מאגר הכלבים כלל לא היה צריך להיות זמין לציבור.

כולם רוצים עוד ועוד מידע אודותינו; כשבונים מערכת ממוחשבת עבור גוף ציבורי, הרצון לאגור מידע ולהשתמש בו הופך לחלק אינהרנטי מהארכיטקטורה של המידע. לא מדובר רק במאגר הביומטרי ששומר מידע שלא לצורך, או בתעודות הזהות, אלא אפילו במידע רפואי שנועד לנהל ביטוח וסיכונים טובים יותר.

הפעם מדובר בזוועה קטנה. הראשונה היא מאגר בעלי הכלבים של משרד החקלאות (לאתר DogCenter) ששומר מידע פרטי שלא לצורך ומפרסם אותו לציבור. השאלה הראשונה היא בכלל כיצד הגיע המידע לאתר, ומדוע לא נאמר לבעלי המידע כי המידע אודותיהם יפורסם לציבור ויהיה זמין. במצב כזה, בו החוק קובע בצורה לקונית כי "השר יקבע את פרטי המידע הכלולים במרכז הרישום, שיהיו פחותים לעיון הציבור" (סעיף 9 לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים), החליט השר כי כל הפרטים במרכז הרישום יהיו פתוחים לעיון הציבור; כלומר, השר איזן בצורה לא נכונה בין שני אינטרסים (בטחון הציבור ופרטיות) מבלי לשקול שיקולים אמיתיים (וראה יצחק זמיר, הסמכות המנהלית, שער חמישי).

חלוקת המידע מהמאגר, כמובן, מבוססת על פרשנות יצירתית, כיוון שאם הסעיף קובע בהמשך כי "השר יקבע הוראות בדבר מסירת מידע ממרכז הרישום למי שנפגע מתקיפה או מנשיכה של כלב", אזי ברור שהכוונה לא היתה שכל המידע יהיה פתוח לכל. אנחנו הרי יודעים שמה שמתחיל בכלבים מסתיים בבני אדם.

כמובן שהזמינות הרבה של המאגר והעדר הפיקוח עליו רק מראה שכשהרשות למשפט וטכנולוגיה מפרסמת טיוטא של תקנות להגנה על מידע (שעליהן עוד נדבר בהמשך רבות), מדינת ישראל לא חושבת על בסיס הארכיטקטורה של המידע.

הרי, ניתן היה לאפשר גישה למידע רק למי שבעל מספר של שבב כשמספר השבב חסוי וניתן לקריאה רק על ידי וטרינר. למידע המופיע במאגר אין כל שימוש, כי די בטוח שהמידע שמכיל את מספר השבב ושם הבעלים לא עוזר לך כאשר מצאת כלב אבוד ולא הלכת לוטרינר. המידע גם היה יכול להיות זמין רק לוטרינרים, עם ססמא ומערכת בקרת גישה כדי לברר מי הוציא איזה מידע ושהמידע שימש רק לצורך מציאת כלב אבוד.

אני בספק אם לשר היתה סמכות לפתוח את המאגר לגישה, אני בספק אם למדינה כלל היתה סמכות לאגור את המידע בצורה הזו. אבל אין מה לעשות, כאן זו לא דמוקרטיה, לא חושבים על עניינים כאלה.

9 תגובות ל-“מאגר הכלבים כלל לא היה צריך להיות זמין לציבור.

  1. מדחי לדחי מפח לפחת. גם מסכימה לחלוטין.

    נ.ב קטגוריה בשם "זכויות בעלי חיים" איזה פיקציה, כמו "דמוקרטיה בישראל" :P

  2. חשוב לזכור ששבב הוא לא GPS- אם אין אפשרות לאתר את הבעלים לפי פרטי שבב, אי־אפשר להחזיר את הכלב לבעליו (שזו הסיבה העיקרית לשיבוב מלכתחילה).

    אני מסכימה שלא צריכה להיות אפשרות חיפוש לפי שם, אלא רק לפי מספר שבב.
    בנוסף, לא צריכה להופיע כתובת מלאה- רק עיר טלפון ופרטי הוטרינר המחסן.
    ללא זה (מנסיון עם מציאת כלבים)- קשה עד בלתי אפשר להשיב את הכלב לבעליו.

    לבעלים צריכה להיות האפשרות לחפש במאגר ולוודא את נכונות הפרטים (פרטים שגויים או לא מעודכנים ימנעו את השבת הכלב לבעליו ויכולים לעלות לכלב בחייו). אני יודעת מנסיון שיכול לקחת הרבה מאוד זמן עד שהמידע שמופיע במאגר מתעדכן למידע מדוייק מספיק שיאפשר השבת הכלב.

    סיבה נוספת לא לתת גישה לוטרינרים בלבד היא העובדה שקוראי שבבים נמצאים לא רק אצל וטרינרים, אלא גם אצל עמותות ופעילי הצלת בע"ח.

    עצוב גם שבעקבות הסיפור עכשיו המאגר כלל אינו זמין, ואני מכירה כמה מקרים של כלבים בעלי שבב שנמצאו אתמול והיום, שאין אפשרות לאתר את הבעלים ולהחזיר את הכלבים אליהם, בגלל אי־זמינות המאגר.

  3. איזה יופי. מצד אחד דופקים על החזה ואומרים כמה המאגר הזה חשוב ושוועדת הכלכלה החליטה שהנגשת המידע לציבור היא אינטרס חשוב במיוחד. מצד שני, שניה אחרי התגובה היהירה והבטוחה רצים להוריד את המאגר בינתיים, ליתר בטחון, שלא להסתבך עם עורכי הדין שבטח מופיעים שם.
    מעניין אם כשיחזירו אותו בפורמט כלשהו יודיעו שנפל עקב תקלה טכנית, וכדי לפתור אותה נאלצו לשנות את מבנה הנתונים המוצגים לציבור עד להודעה חדשה.

  4. חשוב להסביר, המטרה לאפשר רק חיפוש לפי מספר שבב לוטרינרים היא כדי למנוע מזחלנים לרוץ על המערכת ולהוציא מאגר מקביל.

  5. אפשר למנוע מזחלנים לרוץ על המאגר גם בלי להגביל את החיפוש לוטרינרים.
    וכאמור, יש גם "לא וטרינרים" שיש להם סיבה לחפש לפי מספר שבב:
    * הבעלים עצמם (כדי לוודא שהמידע מעודכן ושיהיה אפשר לאתר אותם אם הכלב ימצא).
    * עמותות ופעילי הצלת חיות.
    * לוכדים עירוניים.
    * מחלצי בע"ח.

    שם הבעלים צריך להופיע בפרטי המידע (עוזר לאתר אם יש שגיאה בשאר המידע או במקרים של כלבים גנובים), אבל לא צריך להיות מפתח לחיפוש.

  6. אבל, אבל,
    הממשלה שלי והעיריה שלי אמורים להגן עליי ולפעול לטובתי…
    עכשיו אפשר להפסיק לתת עוד ועוד כוח לאנשים האלה?
    או שאנחנו נמשיך לשכנע את עצמנו שאם רק נשים את האנשים הנכונים בתפקידי כוח, אז הכוח הזה לא יפגע בנו?

  7. אם המאגר שפתוח לציבור (בניגוד למאגר סגור בשביל המשטרה) נועד לשם השבת אבדה, מדוע לא לתת לבעלים את האפשרות לבחור להציג במאגר מה שהוא רוצה? ואם לא יציג כלום- זכותו. לכל אדם יש זכות לבקש שלא יחזירו לו את מה שהוא איבד.

    לצרכי נזיקין, אם נשך הכלב מישהו- זה כבר סיפור אחר. ובשביל זה יש את הסעיף בחוק שיונתן הביא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *