איך להמנע מטרולי פטנטים: הדרך היחידה לנצח היא להלחם.

פטנטים בתוכנה הם בעיה, ולא פתרון; לכן, כאשר רשם הפטנטים הישראלי רצה לשמוע את דעת הציבור עליהם, אנו (בעמותת המקור, תנועת הקוד הפתוח והתוכנה החופשית של ישראל) פרסמנו נייר עמדה מפורט על עמדתנו כנגד הפטנטים; בסופו של דבר, רשם הפטנטים הסכים עם עמדתנו (ועמדתם של אחרים) ונתן החלטה סופית שתוכנה, לכשעצמה, אינה כשירה לפטנט, אלא, שבמחוזות שיפוט אחרים הדבר עשוי לא להיות כך.

מסיבה זו תאגידים כגון Microsoft נוטים לראות פטנטים בתוכנה כשוט אסטרטגי; לדוגמא, מיקרוסופט פנתה ליצרנית הטלפונים HTC עם הצעת פשרה נדיבה, לפיה HTC תשלם 5$ עבור כל מכשיר אנדרויד שהיא תמכור. העניין הוא שמיקרוסופט מתחרה ישירות עם אנדרויד באמצעות "Windows Phone", מערכת ההפעלה של מיקרוסופט לטלפונים סלולריים.לכן, מיקרוסופט מרוויחה יותר כסף עבור כל מכשיר שהיא לא מוכרת, אלא שהמתחרים שלה מוכרים, מאשר כאשר היא כן מוכרת מכשיר. אבל, כמובן, זו הבעיה ולא הפתרון [ושוב, יש סיבות מדוע מיקרוסופט לא תובעת את גוגל ישירות.

אמש, דויד דרמונד, עורך הדין הראשי של גוגל, קיטר בבלוג הרשמי של גוגל על הפרקטיקה הזו (סוקר גם על ידי TechCruch). הוא אמר ש"טלפון חכם עשוי לערב אף 250,000 פטנטים (מוטלים בספק ברובם), והמתחרים שלנו רוצים להטיל "מס" על הפטנטים המפוקפקים האלה שהופכים את אנדרויד ליותר יקרה לצרכנים". העניין הוא שדרמונד מתייחס לבעיה, ולא לפתרון.

לאחרונה, Android הפך להיות פחות ופחות תוכנה חופשית ויותר קנייני כאשר גוגל סרבה לשחר רכיבים מקוד המקור שלו.. כמו כן, הבחירה ברשיונות תוכנה שאינם GPL גרמה לכך שהתוכנה תהיה פחות חופשית. זה, כמובן, מרחיק את גוגל מהפתרון.

הפתרון להמנע מטרולי פטנטים בשוק האנדרויד הוא אינהרנטי עם תוכנה חופשית: לנתק את הפצת התוכנה מהפצת החומרה. כאשר אנשים יוכלו לרכוש את המכשיר לחוד ולהתקין את מערכת ההפעלה בביתם, כאשר הם מורידים אותה בחינם מהאינטרנט, אז הטרולים האלה יצטרכו ללכת נגד המפיץ האמיתי: גוגל.

כמו שאתם יודעים, גוגל, בניגוד לחברות תוכנה אחרות, בעלת חוט שדרה וסיבולת להכנס למאבקים משפטיים ולשמור על שוק התוכנה נקי מפטנטים. כפי שראינו כבר כויאקום נכנסה לסכסוך משפטי עם YouTbue על הפרת זכויות יוצרים, גוגל נלחמה וניצחה והם יעשו זאת שוב ושוב.

הדרך היחידה לנצח היא להלחם.

[פורסם במקור באנגלית]

11 תגובות ל-“איך להמנע מטרולי פטנטים: הדרך היחידה לנצח היא להלחם.

  1. כמה דברים:
    1. מיקרוסופט לא יתבעו את גוגל על הפרת פטנטים כי .. אין מה לתבוע. גוגל מייצרת מכשירים? לא. גוגל מרוויחה מהקוד עצמו כסף כלשהו? גם לא (הם מרוויחים מהתוספות וה-Google Experience שספקים חותמים וזה קוד סגור וקשור לתוכנות כמו מייל, סינכרון אנשי קשר וכו'). טכנית מיקרוסופט כמובן יכולה לתבוע, אבל הרבה יותר קל להיטפל ליצרנים ולהכריח אותם להוסיף ל-BOM עוד 5-15$ (ה-15 זה במקרה של סמסונג) בשביל רישוי, וכך מיקרוסופט הרבה יותר מרוויחה מאנדרואיד מאשר ה-Windows Phone שלהם.

    2. גוגל כבר חזרו והודיעו לגבי הקוד של Honeycomb שמדובר ב-hack מכוער בטירוף שנכתב תחת לחץ של ספקים ולחץ זמן כדי להוציא מערכת תואמת טאבלטים והדבר האחרון שגוגל רוצים זה שהקוד הזה יסתובב בשוק ואחרים יוציאו גירסאות לא תואמות, ולכן הם ממליצים להמתקין לגירסה 4 שהיא כן תצא החוצה כקוד חופשי.

    בוא תהיה מציאותי: אתה רואה אנשים נכנסים לאורנג'/סלקום/פלאפון וקונים מכשיר אנדרואיד ומתקינים מערכת הפעלה בבית? התקנת מערכת הפעלה היא לא בדיוק דבר קל, במיוחד לא לאנשים שאין להם מושג ירוק. חוץ מזה שלגוגל עצמה אין את הקוד שיצרנים משנים ומוסיפים (דרייברים, שינויים בקרנל ועוד), כך שזה בין כה יהיה בעייתי מאוד.

    המלחמה בטרול פטנטים היא יקרה: בין 2 ל-5 מיליון דולר פר פטנט (לפחות לפי מה שקראתי היכן שהוא) וגם כשיש לחברה 90% זיכוי לנצח במשפט, חברות יעדיפו לשלם לטרולים כי זה יותר זול. כמה עשרות/מאות אלפי דולרים מול 2-5 מיליון דולר, אין הרבה מה לחשוב על כך. נותנים צ'ק, לוקחים "רשיון" וזהו.

    המלחמה צריכה להיות בשלבים יותר עליונים, בבית המשפט העליון האמריקאי, בסנאט וכו' – ועד שיוציאו החלטה כמו רשם הפטנטים הישראלי, המלחמות פטנטים האלו ימשיכו ויפילו עוד חברות ועוד עבודות – שיעברו בסופו של דבר לידיים הודיות או סיניות

  2. חץ,

    ברור לי שאנשים לא ילכו עכשיו ויתקינו מערכת הפעלה בבית. מי שיתקין אותם הם המשווקים: אותם אנשים שאתמול העיזו לבקש ממני 200 ש"ח נוספים על מכשיר סלולרי כדי שתהיה מותקנת עליו מערכת הפעלה בעברית.

    אם יש ציבור שמשלם על ההבדל הזה, אז כנראה שיש להם ביזנס.

  3. רק לידיעתך: אלו שמבקשים ממך את ה-200 שקל התקינו לך העתק לא חוקי של מערכת אנדרואיד (היא פשוט מועתקת ממכשיר סלקום או אורנג' או מהורדה ברשת).

  4. יונתן,

    רשם הפטנטים הקודם הודיע על מדיניות חדשה בעניין פטנטים בתוכנה, מבלי שפרסם את נימוקיו, אלא אך את תוצאתו, וגם בה היו לא מעט כשלים לוגיים (ראה עמדתי כאן: http://patent.glazberg.com/2010/12/israel-software-patents.html). בניגוד ללשון ההודעה שהבטיחה נימוקים עוד בתחילת 2011, נימוקים אלו טרם פורסמו. למעשה, נוכח לשון ההודעה, ספק אם היא נכנסה לתוקף.

    בפועל, וכנראה שזה העיקר, רשות הפטנטים ממשיכה להנפיק פטנטים על המצאות תוכנה. לאחרונה דיווחתי כי NETEX זכתה בפטנט ישראלי חדש על ההמצאה המרכזית עליה מבוססת החברה – חיפוש בשורת הכתובות של הדפדפן (http://patent.glazberg.com/2011/07/blog-post.html).

  5. זיו,
    המדיניות של רשם הפטנטים היא המדיניות המחייבת נכון לעכשיו, והיא גם מבוססת במספר החלטות. אם חברה מסוימת "זכתה" בפטנט והדבר עבר דרך הרשם, זה לא אומר שלכשיבואו לערער על אותו הפטנט תנתן לו הגנה.

    ולגבי "הפטנט" של נטקס, וובכן, שיהיה להם בהצלחה עם זה.

  6. יהונתן,
    תשובה קצת מוזרה.

    ראשית, כיוון שהיא פשוט לא נכונה ומתעלמת מהעובדות.
    לשון ההודעה:
    "הנימוקים למדיניות יחד עם נוהל הבחינה שייכתב בעקבות שינוי המדיניות יופצו עד סוף חודש ינואר 2011. עם הפצתם תיושם המדיניות החדשה ברשות הפטנטים. המדיניות תיושם בבקשות אשר בחינתן טרם הסתיימה במועד תחילת הודעה זו, 1.2.2011. "
    כיוון שטרם הופצו הנימוקים (וחשוב מכך – הנוהל), לפי לשון ההודעה, טרם יושמה המדיניות החדשה.

    שנית, כאשר "יערערו" על הפטנט, בית המשפט לא יושפע מההנחיות, אלא יהיה עליו לדון בעניין על פי מקורות הדין. להנחיות הללו אין תוקף לעניין זה, שכן אין המדובר בדין מהותי כי אם, לכל היותר, בפרשנות המקובלת על הרשות.
    בתי משפט לא יבטלו פטנט מחמת שהוא לא עומד במדיניות רשות הפטנטים. הם כן יבטלו פטנט מחמת שהוא לא עומד בדרישות החוק.
    הפסיקה המנחה היחידה שאני מכיר היא בעניין UTC (http://patent.glazberg.com/2010/03/2394-united-technologies-corporation.html) בה דווקא הוחל מבחן רחב של פטנטביליות. החלטות שיצאו לאחר מכן מרשם הפטנטים אינן יכולות לאיין אותה והן ממילא אינן מנחות את בתי המשפט.

    אך חשוב מכל. המשמעות היחידה שיש למדיניות זו, בהיותה הנחייה מנהלית, היא בהסדרת פעולתה של הרשות. אם אפילו זו לא מיישמת אותה – מה טעם יש בהן?

  7. זיו,

    המדיניות קונסטיסטנטית עם החלטות של הרשם, לפחות במקרה אחד (והמקרה המשמעותי, אלי תמיר).

    המדיניות משקפת את לשון החוק, שדורשת שלאמצאה יהיה קיום מוחשי. הרי, ביננו, תוכנה לא יכולה לעשות דבר שהחומרה לא מרשה לה, והפונקציונאליות של התוכנה כתובה כבר בתוך החומרה.

    בכל מקרה, אני מבין את המדיניות שלך ואת הגישה שלך, אני פשוט לא מסכים איתה. חבל לי שבמקום להתעמק בשאלה האמיתית של "מה החדשנות", אתה נכנס לשאלה האם המדיניות של הרשם היא סופית או לא. העובדה שלא פורסמו נימוקים כעת, אלא אלה ממתינים, אינה רלוונטית להחלטה עצמה.

  8. עניין תמיר עוסק בשיטות עסקים ולא בהמצאות תוכנה כלליות. אחד הנימוקים שם להעדר פטנטביליות של שיטות עסקים היא העובדה שעורכי פטנטים חייבים בתואר טכנולוגי כלשהו, וברשימת התארים הטכנולוגיים אין תואר בכלכלה.
    לעומת זאת, תואר במדעי המחשב דווקא כן נמצא ברשימה (אתה מוזמן לקרוא בהרחבה כאן: http://patent.glazberg.com/2010/03/software-patents.html).

    דווקא אתה לא עוסק בשאלה של "מה החדשנות" כיוון שאתה רוצה לקבוע א-פריורית שאין פטנטים על תוכנה מבלי לבחון את ההמצאה עצמה. אני רוצה שכל המצאה תיבחן לגופה.
    וכן – יש הרבה פטנטים שלא צריכים להתקבל מחמת שההמצאה שנתבעת בהם אינה חדשה והיא נעדרת התקדמות המצאתית. זו אחת הבעיות של מערכת הפטנטים בכלל, והיא כנראה אקוטית יותר בתוכנה. (סטטיסטיקות אחרונות שאני זוכר מדברות על בערך 50% ביטולים של פטנטים בבתי משפט בארה"ב)

    אגב, גם הכימאי לא מסוגל לעשות שום דבר שחוקי הפיסיקה לא מאפשרים לו. בוא נבטל פטנטים בכימיה…
    וכן, בוא נעדיף את מי שבחר לממש את אלגוריתם עיבוד האותות שלו בחומרה על פני מי שבחר לעשות את זה בתוכנה, כי בבירור יש הבדל מהותי בין השניים…

    זה לא העניין. לא הגבתי בכדי להתווכח עם הגישה שלך לפטנטים על תוכנה. הגבתי ביחס לאמירה שלך לגבי מדיניות הרשות.

    בעיניי, אגב, במנותק מהשאלה המהותית האם צריכים לתת פטנטים על תוכנה, העובדה שהרשם קובע מדיניות ובפועל לא מקיים אותה – היא בעייתית מאוד. מבט מהיר ביומני הפטנטים שהתפרסמו בשנת 2011 מלמד שפטנטים ניתנים בישראל גם על המצאות בתוכנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *