החלטת בית המשפט העליון בבג"צ 2150/07 עלי חסיין מחמוד אבו צפיה נ' שר הבטחון היא מעניינת ומרתקת מכמה סיבות; בין היתר, ההחלטה כי כביש 443 יפתח לתנועה לפלשתינאים עשויה להטיל עלויות כבדות על מערכת הבטחון, ולעצבן שוב את יובל שטייניץ, אבל לא רק. ההכרה בהגבלת תנועה כפגיעה בחירות התנועה היא משהו משמעותי מבחינת שיח הזכויות שקם כיום במדינה. אולם, לצורך כך יש להבהיר כי הסגירה של הכביש לתנועת יהודים בלבד הוסדרה על ידי חוקי התפיסה הלוחמתית, "חובתו של המפקד הצבאי להבטיח תנועה בטוחה בכבישי האזור. חובה זו חלה בהתייחס לכל כלי רכב הנע באזור, תהא זהות בעליו אשר תהא. על רקע האמור, מוסמך המפקד הצבאי – לשם הגשמת חובתו האמורה – להטיל מגבלות על תנועת כלי רכב בכלל, ועל תנועת כלי רכב פלסטיניים בפרט" (סעיף 24 לפסק הדין).
אולם, מסקנתו של בית המשפט העליון היתה כי הכביש הפך מכביש שמיועד לשרת את האוכלוסיה המתגוררת בשטח המצוי בתפיסה לוחמתית לכביש שמיועד לשרת את המדינה הכובשת; ככזה, הסביר בית המשפט, אין לו מקום לתפקד.
מצב הדברים הנובע מאיסור התנועה הגורף על תושבי הכפרים הינו כי אין מדובר עוד בכביש המשרת את טובתה של האוכלוסיה המקומית, כי אם ב"דרך שירות" של המדינה המחזיקה. הסדר שזו תוצאתו חורג מסמכותו של המפקד הצבאי ואינו עולה בקנה אחד עם כללי המשפט הבינלאומי שעניינם תפיסה לוחמתית. הפועל היוצא של דברינו עד כה הוא כי מגבלות התנועה שאותן הטיל המפקד הצבאי אינן יכולות לעמוד במתכונתן הנוכחית ודינן להתבטל
אך האם הדבר אומר שמחר יפתח כביש 443 לתנועת פלשתינאים? אם נחזור ליובל שטייניץ ומדוע שיקולים כלכליים עומדים בפני משרד העוצר ולא השיקולים החוקתיים. ברור שהכביש לא יפתח לתנועה; הנטל הכלכלי של יישום פסיקת בג"צ כאן הוא בלתי אפשרי בעיקר על האוכלוסיה הכובשת; זו תצטרך לעמוד בפקקים אינסופיים שיווצרו כתוצאה מאכיפת הוראות בג"צ. הרי צה"ל, שטוען שבכביש עשויות לסוע פצצות מתקתקות, יתקין מחסומים לרוב, בהם לא יוכל ליישם מדיניות מפלה לפיי לוחות זיהוי ותעודות זהות.
אותם שיקולי בטחון ידרשו לכך שכל מי שיעלה על הכביש כבר יוגדר כסטרילי, כלומר, המחסומים ידרשו להיות מרוחקים מהכביש כדי לא להפריע ליהודים. בצורה כזו, המחסומים יווצרו מחוץ ליישובים הפלשתינאים כדי לוודא שלא יוצא מהם כלום והפגיעה בחירות התנועה תהפוך למשנית. תיאורטית, אותה פגיעה משנית עדיין תמנע מאמבולנסים להגיע לבית החולים, פשוט הסמנטיקה של כבישי אפרטהייד תאלץ להעלם (ועל המינוח הזה מתחו שופטי בית המשפט העליון ביקורת לא מועטה).
אולם, אם נחזור לנוא האמיתי, וזה כיצד פסיקת בג"צ משפיעה על חוקתיות המאגר הביומטרי; יש מקום אחד שניתן לעמוד בו ולשאול.
ישנן שתי נקודות שבג"צ מתייחס אליהן כשהוא עומד על פסילה של הנחיות המפקד הצבאי. הראשונה היא בחינת החלופות. כב' השופט עוזי פוגלמן מבהיר כי "לא שוכנעתי כי נשקלו במידה המתאימה חלופות אפשריות אחרות להגנה על הנוסעים בכביש, שהן פוגעניות פחות כלפי זכויות התושבים המקומיים". נקודה זו חשובה ביותר כאשר אנו זוכרים כי בעת הכנת חוק המאגר הביומטרי לא נבנו חלופות. אחת הבעיות כשניסינו להכניס את הנושא של בחינת חלופות לפרטיכל הועדה היתה להבהיר כמה חשוב לבחון חלופות; כמובן שעצם אי בחינת החלופות אינה משליכה על חוקתיות החוק ומביאה לפסילה אוטומאטית, אבל אם נגיע לפנדלים ולא תהיה לנו אפשרות אחרת, זה יהיה הסולם שיאפשר לבג"צ להוריד את הממשלה מהעץ עמו (וראו על עוד דרכים לקבוע שהחוק הביומטרי לא חוקתי בעקבות בג"צ 2605/05 חטיבת זכויות האדם נ' שר האוצר).
העניין השני, והלא פחות חשוב, קשור לפיילוט ה"זמני" שכופים עלינו. אחד הויכוחים שעלה בדיון האחרון בועדה היה לנושא הנפקת מסמכים למי שיסרב להתנדב לפיילוט אך יפגעו מי מזכויותיו. הקביעה כי "הכללתו של אדם במאגר המידע הוולונטרי תעשה אך ורק לאחר קבלת הסכמתו להכנסת נתוניו למאגר הביומטרי, ואם סירב- לא תפגע זכות מזכויותיו החוקיות" דורדרה והפכה "על אף הוראות פסקה (1) קבע השר כי תושב זכאי למסמך נסיעה בהתאם להוראות לפי חוק הדרכונים, ושוכנע כי ללא מסמך נסיעה הכולל אמצעים או נתונים ביומטריים תימנע כניסתו של אותו תושב למדינה אחרת, ינ פיק לו מסמך נסיעה הכולל אמצעים או נתונים ביומטריים אף ללא הכללתם במאגר הביומטרי". למרות שהשר מיכאל איתן, יחד עם ח"כ ניצן הורוביץ ודב חנין ניסו להפוך את "תמנע כניסתו" ל"תפגע כניסתו", לא הצלחנו להסביר למחוקק את הבעיה כאן. פסיקת בג"צ, לעומת זאת, מראה שיש מקום בו יש פגיעה, ולא רק מניעה, הרי שאז ההחלטה הפוגעת פסולה.
בעצם, גם פסיקתה של הנשיאה דורית ביניש יכולה לסייע בכל הנגע להנפקת תעודות ביומטריות עבור מי שלא יהיה מוכן להתנדב למאגר. ביניש פוסקת, בצורה קסומה, כי " למרות ההבנה לצורך הביטחוני, מעורר השימוש באמצעים ביטחוניים מעין אלה, היוצרים הפרדה מוחלטת בין אוכלוסיות שונות בשימוש בכבישים ומונעים מקבוצת אוכלוסיה שלמה את השימוש בכביש, תחושה של חוסר שוויון ואף אסוציאציה של מניעים פסולים. התוצאה של הדרת קבוצת אוכלוסיה מסוימת משימוש במשאב ציבורי הינה קשה ביותר. על כן, על המפקד הצבאי לעשות כל שניתן על-מנת לצמצם מצבים מסוג זה, ולמנוע את הפגיעה הקשה ואת תחושת האפליה הנלווית לה".
אותה אפליה קיימת גם מקום בו ישנם שני סוגים של אזרחים; כאלה בעלי תעודות זהות חכמות וכאלה שאינם, במיוחד כשהדבר נעשה ממניעים בטחוניים ולא ממניעים ראויים של שמירה על פרטיות. אותה פגיעה פסולה, כפי כבר ראינו בבג"צ חטיבת זכויות האדם יכולה להביא לפסלות החלטת ממשלה או חוק. בין היתר, ההחלטה לקיים את הפיילוט במאגר הביומטרי שנגועה במניעים פסולים וההחלטה לקבוע מערך התנדבותי שאינו באמת התנדבותי. אבל יצירה של הפרדה ותחושת אי שוויון? לא מדובר על יצירה של אי-שוויון לכשעצמו, אלא התחושבה. והעובדה שבג"צ פנה אל הנפש פנימה מעודדת לא פחות מדעת המיעוט בפסק הדין.
בפיסקה הראשונה קלינגר כתב כי: "יש להבהיר כי הסגירה של הכביש לתנועת יהודים בלבד הוסדרה על ידי חוקי התפיסה הלוחמתית"
זה לא נכון – 443 מעולם לא נסגר לתנועת יהודים בלבד, אלא לישראלים בלבד כידוע יש בישראל מיעוט של כ-20% ערבים, הם יכולים לנסוע בכביש 443 בדיוק כמו היהודים. שמא, כמו בצלם, קלינגר משתמש בטענת האפלייה הגזענית במתכוון על מנת לתמוך בטענת האפרטהייד?
מעניין גם שזכותם של ישראלים שלא להירצח בכבישים ע"י מחבלים אינם מעניינת כלל את "אבירי זכויות האדם".
כמו כן כדאי לשים לב שבאתר בצלם מוסבר כי הם מכוונים הלכה למעשה כי כביש 443 יהפוך לכביש לפלסטינים בלבד, כפרס לטרור הפלסטיני נגד אזרחי ישראל. האם אין גבול לצביעות?!
http://bibi.modiin.us/?p=1182
או במילים אחרות: למי אכפת מהפלסטינים, הם ממילא לא באמת ממש בני אדם. העיקר שאפשר להשתמש בפסק הדין כדי להאבק במאגר הביומטרי.
הייתי תולש שערות בתסכול ובזעם אם הייתי בטוח שהן יגדלו שוב.
אמיתי,
אחת הבעיות כאן היא שרוב הסיכויים שפסק הדין הזה לעולם לא יצא לפועל. המפקד הצבאי יחליט לעשות משהו אחר, ויצפצף על בג"צ, ואחר כך גם יתקין תקנות אחרות שיאפשרו תנועת רכבים פלשתינאים בימים שלא מסתיימים באות Y באנגלית.
יקי: הכביש הזה הוקם, תוך הפקעת אדמות מהפלסטינים, מתוך הבטחה שהוא נועד לשרת אותם.
נסיעה מעורבת על הכביש יוצרת סיכון? אי אפשר לאפשר לפלסטינים ולישראלים ליסוע עליו יחד? צריך לסגור אותו לישראלים, לא לפלסטינים.
יהונתן – אני חייב להודות שמה שאמיתי אומר צרם גם לי. אי אפשר להסתכל על כל דבר שקורה בישראל מהיום ואילך דרך החור של הביומטרי.
נדב, כביש 443 הוקם מכספי המסים שלך ושלי, מתוך כוונה שהוא ישרת גם ישראלים וגם פלסטינים. הכביש שרת גם ישראלים וגם פלסטינים במשך שנים רבות, עד אשר הפלסטינים בראשות הגוף "המתון" הקרוי פת"ח פוצצו את הליך אוסלו ופצחו במסע רצח ללא אבחנה של אזרחים ישראלים, והפכו את הנסיעה בכביש 443 לרולטה רוסית.
תגמול טרור פלסטיני באמצעות הטלת הגבלות תנועה על ישראלים זו מדיניות מעודדת טרור, שרק תוביל להתעצמות הטרור נגד אזרחי ישראל.
מקרה קלאסי של פגיעת המדינה בזכויות הפרט ל"טובת הכלל".
זה מתחיל בהפקעת קרקעות מהפלסטינים (פגיעה בזכות הקניין), וממשיך בהגבלות תנועה.
הבעיה עם אנשים כמו נדב, זה שהם יסרבו בתוקף להבין שהיכולת "להפקיע" קרקעות כי "זה מה שיהיה הכי טוב לכולם" היא היכולת המרושעת כאן.
מחר יציבו מחסומים בכל כניסה לכביש, עם "אגרת בטחון" שכל מי שעובר בכביש חייב לשלם. האגרה תקבע לפי עלות תפעול המחסום, ובמקרה, המחסום מהצד הישראלי יהיה זול במיוחד. "אזורי עדיפות לאומית" יאפשרו סבסוד נוסף של האזרחים שצריכים לעבור בכביש אם הם ישראליים – והכל יהיה כשר וחוקי.
רק על ידי כיבוד זכויות האדם – חיים, חירות, קניין, ושלילת היכולת של המדינה להפקיע מאיתנו את הזכויות האלה "לטובת הכלל", יבטיחו שמקרים מקוממים כאלה לא יהיו עוד.
יקי –
נהוג שבמקרים של פושעים, עבריינים ורוצחים – מענישים את העבריינים.
רצה הגורל, ומדינת ישראל מחזיקה בכלא שלה במאות כאלה.
אם יש לך טענות, תפנה אותם כלפי האנשים שפעם אחר פעם משחררים את הרוצחים האלה לחופשי.
זה חלק ממדיניות ברורה של ממשלת ישראל להפוך כל אחד ואחד מאיתנו לפושעים ועבריינים, במקום את אלה שבאמת פוגעים אחד בשני.
המשטרה כושלת בתפיסת גנבי רכב? פשוט נהפוך את כל מי שמתקן את האוטו של בשטחים לעבריין.
המשטרה כושלת בתפיסת סרסורים שמכריחים נשים לעסוק בזנות בכוח? פשוט נהפוך את כל מי שצורך זנות לעבריין.
יקי,
גם סבסוד בניית כבישים לפלסטינים (או ישראלים) בכסף שנלקח בכוח משאר אזרחי ישראל הוא פסול ולא מוסרי. גם הפקעת קרקעות לצורך בניית כבישים הוא לא מוסרי.
רק לעניין תגמול הפלסטינים על הטרור:
א. לא כל הפלסטינים עוסקים בטרור.
ב. לא כל הישראלים הם מתנחלים
ג. לא כל המתנחלים הם יעקב טייטל
ד. לא כל החרדים זורקים חיתולים.
כשאתה מקים גבולות, מחסומים, מגביל חופש כלכלי, חופש אישי, מעניש פלסטינים חפים מפשע על פשעים של פלסטינים אחרים, וממקד את המאמצים הצבאיים שלך בהגבלת החופש של הפלסטינים – במקום תפיסה וענישה של מחבלים – אתה הוא זה שמשרת את הטרור.
בדיוק כמו הפוליטיקאים שלנו – הפוליטיקאים שלהם מרוויחים ומשגשגים מהפיכתך לאויב. ככל שאתה רע ומרושע יותר – יש להם יותר תירוץ לדכא את העם שלהם ולשלוט בהם – כי הם כביכול "בצד שלהם".
יקי – תלמד את העובדות.
ישראל הפקיעה אדמות לצורך בניית הכביש.
כשהמופקעים עתרו לבג"צ נגד ההפקעה, המדינה הצהירה שהכביש נועד לשרת את תושבי האזור, ולכן ההפקעה לגיטימית.
כלומר, הכביש לא נועד לשרת את הישראלים, כי הפקעת אדמות לצורך בניית כביש לישראלים היא פשוט לא חוקית.
סחטיין נדב על ההתעלמות המוחלטת,
ועל המשך הצדקת הלאמת קרקעות, כל עוד זה "לטובת הפלסטינים".
יש אנשים שהשקיעו את כל חייהם בקרקע, ובמחי יד מדינת ישראל מלאימה את הקרקע שלהם, וגוזלת את הרכוש הפרטי שלהם. זה בסדר מבחינתך, כי זה "נועד לשרת את תושבי האזור".ע
מכיוון שאתה מכיר את עמדותי, לא חשבתי שהן דורשות הבהרה נוספת.
הפקעת קרקעות היא לגיטימית לחלוטין, כל עוד היא נעשית בצורה מידתית ומשרתת את כלל הציבור.
בתחום של בניית כבישים, יש כאן דילמת האסיר קלאסית, שיוצרת כשל שוק: אם כולנו נוותר על האדמות שלנו לטובת הכביש, כולנו נרוויח. אבל אם כולנו נוותר על האדמות שלנו חוץ מאחד – כולנו נפסיד חוץ ממנו. לכן, בלי האקט של הפקעה יהיו הרבה פחות כבישים בארץ.
ואני יודע שזה לא אעזור, אבל אני אבקש בכל זאת: שים לב שאמרתי 'מידתי' ו'כלל הציבור'. כלומר, בבקשה אל תניח שאני בעד כל הפקעת כבישים, או כל הלאמה. תודה.
ואת ההחלטה על "מידתיות", למי בדיוק נשאיר? לפוליטיקאים? משאלי עם?
מרבית עם ישראל יפגע בכיף בזכויות הקניין של המיעוט הערבי, ויתעקש שהוא "מידתי" ופועל ל"טובת הכלל".
או שפשוט ניתן לקומץ שופטים בבג"ץ לנהל את המדינה – הרי הם ורק הם אכן מידתיים, ויודעים מתי זה בסדר לשלוח חיילים ושוטרים כדי לנטול חופש מבני אדם פרטיים, כי "זה לטובת הכלל".
Gemeinnutz geht vor Eigennutz
ניתן לפוליטיקאים הנבחרים להחליט, ונחוקק חוקה – או דמוי חוקה, במקרה הישראלי – שתקבע מהם גבולות הכוח של הפוליטיקאים.
אתה באמת רוצה שאני אתאר לך את שיטת המשטר הישראלית שלב אחרי שלב?
מוזר, אני זוכר איזה חוק קטן שנקרא "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", שכביכול דמוי חוקה, וקובע:
"אין פוגעים בקנינו של אדם."
"אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו."
וכמובן:
"אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו."
אז לגבי קניין כבר ראינו כמה אתה(ומדינת ישראל) מכבדים את הסעיף הזה.
קשה לי אפילו לספור את כמות הפעמים שנעצרתי באמצע הרחוב על ידי שוטרים ונדרשתי לפתוח תיק, או בכניסה לכל קניון או סופר שבו ביצעו סריקה פיסית על גופי.
וקשה לי לראות איך אפשר היה לבצע את ההתנתקות מבלי להכנס לרשות היחיד שלא בהסכמתם, או פגיעה בזכות הקניין שלהם.
אז אתה תמשיך להתחבא מאחורי "מידת הסביר".
מי קובע מה סביר? הרוב/הפוליטיקאים/קומץ מלכים ושולטים בבג"ץ.
נדב, כתבת:
נדב – תלמד את העובדות.
גם לשיטת "בצלם" בדיון בבג"צ בשנות השמונים בו בקשה המדינה להפקיע את הקרקעות מהכפרים הפלסטיניים הובהר במפורש כי כביש 443 בהחלט נועד לשרת גם ישראלים:
http://www.btselem.org/Hebrew/Freedom_of_Movement/Road_443.asp
בפועל, הפסיקה של בג"צ, עד כמה שהיא נראית מגמתית ולטובת האוכלוסיה הפלסטינית עושה בדיוק ההיפך.
לכל אורך פסק הדין רומזים השופטים (בדגש על בייניש ד"א) למפקדי הצבא מה יש לעשות כדי להכשיר את הסיפור.
אני בכלל לא מבין את הקשר של הדיון על חופש הקניין. הקרקעות הופקעו לצורך בניית כביש לתושבי האזור. תושבי האזור הם פלסטינים וישראלים. הכביש כמובן גם היה פתוח כאשר המצב הביטחוני אפשר את זה. המצב הבטחוני השתנה ועל כן האיזון צריך להשתנות. האיזון שביצעו המפקדים היה בעייתי אז בית המשפט איזן מחדש.
כמו שאמרתי קודם, ברור לכולם שהם יפתחו את הכביש בין השעה 0400 עד 0500 כל בוקר לתנועת פלסטינים וזה יהפוך את הפגיעה למידתית.
ד"א – הרבה יותר מעניינת הקביעה שכביש 443 נמצא בשטח בו מתבצעות פעולות לוחמה מאשר יתר הדיון…
שחף,
השב"כ סיכם את 2009 בתור השנה השקטה ביותר מאז תחילת העשור.
"הצורך הבטחוני" הוא בסה"כ תירוץ לשלילת חירויות,
בדיוק כמו ש"טובת הכלל" היה תירוץ להפקעת קרקעות.
כל הכביש הזה נולד בחטא – גזילת רכוש מידי פלסטינים, כי מדינת ישראל "החליטה" שזה לטובתם. לא מפתיע שצורך בטחוני מומצא משמש להמשך שלילת החופש שלהם והזכויות שלהם.