אני, כמובן, אפול קורבן לתחרות החופשית

אם היה גורם אחד שהיה מסוגל לגרום לישראל להפוך לעוד יותר נצלנית וקפיטליסטית הוא חוק ההסדרים. בהצעה שמציגה שלי יחימוביץ' לחוק ההסדרים ישנם כמה שינויים שכוללים מכבסות מילים לא קטנות. אולם, תחת ההגדרה "עורכי דין זרים" (הגדרה נייטרלית ככל הנראה) מסבירים נערי האוצר:

בשוק עורכי הדין, אשר מעניק שירותים משפטיים לענפי כלכלה מרובים, קיימים חסמים מוסדיים וכלכליים, המגבילים את התחרותיות בו באופן ניכר. הצעה זו מתמקדת בחסמים במישור הבינלאומי. פתיחה מוגבלת ומבוקרת של השוק לתחרות זרה, יש בה כדי להיטיב עם הלקוחות ולהגדיל את נפח הפעילות של הענף כולו, כפי שאירע בענף רואי-החשבון בו התחרותיות גבוהה יותר על פי מחקרים.[…] התיקון יאפשר את הגברת התחרות בין עורכי דין ישראלים וזרים, ככל שמדובר בייעוץ על בסיס דין זר, ישפר את טיב השירות הניתן על ידי עורכי דין מקומיים וכן יהפוך את מדינת ישראל לשחקן אטרקטיבי בשוק הבינ"ל.

(בגנותי, כמובן, יאמר שאני שמרן בכל הנוגע למקצוע עריכת הדין, משום מה)

אותם חסמים מוסדיים וכלכליים המגבילים את התחרות[יות] בתחום הם האיסור על עורך דין זר להיות שותף או שכיר בפירמה ישראלית. אותה הגבלה, שאוסרת על עורכי דין ישראלים להעסיק עורכי דין זרים (או להכנס עמם בשותפות). אותו איסור, לפחות ככל הנראה, יוכל להיות הגורם הראשוני לקראת אאוטסורסינג של שירותים משפטיים.

כבר היום שוק עורכי הדין הוא שוק מאוד תחרותי ומאוד פגיע כלפי עורכי דין שכירים. הם זוכים לעיתים לתנאי העסקה נצלניים בחלק מהמשרדים הגדולים, והכל תמורת היוקרה של עבודה על עסקאות במיליוני דולרים והנסיון שהם מקבלים (וזהו אחד המוצרים שנסחרים בשוק החופשי היום). מנגד, פתיחה של השוק לתחרות תאפשר לאותם משרדים להכניס שותף ממדינת עולם שלישי, אותו שותף יעסיק עורכי דין שכירים תחת הדין הזר, שייעצו לחברות וינסחו הסכמים.

כמובן שכעת ההצעה היא עוד מידתית (למעט סוגיות האחריות המקצועית), כמו בכל שינוי אינקרימנטלי; ההתחלה תהיה בניסוח חוזים עבור אותם לקוחות, כרגע מתחילים בלהרשות להם ב"עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר (..) ובלבד שעל המסמך האמור חל הדין החל במדינה שבה הוסמך"; והרי מה יקרה כאןן אם לא כיסוי תחת? על אותם הסכמים יכתב כי "על הסכם זה יחולו דיני נמיביה" וכשההסכם יגיע למשא ומתן, כמו שקורה לא אחת בין צדדים, יועבר ההסכם להיות תחת הדין הישראלי כי הצד השני יתעקש על כך.

מכאן ועד אאוטסורסינג מלא המרחק הוא קצר מאוד. באותו משרד יהיו עורכי דין בישראל, בנמיביה ובאיי סיישל (וזה סתם לדוגמא). והתחרות בין אותו "עסק קטן" כמוני לבין משרד שיכול להרשות לעצמו שותפים בעשר מדינות שונות בהן השכר הממוצע הוא 100 דולר לחודש, תגדל. אני, כמובן, אפול קורבן לתחרות החופשית.

ואז? האוצר החליט בחוק ההסדרים להפסיק את התקצוב של מקצוע המשפטים; המטרה היא להכפיל את שכר הלימוד, ומצד שני להקטין את הביקוש. אם נפתח את התחרות לא נקבל מקצוע יותר טוב, נקבל רק מחירים יותר נמוכים כי האוכלוסיה הטובה תצטרך להסתגל: ישארו עורכי הדין הטובים באמת, שיכולים להרשות לעצמם להמשיך לגבות אלפי שקלים לשעה, ומנגד יהיו עורכי הדין שיעבדו עבור 24-36 ש"ח לשעה.

בקרוב נאפשר גם אאוסורסינג של חברי כנסת.

9 תגובות ל-“אני, כמובן, אפול קורבן לתחרות החופשית

  1. אני מבין שבתור עורך דין אתה רוצה למנוע תחרות נוספת, אבל כרגיל בדיונים האלו אף אחד לא מדבר על הצרכן, שהוא בעצם כל אחד מאיתנו. כיום, לרוב האנשים והעסקים הקטנים בארץ אין את האפשרות לתבוע על זכיויותיהם בבתי המשפט בגלל העלות הענקית של עריכת דין.

    המדינה דופקת את העסק הקטן שלי יום ולילה אבל להתחיל לתבוע אותה בבג"ץ פשוט לא תשתלם. הוזלת שירותי עורכי דין תאפשר לאזרחים רבים יותר לממש את זכויותיהם.

    אני גם לא מקבל את הטענה שהגברת תחרות לא תשפר את השירות. בכל תחום אחר זהו בדיוק המצב, ואין שום סיבה שגם כאן הגברת התחרות לא תביא להוזלת מחירים וגם לשיפור בשירות. למה שלא יהיו עורכי דין מצויינים בנמיביה?

  2. מסכים איתך, אבל: הוזלת שירות עריכת הדין, יחד עם הפיכתו לסחורה שמאפשרת לתאגידי ענק לתת שירות זול, זמין ומנצל עובדים (או סתם שירות שלא עומד בקנה אחד עם טובת הצרכן תוך שהרווח של עורך הדין הוא ראשון במעלה) לא יתן את המוצר הטוב לצרכן, אלא לעורך הדין שיכול לתת פתרונות שהם Good enough.‎ שוב, לפרנסה שלי אני לא כל כך דואג, הא מבוססת על הקשר האישי שלי עם הלקוחות ועל אמון. אני מפחד שעוד עשרים שנה לא יהיו עורכי דין ישראלים כמו שאין היום עובדי בניין.

  3. יהונתן, אתה אומר שעוד עשרים שנה לא יהיו עורכי דין ישראלים, למה זה כל כך נורא?
    בעצם, מה כל נורא בזה שהיום אין פועלי בניין ישראלים?
    מחירי הנדל"ן יותר נמוכים כי העבודה יותר זולה, האזרח הפשוט יכול לרכוש דירה במחיר יותר זול, לפועלים ממדינות עולם שלישי יש יותר הזדמנויות לרווח. כולם מרוויחים.

    אם יש בדרך ניצול של הפועלים הזרים, אז צריך לפעול כדי למנוע את הניצול, ולא למנוע את האפשרות של הפועלים לעבוד בישראל.

  4. כבר כתבתי לך את דעתי על שכר עורכי דין (חייב להיות אחיד, ממומן ע"י ביטוח), אבל נראה לי שהצרה פה היא בעיקר איכות השירות – אני לא מבין איך קוריאני יכתוב לי חוזה .

  5. אה, חיכיתי לפוסט בנושא. ברור שיש היום בעיה עם המחיר, למשל, כשחתימה של עו"ד על תצהיר שלי, כשכל האחריות שהוא לוקח זה רק שהוא וידא (על פי תעודת הזהות) שאני זה שחותם, עולה כמו שהיא עולה, זו פשוט שערוריה. או, למשל, שגם אם יש מישהו שמבין משהו אסור לו לעזור לחבר בעריכת חוזה אם הוא לא עו"ד, זה לא מוזר?‏

    והערה טכנית, הקישור ב"עסק קטן" לא תקין. יש איזה הטטפ מיותר שם.

  6. זה לא היה כל כך רע אם היו מעלים את שכר הלימוד במשפטים. עורכי הדין בניגוד לרופאים ופסיכולוגים לא הצליחו לשמור על היוקרה של המקצוע בגלל שהדלתות נפרצו על ידי כל מיני מכללות. היום יש עורך דין על כל 400 איש שזה בהחלט מוגזם.

  7. יואב,
    "מה כל נורא בזה שהיום אין פועלי בניין ישראלים?"
    בעיקר העובדה שאין כיום כח עבודה ישראלי שיכול לסייע ושהעבודה העברית בחלק מהמקרים נתפסים כלא לגיטימיים. מאוד מפריע לי שעבודות כמו מלצרות או נקיון נעשות כיום כעבודות זמניות ועל ידי שכבות נמוכות. כל הכבוד שהיה פעם בעבודה מסוג זה נעלם (כבוד כזה), ואדם לא יכול להתפרנס עם אותו כבוד יותר.

    מודי,
    קוריאני יכתוב לך הסכם באנגלית, כמו כל אדם אחר.

    יחזקאל,
    לא היית צריך לחכות, זה בסדר.

    אבינועם,
    הסיבה שהכבוד לא נשמר הוא לא בגלל המכללות, הוא דווקא בגלל זה שאי אפשר להתפרנס כאן כי יש זילות של המקצוע. אנשים חושבים שאפשר לקנות אותך בשתי בירות או שחבר שלך יכול לעשות לך "טובה". פעם היה "כבוד" למקצוע, לא?

  8. יוכלו לתת למדינות דוברות אנגלית לכתוב חוזים וכדומה ולשכור מישהו שיתרגם אותם שזה משהו שאני עשיתי
    יש אתרים שמאפשרים לפרסם עבודות דרך האינטרנט
    באחת מהעבודות האלו מישהו פרסם שהוא רוצה תרגום לעברית של מסמך של דף בערך.
    נתתי הצעת מחיר והוא בחר בי וגיליתי שזה מסמך משפטי לגבי גירושין שרצו לתרגם כדי לשלוח אותו לבית דין רבני

    תרגמתי אותו כמיטב יכולתי ואחרי שתרגמתי ושלחתי אותו הוא בדק אותו ואישר שעשיתי את העבודה

    אני בספק אם תרגמתי אותו בדיוק כמו שצריך למסמך משפטי.

    לדעתי הלקוחות רצו לחסך כסף כי לפי הסכם הגירושין הועברו סכומים רציניים בין בני הזוג בשביל שהם יתגרשו.

    אין לי ממש רצון לעסוק בתרגום מסמכים כאלו בעתיד, אבל אני בטוח שיהיה מישהו שישמח לעסוק בזה ואולי תקבלו תרגום לא כל כך טוב מבחינה משפטית של חוזה כלשהו.

  9. יהונתן,
    כאחד שמגיע מתחום הסיסטם לינוקס, גם אצלנו קורים דברים כאלו ולאחרונה המחירים בשוק שלנו נחתכו באכזריות. למה? כי כל ילד שהתקין בבית על המחשב הנוסף שלו אובונטו או פדורה או SUSE ישר חושב שהוא "מומחה לינוקס" והוא מציע את עצמו במחירים זנותיים (כמה זנותי? 7K לחודש!).
    יש כאלו שקופצים על זה (הייתי עובד באיזה חברה אחת במשך חודש כאשר הסמנכ"ל החליט שמקום לשלם לי את המשכורת שלי הוא מציע לי משהו כמו 8K והאפשרויות שלי: לקבל את הדין או להתחפף. תנחש במה בחרתי).
    נכון, השוק ישתנה ואני מסכים איתך, אבל אישית אני אעדיף עו"ד שלא רק למד את החומר, אלא גם מכיר את החורים טוב ושידע לזהות חורים מהר. אני ארצה אחד משופשף ולא איזה אחד שאתמול גמר לימודי משפטים שמציע את עצמו בעשירית מהמחיר המקובל. אני בטוח שאני לא היחיד ובמקרים כאלו, כל עניין פתיחת השוק דווקא לא ישנה להרבה. אדרבא, הוא בהחלט יתן לאנשים שרק מחפשים עו"ד למשהו פעוט לשלם לו סכום קטן ולגמור עם זה.
    זו דעתי לפחות :-)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *