פסבדו-קונקטורים

בחודש מאי 2002, אחרי הרבה ייאוש מלקבל מיילים רייקים מחברים בעת שהם מטיילים בחו"ל ומספרים על אילו הרים הם טיפסו, הוצאתי את הניוזלטר הראשון שלי. לא קראתי לו ניוזלטר, אלא דווקא "One for me and one for my homies. את המייל שלחתי לכל החברים שהיו בחו"ל ובדיוק חשבו על לשלוח לי את אחד מהמיילים הקבוצתיים בציפיה שאני אענה בצורה אישית. מה לעשות, אז זו היתה הדרך היעילה שלהם לתקשר עם כל החברים בשעה ומשהו שיש להם לאינטרנט.

את הניוזלטר המשכתי להוציא על בסיס זמן פנוי ועניין, ובדרך כלל לכשהתרחש משהו מעניין בחיים שלי, או סתם התפתחות, הוצאתי עוד ועוד כאלו. בסך הכל יצאו ששים ואחת מכתבים שניתן למצוא היום (כבר) תחת ארכיון מכתבי גן שולה. הניוזלטר היה התרפיה שלי, הדרך שלי להחזיק קשר עם כל החברים שהיו בחו"ל ולא היה להם זמן להחזיק איתי קשר, אבל הם רצו, ורצו בצורה נואשה. בהתחלה הניוזלטר היה ממוען רק לחברים שהיו בדיוק בחו"ל (ובסך הכל היתה זו תקופת שנה-שנתיים אחרי צבא, כך שרוב החברים היו בחו"ל), ובהמשך עוד חברים ביקשו להצטרף, כך שכשהגעתי לארבעים מנויים על הניוזלטר, הבנתי שיש משהו.

באותה התקופה, פרסמתי טקסטים פוליטיים במקומות שונים ומשונים, החל מפורום ארץ הצבי, דרך אתר מרצ ובעוד מקומות שונים ומשונים. לכן, כשידידה שאלה אותי למה אין לי בלוג, התשובה היתה כי פשוט אני לא הייתי צריך אחד. הסברתי לה שיש לי את הניוזלטר, וכל מי שחשוב לי שיקרא אותו קורא אותו, ושיש לי את הפלטפורמה לפרסם את השטויות שאני רוצה. כלומר, היה לי את כל חופש הביטוי שהייתי צריך.

[טעיתי]

מלקולם גלדוול וידידהבספרו The Tipping Point מסביר מלקולם גלדוול (הייתי מציין עמודים אם מאיר היה מחזיר לי את הספר כבר, נבלה) על מהו קונקטור, בקצרה, קונקטור הוא אדם המחזיק קשרים חברתיים בעצימות נמוכה עם מספר רב של אנשים. (מומלץ בכלל לגשת לאתר של גלדוול). קונקטורים הם אותם אנשים שמכירים את כולם, או מכירים אנשים שיכולים להכיר את כולם. גלדוול מביא ניסוי שערך סטנלי מילגרם בו ביקש מפרטים להעביר, באמצעות מכרים, חבילה לאדם במדינה אחרת בארצות הברית. מילגרם מצא כי באמצעות שישה צעדים (קפיצה ממכר למכר) כמעט כולם הצליחו להעביר את החבילה. (הסבר מפורט יותר). גלדוול ניתח את הניסוי והגיע למסקנה כי רוב הפעילות בוצעה על ידי קונקטורים או "סופר-קונקטורים" שמכירים את רוב האנשים.

כל בני האדם מכירים קונקטור כלשהו. אם המעגל החברתי (או הקבוצה החברתית) היעיל הוא בגודל של 180 אנשים, לקונקטורים עשויים להיות מעגלים חברתיים רחבים יותר, בעיקר אם אלו מצליחים להחזיק יותר קשרים בעצימות נמוכה.

אולם, לרשתות החברתיות שצצות כמו פטריות לאחר הגשם יש תפקיד בלתי מוצהר, וככל הנראה גם בלתי מתוכנן. גל מור מסביר כי הרשתות החברתיות לא נועדו להרחיב את המעגל החברתי שלנו ואני נוטה להסכים איתו. בעוד שהחברות הוירטואלית מבוססת על היכרות נטולת אינטימיות, כפי ששרון גפן ציינה היטב, היא מיועדת להפוך את כל המשתמשים ברשת החברתית לקונקטורים, או לפחות לפסבדו-קונקטורים.

לפני כשבוע הייתי בפתיחת התערוכה של Know Hope בגלריית החדש והרע. לתערוכה הגעתי עם דייט שהרגישה יחסית שלא בנח באותו מקום. הסיבה? מספר האנשים שהטריחו את זמני באותה התערוכה בשיחות חולין קטנות. מסתבר, שמתוך מאה ומשהו באי התערוכה, הכרתי לפחות את מחציתם. חלק ניכר מההיכרויות שלי עם כל אחד מהאנשים שם בא ממעגלים חברתיים שונים. חלק מהתיכון, מבית הספר היסודי, מהאוניברסיטה או "סתם מתל-אביב" (היכרות של אנשים באירועים). היכולת שלי לצור קשרים בעצימות נמוכה, ויחד איתה היכולת שלי לקשר בין שני אנשים שיעניינו אחד את השני (בעוד שאני פסיבי לחלוטין), היא הסיבה לכך שהדייט הרגישה לא במקום באירוע, כיוון שהיא הכירה אדם אחד בלבד – אותי.

אני לא סולד מרשתות חברתיות. אני חושב שרשתות חברתיות הן מוצר נהדר, יש להן תפקיד בדיוק כמו למוצרים טכנולוגיים רבים. הרשתות נועדו להחליף את הקונקטורים הפיזיים ולייעל אותן. נניח שכל אדם מכיר קונקטור או שניים, האם זה מספיק לו כדי להגיע לכל אדם בארץ? מנסיון, באמצעות שלושה-ארבעה חברים קונקטורים ניתן להגיע (כמעט) לכל אדם בישראל, לרבות סלבריטאי-על, חברי כנסת, שרים וראשי ממשלה. האם פייסבוק יכול להחליף את התפקיד הזה? אני בספק.

אהוד אולמרט לא יפתח דף בפייסבוק, ואף אחד לא יצרף אותו לרשימת החברים. ליוסי ביילין יש דף בקפה דה-מרקר עם 72 חברים. הוא אחד מחברי הכנסת הבודדים שמתחזקים קשרים חברתיים באינטרנט; אבל הוא גם לא נמצא ברשת באותה אינטנסיביות שחברים אחרים נמצאים בה.

אולי הסיבה שאני לא פותח עמוד בפייסבוק היא כי אני רוצה להאמין שאני קונקטור בחיים האמיתיים, אולי היא נובעת מאותה סיבה שאני נוטה שלא להשתמש במחשבון, כיוון שאני מאמין שלתבונה האנושית ולאנושיות יש יותר מכל חשיבות. ואולי, פשוט אולי, אני אתברר כטועה לאחר שכל חבריי יתחילו להשיג זיונים באמצעות פייסבוק.


Image CC-BY-SA Jakob Lodwick

47 תגובות ל-“פסבדו-קונקטורים

  1. הקטע המצחיק הוא ששנינו לא פותחים חשבונות בפייסבוק מסיבות דומות אבל הפוכות לחלוטין:
    אתה יודע שאתה קונקטור ולכן אתה לא זקוק לזה, ואני יודעת שאני לא קונקטורית אבל מספיק מודעת לעצמי כדי לדעת שזה יגרום לי להרגיש שאני מטפחת קשרים שלא שם באמת.

  2. אני לא רוצה חשבון בפייסבוק כי יש לי חברים אמיתיים, כי יש לי אנשים שאני מדבר איתם כשרע לי, ויותר מכל, כי אם מישהו רוצה להתעדכן במה אני עושה יש לו מיליון דרכים. בתקופה מסוימת, כדי לדעת מה אני עושה אפשר גם לשלוח מייל.

  3. הניסוי של מיליגרם הוא בעמוד 42. והמעגל היעיל ביותר הוא 150

  4. כפי שכתבתי אצל שרון, עניין הקונקטורים רלוונטי יותר ל Linked-In, שם היתרון הוא ביכולת להגיע לאנשים שאתה לא מכיר דרך חברים שלך ולא ל Facebook שמאפשר לך להתעדכן בנוחות לגבי אנשים שאתה ממילא מכיר בדרגה זו או אחרת.

    אני מעוניין להתעדכן בחדשות של החברים שלי, אבל אני לא אשלח להם מייל כל חודש לשאול מה חדש (אם אנחנו לא מדברים באופן שוטף). זה טרחני בעיני. (כי אני הייתי מתעצבן אם הייתי צריך להשיב פרטנית ל 5 אימיילים בחודש ששואלים אותי מה נשמע)

  5. אלירם,
    אם יש אנשים שאתה לא מוצא לנכון לשמור איתם על קשר אישי, ככל הנראה שאתה לא צריך אותם כחברים, לא? ההצעה שלי היא שתבחן את מהות הקשרים שלך.

    אני לא מדבר על לינקדאין, למרות שזה רלוונטי גם לשם. הצורך הוא לא רק 'מקצועי' אלא גם "אני רוצה מישהו שיבוא איתי לתערוכה X" או "אני רוצה מישהו שיודע איך לנגן את שיר Y ויכול להסביר לי". הצורך הוא להכיר אנשים כיוון שהתבונה היא מבוזרת.

    אם אתה רוצה להתעדכן בחדשות של חברים, כדאי (אולי) שתדבר איתם.

  6. יהונתן, קצת הגזמת בפירוש מה שאמרתי.
    בוודאי שיש לי את מעגל החברים שאתם אני בקשר פנים אל פנים, טלפוני וכו'. יש מעגל רחב יותר שאתם תדירות הקשר פחותה יותר. זה גם לא ממש בקטגוריות ולא ממש דיכוטומי.
    למשל אנשים חביבים שעבדתי אתם מספר שנים יש עשרות אם לא מאות. אני לא מתקשר לכולם לשאול מה נשמע, זה לא פיזיבילי.

    אתה מציע שאנתק את הקשר אתם בכלל? כי על פי התגובה שלך אם אני לא מתקשר, אסור לי להתעדכן בחדשות שלהם בכלל, כי אני לא חבר אמיתי.

    לך אולי יש את הפנאי לשמור על קשר בעצימות נמוכה עם מספר רב של אנשים באמצעים של טלפון / אימייל ושאר אמצעים של אחד לאחד באופן אישי.
    לי אין את האפשרות הזו לצערי. בקושי איחלתי שנה טובה ליותר מקומץ אנשים השנה (מדהים כמה זמן פנוי נעלם כשיש ילדים ועבודה תובענית). אז אני יכול לתרץ או שאני יכול למצוא פתרון שיתן לי את האפשרות לשמור על קשר שכזה בצורה מרוכזת.
    הבלוג שלי הוא כלי כזה, זו הסיבה העיקרית שפתחתי אותו. אבל הוא חד כיווני.
    פורום (סגור) שפתחתי נתן פתרון לא רע, אבל היו לו בעיות טכניות.
    FB נראה לי כמו כלי טוב לצורך זה. אין לי שום שימוש לקונקטורים בהקשר זה מפני שכל האנשים שאני מתעדכן לגביהם דרך FB הם מראש כבר מכירים שלי ברמה זו או אחרת.

    FB לא בא להחליף את הטלפונים והדיבורים הקיימים כיום (ההערה שלך בנושא היתה קצת בלתי ראויה בעיני), הוא בא כדי לאפשר הגדלה של מעגל המתעדכנים בעלות של הוספת מקום עדכון יחיד.

  7. זה לא פנאי,
    היכולת לרכוש חברים בעצימות נמוכה היא יכולת מסוימת. או שיש אותה או שאין.

    אם פייסבוק מאפשר לך להתעדכן (ברמה ההיסטורית) במעשים של אנשים, האם יש סיבה שתתעדכן? למה חשוב לך לשמוע מה אנשים עושים איפשהוא?

  8. עם ההגדרה של פסבדו קונקטורים איני מסכימה. אין מדובר בלא-קונקטורים שהרשת החברתית הופכת אותם, בתחושתם, לקונקטורים (ולפיכך מדומים). מדובר בלא-קונקטורים שפשוט מצאו מקום מצוין לאחסן את כל המידע החברתי שמוחם אינו תומך בו ביעילות. לא-קונקטורים משופרים.

    אני בספק אם יש מי מהלא-קונקטורים שמשלה את עצמו שרשימת חברים ברשת חברתית הופכת אותו לקונקטור. עם זאת, אין ספק שעצם הארכיטקטורה של הרשת החברתית יכולה לגרום לאדם כזה לחוש שהוא מצוי בתוך מעגל חברתי ולא מחוץ לו.

  9. יהונתן, או שיש או שאין?
    ואם יש לי 100 אנשים שאני שומר אתם על קשר ולך יש 300 ולמישהו אחר 8 ולרביעי 2000 (והוא מסדר לכולם ג'ובים והזדמנויות עסקיות והעברות רהיטים משומשים)? באיזה צד אני?
    FB הוא כלי שעוזר לקונקטורים (אנשים בעלי נכונות לקישור בין מכרים, בחלק גדול מהזמן) לשמור על קשר עם יותר אנשים. ועוזר ל-לא קונקטורים לשמור על קשר עם יותר אנשים.
    יהיו לך 2 חברים באתר או 222 חברים, כל עוד אתה עושה באתר שימוש, לבריאות.

    סה"כ זה כלי, מאלו שעובדים טוב. גם תוכנות המסרים המיידיים באו ופתאום קיבלת כלי חדש שמכיל רשימת חברים. זה לא בא במקום שום דבר אחר ולא על חשבון כלום.

  10. אלירם,
    קונקטורים זו תרבות. קונקטורים זו דרך של ניהול לקוחות ולא יותר מזה; אתה צריך לחשוב איך אתה רוצה להשתמש בתכונות האלו, אבל האם אתה תשתמש בהם?

    פייסבוק הוא אפליקציה שנועדה להחליף, ולא להרחיב, את היכולת שלך לנהל מעגלים חברתיים.

  11. יהונתן,
    אז אם קונקטורים קשורים בניהול לקוחות ותו לא, אין קשר בינם לפייסבוק.
    אישית, אני משתמש בתכונות האלו לעיתים. כשבא לי. לא תמיד. יש לי די הרבה חברים בעצימות נמוכה, אבל גם את אפקט ה"קונקטור" אני משאיר בעצימות נמוכה עכשיו.

    לא ממש מעניין אותי מה פייסבוק "נועד" להיות. גם טלפון סלולרי "נועד" לשיחות ולא ל SMS, משחקים, גלישה, העתקות במבחנים וכו'.
    אבל אני מאד חולק עליך בהגדרה שנתת לפייסבוק. פייסבוק נועד במקור לעזור לבוגרי אוניברסיטאות בארה"ב לשמור על קשר. הוא לא כלי עסקי כמו Linked-In.
    אני גם לא חושב שהוא נועד "להחליף" שום דבר. מאיפה הרעיון הזה? הוא לא גרסה חדשה שמחליפה אתר ישן, הוא לא מתרכז בבלוגים, לא מתחרה בפליקר, בטח לא במייספייס.

    אולי בכל זאת כדאי שתנסה להשתמש באתר כדי להבין? (לפתוח חשבון לא מספיק, אגב, אתה צריך להוסיף לפחות 5 חברים פעילים כדי שעניינים יתחילו לזוז).

  12. אלירם – בשביל לסדר לאנשים עבודה, או סתם לקשר בין אנשים שאתה חושב שעשויים להיות מסוגלים לעזור זה לזה, לא צריך FB או לינקדאין. אתה רק צריך לשים לב למה שקורה אצל החברים שלך. וזה לא תלוי פלטפורמה.

    אתה יודע שלחבר א' נמאס מהעבודה שלו, בדיוק באותו הזמן שחברה ב' מחפשת עובדים בחברה בה היא עובדת. את מקשרת בין שניהם (כי הוא אפילו לא היה חושב לנסות אצלה). הוא מתראיין אצל ב', ומתקבל לעבודה (ואז את הולכת לאכול בראוניס עם שניהם).

    והמידע הבסיסי הזה של האדם הנכון שנמאס לו בדיוק ברגע הנכון לא היה מופיע בשום רשת חברתית.

    ייתכן ששניהם היו מוסיפים זה את זה לרשימות החברים שלהם (כי שניהם חברים באותו מעגל חברתי מורחב), אבל סביר להניח שהקישור בין שניהם לעולם לא היה מתבצע ברמה הזו, ללא קיומו של אותו גורם ששם לב לצרכים של האנשים סביבו (לא מעזה לקרוא לעצמי קונקטורית).

  13. שרון, אבל זה קורה עם ובלי פייסבוק.
    היתרון של פייסבוק הוא ב*הרחבה* של הידע שלך על אנשים שאת מכירה ומעריכה.
    נניח ואת אכן יודעת שמישהו מחפש עובדים, אבל את לא יודעת על מישהו שמחפש עבודה.
    ונניח שמישהו שעבדת איתו אבל לא שמרת איתו על קשר פתאום משנה את הסטטוס שלו ב FB ל"מחפש עבודה". את מכירה אותו, את יודעת שהוא אדם מתאים למשרה ההיא, אבל פשוט לא דיברתם זמן רב. אולי אפילו שנים.
    יש הבדל מהותי בעיני בין לשלוח אימייל לכל מי שאני מכיר אם אני מחפש עבודה (זה ניצול קצת בעייתי של החברות איכשהו, ראי מקרה חנן והחבר שנפל ב MLM) לבין עדכון הפרופיל שלי, עדכון שיופיע אצל כל מי *שרוצה* להתעדכן במצבי. אם מישהו ירצה להפסיק לקבל ממני עדכונים הוא לא צריך לשלוח לי אימייל כדי שאפסיק, הוא פשוט מגדיר אצלו להוריד את תדירות העדכונים ממני. זה הבדל מהותי.

    גם את וגם יהונתן מתיחסים לפייסבוק כאל "עוד" רשת חברתית. אולי בצדק ואולי לא. אני משתמש ב Linked In ובקפה דה-מרקר באופן רצוף יחסית, ופייסבוק משמש כפונקציה שונה לחלוטין, לפחות לגבי.

  14. אלירם,
    במילה אחת 'יאללה יאללה' (שהפכה לנפנוף רשמי כאן)

    בהרבה מילים:
    אם אני בקשר בעצימות נמוכה עם מישהו, אני בדרך כלל יודע מתי הוא מחפש עבודה, אני מתעדכן איתו בכל מקרה בטלפון וכדומה. אני גם יודע מה הוא עושה ומה התחביבים שלו, אני יודע מה הוא רוצה לעשות בחיים ואני יודע איך הוא רוצה לעשות את זה. פייסבוק במקרה הטוב יכול לסייע לי לזכור את זה. אבל אם היתה לי בעיית זכרון, לא הייתי מגיע לכך.

    הבעיה עם פייסבוק, כמו שאמרה לי ידידה היום, הוא הטרחה בכמות השעות שדרושות כדי לתחזק את הקשרים האלו בכל מקרה, כמו גם העובדה שהוא לא האתר היחיד. כלומר, צריך להרשם בעשרות רשתות חברתיות כדי לשמור על קשר עם כולם, כך שבפועל יוצא שצריך לחזור לאלמנט הזמן.

  15. אז זהו, שלי יש חשבון בפייסבוק וכל החברים בו הם חברים אמיתיים, שמתוכם, באמצעות פייסבוק אני שומרת על קשר הדוק בהרבה יותר מכיוון שאני לרוב עסוקה והרבה מהחברים מפוזרים בעולם. במקום לשלוח אימיילים קבוצתיים על מה שהוא עושה בטיוליו, לדוגמא, ידיד שלי פשוט מפרסם תמונותיו וסיפוריו, וחבריו בוחרים בזמנם מה ואם בא להם לראות, הרבה יותר נחמד בעיני לדוגמא, מבלוג -בהקשר שאני יכולה להתעדבן במה שקורה עם 2-3 (או במקרה שלי 15-20) חברים בכל פעם. בעצם, אני חושבת שאתה סתם מגנה אתר מדהים כי החלטת שאתה נגד אבל זה בסדר, הסיבה היא מכיוון שכשאתה תוסיף חברים לרשימה, לרבות 9-10 אנשים הרוב באמת לא יהיו חברים אמיתיים, אלה במו שסיפרת בסיפורך, אנשי שאתה סתם קצת מכיר ובהחלט מזהה. אצלי זה שונה, מתוך 122 חברים שכרגע ברשימתי 90% מהם אני מרגישה הם אנשים שהשפיעו על חיי, ו-85% אני למעשה אוהבת.

  16. מיה,
    (א. אני חושב שאת קונקטורית, ויש לך הרבה מאוד קשרים חברתיים)

    ב. אני חושב שאם הייתי מצטרף לרשת חברתית כלשהיא (ובאלו שאני רשום בדרך כלל אני מצרף רק חברים מהעולם האמיתי) הייתי מצרף רק חברים מהעולם האמיתי. הבעיה היא שאני לא רואה את הצורך לתקשר איתם בצורה כזו. אני מבין שלך נח, אבל לי מאוד נח להתכתב איתם אישית.

    ג. עצוב לי ש15% מהחברים שלך בפייסבוק הם אנשים שאת לא אוהבת.

  17. עוד משהו יהונתן, עד פייסבוק באמת היה צורך ביותר מאתר אחד כזה בכדי לשמור על קשר עם כולם, אבל מכיוון שפשוט ה-מ-ו-ן אנשים בפייסבוק, אני אישית מחקתי את עצמי מכל אתר אחר שהייתי רשומה בו (לרבות אחד ניו זילנדי אבל זה קשור לאוניברסיטה). אז בדיוק ההיפך ממה שאמרת- פייסבוק נוטה לפתור את הבעיה שבה החברים מפוזרים באתרים שונים.

  18. 15% מהחברים שלי בפייסבוק הינם קשרי עבודה ולימודים. אין לי צורך לאהוב אותם

  19. אז אתה מתעדכן בטלפון, אחר באימייל, אני דרך הבלוג או בפייסבוק. זכותך המלאה לבחור את דרך ההתעדכנות שלך.

    הנקודה היא שאולי לך ספציפית FB לא מתאים. סבבה.
    אולי השימוש שאתה מחפש באתר שונה מהפונקציה ש FB מספק. גם זה אפשרי.

    פשוט היו במה שכתבת יותר מדי אלמנטים שלא קשורים לשימוש שאני עושה באתר. התגובה שלי נבעה בעיקר מכך שגם לי היתה תפיסה שונה לגמרי כלפי פייסבוק עד לפני כשבועיים, פשוט כי לא ניסיתי.

    זה קצת כמו Guitar Hero. כששומעים על זה, זה נשמע כמו המשחק הכי מטופש בעולם, אבל כשמחזיקים את "הגיטרה" ביד, החוויה פשוט כיפית.

  20. אלירם,
    לי גיטר הירו נראה טפשי כי אני מנגן בגיטרה.

    זה כמו שיעשו משחק "סקס הירו" שתשחק בו 5 על אחד. אתה יכול לעשות את הדבר האמיתי עם טיפה יותר כשרון.

  21. אז אני מבין שלא שיחקת ב GUITAR HERO. :-)

    אני יודע לנהוג על מכונית משפחתית ועדיין נהנה לשחק משחקי מירוץ מכוניות, א-פ-י-ל-ו שאני נוהג "באמת" כל יום.

    זו פשוט לא אותה חוויה. אגב, בדרך כלל לנגני גיטרה קשה יותר לשחק בגיטר הירו, כי הם מנסים לנגן.

  22. אלירם צודק
    אני הייתי משתמש בסינג-סטאר בשביל קלינגר כי הקול שלו יכול להרוג דולפינים בסין (למעשה זן ספציפי נכחד רשמית לפני כחודש ואני יודעת את מי להאשים)

    בקיצור אתה צודק

    וקלינגר
    כרגיל
    טועה
    אבל מה שהכי הכי זה שהוא מדבר כמו מישהו שמדבר נגד גראס או נסיעה באופנוע -למרות שהוא יודע שזה כיף. הוא ממש מנסה להסביר לעצמו ולשכנע אותנו שאנחנו מאמינים לו, שזה לא. אבל זה כן!!!!!!!!! ייייייייייייייייש פייסבוק לנצח

  23. אלירם,
    א. מיה צודקת, אני הכחדתי את זן הדולפינים כשניסיתי לשיר.

    ב. תסלח לי, אבל שיחקתי גיטר הירו, וזה בערך כיף כמו לאונן – הדבר האמיתי פשוט טוב פי מיליון. כשאתה מצליח להוציא את הצלילים האלו מגיטרה אמיתית הסיפוק הוא פי מיליון יותר טוב מכל ציון שמחשב יכול לתת לך.

    כן, למדתי לנהוג על סימולטורים של מכוניות, בגדול. כן, אני יודע שזה לא משתווה בכלל לדבר האמיתי, ואם הייתי יכול הייתי בכיף נוהג 220 על איילון כי לא משנה כמה אדרנלין יוצא לך במשחק מחשב, כשאתה עושה את זה באמת זה הרבה יותר שווה.

  24. יהונתן.
    לא טענתי שמשחק מירוצים יותר טוב ממירוצים אמיתיים.
    גם לא טענתי שגיטר הירו יותר טוב מלנגן על גיטרה.

    כן טענתי שגיטר הירו הוא *לא* כמו לנגן על גיטרה, אלא חוויה אחרת.
    גם ציינתי שמשחק מירוצים מעניין למרות שאני נוהג באיילון כל יום (ולא מהר במיוחד). פה – מירוצים, שם – נסיעה.

    אמרת שפייסבוק "מחליף" את האמצעים הרגילים של קונקטורים. אז הוא "מחליף" אותם כמו שמשחק מרוצים "מחליף" את הצורך בנסיעות אמיתיות. הוא פשוט *לא*.
    זו הנקודה שניסיתי להעביר.

    פייסבוק נותן פונקציה אחרת, שקשורה אמנם לאנשים שאתה מכיר, אבל לא באה להחליף שום דבר.

    גם גיטר הירו לא מתימר ללמד אותך לנגן גיטרה ולא תצליח ללמוד לנגן על גיטרה אמיתית גם את תשבור את שיאי כל הזמנים במשחק. אני מנסה להסביר לך שאם אתה מתיחס לגיטר הירו כאל סוג של נגינה בגיטרה, ברור שלא תהנה.
    הוכחת את זה בתגובה שמעל.

    כנ"ל, אם אתה מתיחס לפייסבוק כאל כלי שנועד להחליף את היכולות החברתיות שלך במשהו משוכלל, באמת שאין טעם שתרשם. זה פשוט לא יקרה.

    אז כן, מירוצי מכוניות אמיתיים הם יותר כיף ממשחקי המחשב. אבל לי מעולם לא היתה הזדמנות לנהוג במירוץ כזה. להטיס מטוס יותר כיף מסימולטור (את זה דווקא עשיתי). אבל אין לי אפשרות להטיס מטוס מתי שארצה, בדיוק כפי שאין לי אפשרות להתקשר לכל מי שהייתי רוצה.

    עדיף תחליף פחות טוב מהמקור מאשר שום דבר.

  25. אלירם, האם ייתכן שאתה רומז כאן שפייסבוק (התחליף ש"פחות טוב מהמקור") נועד לאנשים שאין להם חברים ("שום דבר")?

    [זה לא קצת כמו להרגיש עם למרות שאתה בלי?]

  26. אלירם,
    גיטר הירו נועד "לדמות" את החוויה של נגינה (כמו שנהיגה בסימולטור נועדה "לדמות" את הנהיגה האמיתית). בשתיהן החוויה היא לא "שונה" אלא "מנסה-לדמות".

    רשתות חברתיות בדיוק עושות את אותו הדבר, רק שהן מדמות את החברויות ולכן הורגות את היכולות החברתיות הלא-וירטואליות שנותרו (אצל מי שלא ממשיך לתחזק אותן). אם תחשוב על זה ככה: שימוש ברשת חברתית כדי "לתחזק" קשרים בעצימות נמוכה היא כמו לסוע לעבודה בסקנד לייף.

  27. שרון זו הייתה הערה טפשית, סליחה אבל עם את.ה רוצה לקחת כל דבר מילולית ולחפש איך פייסבוק פשוט לא אתר טוב, סבבה אבל זה קטנוני. יש לי חברה מאוד מאוד טובה ביפן, שנינו מדברות ספרדית, היא לא מדברת אנגלית, אני לא יפנית. פעם היינו מאוד מאוד קרובות, אבל מה לעשות אימיילים לא עבדו ולך תנסה להבין את המבטא שלה בטלפון בספרדית. פייסבוק הזכיר לי שאני מתה עליה, שהיא בן אדם מאוד מאוד מצחיק, ואנחנו בקשר הכי טוב מאז שדרכינו נפרדו ב2002 – ואפילו מתכננות להפגש. אני רואה מה קורה איתה יותר דרך תמונות וציורים מאשר דרך נסיונות לפענח מה היא מנסה להגיד. אז כן פנים אל פנים אין לנו בעיות, אבל בלי פייסבוק אין לנו קשר, וזה חבל, אני חייבת לה מלא שוקולד, והיא לי מלא בירה.
    עכשיו שהסברתי את מה שאלירם ניסה להגיד- יש שאלות? לקרוא ל-א-ט: המקור יותא טוב, אבל לא כל החברים נמצאים מרחק נגיעה. (זו סיטואציה אחת מתוך מספר שחשבתי להעלות). בקיצור דונט נוק איט ביפור יו טריי איט

  28. ודרך אגב אין קשר להערה שלך קלינגר על לדמות חברויות. אין לך פייסבוק אז הכל תאורטי לחלוטין, אלה לא אנשים זרים שמדמיינים שהם מישהו אחר. אלה אנשים שאני אוהבת ומכירה ואם הם נמצאים במרחק נגיעה טיפה יותר קרובה מאימייל (כי הם באותו המקום ביחד ואני רק צריכה להתעדכן דרך קליק) זה לא הופך את המגע בכלל בכלל למגע בעצימות נמוכה או מדומה. פשוט מאוד- מה שאתה מעביר דרך פליקר והבלוג שלך והאימייל שלך, את זה והרבה הרבה יותר אני מעבירה דרך פייסבוק בבת אחת.
    אל תוסיף את עצמך לאתר אבל להגיד שהקשר עם חברים הוא מדומה או איכשהוא פחות אמיתי- זה פשוט להוריד מרמת האנושיות בין חברים. בולשיט.
    כשאני אסע לישראל אני ארשות בפייסבוק "מיה נוסעת לישראל". כולם יראו וידעו איך ליצור איתי קשר ישר. אין צורך באימייל ענק, אין צורך לפתוח בלוג, אין צורך לחפש את הטלפון של מי יש לי ושל מי אין. כ-ל כ-ך יותר יעיל.

  29. יאאללה איזה חפרנים אתם!!!
    ואני לא מאמינה שקראתי את כול ההתפלמסות הזו…
    תכלס אני מצדדת בקלינגר ושרון מהבחינה שעדיף לשמור על קשרים חברתיים בעולם האמיתי.
    מאיה ואלירם – אם פייסבוק משרת את מטרותיכם אז זה אחלה, בשביל זה הוא נועד, וכן אני יכולה להבין את הקושי בשמירת קשר עם אנשים מעבר לים ואיך הפייסבוק עוזר בנסיבות האלו.
    לי אישית אין פייסבוק כי אין לי זמן להתעסק בזה, מצד שני אני ממש לא מתנגדת לאתרים דומים לו כמו האתר הישראלי "בשותף" שבו אני חברה, או כמו אתרים של בוגרים של אוניברסיטאות מחו"ל או בתי ספר מחו"ל שגם לקבוצה כזו אני שייכת. אישית לא מצאתי את הכלי הזה כיעיל, ולרוב כדי להתעדכן באמת ולדבר עם החבר'ה מחו"ל אני פשוט מרימה טלפון/ שולחת אי מייל ובמקרה הטוב והרצוי שולחת מכתב או גלויה בדואר אויר.
    קלינגר – נושא הקונקטורים הוא נושא מרתק, תודה על הלינקים, גם לרמן מדבר על זה הרבה. יאללה חג שמח יא זאלמה

  30. גת- את מבינה למה את ממש בסדר וקלינגר מעצבן אותי? כי את לא סתם אנטי את לא שחור-לבן. את ניסית, את יודעת ואת החלטת שזה לא בשבילך. סבבה. חג שמח!

  31. קודם כל, תתחדש על האייקונים של famfamfam. הם מעולים והבריטי הזה פשוט דביל לשחרר 1000 אייקונים כאלו איכותיים בחינם.

    דבר שני, זה יהיה עצוב אם תהיה האח האחרון שיהיה לו פייסבוק (אם תרוץ ותירשם עכשיו תהיה שלישי), אני לא הייתי מראה את הפרצוף שלי בארוחות משפחתיות.

  32. שרון,
    המלה "תחליף" התיחסה לדרך תקשורת, לא לעצם החברות עצמה.
    במקום להרים טלפון לעשרים אנשים אני מעדכן את הפייסבוק. הם מעדכנים את שלהם בהתאם.

    אנשים שאין להם חברים לא ימצאו מה לעשות בפייסבוק. בדיוק ההיפך מהמסקנה שלך.
    פייסבוק הוא דרך גרועה למצוא חברים חדשים, אם זה מה שאת מחפשת. יש המון אתרים שמיועדים לכך, פייסבוק הוא לא אחד מהם בעיני. לא מעניין אותי מה עושה עכשיו מישהו שאני בכלל לא מכיר. באמת שלא.

  33. יהונתן,

    גיטר הירו לא נועד לדמות נגינה, בדיוק כמו שמשחק מירוצים לא נועד לדמות נהיגה.
    יש הבדל מהותי בין משחק מירוץ מכוניות לבין *סימולטור* נהיגה, בדיוק כמו שיש הבדל בין SPACE INVADERS לבין FLIGHT SIMULATOR. ההבדל הוא לא טכני ברמת המשחק אלא מהותי, אלו שני ז'אנרים שונים של משחקים, למרות שהם נראים דומים לעיתים.

    המטרה ב GH היא _לא_ ללמוד לנגן !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    המטרה במירוץ מכוניות היא תחרות וכיף, התנגשות או התהפכות לא גורמות לסיום המשחק ולמשלוח השחקן לבית חולים וירטואלי.

    ויודע מה, גם אם אתה לא מסכים עם שני המשפטים האלו, אני עדיין סבור ש FB משמש לפונקציה שונה לגמרי מזו שאתה מתאר. התיאוריה שלך יפה, אך שגויה למדי בעיני.

    והפואנטה של הדוגמאות מעל היא שלעשות "כאילו" זה בשביל הכיף, זה לא בא כדי "להחליף" דרכי תקשור אחרות, זה לא בא במקום דרכי תקשור אחרות וכמו שכתבתי לשרון, מי שאין לו חברים לא ימצא שם מה לעשות לדעתי (אלא אם כן הוא טרול או משועמם מסוג אחר.) חוץ מלשחק משחקים באפליקציות.

  34. מקווה שמישהו עדיין יקרא..
    הצטרפתי לפייסבוק כשחברים קראו לי להצטרף לאיזו קבוצה. החברים – חברים טובים מחו"ל שהכירו אותי מחדר צ'אט בתיכון כששרצנו שם שעות. הקבוצה – לחדר, עם שחזור תמונות ישנות וכאלה.
    וזה מסמל את הדבר העיקרי הראשון שפייסבוק עוזר לי בו – כן, מעניין אותי להתעדכן בדברים קטנים אצל חברים ישנים שאני לא בקשר כזה סדיר איתם.

    הדבר השני הוא זה שאולי לך קל, אבל יש לי 67 חברים ב FB כרגע ולי זה בלתי אפשרי להתעדכן בכ"כ הרבה אנשים. האמת, קשה לי להתעדכן עם יותר משלושה. אם יש להם מסנג'ר אז קצת יותר, אבל לא הרבה.
    ככה אני מקבלת עדכונים בדחיפה ולא במשיכה – כשיש למישהו משהו חשוב הוא מעדכן.
    שזה קצת מזכיר את איך שבחיים האמיתיים צריך להוציא מאנשים בכוח תשובה ל"מה שלומך" ("לא משהו.." "למה?" "בעיות בעבודה" "אילו בעיות?" נו רבאק, תגיד כבר וזהו) ובעצם אני אוהבת יותר כשנותנים משקל לתשובה כשיש משהו ("לא משהו, צעקו עליי בעבודה") ולא נותנים לתשובה משקל אם היא לא מעניינת ("אצלי כרגיל. אז מה דעתך על מזג האוויר?") – זה עדכון בדחיפה. זה עדכון כמו רסס, אתה לא צריך לבדוק כל הזמן אבל כשיהיה משהו תדע מזה.

    אז הדבר השני הוא החברים הקיימים, ובאמת הקשרים היותר מרוחקים. זה כבר נתן לי לדבר יותר בחופשיות עם אנשים ולהם לדבר יותר בחופשיות איתי, כי הקרבה המדומה לעתים מומרת בקרבה אמיתית. היי, בדיוק כמו כשאנשים נחמדים אליך יותר במציאות כי הם מכירים אותך מאיזה פורום.

    הדבר השלישי הוא לגלות על אירועים ועניינים שיעניינו אותך בגלל שחברים שלך מעורבים, או בגלל שהם מעניינים חברים שלך.

    בעצם אנחנו רואים פה כמה מהעקשנויות שהיו כלפי קשרים באינטרנט, ואת הפתרונות אליהם שאנחנו מכירים. האינטרנט נותן לנו לשמור על קשר עם יותר אנשים ולקבל מהם פרטים יותר מעניינים, ובFB הדבר יעיל יותר מאשר במייל או בטלפון. אם כי הוא לא בא להחליף אותם אלא לחזק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *