על אתיקה מקצועית וטוויטר

על עורכי דין* יש לא מעט הגבלות על פרסומות. כשם שלשכת עורכי הדין עדיין מתקשה להתמודד עם פרסומות של עורכי דין בקישורים ממומנים ורק לאחרונה ניתנה החלטה שקובעת שקישורים ממומנים הם בסדר כל עוד הם נעשים בצורה מכובדת, שירותים כגון טוויטר או בלוגים של עורכי דין הינם דברים שקשה מאוד לעכל (לדוגמא, החלטה של לשכת עורכי הדין היא שבאתר (מקצועי) של עורך דין אסור שיהיו קישורים לאתרים מסחריים). האם הדבר אומר שכשאני, או כל עורך דין אחר, כותב מאמר באתר האינטרנט שלי, איני יכול לקשר לאותם מקורות? אני בספק. הכוונה היא לפרסומות שאסורות על פי כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית).

*ובעלי מקצועות אחרים כמו רופאים, פסיכולוגים, רואי חשבון ועוד.

אלא, ששיווק במדיה חברתית של עורכי דין היא עניין מאוד בעייתי. קודם כל, שיווק של עורכי דין אינו משהו קיים. לעורך דין אסור לשלוח דברי שבח על עצמו, כפי שמסבירים כללי הפרסומת של לשכת עורכי הדין: ‫"עורך דין רשאי ליתן ללקוחותיו, על פי פנייתם, ולאחרים הפונים אליו, מידע בכתב שיכלול פרטים עובדתיים ובלבד שיימנע מדברי שבח על עצמו" (כלל מס' 5). חשבון באתר מדיה חברתית יכול שיהיה אישי לעורך דין, ויכול שיספק מידע על מה עורך הדין עושה (בכפוף לכללי חסיון עו"ד-לקוח) אבל לא יכול שיכלול, לדוגמא, דברי שבח על המשרד או מחירים של שירותים, לרבות "פגישת ייעוץ חינם" או "עורך דין מומחה" או "מטובי עורכי הדין";  אולם, כשמדובר בשיווק במדיה חברתית, מותר לעורך דין לכתוב מאמרים בתחום העיסוק כל עוד הוא לא מנצל את המאמר לפרסומת עצמית.

הכללים הינם ארכאים ודורשים שינוי לא מועט: הפרדה בין "פרסומת באינטרנט" לבין "אתר אינטרנט" דרושה, במיוחד לאור לשון כלל 3(ה) שקובע "פרסומת … תובא בלא ליווי של מלל קולי; … ניתן לפרסם תמונות של עורך דין אך לא תמונות של לקוחותיו או עובדי משרדו שאינם עורכי דין" ולאחר הגדרות אלו, מופיעה לראשונה התייחסות לאתר אינטרנט ולא לפרסומת באינטרנט: "אתר עורכי דין לא יכלול פסי פרסומת (BANNER) של אחרים ולא יהיה עורך הדין רשאי לפרסם באמצעות פסי פרסומת באתר של אחר".

כללי הלשכה אוסרים על פרסום באנרים (ועל כך כבר הרחבנו) אך הוא לא אוסר במפורש פרסום ברשתות חברתיות: ישנם דברים מאוד ספציפיים שמותר לעורך הדין (או למשרד עורכי הדין) לעשות באותן רשתות: לפרסם את שם המשרד, תחומי עיסוקו, שעות קבלת קהל, ספרים ומאמרים שפורסמו ומשרות הוראה (כללים 3(א) ו(ב)). אלא ששיווק במדיה חברתית, לפחות לכאורה, חורג מאותם עניינים.

כמו כן, כלל 5 לכללי הלשכה מסדיר את העברת המידע על המשרד, וקובע שאותו מידע יעשה על פי בקשה בלבד (כלומר Pull) ולא מיוזמת המשרד (כלומר Push). לכן, אותו משרד אינו יכול להפיץ ברבים "פרופיל משרד" באמצעות הרשת החברתית, אלא לספק אותו אך ורק לבקשת משתמשים ספציפיים. הכלל עצמו ארכאי ואבסורדי, כיוון שאם אותו עמוד פרופיל הוא עמוד פייסבוק, לדוגמא, אז מי שמגיע לעמוד לכאורה ביקש את הפרופיל. אולם, כאשר אותו עמוד הינו באתר האינטרנט של משרד עורכי הדין, ישנו הבדל משמעותי.

על עורכי דין יש לא מעט הגבלות בפרסום במדיה חברתית; ההגבלות בכללי האתיקה גם יכולות להיות מפורשות כאוסרות על אפשרות שבה מישהו אחר יעשה את הפרסומת עבור עורך הדין. עורך הדין הוא זה שיכול לכתוב מאמרים בתחום העיסוק ולקדם את עצמו במדיה חברתית. כאשר אדם אחר עושה זאת עבור עורך הדין, גם אם הוא עומד במלוא כללי האתיקה צצה בעיה. לכן, לדוגמא, כאשר משרד עורכי דין (להבדיל מעורך הדין היחיד) פותח כרטיס ברשת חברתית, ברור שיש כאן בעייתיות (גם בחשבון Twitter, נניח). הפירמה, בניגוד לאדם (שיכול להיות שחבר כאדם ברשת, ולא מקדם את עצמו), לא יכולה לעשות דבר אלא לקדם עצמה. גם אם אותו חשבון בסך הכל מדווח על חדשות מהעולם המשפטי, או מתחום העיסוק של המשרד, יש עם כך לא מעט שאלות שאינן מוסדרות, וכללי האתיקה מבהירים כי כל מה שלא הותר, אסור והחלטות ועדת האתיקה אוסרות במפורש על תשלום בעבור פרסום מאמרים מטעם עורך הדין.

השאלה היא האם, כעקרון, חשבון במדיה חברתית הוא צורת פרסומת; התשובה לכך היא תשובה סבוכה, ולהערכתי מעט פילוסופית: כאשר אדם משלם עבור אותה פעולה, והוא יודע שאותה פעולה תגרום לגידול בעסקיו, גם אם הדבר לא מביא להצלחה בעסקיו, הדבר הוא פרסומת. כאשר פרסומת במדיה חברתית אוטומאטית אסורה כיוון שהיא לא עומדת בכלל 3 לכללי הלשכה שקובע תחום מצומצם ומוגדר של פרסומות באינטרנט: אתר אינטרנט (כלל 3(ה)) וספרים, מאמרים ועבודות מחקר בתחום המשפטי (כלל 3(ג)(1)). כל חריגה מכללים אלה, הינה פרסומת אסורה.

לכן, כאשר משרד עורכי דין מחליט להתחיל לשכור שירותי קידום במדיה חברתית (להבדיל, נניח, מקידום אתרים, שיכול שיהיה לגיטימי), הוא צריך לחשוב איזה סוג של פרסומת הוא רוצה לעשות: אם מדובר במיתוג המשרד והבאת לקוחות חדשים, ישנה בעייתיות רבה.

שיווק בטוויטר הוא בועה שעשויה עוד לחזור כריקושט: משרד עורכי דין שישלם כסף טוב עבור מיליון עוקבים בטוויטר עשוי להיות בבעיה כשיבין שלא רק שהשיווק במדיה חברתית לא רק שלא מספק את הסחורה אלא עשוי לסבך אותו מבחינה אתית. המשווקים, כמובן, אינם עורכי דין ואינם אמורים להיות בקיאים בכללי הלשכה, ולכן הם יעשו טעויות (שכן גם לו היו בקיאים בכללי הלשכה, אסור להם ליתן ייעוץ משפטי). על אותם טעויות ישלמו מחיר בסופו של דבר, לא המשווקים בטוויטר.

39 תגובות ל-“על אתיקה מקצועית וטוויטר

  1. לא מבינה כאן משהו אפילו שאני לא עורכת דין. לך יש טוויטר עו"ד קלינגר. אתה משתמש בו רבות ומפנה באמצעותו לתוכן מקצועי שלך כמו הבלוג הזה. אני מבינה שהתוכן הוא הקובע – אם הוא מקצועי או פרסומי אבל לא האמצעי כיוון שעורכי דין כידוע מפרסמים תוכן מקצועי בעיתונים עם תפוצות גדולות. זה מביא אותי למסקנה שמספר העוקבים של הטוויטר לא חשוב בכלל ושהמאמר שלך מונח על כרעי דוכיפת מרוטת עטרת. ואם אני לא צודקת אז אתה בעצמך בבעיה כי כלל המיליון עוקבים הוא המצאה שלך. המאמר שלך לא עושה לי שום הגיון אפילו שאני לא עורכת דין בכלל בכלל. אבל אחרי שקראתי את המאמר הזה אז יהיה לי מעניין לפנות ללשכה שלכם ולבדוק את מצבך האתי. זה בדניאל פריש לא? נשלח לשם את המאמר ואת הפרטים לגבי הטוויטר שלך ונשאל את דעתם של המלומדים.

  2. ד,
    אכן לא הבנת משהו וכנראה זו אשמתי.

    כמו שאמרתי: כל עוד החשבון הוא אישי ולא מקצועי, גם אם הוא מדבר על נושאים מקצועיים אבל לא אומר "אני עו"ד X ואני עושה כך וכך וכך ואתם צריכים להיות לקוחות שלי", אזי הוא לא פרסומי.

    לעומת זאת, אם אני הייתי משלם למישהו אחר לעשות זאת בשבילי, כנראה שהייתי מעריך שיש בכך ערך פרסומי, וזה היה מגדיר את העניין כפרסומת.

    שוב, אני לא עושה שיווק בטוויטר ואני לא מפרסם, יש כאלה שכן, וראוי שהם יתנו את הדין.

  3. התשובה שנתת מראה שכל המאמר שלך מיותר לחלוטין. זה אמנם מרשים לצטט חוקים וסעיפים וגורם למי שלא עורך דין לחשוב שאמרת דברים נשגבים אבל בסוף המבחן היחיד הוא מבחן התוכן. אפשר לקנות כרטיס או לבנות אותו לבד ורק אופן השימוש בו הוא שיקבע אם עברת עבירה אתית או לא. בחושים שלי הבנתי שאתה מתפתל ועושה סלאלום בין סעיפי חוק ובסוף המסקנה היא שפירסום או אי פרסום לא תלוי באם זה טוויטר או פייסבוק, אם זה קנוי או בנוי, אם זה חציל או קישוא אלא רק אם אתה המשתמש מפרסם או כותב בשכל בלי להיראות כמו ג. יפית. כשבוחנים את כמות הפעמים שאתה מקדם את המקצוע שלך על חשבון שיחות פרטיות מקבלים רושם שאתה עובד 24 שעות בפירסומת עצמית אסורה. בלי להיות עורכת דין אני מקבלת טעם של פירסומת מהלכת כשאני קוראת אותך במקומות השונים. האם לא טעם הקהל הוא הקובע? לא הרושם האובייקטיבי שלי כקוראת מהשורה הוא שמגדיר את מעשיך שלך? מה תגיד וועדת האתיקה שלכם על האינטנסיביות של יחסי ציבור מקצועיים שאתה עושה לעצמך? חבר שלי שהוא דווקא כן עורך דין חושב שאתה דורך על הקוו האדום מידי יום. אז למה אתה מטיף לאחרים ולא מקיים את מה ש

  4. את מה שאתה מנסה למנוע מאחרים? אתה בלוגר ועו"ד ובטוויטר ובכל מקום והכל מתערבב אצלך עד שאין להבחין כבר בין דמות לדמות. אני לא רואה שום דמות פרטית אצלך. רק עורך דין שמנסה לשטוף לי את המוח כל היום בכמה הוא מבין וחכם ותקשורתי וקחי אותי שרון (ד.) כעורך דין שלך כי אני הגדול מכולם והמרושת מכולם ויש לי קהל שורה אני של מעריצים. כאחת מהשורה אתה מהווה עבורי דוגמה למפרסם מקצועי של עצמו בלי שום גבולות וסייגים. גם החבר שלי שהוא כן איש משפט חושב כך.

  5. מצטערת מאוד שנפל שיבוש בכתוב ולא תיקנתי לפני ששלחתי. ומאחלת לך שתתחיל לעבוד ותפסיק לספר לנו על עצמך כל יום כל היום. זה לא עושה כבוד למקצוע שלך. רוב עורכי הדין עובדים בשקט ואתה מתעסק בלייצר הרבה רעש תקשורתי. המאמר שלך לא הוסיף כלום חוץ מלדבר גבוהה ולהגיע לאותה נקודה. פירסומת נראית כמו פרסומת ומגעגעת כמו פירסומת. תפסיק לגעגע. אחרים מדברים בשקט. אתה רעשן וקשקשן.

  6. ד ול.

    אני מאחל לך רק בהצלחה בעסק שלך. אני מעריך את העובדה שרצית לשמור על האנונימיות שלך עד מאוד, אבל רק לידיעתך, למי שמחזיק שירותי סטטיסטיקה יש את המידע על מי אתה, מהיכן הגעת לבלוג ומה כתובת הIP שלך.

    שיהיה לך רק בהצלחה, כי כנראה להבין את החוק לא הצלחת אז אתה מנסה להגיד "זה אמנם מרשים לצטט חוקים וסעיפים וגורם למי שלא עורך דין לחשוב שאמרת דברים נשגבים אבל בסוף המבחן היחיד הוא מבחן התוכן". זה פשוט לא נכון. כללי האתיקה של הלשכה מדברים לא רק על תוכן, אלא גם על צורה. יש צורות בהן תוכן מסוים מותר ויש צורות בהן התוכן אסור; יש גם דרכים להציג את אותו התוכן.

    וכן, אני עובד מספיק. בתור עצמאי יש לי את הפריבילגיה לבחור את הלקוחות שלי, ואני מספר על עצמי לא כדי להאדיר את הפרנסה, אלא כדי לחלוק את מעשיי עם חברים שלי: מי שבחר להיות חבר שלי כי הוא מכיר אותי אישית או כי הוא מתעניין במה שאני עושה.

  7. אתה רוצה להגיד שלכתוב אצלך בבלוג זה מסוכן כי אתה עושה אאוטינג לאנשים. זו עבירה אתית או סתם נבזות אינטרנטית. או שאתה פרנואיד או שאני צנצנת?. אני עוסקת בשייווק כלי מטבח ולא מבינה מה אתה רוצה. אולי פשוט נגעתי בנקודה רגישה אצלך כי אתה העורך דין הכי מיוחצן ברשתות החברתיות שלא מסוגל לחדול ולו לרגע מפרסומת עצמית שאם היא אסורה או לא בן זוגי כבר יבדוק עם המוסדות שלכם. הוא אומר שאתה הולך על הסף ולפעמים אפילו דורך על הקוו אבל מנסה למנוע מחבריך למקצוע להנות ממה שאתה חופן לעצמך במלוא חופניים. והוא דווקא כם עורך דין. אני מתכוונת לבן הזוג שלי.

  8. ד,
    לא, אני לא עושה אאוטינג לאנשים, אבל אם תקראי טוב את תנאי השימוש באתר תראי מתי מותר לי ומתי אסור לי.

    אני לא מנסה למנוע מאף אחד שום דבר, אני גם לא חושב שאני עורך הדין המיוחצן ביותר.

    שוב, שיהיה לך בהצלחה עם העסק שלך.

  9. "וכן, אני עובד מספיק. בתור עצמאי יש לי את הפריבילגיה לבחור את הלקוחות שלי, ואני מספר על עצמי לא כדי להאדיר את הפרנסה, אלא כדי לחלוק את מעשיי עם חברים שלי: מי שבחר להיות חבר שלי כי הוא מכיר אותי אישית או כי הוא מתעניין במה שאני עושה."

    תספר להם בפרטי. יש דרך וצורה לספר לחברים. למה אתה מספר להם הכל בסלון של כולנו? מטיעון לטיעון אתה פחות משכנע אותי למרות שאני בענייני סירים ומחבטות ולא מבינה בסעיפים ומילים גבוהות.

    אתה אכן מספר על עצמך כל יום כל היום. יש לך הרבה חברים אז בחרת לספר להם לעיני כל?. מעתה המבחן הוא מבחן הכוונה הסובייקטיבית שלך? (זה ציטוט של בן זוגי). אולי באמת בהזדמנות אבקש ממנו להסביר לך כמה אתה טועה. מי שמרשה לעצמו להיות פרוש בכל הרשת החברתית כנראה רוצה לשמור על הנחלה הזו לעצמו ולמנוע זאת מחבריו. זה קולגיאלי? זה גם לא יפה וזה גם לא חכם. החברים שלך למקצוע לא אוהבים את זה. יש בהם כמה לא פחות ממולחים ממך (כנראה יותר כי הם לא צריכים פרסומת יומיומית שכבר ממאיסה אותך ונשמעת כמו "שימו לב אני עורך דין") ובעיקר הם נקיים מרבב ותלונה קולקטיבית שלהם כלפיך ללשכה אולי לא תיפול על אזניים אטומות.

    כנראה מי שמרשה לעצמו לעשות אאוטינג לקוראיו (ובמקרה הזה טועה) הוא אדם שלא מבחין בין טוב לרע גם בענייני פרסומת, פירסום ויחסי ציבור.

    זה מעט מצחיק לקבל ממך שיעורים על גבולות השימוש של עורכי דין באינטרנט וברשתות חברתיות לקידום חוג לקוחותיהם. יש עוד עורך דין שטוחן את האינטרנט כמוך?

  10. ד,
    שיהיה לך בהצלחה. אם איומי סרק על תלונות סרק ללשכה עושים לך את זה, תהני.

    אני כותב את הבלוג הזה עוד לפני שהייתי עורך דין, וחלק ניכר ממה שכתוב בו כלל לא קשור לפרנסה שלי, ותאמיני או לא, גם עשוי לפגוע בה על ידי זה שהוא מרחיק אנשים שלא מסכימים עם דעותיי. היה יכול להיות הרבה יותר קל להיות עוד עורך דין חסר דעה בנושאים מסוימים, אבל העובדה שאני בוחר להביע את דעתי, ולעיתים אף להשקיע זמן מעבר לבלוג בפעולות בתחום, לא עושה טוב לפרנסה.

    מה שכן, גם ויכוחי סרק עם אנשים כמוך לא.

    וכן, אני נמצא ברשת בתור בלוגר, אני כותב ברשתות חברתיות, אבל אני עושה את זה בעצמי ולא שוכר אנשים לעשות את זה עבורי. אני גם עושה את זה בצורה אישית ביותר ולא כדי לקדם את עסקיי. גם אם לא הייתי עצמאי הייתי טוחן את הרשת (בגבולות כמה שהמעסיק היה נותן לי) וגם אם לא הייתי עורך דין. אבל, כנראה שיותר קל לך לראות רק את צרות עיניך.

  11. אתה מאבד את האשתונות עו"ד קלינגר. אחד כמוך היה נראה רע מאוד על דוכן העדים. אני מנהלת איתך דיון מאוד מהותי וחשוב בהמשך לפוסט שלך ורק מציעה שמי שהתמנה כפוסק בענייני אתיקה הוא שיפסוק ואז אתה נבהל ונסוג לניסיון נמוך להמעיט בערך דבריי. כל הטיעונים שלך מתחילים להשמע כמו תירוצים לא מקצועיים לחלוטין. אתה היית בלוגר, יש לך הרבה חברים ורק בגלל זה אתה כל היום שורץ ברשת, אם לא היית עורך דין עדיין היית בלוגר. זה נשמע כמו טיעונים לעונש ולא כמו טיעון שמסיר אחריות. אכן יש לך נסיבות מקלות. חוסר הניסיון, החברים שאתה צריך למצוא חן בעיניהם. חשבת שתהיה המושיע (אל סלוודור) אם תקבץ 5 סעיפים למשבצת מילים אחת ותעשה קולות של גדול בתורה. כשהתקשית להתמודד עברת לאאוטינג, עכשיו אתה שוב משוויץ בהיותך עו"ד ופוסל דברי טעם בנפנוף יד מתנשא. אתה לא מוסיף כבוד למקצוע שלך. תפסיק לרוץ ולספר לחבר'ה על מעלליך. לך לעבוד. ואחת ולתמיד תפתור את פיצול האישיות שלך בלוגר או עורך דין. עורך דין שעוסק בעריכת דין צריך להתרכז בעריכת דין ולא ביחסי ציבור. רוצה לכתוב ולפרסם? פרסם שירים ולא את מרכולתך המקצועית במסווה ובתחפושת. את המסכה שאתה שם על עצמך אפשר להסיר בקלות מרובה אפילו מי שלא עורך דין יבין. בן זוגי אומר שאין עוד עורך דין שחושב שהוא נער רשת כמוך. ואין עורך דין שמכבד את עצמו שנסחף לרצות את חבריו והוא בעל סטנדרטים של שיפוט, הבנה וניתוח כל כך לא מפותחים כמוך. אותי הוא שיכנע.

  12. מאחלת גם לך שיהיה לך פחות זמן לנסות להזיק לחבריך למקצוע ויותר זמן לעסוק בו לגופו. ואם בכללי אתיקה אנחנו עוסקים אז יש גם כללי כיבוד חברים למקצוע וכללי התנהגות הולמת ועוד כללים שאתה נוטה לשכוח כשאתה עם החבר'ה. עורך דין שמושפע מהחבר'ה הוא לא באמת העורך דין שהייתי רוצה לשכור את שירותיו. עורך דין צריך להיות בעל עוצמה פנימית ועמוד שדרה ולא להתפס כנגרר ע"י החבר'ה. אל תאבד את אישיותך עו"ד קלינגר. זה לא עושה לך שירות טוב. אתה כל כך רוצה להיות מפורסם עד שאתה עושה אובר דואינג שמזיק לתדמיתך בעיניי. לכל הפחות בעיניי. ובעיקר אל תשוויץ. זו תכונה שאנחנו העמך לא אוהבים אצל עורכי דין.

  13. יהונתן, חבל על האנרגיות. תשאיר לאנשים כמו ד. ו-ל. לדבר אל עצמם.

    ול-ד. ו-ל.:

    יהונתן לא מפרסם את עצמו כעו"ד אלא כאדם פרטי, 99% מהפוסטים פה (אולי יותר) עוסקים בחייו הפרטיים או בפעילות התנדבותית ולא בעיסוקו כעו"ד, בשום מקום הוא לא פרסם עבודה שעשה בתשלום עבור לקוח כעו"ד, אז יאללה, חדל קשקשת. למדנה את העובדות בטרם תדברנה.

  14. יהונתן, משהו צד פה את עיני ואני רוצה להבין- אתה אומר ש"כללי האתיקה מבהירים כי כל מה שלא הותר, אסור". האם באמת כל מה שלא מותר אסור? האם זה לא אמור להיות ההפך? שכל מה שאין לגביו חוק או פסיקה הוא מותר? האם לא לחופש נולדנו?

    במקום להגיב לך פה ארוכות כתבתי פוסט בנושא:
    http://www.nivcalderon.com/ethics-twitter-lawyers/

  15. ניב,
    כללי האתיקה מדברים על פרסומת. בכלל, החוק אוסר ולא מתיר. במקרה הספציפי הזה, החוק אוסר פרסומת של עורכי דין (ורופאים, ופסיכולוגים ועוד) אבל הוא מתיר כמה מקרים, כפי שפירטתי. אני מציע שתקרא אותם.

  16. עו"ד קלינגר. לשמחתי הייתי כל הבוקר (משעה מוקדמת מאוד) במקום שהסב לי רוב נחת. שם מצאתי הגיון בין הבכירים שבחברינו למקצוע וגם כאלה שעברו פאזה ועלו מהפרקט ליציע ניהול הזירה האדוורסארית. אמנם, בשלב הזה היה מדובר באקט אקס פאטה, ברם אולם, הוא היה ממרחיקי הלכת בהם נתקלתי בקריירה המקצועית שלי ומאלה שיותירו רישומם בבחינת פריצת דרך יורידית. אודה, אפילו אני הופתעתי מהנכונות לשחק לא רק בזירה הטריטוריאלית אלא גם מהסמכות האקסטריטוריאלית, תולדה של נימוס בינלאומי שהפך כמסתבר לנוהג לו (אפילו אני ) לא הייתי ער. בשלב הזה כבר ניתן לומר שהכלבים נובחים והשיירה עושה דרכה ליעדים שילמדו בבתי המדרש למשפטים.

    פועל יוצא של האמור הוא שניסיונך הבלתי אתי (מבחינת נוהגי הרשת) לעשות אאוטניג למגיבים אצלך הוא בעיני אות ועדות לרמה מוסרית נמוכה המשליכה מן הסתם על יכולתך לראות נכוחה את תמונת המצב המשפטית. לעולם לימדתי את תלמידיי במקצוע (חלקם כבר יושבים על כס השיפוט או בדרך לשם) שרמת מוסר גבוהה היא תנאי הכרחי להבנת הייסודות עליהם מושתת הסדר החברתי הידוע כדין. לא בכדי השיעורים הראשונים במשפטים הם בתורת המוסר ובפילוסופיה של המשפט. נראה לי, עם כל הכבוד הראוי, שכבר שם אבדה לך דרכך.

    הייתכן שזו הסיבה שאתה שורץ בלוגוספירה אובססיבי? הייתכן שהפירסום שאתה מבקש לעצמך (פעמים כמתחנן לתשומת לב) נועד להשלים את החוסרים האינהרנטים הטבועים בדרכי פעולותך? אם יש לך צורך בלקוחות אתה יכול פשוט להתקשר ולבקש סיוע. אשמח להושיט לך עזרה כפי שהושטתי למספר לא מצומצם של עורכי דין בתחילת דרכם.

    לא יכול להיות ספק ולו הקל שבקלים שאתה לוקה בהקפדה על נורמות אתיות בסיסיות, שבין גולש לחברו, ומשכך כנראה קצרה הדרך גם לרמיסה ברגל גסה של כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) כפי שבאה לידי ביטוי בנוכחותך ברשת האינטרנט הישראלית.

    רק על מנת לסבר את אוזנך, אני בלוגר כבר כמה שנים (בקפה ד'מרקר) ואתה מוזמן לפשפש שם ולא תמצא עדות לכתיבה אובססיסבית ומיוחצנת בנושאי משפט אלא לאחר שפרשתי הלכה למעשה מהמקצוע לטובת עסקים אחרים. לא השתמשתי ברשת אפילו לא לטובת ניהול מלחמתי בבנקים הגם שהיא היתה מוצלחת וחשובה ציבורית וגרמה למהפכות מהייסוד בגישת רשויות החקירה כלפי המוסדות הפיננסיים בישראל.

    האמת, ולו בגלל שאתה מתגדר במערכת החברית שלך כבסיס לנוכחותך, שאילו אני במקומך הייתי מפנה את מירצי למנוע מחבריי לבצע את הטעויות שהם ביצעו והביאום הלום. לא שמרת על חבריך מספיק כפי שחושבים אנשי מקצוע, לרבות רשמיים ובעלי זכות החלטה (לא רק דעה).

    לגבי הפיסקה שלהלן: "מעבר לכך, אני שמח שמעסיקייך (או שותפייך העסקיים) בוחרים להשתמש באנונימיות כדי לענות לביקורת (מה גם שהיא לא היתה מכוונת רק אליהם) ועושים זאת בצורה שלא מותירה מקום לספק לגבי זהותם." (עו"ד קלינגר). – אינך ראוי אלא לבוז ולקלון. בוש והיכלם לך עו"ד קלינגר.

  17. האם בפינס עושים עוד דברים חוץ מאשר לגונן על אשת הבוס?

  18. או-לה-לה. את הפסקה הראשונה בתגובה של עו"ד אולמרט צריך למסגר ולתלות. אלמלא ההמשך הייתי בטוח שזו עוד פארודיה.

  19. לכל עורכי הדין שמחפשים איך לפרסם, או שסתם רבים כאן:
    שמי דור ואני מנהל בהתנדבות את פורום רפורמה כלכלית בפורטל לצדק חברתי.
    בפורום פעילים קבוצת מתנדבים, במטרה לאסוף , לבדוק , לתעד ולקדם רעיונות המשלבים יעילות כלכלית עם צדק חברתי וסביבתי.

    יש כבר מספר הצלחות בפעילות, וכל הצלחה כזו, מועילה לכולנו – גם לכם…

    אני "מחפש בנרות" משפטנים לסיוע. אפשר לעזור בבדיקה משפטית וניסוח הצעות חוק, קידום ולובינג ועוד אינסוף שיטות. הגמול היחידי שאפשר לתת – חוץ מהסיפוק שבאפשרות להשפיע, אפשר לתת קרדיט.

    אז מה ? מי מוכן לצאת מהביצה של הקרבות ולהתגייס לסייע?

    דור לוי
    פורום רפורמה כלכלית בפורטל לצדק חברתי.

  20. משעשע במידה מסוימת מה שקורה פה. הכללים של הלשכה הם מטופשים לדעתי, למה שעורכי דין לא יפרסומו ובוני אתרים כן? הסיבה פשוטה – כי המשרדים הגדולים לא צריכים פרסום ולכן תחת כסות החוק נוח להם ליטול את יכולת הפרסום מהקטנים. כמובן שהתוצאה היא היא שעורכי הדין הקטנים מחפשים לכתוב מאמרים בחינם לעיתונים תחת הכסות של "מאמר עיתונאי/ניתוח משפטי אוביקטיבי" והרבה אנשים מחוץ למקצוע כבר לא מתבלבלים ויודעים שזו למעשה פרסומת. אני מקווה שאתה מספיק ישר עם עצמך להודות שגם אם אתה לא עובר על כללי הלשכה בסופו של דבר עבור חלק מהדברים שאתה כותב בבלוג, התוצאה הסופית שלהם היא פרסומת (ושוב, לי ממש לא אכפת).

    מצד שני כשאני רואה את ההתנהלות של עו"ד אולמרט שמתחשק להמציא עבורה פתגמים כמו "מתנהל כמו עורך דין בחנות חרסינה", או להעביר את "אפקט סטרייסנד" על שמו, מתגבשת אצלי ההכרה שאולי זה דוקא רעיון טוב שהחוק מונע מעורכי דין ליחצן את עצמם…..

  21. מרק,
    שעשעת אותי. אני אוהב אותך.

    דור,
    אני קצת לא עוסק בתחום, אבל אני מעריך מאוד את היוזמה ואני אפנה אלייך מספר חברים שכן.

    מרגוליס וט',
    תודה.

    עו"ד אולמרט,
    חבר נכבד. לאור הדברים הקשים שאמרת, עליי רק לומר כי לא רק שלא נקטתי בצורה בלתי אתית, אלא שמי שעשה אאוטינג הוא האדם עצמו, שכן הוא חשף את זהותו הרבה יותר מכל אחד אחר, כאשר השתמש באותה כתובת דואר אלקטרוני (ובפועל יוצא אותו גראבאטר), כך שהדבר היה חשוף לעיני כל. מעבר לכך, כמו שאומרים אחרים, כתיבתי בנושאי המשפט אינם רק בתחום העיסוק שלי כעורך דין, אלא בתחום שמעניינים אותי, ובכל מקרה אין בהם אף לא אבק של פרסום אסור.

    אני מאחל לך בהצלחה בעסקייך ומאחל לך להתפרנס בכבוד.

  22. יהונתן – צודק לחלוטין המכובד שמעליי, ולא זו בלבד, אלא שאתה גם מוצץ לכבשים פלשתינאיות. די לקשקוש!

  23. לא הגיע הזמן לעדכן את כללי האתיקה פרסומת ? האם לא הגיע הזמן לחוקק כללים עדכניים שיביאו בחשבון גם את הרשתות החברתיות ?
    סתם לידע כללי – שאלתי חבר שהוא מנהל תוכן באחת מתחנות הרדיו האזורי (בלי להזכיר שמות) אם אוכל לשמש "מומחה" באולפן ולהשיא עצות למאזינים והתשובה שבתמימותי הפתיעה אותי הייתה שתמורת סכום של 5000 ש"ח לפני מעמ אוכל להיות מומחה באולפן לתכנית אחת ובתמורה יצויין בשידור שמי כמומחה ומספרי הטלפון במשרד.
    מי שחושב שהמשרדים הוותיקים והגדולים אינם משווקים את עצמם תוך דריסה של כללי האתיקה – פשוט מיתמם.
    בתחרות של היום למשרדים הקטנים והצעירים יש אפשרות לעשות שימוש באמצעים העומדים לרשותם לרבות רשתות חברתיות, ניהול פורומים וכיו"ב אמצעים נגישים יחסית ולא יקרים לתחזוקה.
    מכל מקום כל אחד ואחד מעורכי הדין יכול לעשות שימוש ברשתות חברתיות ממש כמו יונתן – אז למה להתלהם. מה מונע ממני להעלות את הגיגי לרשת ?
    אגב – בדקתם פעם איך עורכי הדין הגדולים משיגים תיקים ? אצל מי מעורכי הדין הגדולים מועסקים מאכערים במשרה מלאה ? מי משלם בקשיש לכל מיני עסקנים שיעבירו עבודה – לטעמי אלו הן בעיות הרבה יותר חמורות מבחינה אתית מאשר פרסום באינטרנט וברשתות חברתיות. מה קרה ? במי פוגע הפרסום ברשתות החברתיות ?

  24. קלינגר, מה אתה עונה לעלובים האלה?
    בכלל לא הבנתי מה רוצים ממך. זה נשמע כמו יללות קינאה…

    יאיר אולמרט – אתה נשמע כמו נאד נפוח, שחרר קצת אוויר

    ד. – כותבים עשתונות ולא אשתונות, ואם את לא רוצה לקרוא את מה שיש לקלינגר להגיד פשוט דפדפי הלאה. את מכניסה אותו לסלון שלך ולא ההפך.

  25. מרגוליס,
    אני עדיין קורא את הפסקה הראשונה של אולמרט שוב ושוב, ונהנה כל פעם מחדש.
    אני חושב שבהחלט ראוי לשקול פרסום של פסקה זו במסגרת תחרות "שירה על הדרך".

    קלינגר, לא נותר לי אלא להסכים עם שלל המכובדים והאדוורסריים האקסטריטוריאליים. מהיום מותר לך לדבר רק על סקס עם כבשים בבלוג. סביר להניח שזה גם ישפר את הטראפיק.

  26. לאחר קריאה של הפוסט של יהונתן, התענגות (כרגיל), וקריאת התגובות, אני רוצה להגיד שהיום הוא מהימים האלה, שהטוב והרע כל כך ברורים, ונהדר להיות בצד של הטובים.

  27. שלום לפורום הנכבד,

    אני מצטערת לדיון הזה באיחור גדול, ועימכם הסליחה.
    למרות השעשוע/פחד העזים שחשים עקב קריאת הפוסטים, תגובות הפוסטים, פוסטי הנגד באתרים האחרים וכו' המלאים בנאצה המכוונת אישית – סלחו לי אם אתעלם מכל זה ואגב לנושא על הפרק.

    הניחו נא לרגע קט שאני מייצגת את ועדת האתיקה של לשכת עו"ד שרוצה לשמוע את דעת הקהל – מה עורכי דין חושבים שראוי מבחינת חוקי האתיקה ורשתות חברתיות באשר הן. מה תוכלו לספר? מה 'כואב' לכם? מה נדמה לכם בעייתי או נלוז וראוי כי יאסר? מה אסור אך מעביר ויברציות של כפיה אטומה ולא נכונה ולכן צריך להיות מותר?

    יהונתן, התייחסת בפוסטים שלך, על קצה המזלג בלבד לצערי, לכל מיני רשתות – ביניהם פייסבוק, טוויטר, לינקדאין – ולשימוש שעורכי דין יכולים לעשות בהם. לטעמי, צריך להפריד בין הפרופיל האישי של העו"ד האדם (יהונתן, הבחור עם השער הארוך, למד משפטים, אוהב ללכת לים ולהטיס עפיפונים) לבין עמוד העסק של משרד קלינגר בו מפורסמים רק הפרטים הרשמיים על המשרד: תחומי התמחות, מספר עורכי דין ושמותיהם, אמצעי יצירת קשר וכו'.

    היחוד של המדיה החברתית, לעומת "העולם הישן" היא ביצירת סיטואציות מסיטואציות שונות שלא קיימת להם מקבילה בעולם הפיזי. כך לדוגמא הצעת חברות במרמה לעד על מנת לעיין בתוכן הקיר שלו ותמונותיו כדי למצוא עדויות להפרכת עדותו בבית משפט וכו'.

    הייתי שמחה, ומעריכה זאת מאוד, אם הייתם נותנים לי להנות מהספק, ללא דרישת הזדהות, ומקבלים את היותי נציגת הציבור המחפשת למצוא את דעת הקהל בנושא.
    מה הייתם אומרים לי?

  28. *מצטרפת לדיון. לא מצטערת. מצטרפת :)
    -עמכם הסליחה בפעם השנייה.

  29. אניץ,

    בואי נצא מההנחה הזו. לדעתי, משרדים צריכים להיות נוכחים במדיה החברתית בצורה שאינה פוגעת בכבוד המקצוע: כלומר, לאפשר להם נגישות, תגובה ואינטראקציה עם הציבור, אבל לא לשדל במדיה.

    כלומר, כשם שמשרד יכול לפתוח אתר אינטרנט ולפרסם ידיעות, נראה לי הגיוני שהוא יוכל לפתוח גם עמוד פייסבוק ולפרסם בו חדשות רלוונטיות ועדכונים. עם זאת, הוא לא יכול להגיב בשם המשרד בסטטוסים של אחרים ולומר דברים כמו "אוי, נפצעת בתאונת דרכים? משרד X יטפל בך היטב".

  30. אוקיי, אבל זה ברמה הפשטנית ממש. אני כמובן מסכימה איתך, אבל לא נראה לי שיש מי שיסתור אותך גם :)

    מה קורה אבל עם חברים? משרד יכול לפתוח דף עסק ולקוחות יעשו לו לייק? זה לא יגרום להפרת חיסיון של זהות הלקוחות?

    ומה קורה עם עו"ד חבר בפייסבוק של עו"ד אחר מולו הוא מתמודד בתיק? זה תקין? ומה עם מקרים בהם הוא רואה את אותו עו"ד בסיטואציה מסויימת בתמונה/סטטוס ומשתמש בזה כדי להתקיל אותו במשפט?

    או הטעיית עד לקבלת הצעת חברות כדי לראות את הפרופיל המלא שלו כדי להשתמש בזה במשפט?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *