0.
אלי ישי ממשיך עם היוזמה ה"ברוכה" שלו, וטוען שהוא פועל לשחרור מחבלים יהודים. ישי מעוניין לשחרר את עמי פופר ועוד מספר חברי מחתרת יהודית; בין היתר, מדובר במחבלים עם "דם על הידיים", שיש לשחרר למען שלום הציבור.
1.
ישי, כמובן, התנגד לשחרור מחבלים שאינם יהודים עם דם על הידיים. אבל כשהתנגד אמר: "מחוות כלכליות בוועידת אנאפוליס יובילו לשקט ויחזקו את יכולת השליטה של אבו מאזן וסלאם פיאד. כל שחרור נוסף של אסירים, ללא דיון באסירים יהודיים שחל שינוי במצבם, יערער את האיזון בתוך החברה הישראלית".
2.
כמו שאמרתי בשבוע שעבר, עקרון השוויון בזכויות אסירים אומר שיש להתייחס בצורה שווה למי שישוחרר; ישי מנסה ליישם את העקרון הנ"ל בצורה קלאסית – תוך שהשגיאה שלו מובנת. ישי מעוניין להכניס את העבריינים והרוצחים בתוך החברה, מתוך תקדים של שחרור רוצחים פוליטיים.
3.
כמובן שישי לא מתייחס לשחרור של יגאל עמיר, במיוחד כי הוא יודע שהעניין יגרום לדהלגיטימציה להצעה שלו. נכון לעכשיו, ישי מציע לאחות את החברה השסועה על ידי חנינה ומחילה לאנשים שביצעו עבירות על רקע גזעני.
4.
יש לזכור כי אלי ישי הוא שר המסחר והתעשיה בישראל, לא דמות הזויה בימין הקיצוני; אלי ישי הוא שותף קואליציוני וחבר מלא בממשלה. אלי ישי, לעומת זאת, מעוניין לשנות את פני החברה כך שזו תמחל לרוצחים אם הרקע למעשיהם היה לאומני וגזעני.
5.
עוד פוסט מיותר להציג את המובן מאליו, שאומר שהרוצחים האלו ישתחררו בעוד מספר חודשים, כמו גם יגאל עמיר.
זה לא סוד שלש"ס יש תדמית שמאלנית מדי, והוא מנסה לקנות את קולות מצביעי הימין. זה בסדר: בתנ"ך, "דמים" זה גם כסף.
מצטער. זה צורם שעמי פופר ישב בכלא כשקוזו אוקמוטו יוצא לחפשי.
העקרון של ציות עוור לחוק גורם שוב ושוב לעיוות שבו השלטון מגן על העבריין ומפליא את מכותיו באזרח הלוקח את החוק לידיו. החוק שלא מגן עלינו מפני שודדים וגנבים אך יודע לפעול נגד שי דרומי.
אותה נקודת כשל קיימת גם בחוק הבינלאומי שמאפשרת את המצב בו תושבי שדרות חיים תחת הפגזות שרירותיות ואין מי שישמור עליהם.
החוק הולך ומפספס את המציאות.
תגובה לקטע
======
יהונתן,
1. אתה קצת ממשיך בפסטיבל/קרנבל יגאל עמיר. במקרה אתה כותב דברי טעם אך עדיין עצוב שבבלוגיה הישראלית התחולל כזה ספין על כזה רמש.
2. הדיון העיקרי שקשור איכשהו ליגאל עמיר אסור שיהיה אד הומינם, אלא צריך ליסוב על שאלה משפטית אחת: "האם ראוי ליצור עבירה פלילית נפרדת בחוק העונשין עבור פגיעה בנבחר ציבור, אשר העונש הקבוע עליה יהיה גבוה מזה של עבירות מקבילות בהן הקורבנות אינם נבחרי ציבור?".
אמנם עדיין לא גיבשתי את דעתי-שלי בנדון, אך כרגע אני נוטה לתשובה "כן".
אסף,
1. לא; אני חושב שאסור לשחרר מחבלים בלי קשר לזהותם. אני מוכן לשחרר, במסגרת הסדר מדיני עם מדינת אויב, מחבלים לתחומה, כאשר היא מתחייבת להשאירם במאסר או לשקמם. אם אתה רוצה, אני מוכן לשחרר את המחתרת היהודית ללוב, סעודיה או קוריאה הצפונית. אני בטוח שהם יהנו שם.
2. הדיון הוא לא אד-הומינם, הוא על עמי פופר וחבריו.
תגובה לתגובה מאת "יהונתן" בתאריך 07.11.2007 11:53
======
יהונתן,
הדעה שלי על שחרורי אסירים, במסגרת עסקאות פוליטיות, היא פשוטה: אסור לשחרר אסירים כי זו התערבות פסולה של הרשות המבצעת בפעולת הרשות השופטת.
קשה לקרוא לזה "התערבות פסולה". עד כמה שאני יודע, השחרור הוא במסגרת המלצה של הממשלה לנשיא המדינה (או אלוף הפיקוד), שיש לו זכות לחון פושעים שהורשעו בדין (נעזוב לרגע את האנומליה של פרשת קו 300). כך היה לאחרונה, כשהנשיא פרס סירב בתחילה לחתום על שיחרורם של כמה אסירים פלסטינים לעזה, בעוד גלעד שליט מוחזק שם.