"זאת לא העיר שלי" היתה שורת הקמפיין של הסלבריטיז למען דב חנין; הסברים קצרים וממצים על איך לקחו את העיר הזו מהתושבים והעבירו אותה לבעלי ההון: מגדלים, מתחמי בילוי, סגירת ברים ידידותיים ואפילו פינוי כפר שלם וחוסר שוויון בתקציב החינוך, זאת לא העיר שלי.
חניון רבין, היום.
אבל זאת לא העיר שלהם גם כן, השבוע הבלוגוספרה בכלל הוציאה קצפה על ההוצאה המיותרת לקראת חגיגות המאה (שאינן מאה) לתל אביב-יפו. בעוד שאטילה שומפלבי דיבר בשבח הנהנתנות והוצאות הבילוי, יונית מוזס טענה שהחגיגות מיותרות ולא משקפות את ההיסטוריה האמיתית של תל-אביב. אולם לא די בכך. העיר כלל אינה פועלת לרווחת תושביה, היא מעוניינת להפוך את תל-אביב למקום בו לא נחמד לגור, משעמם, אפרורי וחסר תרבות.
וזו ממש לא העיר שלי; בימים אלו ממש מתכננת "ועדת ההנהלה" (אותה קואליציה של ראש העיר, רון חולדאי) להתכנס ולדון בשינוי מדיניות רישוי עסקים ולקבוע כי תאסר מכירת אלכוהול באיזורי בילוי לאחר השעה 21:00. סגן ראש העיר הצעיר, אסף זמיר, תומך במדיניות זו. הרעיון של איסור על מכירת אלכוהול בין שעות מסוימות (ועוד רק בקיוסקים, בהם האלכוהול הוא זול יותר, בניגוד לברים שנמצאים בבעלות של חלק מחברי סיעת רוב העיר) הוא בעייתי, וההחלטה של חולדאי להתחיל עם "הניסוי" באיזור יד-חרוצים הוא בעייתי עוד יותר.
יד-חרוצים הוא מתחם בעייתי כי חולדאי הפך אותו לבעייתי. הוא הוציא את הברים ממרכז העיר באמצעות הגדרת "אזורי בילוי" וגרם לכך שבמקום לפזר את מקומות הבילוי לאורכה ורוחבה של העיר העברית הראשונה, ישנם מתחמים סגורים אליהם באים אנשים על מנת לבלות. אותה תחימה היא זו שמביאה לאלימות מרוכזת באותם מקומות בילוי שחייבים להסתמך על גודל (שהרי אין ברים ביד-חרוצים, הכל "מגה בר") (ולכן מי שמתגורר בתל-אביב כלל אינו יוצא אליה בסופי השבוע (וטור מצוין של איתמר בן-כנען)); יד חרוצים הוא מתחם בעייתי כי המגיעים אליו כלל אינם תל-אביבים ואינם מעוניינים בבילוי מקבלים בילוי בתל-אביב אלא רק טעימה מאותו מגה-בר דחוק, בלי בתי הקפה, הקולנועים, הספרות, השירה וכל מה שעושה את תל-אביב לכל כך יפה: הם מקבלים סיפוק אינסטנט.
אולם לכל זה אין חשיבות. אם המטרה היא להפוך את תל-אביב לעיר ישנונית ואפרורית כמו מודיעין אז חולדאי הולך בדרך הנכונה. איזור על מכירת אלכוהול (לבגירים, שימו לב) לאחר השעה 21:00 יאמר שאני איני יכול לרדת לקנות בירה בקיוסק מתחת לבית שלי רק כיוון שיש במרחק של 200 מטר "מגה-בר". הוא גם יאמר שאני, בתור דייר במתחם יד חרוצים, אאלץ לסבול מכך שחולדאי לא מעוניין בתיירים בעיר.
וחשוב שתשימו לב לבעיית הPre-crime שקיימת בטיעון הבא של אסף זמיר: "זו יוזמה של העירייה והמשטרה, שמטרתה לצמצם אלימות, לצמצם את צריכת האלכוהול של בני נוער ואת הנהיגה בשכרות. היוזמה מבוססת על נתוני המשטרה, שמורים על עלייה באלימות ובצריכת אלכוהול על ידי בני נוער". אם המשטרה מעוניינת לצמצם אלימות ונהיגה בשכרות היא צריכה להגביר את האכיפה על עבירות אלימות ונהיגה בשכרות; על כל נהג שיכור יש ארבעה בליינים נוספים ברכב שרוצים לשתות אבל לא נוהגים; איסור גורף מסוג זה יצטרך לעבור דרך המסננת של חוק יסוד: חופש העיסוק ולהוכיח שלא היתה פגיעה באמצעי שפוגע פחות. זמיר, כתלמיד משפטים בעברו, יודע טוב מאוד שכנראה איסור מסוג זה אינו פוגע במידה שאינה עולה על הנדרש ולכן אינו חוקתי.
עיר עם קיוסקים שלא מוכרים אלכוהול, זאת לא העיר שלי.
הצעד הבא: איסור חניה ברחובות הסמוכים לחניונים של העיריה. שהרי חניה מרובה במקומות אלו גורמת לנהגים עבריינים לחנות גם באדום-לבן ועל מעברי חציה.
כדי להפחית עבריינות מעין זו תותר החניה רק בחניונים בתשלום ולא ברחובות שמסביב (גם לא בכחול-לבן) בעיקר בשעות ובימים בהם מתקיימים אירועים בעיר.
והכל לרווחת התושבים.
:-|
לא רק אכיפה של נהיגה בשיכרות, אלא גם אכיפה של מכירת אלכוהול (וסיגריות) לקטינים.
אני חייבת לתהות אבל למה אתה חושב שללכת עם החבר'ה לשתות באיזה (מגה-)בר עם מוסיקה קולנית (וגרועה במיוחד) ולהתחיל (גם באם בצורה אגרסיבית-משהו) עם בחורות (שגם הן באו לתל אביב מראשל"צ) אומר שאותם אנשים אינם מעוניינים בבילוי.
אם נוריד את כל ההערות בסוגריים, אנחנו די מגיעים לשגרת הבילויים שלך.
שרון,
מסכים איתך לגמרי על האכיפה.
נראה לי שלא הבנת אותי לגבי העניין של המוסיקה הקולנית ולהתחיל עם בחורות: אני ממש בעד זה, אני פשוט חושב שאם היו מפזרים את זה בצורה יותר יעילה בעיר וביותר מקומות, כל הקיוסקים, בתי הקפה ושאר מקומות הבילוי היו מרוויחים, ולא רק מתחם סגור של יד-חרוצים.
אבל באמת, מי יוצא בתל אביב ביום שישי? זה לא בילוי, זה עונש.
יהונתן, אתה מוזמן לעזוב את ת"א ולעבור למודיעין, שם אפשר לקנות אלכוהול חופשי בקיוסקים ובפיצוציות.
מודיעין – לא מה שחשבת
http://bibi.modiin.us/?p=1064
זה נשמע כמו נושׂא ראוי לגבש סביבו את האופוזיציא העירונית הלוחמת, קרי "עיר לכולנו". חגיגות המאה הן תזמון מעולה למחאה קולנית (ולגיבוש השורות שיבוא יחד אתה).
בכלל אני מציע שלא לאפשר לתושבים לצאת מהבית, שכן יש בסיס אמפירי המצדיק את הטענה כי מרבית מעשי הפשיעה מתבצעים כאשר האזרח נמצא מחוץ לביתו.
יותר משהאלכוהול זול בפיצוציות השונות, הוא זול עוד יותר ברשתות השיווק. אתה לא תוכל לקנות את הבירה שלך, בעוד שאותו מבלה יביא 2 בקבוקי וודקה זולים אתו במכונית.
הבעיה היא לא המכירה, הבעיה היא האכיפה, ברגע שמוכר בפיצוציה יחטוף קנס כי הוא מכר סיגריות או אלכוהול לקטין (לא הפיצוציה, המוכר) וברגע שמי שיעלה שיכור על הכביש יקבל שלילה במקום לחמש שנים אז אנשים יתחילו לציית לחוק. אבל הרבה יותר נוח לשלוח את הפקח לחלק דוחות לרכבים שחונים שלא כחוק מאשר לתת דוחות לאנשים שמעשנים בפאב או להעמיד שוטר בכביש בין עירוני כדי שיתפוס אנשים ש"טסו" על 120 קמ"ש במקום לדאוג שהאנשים שיוצאים מהפאב לא עולים שיכורים לכביש.
החוק הזה, אם הוא בכלל יגיע לכדי מימוש, יתפוגג – הוא יתפוגג בדיוק באותה הדרך שבה אנשים מעשנים בפאבים ושבעלי פיצוציות מוכרים סיגריות ואלכוהול לקטינים.
יקי,
ככל הנראה אני אעדיף למות לפני שאעבור למודיעין.
אורי,
בטיפול.
שי,
מה עם גברים שמכים את בנות זוגם?
ניצן,
זה לא משנה שהחוק הוא אות מתה, זה רק הופך אותו לאבסורד יותר. אני חושב שצריך לאכוף את האיסור על מכירת אלכוהול לקטינים ואני אעזור לכך אישית. לעומת זאת, אני מתנגד לאיסור הזה שלא מוביל לדבר אלא רק מטריד.
אבל בדיוק ככה זה הולך, המחוקק מגיש חוק, אנשים עוקפים אותו ולכן זה מצריך "חוק מסדר" שהוא בד"כ יותר בעייתי ממקודם וגם אותו כמובן לא אוכפים.
יהונתן דרלינג, אתה זה כתבת לעיל כי:
"אם המטרה היא להפוך את תל-אביב לעיר ישנונית ואפרורית כמו מודיעין אז חולדאי הולך בדרך הנכונה."
כאמור במודיעין מותר למכור אלכוהול בקיוסקים ובפיצוציות, ועל כן אין הגיון לוגי במשפט שלך. נראה לי שמשפט המפתח לפוסט שלך הוא המשפט שקדם לו – "לכל זה אין חשיבות". מה שבאמת חשוב זה לנגח את חולדאי, לא?
אם כבר אתה מעלה את הנושא לדיון, לפחות תציין את המטרה של ההצעה הזו – לצמצם אלימות של בליינים "מתודלקים" בכניסה למועדונים, לצמצם את צריכת האלכוהול של בני נוער ואת הנהיגה בשכרות.
לאור קביעתך כי תעדיף למות לפני שתעבור למודיעין, אני מציע שלאחר שתיפרד מחברתך בתיאור מתוקשר לחבר'ה בבלוגך על איך סרבת לתחנוניה שתרד לה ותזיין אותה, תוכל לקחת לדייט ביד חרוצים את שרית הסנובית הנרקיסיסטית כוכבת כתבת "הארץ" על "מודיעין בירת הגירושין" (לינק בתגובה הקודמת) ולזיין אותה בשירותים, כמו גבר.
אחר כך כמובן תרוץ לספר על כך לחבר'ה בבלוג.
יקי,
אם אני לא טועה, יש במודיעין הוראה עירונית לסגור את בתי הקפה בעשר, לא?
אגב, יש משהו מאוד בעייתי בספירה שלך בפוסט על אחוזי הגירושין. תחשב טוב כמה מבין הנשואים, ולא מכלל האוכלוסיה, התגרשו ותראה שאתה מתבלבל עם סטטיסטיקה.
לא, אין שום הוראה עירונית במודיעין לסגור את בתי הקפה בעשר.
אין לי נתונים על מספר הזוגות הנשואין במודיעין ובת"א, אולם כפי שהסביר אותו יועץ זוגי בכתבה, התקופה המועדת לגירושין היא בגילאי 35-45, וחלקם היחסי באוכלוסיה של זוגות בגילאים אלה במודיעין גבוה בהרבה מאשר בת"א המזדקנת, כך שאם נביא נתון זה בחשבון זה רק משפר את מצבה היחסי של מודיעין.
יקי,
א. הנה הלינק על מודיעין.
ב. אם חלקם של הזוגות בגילאים אלו גבוהה יותר במודיעין זה לא עוזר לסטטיסטיקה, תל-אביב לא עיר מזדקנת, היא עיר לרווקים בעיקר.
א. לא ראיתי שמוזכר בשום מקום בקישור שלך השעה עשר. ההתייחסות שם היא למספר מצומצם של מסעדות הנמצאות בסמוך לבתי מגורים בעיר שנתבקשו להקפיד על שעת הסגירה הקבועה בחוק (שאין לי מושג מה היא) לאור תלונות שכנים. אתה מוזמן לבוא אחרי 22:00 ולעשות סיבוב בתי קפה ומסעדות בעיר.
ב. להלן התפלגות הגילאים במודיעין ובת"א לשנת 2007, מנתוני הלמ"ס:
שם הרשות מודיעין-מכבים-רעות* תל אביב -יפו
אחוז בני 4-0 באוכלוסייה בסוף 2007 13.9 7.5
אחוז בני 9-5 באוכלוסייה בסוף 2007 13.0 5.6
אחוז בני 14-10 באוכלוסייה בסוף 2007 9.5 4.6
אחוז בני 19-15 באוכלוסייה בסוף 2007 7.3 4.5
אחוז בני 29-20 באוכלוסייה בסוף 2007 9.9 17.5
אחוז בני 44-30 באוכלוסייה בסוף 2007 28.0 26.6
אחוז בני 59-45 באוכלוסייה בסוף 2007 13.5 15.2
אחוז בני 64-60 באוכלוסייה בסוף 2007 1.9 4.5
אחוז בני 65 ומעלה באוכלוסייה בסוף 2007 3.1 14.1
http://cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=58&CYear=2007&CMonth=1#2
הנתונים לגבי גילאי 65+ מדברים בעד עצמם – שיעורם של גיל הזהב בת"א הוא פי 4.5 מאשר במודיעין.
אפשר לראות כי במודיעין שיעור הילדים באוכלוסיה הוא פי 2-3 מאשר בת"א, ולהסיק מכך כי שיעור המשפחות במודיעין גבוה בהרבה מאשר שיעור המשפחות בת"א.
יקי,
בשביל לחשב את אחוז הגירושין אתה צריך את אחוז הנשואים קודם כל. בנתונים שלך יש התפלגות גילאית שלא אומרת כלום.
יהונתן, תמיד יש את אלו שהנתונים אינם אומרים להם כלום, אך הם בדרך כלל אינם כותבים בלוגים…
יקי,
אני שמח שאתה יורד לעלבונות אישיים, זה מוסיף הרבה לאינטילגנציה שלך; אני מצטער שככה אתה מטפל בבעיות שלך ואני מאחל לך חיים נעימים.
לעניינינו:
אין קשר בין התפלגות גילאים לבין אחוז גירושין בדיוק כשם שאין קשר בין אחוז תמותה לגירושין. אחוז גירושין תלוי לחלוטין בנתון אחד: מספר הזוגות הנשואים ומספר הזוגות שהתגרשו באותה שנה. כל נתון אחר לא מעיד על כלום.
אם מתוך אוכלוסיה של 1,000,000 אנשים יש 100,000 נשואים (50,000 זוגות) ו100 זוגות מתגרשים, זה לא זהה לא מצב בו מתוך אוכלוסיה של 1,000,000 יש 500,000 נשואים (250,000 זוגות) ו100 זוגות מתגרשים.
תחשוב טוב על איך אתה מדבר.
ממש נוגע ללב לראות את הבלוגר שקוטל חופשי בפוסטים שלו נפגע עד עמקי נשמתו כאשר עוקצים אותו על קשיי הבנתו את הנתונים.
כפי שכבר ציינתי לעיל, אין לי את מספר הזוגות הנשואים בכל עיר, וגם לו היה לי נתון זה, אזי יש הבדל גדול בין זוגות נושאים בגילאי 35-45 (שריכוזם במודיעין גבוה מאוד) שם שיעורי הגירושין הם הגבוהים ביותר, לבין זוגות נשואים בגילאי 65+ (שריכוזם בת"א גבוה מאוד) שם שיעורי הגירושין הם נמוכים ביותר.
בהיעדר מידע מושלם עשיתי ניסיון לנתח את המידע על בסיס המידע הזמין – ראשית נרמלתי אותו לפי גודל האוכלוסין, או אז ניתן לראות כי שיעור הגירושין בת"א גבוה ב-17% משיעור הגירושין במודיעין. שנית, הצגתי את התפלגות הגילאים, ממנו ניתן להסיק כי שיעור המשפחות עם ילדים במודיעין גבוה בהרבה מאשר שיעורם בת"א – וכאמור אלו הן בדיוק המשפחות בעלי שיעור הגירושין הגבוהים, וכן כי בת"א יש ריכוז גבוה פי כמה של תושבים בגיל הזהב, שם שיעורי הגירושין נמוכים ביותר.
על כן היה מצופה ששיעור הגירושין במודיעין יהיה גבוה יותר באופן משמעותי מת"א, אך כאמור דווקא שיעורי הגירושין בת"א גבוהים יותר מאשר במודיעין.
ואם כל מה שיש לך לומר בתגובה זה לקבוע בפסקנות שהנתונים שהבאתי "לא אומרים כלום" וכי אני "מתבלבל עם סטטיסטיקה" – אז שיהיה לך לבריאות. את דעתי על כך כבר הבעתי.
חג שמח.
יקי,
אני מטיבי לא רוצה להכנס כאן לויכוח אישי איתך אלא לגופם של דברים, אתה נוקט בפסים אישיים שלא רק שלא הולמים את הבמה הזו אלא לא עושים עמך כבוד.
אתה גם לא ממש מעליב אותי; אני לא רוצה להחזיר לך בהעלבות כיוון שזה לא לרמתי.
אם אין לך את מספר הזוגות הנשואים, הטענה שלך לא רק שאינה מבוססת, אלא גם מצחיקה. ההנחה שלך אינה הגיונית ואינה מדעית, אלא מנסה להציג לוקאל-פטריוטיזם שנוגד את העובדות הפשוטות בשטח.
שיהיה לך בהצלחה, אני מאחל לך שחברים שלך יתייחסו אלייך באותו הכבוד שאתה מתייחס לשאר בני האדם.
מר קלינגר שכה רגיש לכבודו של הזולת, טול קורה מבין עיניך. אני מציע לך להיזכר בטקסט הבא פרי בלוגך:
"היא היתה שם, בפינה ליד דלת הכניסה. נכון, כבר זיינת אותה פעם אחת בשירותים, נכון, זה היה די ממזמן. נכון, לא חשבת אפילו להתקשר אליה אחר כך. נכון, זה לא הפריע לך לזיין מישהי אחרת באותם שירותים שבוע אחרי בזמן שהיא שלחה לך SMS. אבל באותו היום היא נראתה אחרת, עצובה יותר.
היא התחננה שתרד לה, וגם שתזיין אותה. שאלת אותה, לפני שירדת לה, מתי בפעם האחרונה היא שכבה עם מישהו. היא ענתה שיום לפני, ואתה לא רצית. הרגשת כבר מלוכלך.
היא התחננה שתזיין אותה. אמרת לה "לא סיכמנו שלא מזדיינים?" וחייכת. ידעת שאתה הולך להעביר אותה סדנת חינוך."
איך אתה חושב שהבחורה לעיל הרגישה כאשר היא קראה את הטקסט הנ"ל שלך, מר קלינגר החייכן שכה רגיש לכבודו של הזולת?
ככלות הקול והתמונה
מילים: יענקל'ה רוטבליט
לחן: יזהר אשדות
החיוך שלך מרוח על כל העיר
כמו הבטחה גדולה
ויש לך עדת מעריצים
שרים איתך במקהלה
מה יש לומר
כל הכרטיסים נמכרו מראש
מה יש לומר
אל תתן לזה לעלות לך לראש
כי אחרי ככלות הקול והתמונה
מישהו יכול לשאול בלי כוונה
מתי בפעם האחרונה
עשית משהו בשביל מישהו
זה נראה כמו קלף בטוח
אתה דוהר, אתה על גב הסוס
פותחים לך דלתות כולם
ומדברים בנימוס
אתה יושב ומצטלם
ממש כמו סמל הצלחה
אתה חושב
שהעולם כולו מונח כבר בכיסך
כי אחרי ככלות הקול והתמונה…
אתה חי כמו בסרט
אתה כוכב עליון בהפקת חלום
תזהר שלא ידליקו אור
ותתעורר פתאום
ואז תראה מלמעלה עד למטה
יש אותו מרחק
ואז תלמד
מי יהיה האחרון אשר יצחק
כי אחרי ככלות הקול והתמונה…
יקי,אני לא מאמין שאתה גורם לי להסכים עם קלינגר.גם אם זה חוקי לגמרי לרדת לקפולסקי שלכם ולדפוק חצי גולדסטאר באחת עשרה וחצי בלילה,מודיעין היא עדיין עיר שינה משעממת תחת.
יקי,
אני לא חושב שיהונתן צריך את ההגנה שלי, או שהוא בכלל צריך הגנה כאן, אבל לא נראה לי שאתה נוהג בצורה שמכבדת אותך. זכור לי שבעבר יהונתן הזכיר אותך ואת מאבקיך לטובה, הצורה בה אתה כותב כעת לא נראית לי כמו הכרת טובה. (וזה עוד בלי להעיר על ה"מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו".)
בעיני זה יפה ומחמם את הלב לראות מישהו שבאמת אוהב את העיר בה הוא גר, אבל זו לא סיבה לקחת את זה אישית כ"כ, לפחות כך נראה לי.
שא ברכה.
יחזקאל, עבורי בלוגים הם אמצעי להחלפת דעות ולפיתוח דיון בין כותב הבלוג והמגיבים. באופן טבעי דיון בבלוג בד"כ מתמקד במרחב של אי ההסכמה, וכמו שאמר פעם מישהו "disagreement is the spice of discussion". אני מביע את דעתי לגופו של עניין איני מונע משיקולי הכרת תודה או חנופה, וזה גם מה שאני מצפה מקוראי. אני מבין ממך ששיקוליך אולי שונים משלי.
הבלוג של קלינגר הוא בלוג מושקע ומעורר מחשבה, שמעלה סוגיות מעניינות לסדר היום. אני לא תמיד מסכים עם המסקנות של יהונתן, אבל בד"כ אני לומד מבלוגו דברים מעניינים וזו הסיבה שאני עוקב אחר הבלוג וממליץ עליו לאחרים.
דעתי, אותה הבעתי לעיל, היא שקלינגר חצה קו אדום בפוסט בו הוא חשף פרטים אינטימיים על האופן בו הוא ניצל והשתמש כבחפץ בבחורה שבאותו ערב היתה עצובה במיוחד, ובוודאי נפגעה מאוד כאשר ראתה פרטים אינטימיים אלה נחשפים ומפורטים בבלוג בפני כל העולם ואשתו. הבעתי גם תמיהה על כך שקלינגר התייחס בביטול מוחלט לנתונים המפורטים שהבאתי על מנת לתמוך בטיעוני כי הצגת "הארץ" את העיר מודיעין כבירת הגירושין היא מופרכת מיסודה. אם אתה סבור שזו התנהגות שאינה מכבדת את את הכותב, נצטרך להסכים שלא להסכים.
אגב, תנוח דעתך – המשפט אליו התייחסת מהשיר "ככלות הקול והתמונה" אינו הסיבה שבחרתי לצטט אותו.
יקי,
לא ציפיתי לחנופה אלא לסגנון קצת יותר מכובד, גם לחלוק ולומר שהתנהגות מסוימת נראית בעיניך פסולה, גם זה אפשר לומר בדרכים נעימות יותר או פחות. בפרט מוזר לי שבחרת להעיר זאת כאן בכזו עוצמה במקום בפוסט (או שגם שם הגבת? רסס התגובות כאן לא משהו).
אבל עזוב, זו כבר חפירה מוגזמת מצידי, העיקר שהבהרת שכוונותיך לטובה.
חג שמח.
חברים, נדמה לי שגלשתם לדיון שלא כל כך קשור לפוסט עצמו. חבל. הפוסט מציג שאלה באמת מורכבת שאני מתעסק בה רבות בתקופה האחרונה והדיון בה הוא חשוב.
ראשית, אני מוכרח לציין שתגובתי במסגרת הכתבה, או לפחות החלק שפורסם (הרי אף פעם לא מציינים בכתבות האלו את התגובה המלאה- זה מוכר פחות עותקים כשזה לא דמגוגי…),היתה שהטיפול בפיצוציות שמוכרות אלכוהול לנוער הוא חשוב, אך התוכנית המוצעת אינה אפקטיויות, כיוון שכל מה שהיא תעשה זה לגרום לאנשים לכתת רגליהם כמה מאות מטרים לפיצוציה הכי קרובה למתחם הבילוי אך מחוצה לו, ובכך למעשה לא עשינו דבר.
שנית, יונתן, סוגיית חופש העיסוק אכן עלתה במוחי ולאחר בירור שערכתי גיליתי כי מדיניות זהה נקבעה באיזור הבילויים של הרצליה פיתוח לפני מספר שנים, נתקפה בבג"צ ובג"צ הכריע חד משמעית כי הפגיעה עולה בקנה אחד עם חוק היסוד, כלומר בג"צ אישר את המדיניות.
ולבסוף- עיר שבה לא ניתן לקנות בירה אחרי עבודה בפיצוציה היא גם לא העיר שלי. זהו חלק בלתי נפרד מאופיה של העיר ואחד הדברים שאני הכי אוהב בה.
יחד עם זאת, לא זו כוונת המדיניות. המדיניות האמורה מכוונת למתחם יד חרוצים ושונצינו בלבד. מתחם בו לא גרים כלל אנשים אלא רק בנייני משרדים ותעשיה. שנית, המדיניות לא נולדה על מנת למנוע ממך לקנות בירות. אני לא יודע לכמה מכם המגיבים יצא להסתובב בלילה בשנה האחרונה במתחם יד חרוצים, אך המדיניות נולדה בעקבות טרנד חדש של מכירת שוטים של וודקה בפלסטיק רך תמורת 4-5 שקלים. מגיעות לפיצוציות אלו כל סופ"ש חבורות, אשר מעבירות את כל הערב מחוץ לפיצוציה, משתכרות למוות עבור 25 שקלים ומתחילות מכות בינהן תוך שכולם שיכורים. בסופ"ש האחרון בלבד ארעו במתחם בפיצויות אלו 5 מקרי דקירה. לחלופין, אותן חבורות מנסות להיכנס למועדונים בסביבה ומתחילים מכות בכניסה למועדנים עם מבלים אחרים או עם צוותי השומרים. תופעה זו, חדשה יחסית ומדאיגה ביותר, דורשת טיפול. כלשהו. על זה, לדעתי, אין ויכוח.
אציין שוב, אני לא בטוח שהמדיניות המוצעת היא הנכונה. אני גם חושב שהיא צריכה להיות מוצגת כחלק אחד מתוך מערך כולל של טיפול בתופעה שכן אחרת הינה, כפי שהגבתי לכתבה בקטע שלא פורסם- "פלסטר לסרטן".
ועוד מילה אחרונה בנוגע למדיניות מתחמי הבילוי. בחודשים האחרונים אני מנסה להוביל שינוי של מפת מדיניות שעות הפעילות של מקומות בילוי כך שמקומות בלב העיר יוכלו לפתוח עד שעה מאוחרת יותר מהיום. יחד עם זאת, וזה חשוב שכולם יבינו, גם אם וכאשר אצליח, זה לא ישנה את היותו של יד חרצים מתחם בילוי, וטוב שכך. בכל עיר, על העיריה למפות את העיר כך שבמקומות שבהם אנשים לא גרים ניתן יהיה להפעיל מקומות בילוי עד שעה מאד מאד מאוחרת. מדובר בשעות פעילות שלא ניתן לאפשר כך או כך במקומות בהם גרים אנשים. אסור לאפשר למגה בר לפעול עד 5 בבוקר ברחוב גזר או ברחוב שולמית. אנשים ישנים למעלה וזכותם לישון דורשת הגנה. לכן, סוג המגה ברים הקיימים ביד חרוצים או בנמל, טוב שישארו שם. עבודתנו לא צריכה להתמקד בברים מהסוג הזה כלל וכלל. אנו צריכים לפעול על מנת שהעירייה תאפשר לברים שכונתיים תל אביבים קלאסים להמשיך לפעול במקומות בהם הם נמצאים. לה צ'אמפה כן. פיקוק כן. ארמדילו כן. אבל שאף אחד פה לא יתחסד לי ויטען שהוא באמת ובתמים מעדיף שהמגה בר דונה מרטין מיד חרוצים ישב בקומה הראשונה של בנין המגורים שלו.
טוב. כתבתי הרבה. אשמח לשמוע את דעתכם.
חג שמח,
אסף
היי אסף,
תודה על התגובה, אבל רק לעניינינו: אני כן גר במתחם יד חרוצים, ככה שיש בעיה בטסט-קייס שלך, מה גם שהעובדה שגם אם לא היה כך הדבר, אז יהיה מדובר בפגיעה לא מידתית בחופש העיסוק. אני אשמח לקבל לינק לפסק הדין בנוגע להרצליה פיתוח, אבל שים לב שגם אם המטרה היא למנוע מכירה של אלכוהול לקטינים, הפתרון שלך צריך להיות Narrowly Tailored, מה שלא מתקיים בעניין הזה.
יתר על כן, אין זה ממקומה של העירייה לאכוף את חוקי איסור מכירת האלכוהול, שמצויים בסמכותה של המשטרה. אבל גם על כך לא נדבר כאן.
שוב, אני אשמח לשבת איתך על להביא פתרון אחראי יותר ויזום במסגרת התפקוד של העירייה בתור משרתת האזרח
אסף שלום,
עובדתית בעיית ההשתכרות קיימת כעשור, אם היא קבלה את הבמה או לא אפשר להתווכח.
הבעיה קיימת גם בשלמה, הנמל וכד'.
גם שם תגבילו באמצעות התקנות?
אם יש קיוסק אחד או יותר שמוכר ודקה בכוס פלסטיק אולי שווה לשלם 2,000 ש"ח ללילה ולהציב שני שוטרים בתפקיד במקום, אני בטוח שיש
שוטרים הגונים שישמחו לתוספת הכנסה למשכורת העלובה.
אולי זה ימנע השתכרות?
חג שמח,
שי
מתחמי הבילוי – רק השם הזה מוציא את הרוח ממפרשי בכל בילוי אפשרי – הם תרגום של מדיניות מילטרסטית ברורה היוצרת קנטונים ומבדילה בינהם ע"י חקיקה ספציפית.
כשהעיר נשלטת ע"י אנשי צבא לשעבר אי אפשר להיות מופתעים ממדיניות "הפרד ומשול".
כתוצאה העיר אולי "נשלטת" יותר אבל לבטח מתפוררת ובמקום מרקם אורבני מגוון ודינאמי אנחנו מקבלים אוסף של מתחמים הקשורים בינהם בכבישים המפוצצים תמידית בכלי רכב שנוסעים בשביל להגיע ממתחם אחד למשנהו.
רע, טיפשי, אנטי עירוני ובטוח לא תל אביב – ולראיה, מריאן פייתפול בביקורה האחרון בארצנו הופיעה ברחוב הברזל…..ראיתי במו עיני, מודה.
שוב העיריה מפספסת ומדגימה כמה רחוקה היא מהעיר אותה היא מנהלת – כשראש העיריה הוא קיבוצניק וגנרל, המנכ”ל אל”מ ממודיעין, ומהנדס העיר מרמה”ש – לא קשה להבין מדוע העיריה מפגינה כזה חוסר קשר בוטה עם לרוח של תל-אביב.
ברזלים על הכתפיים- האם זה מספיק בשביל להוביל עיר?
יהונתן,
אפשר בשמחה לשבת על הנושא אחרי החג.