מה לעשות כשמועמדים אחרים מתנהגים לא בסדר? על הזכות לפרטיות של חברי מפלגה

קשה לי להיות גם מועמד בפריימריס במפלגת העבודה וגם לשמור על היושרה הפנימית שלי. סליחה, אני אתקן את זה: קשה לי להיות גם מועמד בפריימריס של מפלגת העבודה, גם לשמור על היושרה הפנימית שלי וגם לנצח. זה לא אומר שאני לא הולך לעשות את זה, זה רק אומר שאני נלחם עם יד אחת קשורה מאחורי הגב, בדיוק כמו דמוקרטיה מתגוננת. ועל מה אני מדבר? וובכן, לא מזמן גילינו באתר עבודה שחורה כי מפלגת העבודה חולקת את ספר הבוחרים שלה עם גורמים רבים. למרות טענות מזכ"ל המפלגה, חיליק בר, כי אינו חולק את הפרטים האישים ואינו שולח דיוור למי שאינו מעוניין בכך. אותה הטרדה גרמה כבר לאנשים במפלגה להפסיק את חברותם.

השבוע, עם ההכרזה עלהבחירות המקדימות, גילינו עוד דבר: ישנם מספר חברים מיוחסים שרק הכריזו על מועמדותם וכבר קיבלו את ספר הטלפונים של כל חברי המפלגה לצורך שליחת מסרונים. בין היתר, נורית צור שהחליטה לשלוח הודעות דואר אלקטרוני לכל מתפקדי המפלגה ומיקי רוזנטל שהחליט שזכותו לשלוח לכל המתפקדים מסרון על התמודדותו.

ספאם ממיקי רוזנטל

עכשיו, נוצרו כאן שתי קבוצות של מתמודדים: אלה שיש להם את כל ספר הבוחרים ואלה שאין להם. אני לא מדבר על מחדל אבטחת המידע (הנוסף) שנובע מהעברת המידע לכל אדם בלי שיש לו מאגר מידע רשום ובלי שהוא עומד בהוראות משרד המשפטים הנוגעות לאבטחת מידע (שאני מעריך שלא ממש נבדקים אם כל אדם מקבל את המידע). אני מדבר על שני דברים: הראשון הוא שבטופס ההתפקדות עצמו לא מפורט כי המידע יועבר למועמדים לתפקידים מסוימים, וכך לא עומדת המפלגה בהוראות סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות, שמחייב את מי שמבקש מידע לפרט "למי יימסר המידע ומטרות המסירה". השני, והוא נורא יותר, שגם בחוקת מפלגת העבודה אין שום זכר לדבר הזה.

אבל נשים את זה בצד. זה פחות חשוב; מה שחשוב הוא שגם אם היתה לי את הרשימה, אני לא הייתי שולח ספאם. אני לא ספאמר, ואני יודע שזה יפגע בזכות שלי להבחר; זה יפגע לא כי אנשים אוהבים ספאם, אלא כי אף אחד לא יכיר את השם שלי אם אני לא אעבור על החוק (או על האתיקה) ואעשה את הדילוג הקטן הזה. זה יפגע כי בזמן שמועמדים אחרים מפרים את החוק, אני משחק לפי כללי המשחק. מצד שני, אני לא רואה מועמד ששלח הודעות ומסרונים המוניים לאנשים נלחם אחר כך נגד המאגר הביומטרי. הוא לא ילחם כי הוא עושה בדיוק את אותו הדבר: הוא משתמש לרעה במידע, שמי יודע איך הוא השיג בכלל.

לכן, אני קורא כאן לכל המועמדים לכנסת להשתתף במשחק עם כללי משחק הוגנים: לא להפר את החוק, לא לשלוח ספאם (גם אם הוא חוקי) ולא להשתמש בספר הבוחרי. הסיבה לכך? כי גם אם המפלגה נותנת את הספר בדרך לא דרך (או כנגד תשלום לאנשים מסוימים), הרי שמדובר בהתנהגות שאינה הולמת ואינה עומדת בערכי מפלגת העבודה. לדוגמא, בתקנון הבחירות למועצות הסניפים שנערכו לאחרונה קבעו כי כל מי ש"מפריע למהלך הסדיר או התקין של הבחירות", מבצע עבירה על הבחירות.

וכאן בדיוק ההתלבטות שלי: האם אני פונה לערכאות במפלגת העבודה כדי לבקש לפסול את מי שעשה זאת כי הוא עובר על החוק? מצד אחד זה מתחייב כי אלה בדיוק הערכים בהם אני מאמין: פרטיות, אבטחת מידע, שקיפות וכללי משחק שווים. מצד שני, זה יוצר אנטגוניזם על ידי מועמדים אחרים שעברו על החוק כנראה בלי משים לב.

אני מאמין שכללי משחק שווים הם הכרח בבחירות, והגישה של אנשים מסוימים לספר הבוחרים, כאשר לאחרים אין, היא פסולה. מעבר לכך, גם פעילות ההטרדה עצמה אינה משהו ראוי. אבל בין להאמין לבין לפגוע באתרים? תמיד יש קילומטר.

[פורסם במקור בעבודה שחורה]

בהערת אגב, כתבה שפורסמה ב'הארץ' בסוף השבוע הזכירה לנו משהו מאוד כואב: כדי להכנס לכנסת צריך להוציא הרבה כסף, עשרות אלפי שקלים. אז במסגרת הריצה שלי, אני צריך תרומות. וזה לא תמיד נעים לבקש, אבל אני מאוד אשמח אם תכנסו לעמוד הקמפיין שלי באתר מימונה, ותתרמו כמה שקלים כדי לעזור לי להכנס לכנסת:

14 תגובות ל-“מה לעשות כשמועמדים אחרים מתנהגים לא בסדר? על הזכות לפרטיות של חברי מפלגה

  1. שאלה לחלוטין לא קשורה – מאיזה לקוח Messaging לקחת את הצילומסך הזה?

  2. "וכאן בדיוק ההתלבטות שלי: האם אני פונה לערכאות במפלגת העבודה כדי לבקש לפסול את מי שעשה זאת כי הוא עובר על החוק?"

    יש פתרון פחות קיצוני ממה שאתה מציע: במקום לבקש פסילה, אפשר להסכים על סוג של אמנסטי – להסכים ש"לא עוד".

    (ולפני שמישהו מעיר לי: http://yourlogicalfallacyis.com/middle-ground)

  3. היי יהונתן,

    למיטב הבנתי מועמדים לכנסת מקבלים את ספר הבוחרים וזאת על מנת שיוכלו לפנות לקהל בוחריהם?(דוא"ל/SMS/דואר רגיל/טלפונית)

    האם אתה מכיר שיטה אחרת המאפשרת גישה ישירה לבוחרים ?

    האם זה לא המקרה ?

    בברכה,
    תומר

  4. תומר,
    ההבנה שלך לא ממש נכונה. אני לא רואה סיבה לאפשר למועמדים לקבל את הרשימה כי לא הסכמתי לתת להם את הפרטים שלי, וכי אני בספק אם מדובר במאגר מידע מאובטח ורשום כדין.

    הפתרון הנכון הוא שאותם אנשים ישלחו למפלגה את הדיוור, והמפלגה תעביר אותם במרוכז.

  5. לא טרחת אפילו לבקשת את תגובת המפלגה, הא?
    אכן, אמינות במקום הראשון.

  6. שלחתי מייל לפני שבוע למזכ"ל ואחראי המרשם. אף אחד מהם לא טרח לענות אפילו, וזה אחרי מספר פעמים שביקשתי מהם תגובה במקרים דומים וכל פעם הם אמרו שהם לא אחראים.

  7. פתרון שיכול להיות יעיל עבורך בכמה רמות:
    1. שלח מכתב התראה לפני נקיטת הליכים לנורית צור, למיקי רוזנטל ולכל מי ששלח אליך או אל מישהו שאתה מכיר ספאם והוא אינו חבר כנסת שרשאי לעשות זאת במסגרת חוק הספאם.

    2. שלח עותק לעיתונות בהודעת יח"צ. אין שום סיבה שלא תכריז בראש חוצות שאינך מתכוון לשלוח ספאם לאף אחד ובדרך זו לקבל את החשיפה שכל כך חשובה לך בכדי להבחר.

    3. אל תשכח להוסיף למכתב סעיף שמציין שלמען ערכי המפלגה תהיה מוכן לוותר על התביעה (בתביעות קטנות או בכל בית דין אחר) במידה ומעשים אלו לא יישנו.

    4. ולפני שמישהו מהנתבעים הפוטנציאלים יבוא בטענות, תזכור שהם יודעים טוב טוב שסיפור כזה, אם הוא אכן יקבל כותרת כלשהי, מגדיל מאד גם את החשיפה שלהם. אני מעריך את פועלו של רוזנטל ומקווה שהוא יכנס לרשימה במקום אחד אחריך.

  8. רותם – בפניה קודמת שלי למזכ"ל המפלגה על כך שהמייל שלי הגיע משום מה לקבוצת פעילי "מטה המתנדבים של תל אביב" (שלא הצטרפתי אליה), קיבלתי תשובה מיתממת שאין לו מושג איך הפרטים שלי הגיעו אליהם.

    סביר להניח שאקבל תשובה דומה ממזכ"ל המפלגה כשאשאל אותו מדוע קיבלתי סמסים מבוז'י הרצוג, אראל מרגלית, ערן חרמוני ומיקי רוזנטל, כמו גם מייל מנורית צור (שענתה לי שאולי מישהו מחבריי רשם אותי לרשימת התפוצה שלה. השבתי לה שחבריי אוהבים אותי ושונאים ספאם כמוני).

    וזה בלי שנדבר על רשימת התפוצה מהאתר של שלי יחימוביץ', שאני לא משוכנעת שהיא רשימת התפוצה הרשמית של מפלגת העבודה, ושגם ממנה הייתי צריכה להסיר את עצמי, למרות שבעת הצטרפותי ביקשתי שלא לקבל את הניוזלטר של המפלגה או הודעות שכאלה (ודווקא בהחלט מקובל עליי ששלחו לי תזכורות בסמס לגשת להצביע בבחירות לסניפים).

    לפיכך, אני אשמח מאוד מאוד לקבל תשובה מניחה את הדעת מהמפלגה שתסביר מדוע פרטיי האישים הפכו הפקר. בעיקר כי אני אשמח להעביר את התשובה שלהם לרמו"ט, יחד עם רשימת השמות של כל המועמדים שהחליטו להספים אותי.

  9. כשהתפקדתי הקפדתי לא לתת כתובת מייל.
    בינתיים ביטלתי את חברותי (בעקבות יחסה של שלי לחולדאי ולעיני), ובכל זאת התחלתי לקבל שטף של הודעות מנורית צור ומערן חרמוני. זה לא מעורר בי גל של אהדה למפלגה.
    אני מקבלת הודעות גם ממועמדים נוספים, אבל אליהם כנראה כתבתי פעם.

  10. חוק הספאם לא רלוונטי במקרה דל דיוור פוליטי, רק במקרה של פרסום למטרות רווח מסחרי (למרות ש, אם רוצים להתפלסף, אפשר לטעון שרווח פוליטי הוא רווח מסחרי).
    עונת הבחירות בפתח והפריימריז אוטוטו כאן. הספקתי לקבל אימיילים ממיכל בירן, גלעד קריב, בנימין בן אליעזר, לילי בן-עמי ואסתר קירמאיר ולאה פדידה. קיבלתי גם סמסים מגלעד קריב (הוא ממש רוצה את הקול שלי, שלא קיים כי אני כבר לא חברת מפלגה כאמור) ודניאל בן סימון.
    אני מניחה כי ככל שהפריימריז והבחירות מתקרבים – תגדל כמות הסאפם הפוליטי בסלולרי ובתיבת הדוא"ל שלי.
    מרגע שספר הבוחרים גלוי לכל, או מודלף לכל, אין דרך לעצור את שטף הספאם.
    צריך להזהיר את כל המתפקדים החדשים שלא ימסרו פרטים לא הכרחיים, אחרת הם יוטרדו לשארית חייהם – כמוני..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *