נורמות ביטוי בבלוגוספרה הישראלית:: קהילה, קהילתיות וחופש ביטוי תחת הטכנולוגיה

מהו בלוג?

בלוג הינו יומן רשת הנכתב על ידי אדם אחד או יותר, ומתאר את חוויות הבלוגר ודעותיו לגבי נושאים שמשפיעים עליו, בין אם מדובר בפרידה מחבר, הפגנה בה הוא השתתף או ידיעה חדשותית באחד מאתרי המדיה. הבלוג הינו שירות\ז'אנר\פורמאט\מדיום המאפשר חופש ביטוי כמעט מוחלט ואנונמיות (לאלו הדורשים אותה), כותבים רבים בוחרים לכתוב תחת כינוי, בעוד שאחרים כותבים בשמם המלא, אולם הבחירה באנונימיות מסמלת לא מעט עבור הכותבים ומאפשרת חופש ביטוי רב.

ההבדל בין בלוג לבין אתר אינטרנט

למרות היותו של הבלוג בבסיסו אתר הנכתב ללא עריכה (למלשטרייך, 2007), המהדרין מגדירים בלוג ככל אתר אינטרנט המכיל רשומות מתוארכות. הגדרה זו אמנם רחבה דיו להכיל אתרי חדשות רבים וכן אתרים אישיים שאינם 'בלוגים' במהותם, אולם בלוגים – כמו כל מונח אחר בחיים, בעיקר מוגדרים באמצעות הקוראים שלהם. לצורך עבודה זו, אמנם, אגדיר בלוג כאתר מתוארך וללא עריכה (Nardi 2004), בכדי להבדיל אותו מאתרי החדשות ומהאתרים המסחריים. בלוגים כמו הבלוג של בנימין נתניהוהבלוגים של סבר פלוצקר ובני ציפר). לעניין זה חובה להבהיר כי 'בלוגים' אלו עוברים עריכה ועל כן מאבדים חלק ניכר מהפן ה'אישי' בבלוגים.

העדר העריכה

מקרה אחד שמצוטט על ידי עידו קינן קשור לבלוג של ארנה קזין באתר 'הארץ', קזין פרסמה ב'בלוג' שלה מאמר כנגד אסכולה כלכלית שמובלת על ידי נחמיה שטרסלר, ובעקבות הסרת הטקסט מהבלוג שלה שהתארח באתר הארץ הסירה לגמרי את הבלוג. בראיון שצוטט על ידי קינן (אך לא פורסם לבסוף בNRG, האתר בו עובד קינן) מצוטטת קזין כאומרת: “כן, זה נעשה בשיחה איתי. זה לא בלוג לגמרי פרטי, זה בכל זאת אכסניה של הארץ, ויש כללים".

בלוגים העוברים עריכה אינם נחשבים בלוגים בצורה מלאה. חסרים הם את המאפיין האישי בכתיבה הלא ממוסדת, ואת קיומן של שלוש הנורמות המאפיינות את הבלוגוספרה. מסיבות אלו, אני אתייחס להשפעות של בלוגים המתארחים באכסניות למטרות רווח (הבלוגים של "הארץ", 'מרושתים' של Ynet ועוד) לחוד ולהשפעות של בלוגים המתארחים באכסניות עצמאיות; בעוד שנורמות הביטוי עשויות להיות שונות, הדרכים לאכוף את אותן הנורמות יכולות להיות שונות עוד יותר באכסניות אלו.

בלוג עצמאי ובלוג מאורח או ייעודי

רוב הבלוגים מתארחים באתרי אירוח ייעודיים לבלוגים, אשר עליהם לא נגבה תשלום בעבור השימוש (ולעיתים אף הבלוגרים מקבלים כסף או תגמול אחר בעבור הכתיבה ולעיתים בלוגרים משלמים על הוצאות האחסון או על שירותי פרמיום), כאשר מסביב לכל אתר נוצרת קהילה וירטואלית משל עצמו, כלל הקהילות מכונות יחדיו בלוגוספרה (Blogosphere). אולם, ניתן לראות כי אף בישראל נוצרו לא מעט קהילות שונות שמייצגות תרבויות שונות (בלוגוספרות). תרבות הפקצות (יחידה: פקצה) היא אחת מהתרבויות הבולטות מבין התרבויות השונות בבלוגוספרה והשיח הפקצי מתנהל בעיקר באתר ישרא-בלוג, בעוד שבמקביל מתנהל שיח פוליטי ענף באתרים כמו רשימות שמרכז כתיבה "איכותית" ואינו פתוח להרשמה חופשית אם כי להזמנה על ידי מייסדיו.

בנוסף לאלו מתנהל שיח אקדמי על ידי לא מעט מרצים ואנשי רוח שפותחים בלוג פקולטטי או בלוג אישי וישנו שיח מקצועי בין אנשי מקצוע הכותבים בלוגים, הדבר מתאפיין בעיקר בתחום הטכנולוגיה, בו חברות פותחות בלוג מקצועי, אולם גם חברות פרסום ומדיה, כלכלה, רפואה ועוד.

הבלוגים כז'אנר תרבותי-ספרותי

שנת 2007 היתה השנה בה עלו הבלוגים בישראל לכותרות יותר מתמיד, וזאת לאחר שמעריב בחרו את הבלוגוספרה הישראלית לאשת השנה במחשבים, פרשות רבות שקשורות לבלוגים עלו לכותרות ופוליטיקאים רבים פתחו בלוגים על מנת להתקרב לציבור; מומחים בנושאי יחסי ציבור המליצו לחברות לפתוח בלוגים ואף תכנית הטלוויזיה הפופולרית "ארץ נהדרת" הפכה את הבלוגים לפרודיה על המדינה.

מאפייני הבלוג

אנו רואים כי בלוג מכיל שני מאפיינים: הראשון הוא כתיבה (וחופש ביטוי) והשני הוא שיח. אותם שני מאפיינים חשובים בכדי להבין את ההסדרה העצמית בבלוג כמו גם את מידת החשיפה של פרטים אישיים בבלוגים.

האיזון המלא בין שימוש במילה "אני" שלא נהוגה בשיח האקדמי והעיתונאי, לדוגמא, לבין הרצון להפגין מומחיות בנושא מסוים בבלוגים מקצועיים, או חוסר היכולת להבדיל בין דיווח, ניתוח ודעה, הוא חלק מהבעייתיות כאשר קוראים בלוגים, מחד, וכאשר מנסים להשתמש בטקסטים אלו למטרות אקדמיות. טלי וייס כותבת בבלוגה המתמחה בבחינת טרנדים בבלוגים כי השימוש במילה "I" לעומת "We" בבלוגים מופיע בשכיחות גבוהה ב33%. אף ניתן לראות כי בבלוגים יוצגו טקסטים אישיים, דעות (ולא רק עובדות) וכן רעיונות אבסטרקטיים בשלבי הבשלה.

בלוג העוסק בנושאים מקצועיים, אולם, לא יטה לכתוב את רחשי לבו של הכותב בלבד אלא דווקא לעבוד עם שיח מקצועי יותר. אולם, רוב הבלוגים המקצועיים האישיים לא יהססו להעלות טקסטים שאינם קשורים למומחיותם אחת לתקופה (או רוב הפעמים) ולדבר דווקא על נושא אחר שמסקרן אותם. אותו מימד אישי שמתווסף הופך את השיח בבלוגים לאישי יותר, קטן יותר, עד כדי שהוא מאפשר לבלוגרים אחרים לגיטמציה לבקר את מעשי ודעות הכותב, או אפילו לחוש קרבה אליו בצורה לא טבעית.

מה יוצר את אותה קרבה מדומינת בקהילת הבלוגרים שמאפשר לאדם לא רק לקרוא על חייו הפרטיים של אדם זר, אלא גם להטיח עליו ביקורת וגם לראותו כחבר אוטומאטית כיוון שהוא מנהל בלוג והאם קרבה זו שונה מפלטפורמה לפלטפורמה? אותה קרבה מדומינת שיוצרת הקהילה היא הבסיס לנורמות (אם הן בכלל קיימות) של חופש ביטוי מוגבר מהרגיל, ויבחנו בעבודה זו.

שאלת המחקר בעבודה זו היא כפולה: האם בבלוגוספרה הישראלית יש נורמות, ואם כן, מהן?

28 תגובות ל-“נורמות ביטוי בבלוגוספרה הישראלית:: קהילה, קהילתיות וחופש ביטוי תחת הטכנולוגיה

  1. יהונתן, עכשיו מתבקש הצעד הלוגי בין "באמצעות הסתכלות על מקרים אלו בעין משפטית ניתן להבין כי לא רק שהבלוגוספרה בישראל מכילה נורמות חברתיות, אלא שנורמות אלו נאכפות באמצעים חברתיים ולא משפטיים" לישומו גם מחוץ לבלוגוספירה…:)

  2. יהונתן, מרשים ומאיר עיניים. תודה.
    מלה אחת בקשר ל Gladwell כפי שציטטת מ The Tipping Point: הוא מדבר לא רק על Mavens ועל Networkers, אלא גם על Salesmen שנמצאים 'בקצות' הרשת.
    בהקשר ל Mavens הוא מסביר כי האינטרס העיקרי והמרכזי שלהם הוא הפצת ידע ללא תמורה ומתוך צורך לחלוק. מעניין לראות האם זה מאפיין גם את ה A-List?!

    בעניין הרשתות החברתיות, אני מזמין אותך לעיין במאמר של Uzzi שמדבר על ה Brokerage כעל מאפיין של צמת מרכזי ברשתות חברתיות.
    תוכל לקרוא על כך, (כולל הפניה למאמר המקורי) ברשימה שלי, כאן.

    כנסי בלוגרים ויוזמות של כתיבה משותפת, Blogday, בלוגולדת וכו', מהווים גם הם סוג של A-List ביצירת קישורים בין בלוגרים.

    בהצלחה.

  3. יגאל – חכה יום-יומיים… אני תכף מסיימת את הסמינריון שלי, ואולי שם תקבל כמה מהתשובות שאתה שואל את יהונתן :D
    (או שלא)

  4. יגאל,
    ניסתי להתחמק מהSalemen והNetworkers, ודווקא לסווג אותם כסוג של Mavens וConnectors כדי להמנע מהצורך לראות מה התועלת של הבלוגרים מהתפקיד הזה. (אגב, ערכתי את התגובה שלך כדי שהלינק יעבוד, ברשותך)

    שרית,
    בהצלחה.

  5. לא קראתי בעיון אז רק נקודה אחת. דבורית לא "עברה למערכת הבלוגים של "דה מרקר". כתיבה בבלוג זו העבודה שלה בדה-מרקר ולכן לא היתה לה בחירה.

    (וכמו שלא פתחתי לעצמי דף בוויקיפדיה, לא אתייחס כאן על מה שכתבת עלי.)

  6. חנן, אני לא בטוח לדבי דבורית, ספיציפית שם נדמה לי שהיא הוזמנה לכתוב כמו זרובה בתור וולווט כאורחת של דה מארקר עוד לפני שנפתח שם הקפה, אבל מי שיוכל לאשר זאת הכי טוב זו דבורית עצמה.

    יהונתן, כבוד על ההשקעה, תויק אצלי בדלישס ויקרא בהזדמנות.

  7. עירא,
    לגבי דבורית אני השתמשתי רק במידע ציבורי כיוון שהוא המידע היחיד שניתן לנו; מבחינתי, דבורית עברה לפלטפורמה הנסיונית של דה-מרקר כדי לכתוב שם את הבלוג שלה במקום בישרא; גם אם היא קיבלה תשלום על זה וגם אם לא, זה ממש לא משנה את הטענה (בכפוף למה שכתוב כאן).

    תודה על התיוק, אתה מוזמן לקרוא את זה; זה לא ממש ארוך כמו שזה נראה, את הרוב אתה אמור לדעת.

  8. קיבלתי את הקובץ של העבודה וקראתי בעיון.

    אני חושב שהבעיה העיקרית של העבודה הזאת היא שאין דבר כזה הבלוגוספרה הישראלית. יש כמה.

    כל הדוגמאות שלך הן מהבלוגוספירה שגם אני שייך אליה. אני מכיר באופן די טוב את כולן.

    אבל מה עם הבלוגוספרות האחרות שאתה ואני לא מכירים?

    ביצעת מחקר עם שאלון בישראבלוג אבל בכלל לא התייחסת לאירועים שקרו בבלוגוספירה שבה הגיל הממוצע הוא 15.3 עם רוב מובהק למין הנשי. ואני בטוח שהיו שם אירועים שהסעירו את הבלוגוספרה הזאת בנושאים שקשורים לנורמות ביטוי. ואולי הנורמות שם שונות?

    עוד דוגמה – לא התייחסת בכלל לבלוגוספרה של הישראלים כותבי האנגלית. בטוח שגם שם יש אירועים מאירועים שונים. ואולי הנורמות שם שונות?

    לכן אני חושב שמבחינה אקדמית ראוי שתדגיש את המקום שבו אתה נמצא ותסביר את עובדת היותך A-lister בבלוגוספירה המסויימת הזאת.

    עם הבהרה כזאת שמדובר בחקירת בלוגוספרה מסויימת מאד העבודה הזאת תהיה בעיני בהרבה יותר מוצלחת.

  9. חנן,
    אני לא חושב שיש "בלוגוספרות" אלא בלוגוספרה מהסיבה שמובאת במבוא; בתיאוריה, כל בלוגר מאמץ מערכת של כללים (ראה הערה של אפי פוקס), וכיוון שהוא עושה כן, הוא נכנס לקהילה. כדי הקהילה הזו כוללת את כל ה"בלוגוספרות" ללא קשר. מה שחשוב הוא לא הנורמות שנוצרות, אלא היכולת לאכוף את הנורמות. אותה יכולת לאכוף נורמות היא אוניברסאלית לכל "בלוגוספרה" ויותר חשובה מאשר הנורמות עצמן.

    בחנתי את העברית במיוחד כיוון שהישראלים דוברי האנגלית שייכים (גם) לבלוגוספרה בחו"ל וההיבטים של "ישראליות" בצורת הביטוי (מופנה רק לישראלים) חלשים אצלהם.

    התזה תכלול מחקר מקיף יותר כמובן.

  10. שלום, אני הבלונדינית, נפגשנו בעבר, אבל אני לא חושבת שאצלך בבית, אז קודם כל נעים לי מאוד.

    העבודה מרתקת בעיני, גם כגולשת וגם כאקדמאית שעוסקת בנושאים לא מאוד רחוקים ומשמח אותי שהחלטת לפרסם אותה כאן. אני חושבת שמעבר לערך הרב של העבודה עצמה יש חשיבות גדולה לקשר בלוגוספריה – אקדמיה – בלוגוספיה ולסוג הדיונים שהקשר הזה יכול ליצור. כבוד גדול.

    (חוץ מזה הרשתי לעצמי גם לשלוח לך מייל, הוא אוחז בכותרת "מהבלונדינית הסודית")

  11. בלונדינית,
    עניתי לך במייל, משום מה יש לי הרגשה שזה (שוב) יגיע לתיבת הספאם.

    בדקי את תיבת הספאם שלך שוב.

  12. ענת,

    למקרה שלא היה ברור, ישנן סיבות חשובות לאי פרסום הרשימה, בין היתר כדי למנוע מכל מיני סטודנטים לתקשורת שכותבים עבודות על בלוגים-שמוגים להעתיק את הטקסט. לכן, אם את רוצה את העתק הרשימה אני אצטרך לוודא כמה דברים לגבייך.

    לגבי אמינות הטקסט, רוב הטקסט מכיל לינקים למקורות שהוא מתייחס אליהם, כך שאם משהו רלוונטי עבורך את יכולה להשיג אותו יחסית בקלות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *