקבלה הקשורה לנאצים או היטלר מתקרבת לאחת. עד כאן וויקיפדיה. בגדול, גודווין אומר שבכל שיחה באינטרנט, מתישהו, מישהו, יזכיר את הנאצים." ()

האלמוניות, ההסתתרות מאחורי מסך מחשב והנורמות של חופש ביטוי מוגבר מצליחות להביא את המצב לחופש מוחלט כל כך שאין כל אפשרות אחרת מאשר להגיע לדיונים על כל נושא, לרבות נושאים גזעניים ופוליטיים.

התגבשות כללים חברתיים בחברה שכל בסיסה נובע מביטוי, וכאשר הן אמצעי הקשר בין בני אדם מבוססים על ביטוי, כמו גם אמצעי האכיפה היא מקרה מבחן מרתק ליכולת של חברה מקוונת להתנהל על בסיס ביטוי בלבד ללא כל מכנה משותף מלבד הביטוי. היכולת של פרטים להתערב בביטוי של פרטים אחרים באותה חברה, כמו גם העדר אחריות עצמית לגבי ביטויים מחייבים בחינה נוספת של הנושא, ובפרט של השאלה מהו האפקט המשחרר במרחב הוירטואלי שגורם לאנשים להתבטא בצורה חופשית ואלימה יותר.

גיבוש אותם כללים חברתיים מצביע הן על העדר היכולת להשתמש בקוד אתי שיהיה וולונטרי שכן כדברי אפלטון, האדם המוסרי כלל אינו זקוק לחוק שכן הוא יפעל בצורה מוסרית גם אם הדבר נוגד את החוק, והחוק רק יגבילו (אפלטון, 2003). לכן, אימוץ של כללים אתיים רק יגביל את הבלוגרים המוסריים, ולא יאומץ כלל על ידי אלו שאינם כאלו.

דווקא הנורמות החברתיות הן אמצעי יעיל לאכיפת התנהגות עקב טבעו הסוציאלי של האדם. לכל בלוגר שאינו מעוניין לקחת חלק ב"אמנה החברתית" של הבלוגרים תשמר עדיין הזכות לביטוי (כל עוד זה עובד במסגרת החוק); זכות זו לא תפגע, אלא דווקא תפרח חרף העובדה שזכותו לביטוי אינה אומרת שיש לאדם אחר חובה לקראו.

האפשרות של ביטוי לאד, לאתר או לצג ללא כל הגבלה פארא-משפטית, יחד עם היכולת של בלוגר למצוא את אלו דווקא שיתעניינו בכתביו, היא דרך לשחרר את הביטוי ואת הקיטור ולאפשר דמוקרטיזציה של השיח.

המרחב הקיברנטי, בניגוד למרחב הציבורי, אינו מוגבל ותחום. לכן, בעוד שבמרחב הציבורי יכולות להיות התנגשויות בין זכותו של אדם לביטוי לבין זכותו של אדם לקניין, חופש תנועה ועוד, במרחב הקיברנטי כאשר אין בביטוי פגיעה בשמו הטוב של אדם, בסודו המסחרי או בזכויות היוצרים שלו (ואולי בחייו או בשלוות נפשו), אין כל צורך למנוע ביטוי.

ביטוי מוחלט ומובהק, כשם שמערכת דמוקרטית מעוניינת, יכול שיתקיים ברשת, במקום בו הביטוי הוא אינסופי.

28 תגובות ל-“נורמות ביטוי בבלוגוספרה הישראלית:: קהילה, קהילתיות וחופש ביטוי תחת הטכנולוגיה

  1. יהונתן, עכשיו מתבקש הצעד הלוגי בין "באמצעות הסתכלות על מקרים אלו בעין משפטית ניתן להבין כי לא רק שהבלוגוספרה בישראל מכילה נורמות חברתיות, אלא שנורמות אלו נאכפות באמצעים חברתיים ולא משפטיים" לישומו גם מחוץ לבלוגוספירה…:)

  2. יהונתן, מרשים ומאיר עיניים. תודה.
    מלה אחת בקשר ל Gladwell כפי שציטטת מ The Tipping Point: הוא מדבר לא רק על Mavens ועל Networkers, אלא גם על Salesmen שנמצאים 'בקצות' הרשת.
    בהקשר ל Mavens הוא מסביר כי האינטרס העיקרי והמרכזי שלהם הוא הפצת ידע ללא תמורה ומתוך צורך לחלוק. מעניין לראות האם זה מאפיין גם את ה A-List?!

    בעניין הרשתות החברתיות, אני מזמין אותך לעיין במאמר של Uzzi שמדבר על ה Brokerage כעל מאפיין של צמת מרכזי ברשתות חברתיות.
    תוכל לקרוא על כך, (כולל הפניה למאמר המקורי) ברשימה שלי, כאן.

    כנסי בלוגרים ויוזמות של כתיבה משותפת, Blogday, בלוגולדת וכו', מהווים גם הם סוג של A-List ביצירת קישורים בין בלוגרים.

    בהצלחה.

  3. יגאל – חכה יום-יומיים… אני תכף מסיימת את הסמינריון שלי, ואולי שם תקבל כמה מהתשובות שאתה שואל את יהונתן :D
    (או שלא)

  4. יגאל,
    ניסתי להתחמק מהSalemen והNetworkers, ודווקא לסווג אותם כסוג של Mavens וConnectors כדי להמנע מהצורך לראות מה התועלת של הבלוגרים מהתפקיד הזה. (אגב, ערכתי את התגובה שלך כדי שהלינק יעבוד, ברשותך)

    שרית,
    בהצלחה.

  5. לא קראתי בעיון אז רק נקודה אחת. דבורית לא "עברה למערכת הבלוגים של "דה מרקר". כתיבה בבלוג זו העבודה שלה בדה-מרקר ולכן לא היתה לה בחירה.

    (וכמו שלא פתחתי לעצמי דף בוויקיפדיה, לא אתייחס כאן על מה שכתבת עלי.)

  6. חנן, אני לא בטוח לדבי דבורית, ספיציפית שם נדמה לי שהיא הוזמנה לכתוב כמו זרובה בתור וולווט כאורחת של דה מארקר עוד לפני שנפתח שם הקפה, אבל מי שיוכל לאשר זאת הכי טוב זו דבורית עצמה.

    יהונתן, כבוד על ההשקעה, תויק אצלי בדלישס ויקרא בהזדמנות.

  7. עירא,
    לגבי דבורית אני השתמשתי רק במידע ציבורי כיוון שהוא המידע היחיד שניתן לנו; מבחינתי, דבורית עברה לפלטפורמה הנסיונית של דה-מרקר כדי לכתוב שם את הבלוג שלה במקום בישרא; גם אם היא קיבלה תשלום על זה וגם אם לא, זה ממש לא משנה את הטענה (בכפוף למה שכתוב כאן).

    תודה על התיוק, אתה מוזמן לקרוא את זה; זה לא ממש ארוך כמו שזה נראה, את הרוב אתה אמור לדעת.

  8. קיבלתי את הקובץ של העבודה וקראתי בעיון.

    אני חושב שהבעיה העיקרית של העבודה הזאת היא שאין דבר כזה הבלוגוספרה הישראלית. יש כמה.

    כל הדוגמאות שלך הן מהבלוגוספירה שגם אני שייך אליה. אני מכיר באופן די טוב את כולן.

    אבל מה עם הבלוגוספרות האחרות שאתה ואני לא מכירים?

    ביצעת מחקר עם שאלון בישראבלוג אבל בכלל לא התייחסת לאירועים שקרו בבלוגוספירה שבה הגיל הממוצע הוא 15.3 עם רוב מובהק למין הנשי. ואני בטוח שהיו שם אירועים שהסעירו את הבלוגוספרה הזאת בנושאים שקשורים לנורמות ביטוי. ואולי הנורמות שם שונות?

    עוד דוגמה – לא התייחסת בכלל לבלוגוספרה של הישראלים כותבי האנגלית. בטוח שגם שם יש אירועים מאירועים שונים. ואולי הנורמות שם שונות?

    לכן אני חושב שמבחינה אקדמית ראוי שתדגיש את המקום שבו אתה נמצא ותסביר את עובדת היותך A-lister בבלוגוספירה המסויימת הזאת.

    עם הבהרה כזאת שמדובר בחקירת בלוגוספרה מסויימת מאד העבודה הזאת תהיה בעיני בהרבה יותר מוצלחת.

  9. חנן,
    אני לא חושב שיש "בלוגוספרות" אלא בלוגוספרה מהסיבה שמובאת במבוא; בתיאוריה, כל בלוגר מאמץ מערכת של כללים (ראה הערה של אפי פוקס), וכיוון שהוא עושה כן, הוא נכנס לקהילה. כדי הקהילה הזו כוללת את כל ה"בלוגוספרות" ללא קשר. מה שחשוב הוא לא הנורמות שנוצרות, אלא היכולת לאכוף את הנורמות. אותה יכולת לאכוף נורמות היא אוניברסאלית לכל "בלוגוספרה" ויותר חשובה מאשר הנורמות עצמן.

    בחנתי את העברית במיוחד כיוון שהישראלים דוברי האנגלית שייכים (גם) לבלוגוספרה בחו"ל וההיבטים של "ישראליות" בצורת הביטוי (מופנה רק לישראלים) חלשים אצלהם.

    התזה תכלול מחקר מקיף יותר כמובן.

  10. שלום, אני הבלונדינית, נפגשנו בעבר, אבל אני לא חושבת שאצלך בבית, אז קודם כל נעים לי מאוד.

    העבודה מרתקת בעיני, גם כגולשת וגם כאקדמאית שעוסקת בנושאים לא מאוד רחוקים ומשמח אותי שהחלטת לפרסם אותה כאן. אני חושבת שמעבר לערך הרב של העבודה עצמה יש חשיבות גדולה לקשר בלוגוספריה – אקדמיה – בלוגוספיה ולסוג הדיונים שהקשר הזה יכול ליצור. כבוד גדול.

    (חוץ מזה הרשתי לעצמי גם לשלוח לך מייל, הוא אוחז בכותרת "מהבלונדינית הסודית")

  11. בלונדינית,
    עניתי לך במייל, משום מה יש לי הרגשה שזה (שוב) יגיע לתיבת הספאם.

    בדקי את תיבת הספאם שלך שוב.

  12. ענת,

    למקרה שלא היה ברור, ישנן סיבות חשובות לאי פרסום הרשימה, בין היתר כדי למנוע מכל מיני סטודנטים לתקשורת שכותבים עבודות על בלוגים-שמוגים להעתיק את הטקסט. לכן, אם את רוצה את העתק הרשימה אני אצטרך לוודא כמה דברים לגבייך.

    לגבי אמינות הטקסט, רוב הטקסט מכיל לינקים למקורות שהוא מתייחס אליהם, כך שאם משהו רלוונטי עבורך את יכולה להשיג אותו יחסית בקלות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *