עורכי דין ופרסומות בגוגל אדסנס

בשנת 1998 כתב עו"ד חיים רביה מסמך מהפכני, שמצד אחד תיאר את המתרחש בפועל באינטרנט ומצד שני הבהיר כמה הכללים הקיימים שונים מהמציאות בשטח. בעקבות אותו מסמך שונו הכללים ותפיסת העולם בנוגע לאותם כללים. השינוי לקח שלוש שנים, אבל לאחר אותם שלוש שנים היה ברור כי החוק הקיים לא יכול להגביל את המצב בשטח, ולא תמיד ניתן להתאים את הטכנולוגיה לחוק אלא יש להתאים את החוק לטכנולוגיה.

אותו מסמך נגע לכללי הפרסומת של עורכי דין. עד לשנת 2001 עורכי דין היו מוגבלים ביותר בפרסום שמם ומקצועם. מדריכים מקצועיים, כתבות בעיתונים ופרסום מאמרים היו עיקר הדרכים שבה עורך דין היה יכול למצוא עבודות נוספות. בין היתר, לעורכי דין היה אסור לפתוח אתרי אינטרנט כיוון שאלו היוו פרסומת אסורה.

באותה העת לשכת (1998) עורכי הדין רצתה כי לכל עורך דין יהיה אתר אינטרנט אישי באתר לשכת עורכי הדין ושם יוכל לפרסם את משרדו. אותה המלצה נראית היום, עשר שנים מאוחר יותר, כהמלצה דרקונית ופוגעת בחופש העיסוק והביטוי של עורכי הדין.

בשנת 2001 שונו הכללים כך שהם יאפשרו לעורך דין להקים אתר אינטרנט אישי, ובלבד שזה עומד בתנאים המפורטים בכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), כללים אלו קובעים כי:

פרסומת באינטרנט כאמור בסעיף קטן (א)(5) תובא בלא ליווי של מלל קולי; ניתן לעשות שימוש בתמונות ואיורים גרפיים שאינם פוגעים בכבוד המקצוע; ניתן לפרסם תמונות של עורך דין אך לא תמונות של לקוחותיו או עובדי משרדו שאינם עורכי דין; ניתן להוסיף קישורים (LINK) לאתרים של עורכי דין או ארגוני עורכי דין או אתרים מקצועיים משפטיים בלבד; אתר עורכי דין לא יכלול פסי פרסומת (BANNER) של אחרים ולא יהיה עורך הדין רשאי לפרסם באמצעות פסי פרסומת באתר של אחר.

כמו שניתן לראות מהטקסט, לעורך הדין אסור לפרסם בפסי פרסומת באתרים של אחר. ככל הנראה אחת הסיבות לאיסור הפרסום בBanner באתרי אינטרנט היא כי מדובר בפרסום מקביל לפרסום בעיתון, שיש לפרסם במדור ייחודי לפרסום לעורכי דין (כלל 3(א)1).

באנרים פרסומיים לאתר עורכי דין עשויים לפגום בכבוד המקצוע. לשם כך, באינטרנט יש לא מעט מדריכים מקצועיים שמרכזים הן אתרי אינטרנט של עורכי דין והן פרטים של עורכי דין שאין להם אתרי אינטרנט. במקביל, עורכי דין רבים כותבים בפורטלים על נושאים משפטיים, כשברור שלא מדובר בייעוץ משפטי אלא בעיקר בפרשנות משפטית. אולם, האם לעורך דין מותר לקנות באנר פרסומי?

לדעתי, מכללי לשכת עורכי הדין לא רק שאסור לעורכי דין לרכוש באנר פרסומי באתר (גרפיקה, אנימציה וכדומה), אלא גם פרסומות בGoogle Adsense. אם לדוגמא תחפשו בגוגל נושאים כמו "תאונת דרכים" יוצגו בפניכם לא מעט פרסומות המציגות ייעוץ משפטי חינם, התמחות בתביעות מסוג זה, התמחות בתביעות כנגד ביטוח ועוד. חשוב לציין כי אותן פרסומות עשויות להחשב במקרים מסוימים כ"שידול", שאסור על פי כללי האתיקה. לימור זר-גוטמן מסבירה כי:

עורך דין המציע את שירותיו בחיזור ישיר של אנשים תוך האדרת שמו וכישוריו, פוגע במכובדות המקצוע. חישבו על מה שמזוהה יותר מכל עם שידול והיא תופעת "רודפי האמבולנסים", עורכי דין הממתינים בחדרי מיון של בתי חולים או ממהרים להגיע לאזור של תאונה כדי למצוא לקוחות ולהחתימם על ייפוי כוח, לפני שיפנו לעורך דין אחר. אצל רובנו מעוררת תופעה זו אי נחת (בלשון המעטה) בשל היותה בלתי הולמת מקצוע מכובד כפי שמקצוע עריכת הדין מבקש להיות.

לגבי הצגת עורכי דין כ"מומחים" הסבירה ועדת האתיקה כי:

הוועדה שבה ומזכירה כי אין להשתמש במילים "מומחה" ו- "מומחיות." באשר בעריכת דין, להבדיל מתחומי הרפואה, אין רשות מוסמכת המעניקה תואר מומחה. במקום המילה "מומחה" ניתן לרשום: "עוסק" "תחומי עיסוק", או "מטפל" בלבד

פרסומות למשרדי עורכי דין אחרים יופיעו כאשר תחפשו בגוגל "הפרת חוזה" ו"נהיגה בשכרות" וככל הנראה מחרוזות קשורות לתחומים משפטיים.רק לשם הבהרה, שידול לקוחות הינו, לדוגמא, תופעת "רודפי האמבולנסים" בה עורכי הדין יושבים בבתי החולים ומחפשים נפגעי תאונות על מנת להחתימם על ייפויי כח והסכמי שכר טרחה, כאשר המטרה היא לתפוס את הלקוחות "כאשר הברזל עוד חם". אותה תופעה של "תפיסת לקוחות" לא שונה בהרבה מאשר החיפוש מתבצע בגוגל. למרות שפעולה של "שידול" היא אקטיבית בדרך כלל, האמירה לגוגל – "כאשר מישהו מחפש X, תציגי בפניו את הפרסומת למשרד Y". הפסיביות של החיפוש לא בהכרח אומרת שלא מתבצע שידול, היא אומרת שעורך הדין מקדם את עצמו לאנשים שמחפשים מידע על סוגיה מסוימת, כאשר חלק מהלינקים לעורכי הדין אומרים הרבה מעבר למותר בכללי לשכת עורכי הדין בכל מקרה (לדוגמא: נהגת בשכרות? עו"ד XXX יפסול את מכונת הבדיקה").

הבעיה היא, להערכתי, בפרסום במודעות מבוססות הקשר מילים היא כי הן נדחפות ללקוח ללא בקשתו. מה היה קורה להערכתם אם עורך דין היה מפרסם בדואר זבל? היה שולח דואר שכותב "נפצעת בתאונת עבודה? משרד פלוני-אלמוני מומחה בטיפול בתביעות אלו וידאג לפיצויים גדולים מביטוח לאומי!" בעוד שברור שדואר הזבל באינטרנט מהווה שידול, מודעות האדסנס אינן שונות בהרבה ממצב זה. אותו מצב, בו הגולש נחשף לפרסומות כשלא חיפש עורך דין במדריך מקצועי (או במדור המיועד לפרסומות של עורכי דין), אינו ראוי לעורך דין וחייב להפסק היום.

אם לפני עשור עורכי דין היה אסור על עורכי דין לפרסם כלל אתר אינטרנט, וזה אושר לפתיחה כיוון שהובהר כי אתר האינטרנט אינו רק פרסומת אלא גם (ואולי בעיקר) זרוע אינטרנטית של המשרד – שרת דואר, רשימה של עורכי הדין במשרד, תחומי עיסוק ואפילו אזכורים ופרסומים כדי שאדם שמחפש מידע על אותו עורך דין יוכל למצוא ביתר קלות ולמנוע שרלטנות, הונאה של לקוחות ושידול אסור, כיום אנו נמצאים במצב בו עורכי הדין מפרסמים באתרים של אחרים (בלוגים, אתרי תוכן קטנים ועוד) באמצעות הפרסומות של גוגל אדסנס, וכן מפרסמים בעת החיפוש בגוגל.

בעוד שהחיפוש בגוגל עשוי לעמוד על הגבול בין פרסומת (ושידול) אסורה לבין פרסום במדריך מקצועי (שכן אם מישהו מחפש "עורך דין" בגוגל, ככל הנראה הוא מחפש עורך דין עבור בעיה משפטית שיש לו), הפרסום בתוך בלוגים וכדומה באמצעות גוגל אדסנס עשוי להיות לא רק פרסום אסור באמצעות פסי פרסומת אלא גם יכול שיחשב כשידול.

אולם, אנו נמצאים במצב בו עורכי דין רבים נדרשים לאינטרנט ולמודעות מבוססות הקשר אלו על מנת למצוא את לקוחותיהם. לכן, ראוי שועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין תתן דעתה לנושא זה מצד אחד, וראוי שתקבע גם כי אותו פרסום הוא אסור לדעתי.

33 תגובות ל-“עורכי דין ופרסומות בגוגל אדסנס

  1. אף פעם לא ממש הבנתי למה לעורכי דין אסור לפרסם את עצמם. זו נשמעת כמו דרך מצוינת למנוע מעורכי דין חדשים ולא מוכרים מלהתחרות בותיקים.

  2. הסיבה להגבלת הפרסומת היא כדי להגן על האזרחים שלא מכירים את החוק ולמנוע מעורכי דין לסחוט אותם לסגור "עסקה" בלי שהם מכירים את הנושא המשפטי.

  3. אבל במה שונה עריכת דין מכל מקצוע אחר? איך אני יכול לבחור בין עורכי דין אם אני לא יודע שהם קיימים?

    ממילא העיסוק בעריכת דין מותנה ברישיון, אז מה הקטע פה. אם יש עורכי דין שמרמים את הלקוחות שלהם, מה יותר פשוט משלילת הרישיון שלהם?

  4. מרק,
    אתה יודע שהם קיימים, הם מופיעים במדריך מקצועי לעורכי דין. אתה יכול לחפש במאגרים ציבוריים גם פרסומים קודמים שלהם ותיקים שהם היו מעורבים בהם.

    מצד שני, תחשוב שהיית מקבל ספאם בנוסח הבא:

    "היית מנוי של חברת הטלפון X בין 2005 ל2007? עו"ד פלוני אלמוני מארגן פיצויים לאותם לקוחות, לפרטים לחץ כאן"

    האם לא מדובר באקט שנראה לך פסול? אותו עו"ד אלמוני יכול להיות לא בקי בתחום מצד אחד, ומאותה פרסומת פסולה יקדם נושאים אחרים.

    מצב שבו לא תהיה מגבלה על עורכי דין תגרום לכך שעורכי דין יתעסקו יותר בשיווק מאשר בעבודה ויגרמו לירידה באיכות המקצוע, כיוון שעורכי דין יאלצו לשווק את עצמם במקום לכתוב כתבי טענות.

  5. אבל בדיוק אותו הדבר ניתן להגיד על הרבה מקצועות בתחומי שירות שונים. למה רק רופאים ועורכי דין? למה לא סוכני נדל"ן, חברות תקשורת ויועצי מחשוב?

  6. (לא נכון לגבי רופאים, גם להם יש הגבלה בפרסום)

    כי עורכי דין (ושמאי מקרקעין ועוד כמה מקצועות ספורים) שמתרשלים בתפקידם עלולים לגרום נזק יותר רע.

  7. עירא… האם המילה 'אגוצנטרי' באמת הייתה הכרחית כאן? (במיוחד שאני נוטה להאמין שאתה יודע שזה לא מצב הדברים, והבנאדם טרח לענות לך על כל השאלות בצורה שהותירה לי רק להתבונן ולהנהן לחיוב)

  8. עירא,
    רק עוד הערה בהמשך להערה של אפי. שים לב שהבלוג לא מיועד לשדל אנשים לתבוע ולא מיועד לשדל אנשים לשכור את שירותי. הבלוג הוא המקום בו אני מביע את מחשבותי ודעותי לגבי נושאים מסוימים. אני לא מציין כאן תעריפים, אני לא מציין כאן שירותים וככל שאני יודע, אני לא מעודד אנשים לתבוע.

  9. אני חייב לציין שגם אני תוהה לגבי עניין מגבלות פרסום. לגבי הקביעה שבעלי מקצוע מסויימים עלולים לגרום לנזק גדול יותר, אני לא יכול שלא לתהות על הנזק האפשרי שעלול להגרם ע"י "אמריקן לייזר" או (אוף, שכחתי את אלו שמפרסמים ניתוחים פלסטיים כל 10 דקות), שלא להזכיר חברות ביטוח.

    יש מקום בו נמצאת רשימת בעלי המקצוע הנתונים למגבלות פרסום והנימוקים לכך?

  10. בור,
    ההגבלות נמצאות בדברי חקיקה ספציפיים: לרופאים, לשמאי מקרקעין, לעורכי דין ולעוד בעלי מקצוע חופשי (בין היתר, הסרת חלק מהמגבלות לרופאים הביא לפרסומות בסגנון מכוני הסרת השיער). אגב, לביטוח וקרנות השקעות יש הגבלות אחרות על פרסום, שאותן מנסים למזער כל הזמן (כל מיני: הדבר אינו מהווה המלצה להשקעה וכו')

  11. מה דעתך בדבר אתר אינטרנט שמקבץ מספר של עו"ד המכיל פרסום פרופיל המשרד מבלי להשתמש בתואר כבוד של "מומחים",
    כאשר המפורסמים בו צריכים לשלם למקים ומתפעל האתר תשלום חודשי קבוע וכן עבור כל הפניית לקוח פוטנציאלי?
    איפה עובר הקו הדק המבדיל את הפרסום כדרך לגיטימית להרחבת התודעה הציבורית לבין הפיכת העניין לשרלטני וחובבני ושלא לומר לא חוקי!?
    אשמח לשמוע את דעתך המכובדת בנושא

  12. דנה,
    התגובה הבאה אינה מהווה ייעוץ משפטי ובכל מקרה ראוי שתפני לעורך דין בתשלום ותפגשי עמו בכדי לפרט בפניו את עובדות המקרה.

    צריך להפריד בין שני רכיבים בשאלתך.
    ראשית, האתר שאת מתארת דומה יותר ל"מדריך מקצועי" מאשר לאתר פרסומות. תשלום עבור פרסום במדריך המקצועי (ואפילו בעד אחזקת אתרי אינטרנט) הוא פרסום לגיטימי לכל דבר, ולכן לא צריכה להיות בעיה עם התשלום לאתר על פרסום הפרופילים.

    אולם, לגבי התשלום לאותו אתר על הפניית לקוחות, אני חושב שזה נוגד את כלל 11ב לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית). לכן התשלום צריך להיות רק על הפרסום עצמו.

    שוב, כדי לתת תשובה נכונה במאת האחוזים יש להוועץ עם עורך דין שמיודע לכלל עובדות המקרה ואין באמור לעיל ייעוץ משפטי. אל תסתמכי על דברי בשום מקרה.

  13. למה אותן הגבלות שחלות על עורכי דין בנוגע לפרסום לא חלות על אנשי מקצוע אחרים כמו סוכני ביטוח למשל?

  14. לו היית טורח לקרוא את הפוסט, היית יכול לקבל תשובה.

    לו היית קורא את תנאי השימוש או מבין משהו בקידום אתרים, היית מבין גם שאין כל טעם לנסות לקדם את עצמך באמצעות תגובות.

  15. יהונתן, שלום רב!
    בהקשר לכתבה שלך בנושא של כללי האתיקה שחלים על פרסום עו"הד, אבקש לשמוע את דעתך, האם דינו של עו"ד אשר מפרסם את שירותי משרדו שעוסק בהוצל"פ דרך פנייה טלפונית ישירה לבעלי העסקים מהווה עבירת "שידול" בשיא חומרתה? מדובר הרי במשרד עו"ד אשר מחזיק מספר פקידים שתפקידם להתקשר לבעלי העסקים שפרטיהם רשומים בדפי זהב ולהציע להם את השירות בגביית השקים. ועוד, האם מותר לעו"ד במקצועה אם כי חברותה בלשכה הוקפאה על פי בקשתה, לעבוד בתור הפקידה כאמור? האם היא לוקחת חלק בעבירה אתית של בעלי המשרד הנ"ל?

    בתודה מראש
    יוליה

  16. יוליה,
    אני מציע שתלכי ללשכת עורכי הדין ותשאלי אותם. אני מאמין שכן, זה שידול לכל דבר.

  17. יהונתן,

    תודה על התייחסותך. דעתך חשובה לי ומחזקת את תחושת הבטן שלי כי מדובר בשידול לכל דבר ועניין. אגב, מניסיוני למדתי שלקבל תשובה בנושא האתיקה מלשכת עו"ד שלנו זה לוקח זמן רב ולא תמיד הולך.

    בתודה

    (איך להכניס תמונה שלי ?)

  18. שלום יהונתן,

    שלום,אני בעל אתר אינטרנט
    בראשית הקמת העסק הושקעו מאמץ, זמן וכסף רב בבניית תשתית למתן שרות למספר נותני שרות ובניהם עורכי דין כעת ברצוני ליישם שרות זה. על מנת לעשות זאת בצורה החוקית וההגונה ביותר אני מבקש לברר את חוקיות ואתיות הנושא.

    בבעלותנו מספר אתרי אינטרנט (לא פעילים כרגע) אתרים אלה מכילים מידע מקצועי בתחום המשפט – מגוון מאמרים בנושאי משפט שונים בתחתית כל מאמר כתוב: "אם ברצונך שיטלפנו אליך עורכי דין עם הסבר בתחום התעניינותך והצעה כספית ללא כל התחייבות השאר פרטיך כאן", לאחר שאותו "מתעניין" השאיר את פרטיו באתרנו פרטים אלו מועברים לשלושה עורכי דין באזור מגוריו בכדי שיפנו אליו ויתנו מענה לצרכיו המשפטיים.
    עם עורכי דין אלה אנו מסכמים מראש את סכום העמלה שאנו גובים בעבור כל הפניה.
    פרטיהם של עורכי הדין לא מפורסמים באתרנו בשום שלב – לא שמם, לא מספר הטלפון שלהם ולא כתובת דואר אלקטרוני או כל דבר אחר.
    אנו מעבירים אל אותם עורכי דין את פרטי "המתעניינים" דרך מערכת ניהול אינטרנטית.
    האם הדבר אתי?
    אודה לתשובתך.

  19. איתי,

    מבלי שהדבר יהווה ייעוץ משפטי סופי, נראה שעל פניו הלקוח שלך מבצע עבירה אתית. כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) קובעים בכלל 11ב כי "עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים".

    ועדת האתיקה הזכירה זאת לאחרונה בנושא "קו לעובד". לכן, נראה לי ששאלת העמלות אינה רלוונטית אלא דווקא האיסור של עורך הדין לקבל את הלקוח לטיפול.

  20. היי יהונתן,

    ראשית תודה על תשובתך המהירה והאדיבה.
    שנית האם לדעתך ישנה אפשרות להפעיל את השרות המדובר לעיל בשיתוף פעולה עם עורך דין בכדי שהדבר יהיה חוקי לחלוטין?

  21. אדם,
    לצערי נראה לי שלא, כי לעורך הדין (שיהיה השותף שלך) עדיין אסור לחלוק רווחים עם מי שאינו עורך דין.

    שוב, צריך להכנס לעומק העניין כי אם תקרא טוב את הסעיף תבין שיש חריגים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *