שאול מופז כסכנה אסטרטגית לקיומה של מדינת ישראל

לעיתים, אבל רק לעיתים, אתה לומד הרבה כשאתה עורך טקסטים של אחרים. כבר כמה ימים שאני עובד על עריכת הטקסט של ירדן הוכמן ולהפוך אותו לערך על שאול מופז עבור עבודה שחורה (הדף לפני עריכה, לצרכי השוואה). הבעיה העיקרית עם הדף היתה שבזמן העריכה נאלצתי להוסיף לא מעט דברים שהיו חסרים (כלומר, שכתוב); אולם, גם המשבר הקטן שכפה עלינו שאול מופז היה חלק מהשכתוב. מופז, כזכור לכולנו, החליט להתבטא בעד תקיפה באיראן היא בלתי נמעת. אותה התבטאות הזניקה את מחירי הנפט, כיוון שאיראן יכולה לעשות כן על מנת להעניש את שאר העולם נגד התבטאויותיו של מופז. מופז, כמובן, היה צריך לצפות לפעולה זו, ואם לא ציפה, אז הוא עוד פחות ראוי לכהן כשר ממה שציפיתי.

בהערת אגב, מתחילת דרכו כשר תחבורה מופז הרבה לעסוק בנושאים שאינם ממש קשורים לתחבורה, מופז, כשר תחבורה, יזם פעילות נגד 'ההשתמטות' מצה"ל, מתבטא נגד החמאס, אך לא פוסל משא ומתן איתו, ומנגד מפגין בורות מובהקת בכל הנוגע לגורמים לתאונות דרכים. אולם דומה שעליית מחירי הנפט היתה משהו שמופז היה צריך לצפות לו, ולנזק שאותה עליה תגרום לתחבורה.

למחירי הנפט ישנה השלכה כללית על מחירי הסחורות, הייקור במחירי המזון הוא תוצאה עקיפה של העלייה במחירי הנפט: העובדה שצריך להוביל מזון מסביב לכדור הארץ היא גורם משמעותי במחיר שמגיע לצרכן (וראו"גם מזון זה פיקציה"). מופז מודע לכך, בהיותו שר תחבורה, גם שבטחון ישראל תלוי במחירי הנפט, כמו גם היכולת של כח העבודה להגיע למקום העבודה (ולחלופין, את עלות העבודה). לכן, מופז ידע שלהתבטאויותיו יהיו השלכות על המאקרו-כלכלה בישראל.

ומה זה עשה? ספין קטן, שהמחיר שלו נופל על כולנו, כדי לקדם את עצמו בפריימריס לרשות מפלגת קדימה. זו אינה אחריות חברתית, ואינה אחריות לאומית, זו הפקרות.

אדם כזה אינו ראוי להיות שר במדינה ואינו ראוי להיות ראש ממשלה. אם התבטאויותיו של כל דירקטור בחברה ציבורית היו גורמות לעליית מחירי סחורות כלשהן שמשפיעות על רווחי החברה אותו דירקטור היה מפוטר לאלתר ובלי שימוע. מופז, מנגד, מקבל רק עוד כח אלקטורלי.

למרות שגישה זו אינה אהודה בקרב חוגים בשמאל (וגם לא בימין, מסתבר), מדינה חייבת להיות מנוהלת כעסק, כשהאזרחים הם הלקוחות: על הלקוחות להיות מרוצים, ועל המדינה לתת את השירות הטוב ביותר. לצורך כך, אין הבדל אם המדינה שוכרת קבלני משנה (הפרטה) או מבצעת את השירות בעצמה, כל עוד המדינה לוקחת אחריות על השירות ולא מעיפה אותם לקבלני משנה.

12 תגובות ל-“שאול מופז כסכנה אסטרטגית לקיומה של מדינת ישראל

  1. אתה נותן לו יותר קרדיט ממה שמגיע לו. אני רואה אותו כאופורטוניסט הכי גדול שקיים היום בפוליטיקה הישראלית. דוגמה קלאסית לאיש צבא שמגיע לפוליטיקה ומחרב.

    שי

  2. אינני יודע אם מדינה צריכה להיות מנוהלת כעסק – אבל אין ספק שהמטרה של רעיון המדינה והתאגדות של קבוצת אנשים תחת ריבונות היא להגדיל את כמות הטוב, הביטחון, הבריאות, הרווחה והאושר שלהם. עסק עושה שיקולים מטעמי רווחיות, באם מדינה תעשה שיקולי רווחיות התוצאה תהיה כמו בארה"ב שבה תמותת התינוקות היא נוראית יחסית לקובה.

    אהבתי את ההתייחסות לכך ששאול מופז לא מתפקד בעצם כשר תחבורה וכל ההתבטאויות הציבוריות שלו הן בנושאים ביטחונים-מדיניים. במדינה מערבית נורמלית שרים מתבטאים רק בעניינם, ואם הם מתבטאים בנושאים שמחוץ לסמכותם זה בדרך כלל בנוגע לעניינים מהותיים (ולא 'השתמטות').

  3. אני עם נמרוד.
    נורא נחמד להגיד 'המדינה צריכה להתנהל כעסק', אבל חוץ מלשעתק את השיח הנאו-ליברלי שאומר שרק עסקים יודעים להתנהל כמו שצריך, מה זה אומר?
    אין ספק שהמדינה צריכה לדאוג שאזרחיה יהיו מרוצים. אבל למה אתה חושב שזה נכון עבור עסק? האם כשהוט או סלקום עושים הכל כדי שלא אצליח להתנתק מהן, הן דואגות שאהיה מרוצה?
    לחברות עסקיות יש יעד אחד ברור – הרווח שלהן. לפעמים זה אכן משיק לטובת הצרכנים.

  4. נמרוד ונדב,
    אני ממש לא רוצה לשעתק את השיח הניאו-ליברלי, אני רוצה ההפך: אני רוצה שלאזרח יהיה טוב. המדינה הניאו-ליברלית לא רואה את האזרח כלקוח אלא כנטל, המטרה היא לתת לו את המינימום ההכרחי ולא את המקסימום.

    אצלי הרצון הוא שהמדינה תתנהל כמו עסק, כדי שהמדינה תרוויח היא צריכה להבין שהמשק הוא תחרותי ושאזרחים יכולים להחליף מדינות אם יבוא להם.

    מדינה היא עסק, היא צריכה להתנהל עם גרעון מסוים (חיובי או שלילי) והיא צריכה לפעול לטובת בעלי המניות (אזרחיה) ולקוחותיה (אזרחיה). במקרה הזה, כיוון שהיא לא יכולה לחלק דיוידנדים (אגב, היא כן, בצורה של מס הכנסה שלילי), עדיף שתתייחס אליהם בכבוד של לקוחות.

    אתה לא צריך לקחת את המושג "לקוח" מחברות שאתה מכיר, קח את המונח "לקוח" כמו שהוא אמור להיות, מי שצורך שירותים מהמדינה.

  5. אני מסכים עם יהונתן, ומוסיף: במקרה זה, האזרח הוא גם הלקוח וגם בעל המניות בחברה. מנהלי החברה – הממשלה – צריכים גם לתת שירות ללקוח וגם להיזהר בכספם של בעלי המניות, ולא – יפוטרו. אלא שבישראל האזרח הוא בעל מניות גרוע. הוא לא מעניש מנהלים שכשלו בתפקידם. ולכן, לא רק שבעלי התפקידים הם לא-יוצלחים, גם אין להם שום מוטיבציה להשתפר.

  6. ההנחה של יהונתן בפוסט הזה היא שהאמירה של מופז היא אמירה פזיזה שנאמרה רק לצורכי פריימריז, וכי היא אינה משרתת את מדיניות החוץ והבטחון של ישראל. אולם יש לזכור כי מדובר בספקולציה של יהונתן בלבד. אני לעומתו מעריך כי ההתבטאות של מופז מתואמת עם אולמרט. ניתן לשים לב כי שרת החוץ ומ"מ ראש הממשלה אמרה דברים מאוד דומים – מתוך המאמר של יוסי ורטר אליו יהונתן קישר:

    "לפני כמה ימים, בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אמרה שרת החוץ וממלאת מקום רה"מ, כי בעניין איראן, "האופציה הצבאית על השולחן".

    מה שמחזק את העובדה כי מדובר באיתות מתואם של ממשלת ישראל לאיראן כי ישראל במידה והמסלול הדיפלומטי יכשל, אזי ישראל רצינית בכוונותיה.

    ליבני היא חביבת הקהל ולה התקשורת אוהבת לפרגן – מופז מטרה הרבה יותר פופולרית (ואני בהחלט שותף לחלק מהביקורת עליו).

    בהחלט יתכן כי מסר כזה מעלה את המתיחות ובעקבות זאת גם את מחירי הנפט, אשר משקפים את החשש למלחמה במפרץ. מאידך, יתכן ומסרים ברורים ברוח זו גם ירתיעו את איראן, וזה בוודאי שווה את העליה הזמנית במחירי הנפט.

    יש מספיק סיבות אחרות לבקר את מופז.

  7. יקי,
    גם אם התבטאותו של מופז עומדת בקנה אחד עם אהוד אולמרט, עדיין זו התבטאות חסרת אחריות שהביאה למשבר כלכלי, ולא פוליטי.

    לכן, בעצם, שר שנוהג בחוסר אחריות (בדיוק כמו ממשלה שנוהגת בחוסר אחריות) צריך ללכת.

  8. מה שעומד על הפרק הוא התגרענות איראן והאיום הקיומי על מדינת ישראל כתוצאה מכך.

    האחריות העליונה של ראש הממשלה ושרי הממשלה היא בראש ובראשונה להתמודד עם איום קיומי זה. הבעת המסר כי במידה והמאמצים הדיפלומטיים לא ישאו פרי אזי ישראל עשויה להתמודד עם כך באמצעות אופציה צבאית היא חלק מההתמודדות עם האיום. עליית מחירי הנפט כתוצאה מהמתיחות מהמשבר שאינו נפתר בדרכים דיפלומטיות רק מאפיינת את המצב המסוכן בו אנו נמצאים.

    מי שמנצל את המצב המסוכן בו אנו נמצאים כדי לנגח את הממשלה בכדי לצבור הון פוליטי הוא זה שאינו אחראי.

    נ.ב.

    אהבתי איך שוב התעלמת מדבריה של ציפי לבני…

  9. לא הפתיע אותי המקרה הזה.
    מדובר בשר תחבורה שנכנס לתפקידו כרמטכ"ל, ומיד סימן את האוייב (הנהגים) והכריז מלחמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *