לא צריך לתת פרס למשטרה, צריך לאפשר לה לשמור על החוק

0.
אם הכל יצא לפועל כמו שצריך, אז מתישהוא היוםברגעים אלו מהגישה האגודה לזכויות האזרח לבית המשפט העליון את הבג"צ הטכנולוגי הראשון בישראל, בג"צ נתוני תקשורת. העתירה עצמה קוראת לבטל חלקים נרחבים מחוק נתוני תקשורת (שנקרא גם חוק האח הגדול), אך לא את כולו, ומבקשת בעצם לקבוע כמה הגבלות, שבהטלן מאמינה האגודה, יוכל החוק להיות חוקתי יותר ולאפשר לנו אורח חיים דמוקרטי במדינה. (ודומה שהאגודה לזכויות האזרח לוקחת ומטפל בנושא הפרטיות יותר ויותר)

1.
חוק נתוני תקשורת הוא לא רק 'חוק האח הגדול' שמאפשר לממשל מושחת לדעת היכן מצוי כל אזרח ומיהם בעלי שיחו, הוא בראש ובראשונה חוק טכנופובי. כמו שכתבתי בעבר, ניתן יהיה להשתמש בחוק ל(א) אכיפה אוטומטית של עבירות ו(ב) הפחתת דרכי חקירה אמיתיות. החוק עצמו, כאקט טכנולוגי נייטרלי מובהק, יעביר את העבריינים למדיות אחרות; יירוט של שיחות ושל תעבורת נתונים יהפוך להיות בלתי רלוונטי לארגוני פשיעה.

2.
כבר היום, טכנולוגיות כמו שירות השיחות של Skype מאפשרות העברת נתונים בלי סיכויים להתפס ולהיות מואזן על ידי שלטון עריץ. אפשרויות אחרות הן ניהול תעבורה מוצפן באמצעות Tor, שהוא בעצם שירות פרוקסי אנונימי מתוחכם (עם השלכות). הבעייתיות? משטרת ישראל, בסופו של דבר, נשארת אותו גוף קטן שמטפל בחקירת דוקרים אקראיים ופריצות לכלי רכב, תוך שאת הסמכויות הנרחבות והיכולות המקצועיות האמיתיות אפילו היחידות המיוחדות לא עושות. (ופוסט מצוין של ניב לילאן על רפורמה רצויה במשטרה). המשטרה בישראל צריכה להיות מופרטת, ומהר מאוד, כדי להעביר את הסמכויות לרשויות חקירה אמיתיות.

3.
עם כל הכבוד למשטרת ישראל, זו לא מצליחה לפענח את הפשעים החמורים ביותר, וחוק נתוני תקשורת לא יתן לה את הכלים לעשות כן. ענת פלינר נרצחה לפני שנתיים, המשטרה הטילה צו איסור פרסום, ועד היום אין לה קצה חוט. את הרצח של כב' השופט עדי אזר לקח למשטרה לא פחות מארבעה חודשים לפענח, וגם זאת רק לאחר שפרטי הרוצח הופיעו במכתב שהושאר בזירת האירוע. הבעיה היא לא המשטרה, אלא שאותם שוטרים צריכים לטפל בחקירות של פשעים חמורים וגם לשמור על הסדר במשחקי כדורגל. (ויש עוד לא מעט מחדלים)

4.
אם נחזור לטכנולוגיה; האם זו היתה מסוגלת למנוע את הפשעים החמורים האלו? גם רצח פלינר וגם רצח אזר היו יכולים להיות מבוצעים מבלי שהחשודים ישאו טלפון סלולרי עליהם, ואם כן ישאו טלפון, היה זה מסוג של Pre-Paid, כזה שלחברה הסלולרית אין יכולת לגלות מי העבריין שמשתמש בה. אז נכון, מספרי טלפון חסויים לא יהיו יותר, אבל תקשורת אנונימית תמיד תהיה ברת-השגה.

5.
חוק נתוני תקשורת פוגע בזכויות יסוד לפרטיות, פוגע בזכות להליך הוגן, פוגע בזכות למניעת הפללה עצמית והחשוב ביותר, בא להסדיר הסדר לא חוקי ונפסד שמוסתר מעני הציבור. ראשית, חוק נתוני תקשורת מונע מהשופטים עצמם לדעת מה שופטים אחרים החליטו במקרים דומים ומסתיר מהציבור את דבר קיום הצווים. בעצם כל המעקב מבוצע מאחורי גבם של החשודים. כל חקירה שמתנהלת, סמויה ככל שתהיה, חייבת להיות כפופה לביקורת שיפוטית. באמצעות חוק נתוני תקשורת לאזרח הקטן אין יכולת לערער כנגד חוקתיות הצו שאפשר את ההאזנה אליו אלא כשהיה מאוחר מדי.

6.
לפני כשבוע פסק בית המשפט העליון של ניו ג'רזי כי חשיפת כתובת IP של גולש במסגרת הליך שיפוטי דורשת צו, וכי אין להפר את זכותו של הגולש לאנונימיות ופרטיות ללא אותו צו. (State of New Jersey v. Shirley Reid). באותו מקרה, טימות'י וילסון, מעסיקה של שירלי ריד, גילה יום אחד שפרטי אחד החשבונות העסקיים שלו שונו וכתובת המשלוח שונתה לכתובת לא קיימת. וליסון התלונן במשטרה וסיפר כי הוא חושד בריד, שהיתה באותה עת בחופשה. המשטרה פנתה באמצעות צו של בית משפט עירוני וקיבלה את פרטי הגולש שביצע את הפעילות, אותה ריד. בית המשפט פסל את הראיה עצמה כיוון שזו הושגה תוך פגיעה בפרטיות ללא צו שיפוטי, אך למרות פסילת הראיה יש לא מעט דרכים אחרות להרשיע את ריד. אותו דבר יהיה בישראל גם לאחר פסילת חוק נתוני תקשורת.

7.
כמו שהיה במקרה של אילן גור, בו נחשפו פרטי הגולש במסגרת גילוי בהליך אזרחי, גם בלי חוק נתוני תקשורת יש דרכים לחייב מעוולים ולהרשיע עבריינים. לא בכדי רומן זדורוב הוא קורבן של מערכת הצדק כיוון שהודאתו מוטלת בספק. צו נתוני תקשורת, כמו השגת הודאה בעינויים או לחצים, הוא הדרך הקלה ביותר להרשעות מהירות והסרת העומס ממערכת בתי המשפט; אבל מה שכולם שוכחים הוא שזכויות אדם, כמו צדק, עולות כסף.

8.
בית המשפט העליון ככל הנראה יצטרך להגיע להבנה מה משמעותו של חוק נתוני תקשורת, ועל כך תהיה לאגודה לזכויות האזרח עבודה קשה מאוד.

14 תגובות ל-“לא צריך לתת פרס למשטרה, צריך לאפשר לה לשמור על החוק

  1. יהונתן,
    לגבי סעיף 2 והציפיה לפרטיות, אני מאמין שיש טכנולוגיה שקשה לפצח, אבל אני נוטה להאמין שהרשויות בארה"ב הבהירות לחברות כמו סקייפ שפועלות בשוק האמריקאי שעליהן לפעול במסגרת החוקים.
    ה-CALEA requirements קובעות איך מתחברים לאן שצריך להתחבר. גם בארץ יש נספחים חסויים לרישיון חברות התקשורת.
    לסקייפ יש עשרות מליוני משתמשים, משתלם להם לשתף פעולה עם הרשויות האמריקאיות. זה יכול להיות בכל מיני רמות. אני מניח שבגלל שפרוטוקול שלהם "סגור" אז אנחנו לא יודעים על השינויים בו, אבל יירוט השיחה יכול להתבצע או ע"י הוראה מרחוק (במקרה של הפעלת צו נגד משתמש סקייפ) לניתוב שיחותיו (או עותק מהן) דרך שרתי סקייפ או לחילופין פשוט הוראה לפרוטוקול לחזור למצב "תאימות" או משהו בסגנון שבו אין הצפנה חזקה, ואז כבר האזנה (ריחרוח) רגיל יספיק.
    כל זאת נכתב מתוך הנחה שההצפנה לא נפרצה כבר, אך סביר להניח שפרצו אותה, אבל למה להם להתאמץ? הם יכולים והם עשו זאת באמצעות יצירת חקיקה מתאימה. הטכנולוגיות אומנם מקדימות אותם אבל אנחנו יודעים רק על מה שפורסם. אז פורסם שמ-2001 הם אוספים באמריקה את רישומי כלל שיחות הטלפון (אבל משתמשים בזה "רק נגד לא-אמריקאים" שפועלים מאמריקה. מאז עברו 7 שנים.

  2. אראלי,
    הפתרון למה שאתה מציין הוא טכני למדי, ודורש רק מעבר ליישום בקוד פתוח על מנת לשמור על שקיפות והעדר "דלתות אחוריות", לא?

  3. כן.
    להפריט את המשטרה, אולם, לא משמעו הוצאת העבודה לחברות קבלן אלא לתת לעיריות את הסמכות לנהל את המשטרה בתחומן, תוך שפשעים חמורים בלבד נחקרים ביחידה מרכזית (או מחוזית) והפשעים הקטנים מטופלים על ידי שוטרי מקוף שמקורבים לאזרח.

  4. לי, כמו למרבית יתר הציבור אין שום אמון במשטרה.
    זהו כמובן מצב אבסורדי למדי, בו אזרח שומר חוק-משלם מיסים-עושה מילואים וכיו"ב – שונא שוטרים. חושב שהמשטרה הם חארות. שהם נגדו. שהם בערך אותה רמה אנושית ומוסרית כמו העבריינים מהם הוא סולד. לא רוצה כל קשר אליהם. סביר להניח שלא יפנה אליהם במקרה של צרה, אלא כדי לשמח את חברות הביטוח במקרים בהם האחרונים מעורבים.

    לצערי יש לי גם לא-רחוק-מאפס אמון ברשויות המקומיות (או בכל אופן בשלושת אלו שגרתי תחת רודנותן – ירושלים הענייה ומושחתת, הוד השרון הרק-מושחתת, ותל-אביב הבזויה, המושחתת והאוכלת את יושביה)
    יחד אם זאת – משטרה מהנוסח האמריקאי הישן – בו כל קהילה מצביעה בקלפי עבור השריף שלה. בה לשוטרים במקוף יש יחס אישי עם התושבים באותו איזור. שהם אשכרה מכירים את האנשים בפועל, ואכפת להם שפשעים לא יקרו להם מתחת לבית — זו משטרה שאני מוכן לחשוב עליה.

    עם זאת, הרעיון שלרשויות מקומיות יהיה יותר סמכויות משיש להן כיום מטריד אותי מאד. מנגנוני הפיקוח העלובים-אך-קיימים שיש לנו אל מול הרודנות המבצעת ורודנות המחוקקת לא קיימים כמעט ברמת הרשויות המקומיות, וגם את התקשורת זה בדרך כלל לא מעניין.

  5. שי, אתה מבין שאני לא מעוניין לתת לעיריות יותר סמכויות לאלימות, אלא לתת להן יותר אחריות גם כן, נכון?

  6. גם אני קראתי היום על העתירה (בדה מרקר).
    אני מאחל ל-ACLU הישראלית בהצלחה בעתירה, תוך שאני יודע, עמוק בפנים, שאין שום סיכוי מעשי שהיא תתקבל.

    חוק נתוני תקשורת ימשיך לעמוד; בני אדם מוסריים יאלצו להמשיך ולעקפו, תוך שהם מנצלים את העובדה שהחוק לעולם לא מדביק את הטכנולוגיה.

    אסף

  7. היה הוגן באם לפני הביקורת על עבודת החקירות של משטרת ישראל היית צובר ניסיון כל שהוא בתחום.

    לי, יש כזה, מאז שנת 1981…

    לדעתי ולמיטב הבנתי, לך, אין ניסיון כזה יהונתן, אז תחזור לשפת הבריכה בבקשה.

  8. יובל,
    הביקורת שלי על עבודת המשטרה נובעת מכתבות בעיתונות שמוצגות לעיני כל. אני אישית חושב שהמשטרה צריכה לקבל חיזוק משמעותי בכח אדם הרבה לפני שהיא מקבלת חיזוק משמעותי בסמכויות. הרחבת הסמכויות לא מאפשרת למשטרה עדיין לטפל בפשיעה, כח אדם כן.

  9. אז בוא תעדכן את קוראי הבלוג לגבי אחוזי ההצלחה של המשטרה בפשיעה חמורה ולגבי היכולת של המשטרה לפתור פשעים בסגנון ענת פלינר. אני אשמח לתת במה לכך.

  10. חקירה משטרתית איננה מוצר צריכה או מותג פופ. זהו עניין של עבודה סיזיפית אפורה וממושכת.

    הסתמכות על דיווחי עיתונות אינה מדד נכון ובטח שאין בה ערך ראייתי להוכחת טענות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *