בית משפט באוקלהומה אסר על המדינה לאכוף חוק המגביל הפצת משחקי מחשב אלימים לקטינים (ויה חוקי המשחק) (Entertainment Merchants Association v. Henry, Case No. 5:06-cv-00675 (W.D. Okla.)). למרות שהפסיקה נוגעת למכירת משחקי מחשב אלימים ולאו דווקא לפורנוגרפיה או הימורים, ישנן לא מעט השלכות בפסיקה זו על הצעת חוק הצנזורה באינטרנט הישראלית (הנקראת, גם מטעמים פורמאליים, הצעת תיקון חוק התקשורת (שירות סינון תכנים בלתי הולמים לקטינים ברשת האינטרנט), התשס"ז – 2007.). בקצרה, חוק הצנזורה (למי שלא מכיר) מחייב את ספקיות האינטרנט לחסום את כל תעבורת האינטרנט המוגדרת למבוגרים (באמצעות סטנדרטיים רחבים ועמומים) אלא אם אלו מזדהים (באמצעי ביומטרי או שלא ביומטרי) בתור מבוגרים.

החוק באוקלהומה דרש כי אף משחק מחשב שמזיק לקטינים לא יוצג בחנויות, ימכר או אפילו ינתן לקטין. ההגדרה של אלימות בלתי הולמת, כפי שתוארה בפסק הדין היתה יכולה להיות או אלימות שבגיר ממוצע ימצא כפוגענית או שמאפייני המשחק (ברשימה לא סגורה) יכילו, לדוגמא, "האדרת אלימות" ונושאים אחרים (עמ' 2 לפסק הדין). ההגדרות הרחבות האלו, בין היתר, הן מה שמאפשרות את ההקבלה לחוק הישראלי, שגם הוא מכיל את ההגדרה הרחבה לתוכן בלתי הולם לקטינים.

בעת שמצא את החוק בלתי חוקתי, בית המשפט ציטט את ההחלטה האחרונה שניתנה בעניינו של ארנולד שוורצנגר כשבית משפט בקליפורניה מצא כי Found חוק דומה הוא בלתי חוקתי. ההשלכות העיקריות של פסק הדין על הליך החקיקה בישראל נוגעים לארבעה עניינים רלוונטיים.

ראשית: הגבלות מבוססות תוכן
בית המשפט מצא כי "העובדה כי משחקים 'הולמים', אינה סטנדרט מתקבל על הדעת למען השמת הגבלות מבוססות תוכן על ביטויים מוגנים חוקתית, אפילו אם ביטויים אלו מכוונים לקטינים." (עמ' .6); (ראה גם). אותם סטנדרטים שגויים ייושמו בהצעת החוק הישראלית. כאשר נשאל מי יקבע את הסטנדרטים לסינון תכנים בישראל, ענה שר התקשורת, אריאל אטיאסכי "ישנם בעולם המערבי המודרני מודלים של חברות שסורקות מיליוני אתרים של פורנוגרפיה מובהקת מכל הסוגים והמינים – מדובר באתרים, שכמו שאין ויכוח שעכשיו יום, כך יהיה ברור שזה פורנוגרפיה. לא מדובר על צ'טים ולא על קבצים, ולא על כל מיני קבוצות, רק על האתרים שהדגשתי. בכל מקרה, תהיה ועדה ציבורית עם מיטב האנשים העוסקים בטכנולוגיה, חינוך ומשפטים שיתייחסו לפרטים של הביצוע." (…). הוצאת ההגבלה על הביטוי לסקטור הפרטי, יחד עם קביעה שסינון דרוש לתכנים 'בלתי הולמים' כאשר את הלימות התכנים קובע המחוקק בתור 'האדם הסביר', אינה דרך לטפל בביטוי מוגן.

שנית: התכנים חוקיים
בעת שברור על כולם שתכנים בלתי חוקיים צריכים להיות חסומים מכלל האוכלוסיה (לדוגמא, יש לתפוס פדופילים ולסגור את אתריהם, אבל לא לסנן אותם לצורך המדע), תכנים בלתי הולמים אינם מוגדרים כך. בית המשפט הבהיר כי 'תכנים בלתי הולמים', כל עוד הינם חוקיים, אסור שיחסמו. מצד שני, כאשר מדובר על תכנים בלתי חוקיים כמו "מיניות בוטה או תועבה, אשר אינם מוגנים על ידי חופש הביטוי, בניגוד לביטוי מוגן במקרה זה" הנושא שונה (ראו גם).חסימת תוכן חוקי, למטרת הגנה על קטינים היא בעייתית כיוון שהיא מגבילה את הביטוי החוקי. (ראו גם, לדוגמא Ashcroft V. ACLU (03-218) 542 U.S. 656 (2004) ). הצעת החוק הישראלית מכילה מאפיינים דומים, בעת שהיא מגבילה את הגישה לתוכן חוקי. מסיבה זו בלבד יש בכדי לעצור את תהליך החקיקה עד לבירור ממצה בנושא ושינוי החוק כך שיתאים. ההגדרה של 'אלימות בלתי הולמת' בחוק באוקלהומה היא רחבה כמו ההגדרה בהצעת החוק הישראלי לתכנים אלימים ואף יותר מזה, כיוון שהגדרת תכנים אלימים בחוק באוקלהומה עשויה להכיל גם משחקים ש"הביטוי הגראפי לאלימות מיועד לזעזוע או גירוי".

שלישית: אל תבלבלו אותי עם עובדות
בית המשפט הבהיר בצורה שאינה משתמעת כי "אין עיגון בעובדות, שלא לדבר על 'ראיות משמעותיות', למסקנתם של המשיבים כי הפצה של משחקי מחשב אלימים לקטינים פוגעת באלו או בכל אדם אחר. מעבר לכל הצהרותיהם הכלליות של המשיבים, יש מחסור בממצאים חקיקתיים, מחקרים מדעיים או כל הגיון אחר למען תמיכה בהעברת החוק." (עמ ' .12). נדמהכי בעת שאמנון כהן מעוניין להגן על הילדים בעת שהוא מעוניין לצנזר את הרשת, יעילות אותה צנזורה (לא מבחינה מעשית , אלא חינוכית) אינה מעוגנת בעובדות וממצאים.

רביעית: מידתיות
השימוש באמצעי הפוגע בצורה פחותה בזכויות אדם היא הבסיס לכל המשפט החוקתי. בית המשפט מצא כי "אף אם נניח שהמשיבים יוכלו להדגים צורך מדינתי [באיסור], המשיבים לא הצליחו להראות כי החוק פוגע במידה שאינה עולה על הנדרש מבלי להתערב בחירויות הקבועות בתיקון הראשון לחוקה" (עמ' .13). אותו סטנדרט ראוי שייושים בחוק הישראלי. כשם שציינתי בעבר, החוק המוצע לא עומד בסטנדרטים חוקתיים וישנם אמצעים פוגעניים פחות, בין אם מדובר בהרחקת המחשב מקטינים והעמדתו בסלון, התקנה עצמאית של תוכנות סינון, חינוך ועוד. כל אלו אמצעים שפוגעים פחות.

—
Img CC-BY-SA-NC bukutgirl